Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/656

This page needs to be proofread.
‎כלאמין
‎כלה
639


‎rids ‎(mules) ‎although ‎not ‎having ‎been ‎created ‎in ‎the ‎six ‎days ‎&c. ‎Kil. ‎VIII, ‎1 ‎הכרם ‎כלאי ‎mixed ‎seeds ‎in ‎the ‎vine- ‎yard. ‎Ib. ‎I, ‎1 ‎בזה ‎זה ‎כ׳ ‎אינם ‎are ‎no ‎forbidden ‎junction. ‎Ib. ‎9 ‎כ׳ ‎משום ‎as ‎coming ‎under ‎the ‎law ‎of ‎K. ‎-- ‎Tosef. ‎ib. ‎III, ‎16 ‎כ׳ ‎אינו ‎כשות ‎cuscuta ‎is ‎not ‎forbidden ‎(in ‎the ‎vine- ‎yard); ‎Sabb. ‎139a; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎hilayim, ‎name ‎of ‎a ‎treatise ‎of ‎the ‎Mishnah ‎and ‎Tosefta, ‎of ‎the ‎Order ‎of ‎Z'raim.

כלאמין ‎chlamys, ‎v. ‎כלמוס.

כלב ‎(cmp. ‎כלל) ‎to ‎seize. ‎-Denom. ‎כלב. ‎Pi. ‎כלב, ‎Hif. ‎הכליב ‎(denom. ‎of ‎כלב) ‎[to ‎make ‎stiltches ‎resembling ‎dog-bites ‎(cmp. ‎our ‎'cat ‎stitching),] ‎to ‎stitch, ‎opp. ‎to ‎תפר ‎tto ‎sew ‎in ‎a ‎workmanlike ‎manner. ‎M. ‎Kat. ‎I, ‎8 ‎(8b) ‎מכב ‎האומן ‎Ms. ‎M. ‎a. ‎Y. ‎ed. ‎(Mish. ‎a. ‎Babli ‎מכליב) ‎the ‎professional ‎tailor ‎is ‎permitted ‎(during ‎the ‎festive ‎week) ‎to ‎stitch ‎(but ‎not ‎to ‎sew); ‎expl. ‎ib. ‎10a ‎מפסיע ‎he ‎makes ‎wide ‎steps ‎(cross-stitches); ‎(another ‎opin.) ‎שיני ‎כלבתא ‎(Ms. ‎M. ‎only ‎כלבתא ‎q. ‎v.) ‎dog's ‎teeth, ‎i ‎e. ‎irregular ‎stitches; ‎Y. ‎ib. ‎80d ‎bot. ‎מפסיע; ‎(oth. ‎opin.) ‎אחת ‎אחת ‎each ‎stitch ‎singly. ‎Ib. ‎מכלבין ‎הרוצענין ‎the ‎saddlers ‎are ‎permitted ‎to ‎do ‎dog-stitching.

כלב ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.)dog. ‎Snh. ‎63b(expl. ‎נבחן, ‎IIKings ‎XVII, ‎31) ‎כ׳ ‎they ‎worshipped ‎a ‎dog. ‎Yoma ‎VIII, ‎6, ‎a. ‎e. ‎שוטה ‎כ׳ ‎a ‎mad ‎dog. ‎Kil. ‎I, ‎6, ‎v. ‎כופרי. ‎Kel. ‎XVII, ‎13 ‎כ׳ ‎המים ‎sea-dog. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎77, ‎v. ‎אגריאון. ‎Y. ‎Snh. ‎VII, ‎23c ‎top ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎XXII, ‎21) ‎וכ׳ ‎של ‎מכלבו ‎from ‎the ‎dog ‎(he ‎vicious ‎accuser) ‎of ‎that ‎pious ‎man, ‎v. ‎ib. ‎23b ‎bot., ‎Sq.); ‎a. ‎fr. ‎Pl. ‎כלבים. ‎Ber. ‎3a. ‎Tosef. ‎B. ‎Kam. ‎VIII, ‎17. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎20 ‎וכ׳ ‎של ‎כ׳ ‎. ‎. ‎עשו ‎the ‎Egyptians ‎made ‎golden ‎dogs ‎by ‎sor- ‎cery ‎that ‎they ‎should ‎bark ‎&c.; ‎a. ‎fr.

כלב, ‎כלב, ‎כלבא I ‎ch. ‎same ‎Targ. ‎Ps. ‎LIX. ‎7. ‎Targ. ‎Prov. ‎VII, ‎22 ‎(Ms. ‎כליבא; ‎h. ‎text ‎עכס); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎42d ‎top, ‎expl. ‎נבחן, ‎v. ‎preced. ‎-- ‎Erub. ‎61a ‎(prov.) ‎כ׳ ‎וכ׳ ‎מתיה ‎בלא ‎a ‎dog ‎away ‎from ‎home ‎barks ‎not ‎for ‎seven ‎years, ‎i.. ‎e. ‎however ‎quarrelsome ‎a ‎man ‎may ‎be, ‎he ‎will ‎not ‎flght ‎in ‎a ‎strange ‎place; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Trnsf. ‎a ‎mean ‎person. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎9. ‎-- ‎Pl. ‎כלבין ‎כלביא, ‎כלבי. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXII, ‎17. ‎Targ. ‎Is. ‎LVI, ‎10;a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎Peah ‎, ‎15cbot.; ‎Y. ‎Kidd. ‎I ‎61b, ‎v. ‎דושch..- ‎Sabb. ‎152a ‎וכ׳ ‎לא ‎כלבוהי ‎his ‎(euphem. ‎for ‎my) ‎dogs ‎no ‎longer ‎bark, ‎l. ‎e. ‎my ‎voice ‎is ‎weak ‎from ‎old ‎age. ‎B. ‎Mets. ‎94a ‎top ‎וכ׳ ‎איכא ‎כ׳ ‎וכך ‎כך ‎so ‎and ‎so ‎many ‎dogs ‎have ‎we ‎with ‎us. ‎Pesik. ‎B'shall., ‎p. ‎86a ‎דחרשין ‎כלבי ‎תרין ‎(not ‎כלבא) ‎two ‎dogs ‎(of ‎gold) ‎made ‎by ‎the ‎sorcerers ‎(v. ‎preced.). ‎Ib., ‎sq. ‎דקושטא ‎כ׳ ‎the ‎real ‎(natural) ‎dogs ‎do ‎not ‎bark ‎at ‎us ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XI, ‎7); ‎a. ‎e. ‎-- ‎[Targ.Koh. ‎IV, ‎6 ‎גזילא ‎כלב, ‎some ‎ed., ‎read ‎ג׳ ‎בלא. ‎-- ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎4 ‎כלבא, ‎read; ‎כלבה.]

כלבא II, ‎pr. ‎n. ‎m. ‎כ׳ ‎שבוע ‎בן ‎Ben ‎Kalba ‎S'bea, ‎name ‎of ‎a ‎wealthy ‎citizen ‎of ‎Jerusalem. ‎Gitt. ‎56a.

כלבא III ‎o ‎כלבא, ‎var. ‎of ‎אכלבא. ‎V. ‎Ar. ‎Compl. ‎ed. ‎Koh. ‎IV, ‎235.

כלבה ‎f. ‎(v. ‎כלב) ‎1) ‎she-dog. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎4 ‎(not ‎כלבא). ‎Y. ‎Snh. ‎VI, ‎23b ‎bot. ‎לכ׳ ‎נזקקין ‎having ‎connection ‎with ‎a ‎dog. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎26. ‎-- ‎2) ‎tongs, ‎pinchers. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎III, ‎11 ‎וכ׳ ‎ספרין ‎של ‎כ׳ ‎the ‎barbers ‎tongs, ‎the ‎phy- ‎sicians ‎&c.; ‎v. ‎כלבוס.

כלבודא, ‎v. ‎כלכיד.

כלבוס ‎m. ‎(enlarg. ‎of ‎כלב, ‎v. ‎2כלבה) ‎1) ‎tongs, ‎pinchers, ‎Sot. ‎19b ‎ברזל ‎של ‎כ׳ ‎(Alf. ‎ק׳) ‎iron ‎tongs ‎(to ‎force ‎her ‎mouth ‎open; ‎Tosef.iib. ‎II, ‎3 ‎צבת). ‎Tosef. ‎Kel. ‎BB. ‎Mets. ‎III, ‎11 ‎some ‎ed., ‎v. ‎כלבה. ‎Men. ‎63a ‎עמוק ‎כ׳ ‎כמין ‎(Ar. ‎כיל׳) ‎a ‎baking ‎form ‎in ‎the ‎shape ‎of ‎forceps ‎with ‎cavities(which ‎clapped ‎together ‎give ‎the ‎dough ‎the ‎shape ‎of ‎an ‎apple ‎&c.). ‎-- ‎2) ‎(v. ‎כלב) ‎shape ‎of ‎cross-stitches, ‎figzag ‎of ‎nails ‎in ‎the ‎sole. ‎Sabb. ‎60b ‎ככ ‎כמין ‎עשאו ‎(Ms. ‎M. ‎כלכוס, ‎Alf ‎ק׳) ‎if ‎he ‎drove ‎the ‎nails ‎in ‎in ‎the ‎shape ‎of ‎&c. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎XII, ‎11 ‎וכ׳ ‎אינ ‎הכ׳, ‎v. ‎כלבת. ‎- ‎[B. ‎Kam. ‎100b ‎כ׳, ‎v. ‎כלכוס. ‎-- ‎Tanh. ‎Balak ‎13, ‎read; ‎כלינוס.]

*כלביא ‎f. ‎(an ‎assumed ‎word ‎for ‎כלבה, ‎after ‎the ‎form ‎of ‎לביא) ‎she-dog, ‎bittch. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXXIX ‎(in ‎an ‎allegorical ‎contest ‎of ‎the ‎limbs) ‎כ׳ ‎חלב ‎לך ‎הא ‎here ‎is ‎dog- ‎milk ‎for ‎thee, ‎ed. ‎Bub. ‎כלבא; ‎Yalk. ‎Ps. ‎721 ‎כלבתא ‎(corr. ‎acc.). ‎Ib. ‎כ׳ ‎חלב ‎הבאת ‎(read ‎with ‎Yalk. ‎l. ‎c. ‎כלבא; ‎ed. ‎Bub. ‎כלבתא) ‎thou ‎hast ‎brought ‎dog-ttinstead ‎of ‎lion-) ‎milk. ‎Ib. ‎כ׳ ‎אותה ‎קורין ‎לבייא ‎כי ‎גכ ‎ועוד ‎(differ. ‎in ‎Yalk; ‎ed. ‎Bub. ‎כלבתא. ‎.. ‎ללבייא ‎ועוד) ‎and ‎furthermore ‎a ‎lioness ‎may ‎likewise ‎be ‎called ‎a ‎bitch.

כלבית, ‎v. ‎כילכית.

כלבת ‎f. ‎(כלב, ‎v. ‎כלבוס) ‎dog-stitch, ‎the ‎shoemaker's ‎pegging ‎of ‎the ‎sandal. ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎28a ‎וכ׳ ‎עולה ‎אינה ‎כ׳ ‎the ‎kallebeth ‎does ‎not ‎count ‎among ‎the ‎number ‎of ‎nails ‎to ‎be ‎driven ‎into ‎shoes;Y. ‎Sabb. ‎VI, ‎8a ‎בית ‎כלי ‎(corr. ‎acc., ‎or ‎כליבית); ‎Koh. ‎R. ‎to ‎XII, ‎11 ‎וכ׳ ‎אינ ‎הכלבוס.

כלבתא ‎(radit. ‎pronunc. ‎כלבתא) ‎f. ‎ch. ‎=h. ‎כלבה, ‎bitch. ‎R. ‎Hash. ‎4a. ‎Yalk. ‎Ps. ‎721, ‎v. ‎כלביא; ‎a. ‎e. ‎-- ‎כ׳ ‎שיני ‎(cmp. ‎preced. ‎w.) ‎dog-stitch. ‎M. ‎Kat. ‎10a, ‎v. ‎כלב.

כלדאה ‎m. ‎ch., ‎pl. ‎כלדאי ‎Chaldeans, ‎soothsayers. ‎Sabb. ‎119a. ‎Yeb. ‎21b; ‎a. ‎e.

כלדי ‎m. ‎h. ‎same. ‎Pl. ‎כלדיים. ‎Pes. ‎113b ‎בכ׳ ‎שואלין ‎אין ‎(Ar. ‎כלדאין) ‎we ‎must ‎not ‎consult ‎soothsayers.

*כלה ‎m. ‎(v. ‎אוכלא, ‎עוכלא) ‎K'lah, ‎a ‎measure ‎for ‎spices. ‎Y. ‎Bets. ‎III, ‎end, ‎62b ‎וכ׳ ‎כ׳ ‎לי ‎תן ‎give ‎me ‎a ‎k'lah ‎of ‎spices, ‎for ‎housekeepers ‎are ‎in ‎the ‎habit ‎of ‎putting ‎a ‎k. ‎of ‎spices ‎&c. ‎Y. ‎Peah ‎VIII, ‎20d ‎bot. ‎תבלין ‎כולה ‎a ‎K. ‎is ‎the ‎ordinary ‎quantity ‎for ‎spices; ‎(Erub. ‎29a; ‎R. ‎S. ‎to ‎Peah ‎VIII, ‎5עוכלא).

כלה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎כלל) ‎1) ‎[crown, ‎ornament, ‎v. ‎Is. ‎XILIX, ‎18,] ‎(sub. ‎בעלת ‎or ‎בת, ‎cmp. ‎איתו, ‎חורים ‎a. ‎חורים ‎בן) ‎bride; ‎daughterin-law. ‎Yeb. ‎I, ‎1 ‎וכלתו ‎and ‎his ‎(deceased) ‎son's ‎wife. ‎Sot. ‎IX, ‎14 ‎וכ׳ ‎הכ׳ ‎שתצא ‎that ‎the ‎bride ‎on ‎her ‎wedding ‎day ‎may ‎be ‎taken ‎around ‎in ‎procession, ‎v. ‎אפריון. ‎Keth. ‎71b; ‎Pes. ‎87a ‎וכ׳ ‎שנמצאת ‎ככ׳ ‎like ‎a ‎bride ‎(daughter- ‎in-law) ‎found ‎perfect ‎in ‎the ‎house ‎of ‎her ‎father-in-law. ‎Ib. ‎אביה ‎בבית ‎כ׳ ‎a ‎bride ‎in ‎her ‎father's ‎house ‎(not ‎yet ‎taken ‎to ‎her ‎husband's ‎paternal ‎house). ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎4l ‎(play ‎on ‎ככלתו, ‎Ex. ‎XXXI, ‎18, ‎cmp. ‎כלל ‎Pa.) ‎וכ׳ ‎מקושטת ‎זו ‎כ׳ ‎מה ‎as ‎the ‎bride ‎is ‎adorned ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎[Tanh. ‎KiThissa ‎18 ‎נופי ‎כ׳, ‎read ‎with ‎ed. ‎Bub. ‎ib. ‎9 ‎נינפי ‎קלי.] ‎-- ‎Pl. ‎כלות. ‎Sot. ‎l. ‎c. ‎כ׳ ‎עטרות ‎(Talm. ‎ed. ‎sing.) ‎the ‎bridal ‎wreaths. ‎Ib. ‎49b; ‎a.