Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/680

This page needs to be proofread.
‎כפת
‎כרביתא
663


‎&c. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎56וכ ‎כופת. ‎. ‎. ‎עוקד. ‎. ‎מה ‎כל ‎(some ‎ed. ‎כובש) ‎as ‎much ‎as ‎Abraham ‎bound ‎Isaac. ‎.., ‎the ‎Lord ‎tied ‎(held ‎in ‎check) ‎the ‎genii ‎of ‎the ‎gentiles; ‎Yalk. ‎Gen. ‎101; ‎Yalk. ‎Nah. ‎561. ‎Gen. ‎R. ‎l. ‎c. ‎וכ׳ ‎כפתני ‎tie ‎me ‎well. ‎Macc. ‎III, ‎12 ‎כופת ‎וכ׳ ‎ידיו ‎שתי ‎(some ‎ed. ‎כופה) ‎oneputs ‎both ‎hishands ‎instocks ‎on ‎the ‎pole. ‎Gitt. ‎14b ‎כופתין ‎כפותו ‎אומרין ‎when ‎they ‎(the ‎officers) ‎say, ‎put ‎him ‎in ‎stocks, ‎they ‎put ‎him ‎&c. ‎Succ. ‎32a ‎(ref. ‎to ‎כפת, ‎Lev. ‎XXIII, ‎40) ‎יכפתנו ‎פרוד ‎היה ‎אם ‎כפות ‎(Ms. ‎M. ‎omits ‎כפות) ‎it ‎must ‎be ‎tied; ‎if ‎the ‎branch ‎is ‎spread, ‎one ‎must ‎tie ‎it ‎closely. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎מכלל ‎כפות ‎tied' ‎implies ‎that ‎it ‎is ‎sometimes ‎spread, ‎while ‎this ‎(the ‎stalk) ‎is ‎always ‎tied ‎(closely ‎pressed ‎together). ‎Toh. ‎VII, ‎5 ‎אפי׳ ‎כפות, ‎v. ‎יבל. ‎Y. ‎Gitt. ‎I, ‎end, ‎43d; ‎Y. ‎Kidd. ‎III, ‎64a ‎bot. ‎ויוסי ‎וכ׳ ‎כ׳ ‎אחי ‎and ‎(I ‎saw) ‎my ‎brother ‎J. ‎in ‎stocks ‎and ‎the ‎lash ‎passing ‎over ‎him. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎II, ‎3 ‎(ref. ‎to'their ‎bands, ‎ib.) ‎בהן ‎כפותין ‎שהן ‎מצות ‎שבע ‎אלו ‎(not ‎כתופין, ‎כתיפ׳, ‎v. ‎ed. ‎Bub. ‎note) ‎those ‎are ‎the ‎seven ‎(Noachidic) ‎laws ‎by ‎which ‎they(the ‎gentiles) ‎are ‎ttied ‎(restrained);a. ‎e. ‎Pi. ‎כיפת ‎same. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Bath. ‎II, ‎1. ‎Y. ‎Hor. ‎III, ‎48bbot. ‎מכפת, ‎v. ‎כפף. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מופת, ‎pl. ‎מכופתין. ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I, ‎6, ‎v. ‎כפתא. ‎Nif. ‎נכפת ‎to ‎be ‎tied. ‎Cant. ‎R. ‎to. ‎I, ‎14.

כפת ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXII, ‎9. ‎Targ. ‎Ps.CXVIII, ‎27; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎pl. ‎כפותין ‎(hebr.) ‎put ‎in ‎stocks. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Num. ‎XXI, ‎29. ‎- ‎Tam. ‎31b ‎בשיראי ‎דכפתיה ‎if ‎one ‎tied ‎the ‎sacrifice ‎(hands ‎and ‎feet) ‎with ‎silk ‎ropes. ‎B. ‎Bath. ‎167a ‎ואודי ‎כפתיה ‎he ‎put ‎him ‎in ‎stocks ‎(or ‎in ‎prison), ‎and ‎he ‎confessed. ‎Gitt. ‎14a ‎וכ׳ ‎ושקלי ‎דכפתי ‎who ‎use ‎force ‎(have ‎him ‎arrested) ‎and ‎collect ‎their ‎due ‎immediately ‎(allow- ‎ing ‎no ‎time). ‎Y. ‎Gitt. ‎I, ‎end, ‎43a; ‎Y. ‎Kidd. ‎III, ‎64a ‎כפתון ‎מיניה ‎ואפקון ‎they ‎put ‎him ‎in ‎stocks ‎and ‎forced ‎him ‎to ‎pay; ‎a. ‎e. ‎-- ‎[Gitt. ‎62a ‎וכ׳ ‎מכפת, ‎v. ‎אכפת.] ‎Pa. ‎כפית ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎Cant. ‎VII, ‎5. ‎- ‎Y. ‎Kil. ‎IX, ‎end, ‎32d ‎ביה ‎מכפת ‎דהוא ‎he ‎(the ‎weaver) ‎uses ‎it ‎for ‎tying ‎(or ‎knotting, ‎v. ‎infra). ‎-- ‎2) ‎(v. ‎P. ‎Sm. ‎1803) ‎to ‎produce ‎knots, ‎to ‎mature ‎fruits. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎XVII, ‎23 ‎ed. ‎Berl. ‎(Var. ‎כפית, ‎כפית; ‎h. ‎text ‎גמל); ‎cmp ‎כפתור.

כפת, ‎v. ‎כיפה.

כפת, ‎כפתא, ‎v. ‎כיפה, ‎כיפתא.

כפתא ‎m. ‎(כפת) ‎tie, ‎knot. ‎- ‎Pl. ‎כפתיא, ‎כפתין. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎56; ‎Yalk. ‎Gen. ‎101; ‎Yalk. ‎Nah. ‎561 ‎כ׳ ‎אילין ‎those ‎bonds ‎(with ‎which ‎the ‎genii ‎of ‎the ‎nations ‎were ‎tied, ‎v. ‎כפת). ‎-- ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I, ‎6 ‎(in ‎Hebr. ‎dict.) ‎כסף ‎של ‎בכפאתין ‎מכופתין ‎היו ‎the ‎couches ‎were ‎tied ‎with ‎silver ‎straps.

כפתה ‎f. ‎h. ‎(v. ‎preced.) ‎travelling ‎implements ‎tied ‎up, ‎bundle. ‎- ‎Pl. ‎כפתות. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎100 ‎התירו ‎כפתותיהן ‎קשרי ‎(some ‎ed. ‎קשרות) ‎they ‎(the ‎Canaanites) ‎untied ‎the ‎knots ‎of ‎their ‎(the ‎pall-bearers') ‎bundles ‎(assisted ‎them ‎in ‎their ‎preparationsfor ‎camping); ‎Yalk. ‎Gen. ‎161 ‎כתפותיהם ‎בתרי; ‎Y. ‎Sot. ‎I, ‎17b ‎bot. ‎כתפיהן ‎קשרי ‎(corr. ‎acc.).

כפתור ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎כפת ‎with ‎format. ‎ר; ‎v. ‎כפת ‎Pa. ‎2, ‎a. ‎preced. ‎wds.) ‎ball, ‎esp. ‎an ‎ornament ‎of ‎the ‎candlestick ‎in ‎the ‎shape ‎of ‎a ‎pomegranate. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎91 ‎end ‎ופרח ‎כ׳ ‎pomegranate ‎and ‎blossom ‎, ‎i. ‎e. ‎well ‎and ‎nicely ‎said ‎-- ‎Men. ‎28b. ‎- ‎Pl. ‎כפתורים, ‎כפתורין. ‎Ib.

כפתורים ‎(b. ‎h. ‎כפתרים) ‎pr. ‎n. ‎gent. ‎Kaftoreans. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎37; ‎Yalk. ‎ib. ‎62; ‎Yalk. ‎Chr. ‎1074 ‎ננסין ‎כ׳ ‎Kaft. ‎were ‎dwarfs.

כצד, ‎v. ‎כיצד.

כצוצטרה, ‎כצוצרה, ‎v. ‎בצוצרה ‎a. ‎גזוזטרא.

כר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎כרר, ‎v. ‎כרה) ‎1) ‎bolster, ‎mattress. ‎Mikv. ‎X, ‎2. ‎Kel. ‎XXVI, ‎5, ‎v. ‎כסת; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎כרים. ‎Kil. ‎IX, ‎2; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Meg. ‎12a(expl. ‎כרפס, ‎Esth. ‎I, ‎6) ‎פסים ‎של ‎כ׳ ‎mattresses ‎of ‎striped ‎goods. ‎-- ‎2) ‎rounded; ‎(cmp. ‎כבש) ‎fat ‎lamb. ‎Men. ‎66b, ‎a. ‎e., ‎v. ‎כרמל. ‎-- ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I, ‎14 ‎(play ‎on ‎כרשנא). ‎. ‎מי ‎שנה ‎בן ‎כר ‎(not ‎פר) ‎who ‎offers ‎unto ‎thee ‎a ‎lamb ‎one ‎year ‎old? ‎-- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Meg. ‎12b ‎שנה ‎בני ‎כ׳; ‎Yalk. ‎Esth. ‎1051 ‎פרים ‎(corr. ‎acc.). ‎[Y. ‎Sabb. ‎V, ‎7b ‎bot. ‎לבובין ‎יוצאין ‎כ׳ ‎ed. ‎Krot., ‎read; ‎זזכרים.]-- ‎Trnsf. ‎commander. ‎-- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎XII, ‎7, ‎a. ‎e., ‎v. ‎כלירכין. ‎-- ‎4) ‎runner, ‎roller. ‎-- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎69 ‎עליהם ‎כ׳ ‎מעבירין ‎pass ‎the ‎paving ‎rollers ‎over ‎them; ‎(ib. ‎s. ‎41 ‎רדיה; ‎Yalk. ‎Is. ‎337 ‎דדין).

כר, ‎כרא ‎ch. ‎same, ‎bolster. ‎Gitt. ‎47a ‎כרי ‎כריסי ‎my ‎fat ‎belly ‎is ‎my ‎bolster. ‎Y. ‎Yoma ‎VIII, ‎44d ‎top; ‎Y. ‎Taan. ‎I, ‎64c ‎[read] ‎כריה ‎תחות ‎(תותי) ‎under ‎his ‎bolster. ‎-- ‎Pl. ‎כרין.. ‎Targ. ‎Lam. ‎II, ‎21.

כרא, ‎v. ‎כרה ‎a. ‎כרי.

כראזא, ‎v. ‎כרזא.

כראכא, ‎v. ‎כרכא.

*כרב I ‎(emp. ‎כרה), ‎Af. ‎אכרב ‎to ‎surround, ‎crown. ‎Targ. ‎Job ‎XXXI, ‎36, ‎v. ‎כבן.

כרב II ‎(preced.) ‎[to ‎dig ‎around, ‎denom. ‎כרובא, ‎fr. ‎which ‎כרב] ‎to ‎plough. ‎B. ‎Kam. ‎96b ‎כרבא ‎בהו ‎כ׳ ‎(Ms. ‎M. ‎omits ‎כרבא) ‎he ‎ploughed ‎with ‎them. ‎Sabb. ‎33b ‎. ‎. ‎. ‎חזו ‎וזרעי ‎כרבי ‎they ‎saw ‎people ‎plough ‎and ‎sow. ‎Ib. ‎73b ‎מכדי ‎ברישא ‎כרבי ‎מכרב ‎do ‎not ‎people ‎first ‎plough ‎(and ‎then ‎sow)? ‎Ib. ‎כרבי ‎והדר ‎. ‎. ‎. ‎בא״י ‎the ‎Mishnah ‎speaks ‎of ‎Pal- ‎estine ‎where ‎they ‎first ‎sow ‎and ‎then ‎plough. ‎B. ‎Mets. ‎105aלה ‎כריבנא ‎Ishall ‎plough ‎it ‎over. ‎Ib. ‎107a ‎ותני ‎כריב ‎he ‎ploughs ‎twice ‎(after ‎harvesting ‎and ‎before ‎seed-time);a.ee.

כרבא I ‎m. ‎(preced.) ‎ploughing. ‎B. ‎Kam. ‎90a, ‎v. ‎preced. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎12a ‎כ׳ ‎יומא ‎one ‎day's ‎ploughing ‎(Rashi; ‎at ‎ploughing ‎season, ‎opp. ‎to ‎the ‎second ‎ploughing ‎before ‎seed-time). ‎-- ‎כ׳ ‎בי ‎a ‎ploughed ‎field. ‎Yoma ‎43b; ‎Nidd. ‎65b, ‎v. ‎כמאי.

כרבא II ‎or ‎כרבא ‎m. ‎ch. ‎=h. ‎כרוב ‎II, ‎cabbage. ‎Macc. ‎16a, ‎v. ‎ביניתא; ‎[Tosaf. ‎a. ‎l. ‎a ‎ploughed ‎feld, ‎v. ‎preced.]. ‎B. ‎Kam. ‎92a, ‎v. ‎הוצא ‎I. ‎Sabb. ‎115a; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎כרבי. ‎Hull. ‎62b ‎כ׳ ‎דבי ‎(Rashi ‎sing.; ‎Ar. ‎כורי) ‎those ‎(ocusts) ‎found ‎among ‎cabbage.

כרבוניי, ‎v. ‎כרכומא ‎II.

כרביא, ‎Targ. ‎Job ‎IV, ‎10, ‎v. ‎כרכא.

כרביז, ‎כרבין, ‎v. ‎כרכוו.

*כרביתא ‎f. ‎(denom. ‎of ‎כרבא ‎I) ‎like ‎a ‎plaughed ‎field, ‎of ‎rough ‎surface. ‎B. ‎Kam. ‎85a ‎(expl. ‎גרגותני) ‎כ׳ ‎נאתא ‎Ms. ‎M. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note; ‎ed. ‎כריכתא; ‎Yalk. ‎Ex. ‎332 ‎כרכית) ‎a ‎rough ‎seam ‎(of ‎the ‎wound), ‎scar.