Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/77

This page needs to be proofread.
‎איקונומוס
‎אישור
60


איקונומוס ‎m. ‎(~~~~~~~~~) ‎steward, ‎town-clerk ‎(a ‎slave). ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎IX, ‎beg. ‎12a. ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎IV, ‎14c ‎bot. ‎איקומנוס ‎(corr. ‎acc.). ‎B. ‎Bath. ‎68b ‎אינקלמוס, ‎אנקולמוס, ‎אנקל׳, ‎אונק׳ ‎(popul. ‎corrupt.).

*איקוניא I ‎(pl. ‎of ‎~~~~~~~) ‎statuary. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XV ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎XXXI, ‎9, ‎applied ‎to ‎the ‎Roman ‎emm- ‎pire ‎or ‎emperor) ‎'his ‎rock ‎א׳ ‎זה ‎this ‎means ‎the ‎statues ‎with ‎the ‎likenesses ‎of ‎the ‎emperors ‎(v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v. ‎Statuary). ‎*איקוניא ‎II ‎or ‎איקוניא ‎f. ‎(pl. ‎as ‎a ‎collect. ‎noun) ‎(denom. ‎of ‎איקון) ‎a ‎procession ‎in ‎which ‎portable ‎images ‎are ‎carried. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVII ‎וכ׳ ‎מלאכים ‎של ‎א׳ ‎a. ‎procession ‎of ‎angels ‎passes ‎before ‎man ‎and ‎they ‎cry, ‎Make ‎room ‎וכ׳ ‎של ‎לאיקוניה ‎(read ‎לאקוניו ‎or ‎לאיקונות; ‎Yalk. ‎Ps. ‎670; ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎4 ‎לאיקונין) ‎for ‎the ‎images ‎of ‎the ‎Lord ‎(man ‎being ‎created ‎in ‎the ‎image ‎of ‎God). ‎Deut. ‎R. ‎l. ‎c. ‎מהלכת ‎או׳ ‎(corr. ‎acc.).

איקוניה, ‎v. ‎preced.

איקונים ‎read ‎איקונין.

איקונין ‎(אקונין) ‎f. ‎(~~~~~) ‎picture, ‎image; ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎IV, ‎5 ‎features ‎(pl.); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎15. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎4, ‎v. ‎איקוניא ‎I; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Esp. ‎א׳ ‎זיו ‎the ‎bright- ‎ness ‎of ‎expression, ‎features. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎53; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Ex. ‎R. ‎. ‎35 ‎נאה ‎א׳ ‎(sub. ‎זיו) ‎fine ‎appearance; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎III, ‎11 ‎אותונין ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎Pl. ‎v. ‎איקון.

איקליטא, ‎v. ‎אק׳.

איקלין, ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎41d, ‎read ‎with ‎some ‎ed. ‎איקרין, ‎v. ‎איקר.

איקלס Ihpe. ‎of ‎קלס.

איקנוס ‎m. ‎(~~~~) ‎1) ‎worthy, ‎fit; ‎wealthy. ‎Yalk. ‎Job ‎919. ‎-- ‎2) ‎sufficient, ‎v. ‎אקסיוס.

איקר, ‎איקרא ‎m. ‎(=h. ‎יקר, ‎v. ‎אי־) ‎honor, ‎glory.- ‎Targ. ‎Prov. ‎XI, ‎16; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Y. ‎Ber. ‎I ‎2d ‎וכ׳ ‎איקרי ‎my ‎honor ‎counts ‎for ‎nothing ‎before ‎the ‎honor ‎of ‎my ‎Maker. ‎Ib. ‎II, ‎4b ‎א׳ ‎ליה ‎פליג ‎את ‎מה ‎(not ‎אתפליג) ‎what ‎honor ‎dost ‎thou ‎pay ‎it ‎(by ‎passing ‎by)?; ‎Y. ‎Shek. ‎II, ‎47a ‎top. ‎-- ‎Y. ‎Peah ‎VIII, ‎21b ‎bot. ‎דא׳ ‎פרנסה ‎an ‎honorable ‎livelihood. ‎Y. ‎Hag. ‎I, ‎76d ‎top ‎דא׳ ‎איגרא, ‎v. ‎איגרא. ‎- ‎Pl. ‎איקרין ‎pre- ‎sents, ‎greetings. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎41d ‎(some ‎ed. ‎איקלין).

אירא ‎m. ‎(אור, ‎cmp. ‎חור) ‎white ‎substance, ‎undyed ‎wool ‎or ‎cotton. ‎Sabb. ‎11b; ‎(Tosef. ‎ib. ‎I, ‎8 ‎missing). ‎Ib. ‎79a ‎לא׳ ‎דוגמא ‎a ‎sample ‎color ‎for ‎the ‎wool ‎(given ‎to ‎the ‎dyer). ‎--Pl. ‎אירין. ‎B. ‎Kam. ‎119b, ‎the ‎remnants ‎of ‎wool. ‎in ‎the ‎hands ‎of ‎the ‎dyer. ‎[R. ‎Hanan. ‎reads ‎אידא ‎q. ‎v.] ‎[Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Bath. ‎I, ‎4 ‎אירה; ‎Kel. ‎XXI, ‎1 ‎עירה.]

‎.חרונית ‎,חירונית ‎,(ארונית) ‎,אירונית* ‎עירונית, ‎(ערנית) ‎f. ‎(v. ‎preced.) ‎made ‎of ‎white ‎clay. ‎unburned ‎and ‎flat ‎clay-dish, ‎a ‎kind ‎of ‎tray ‎extemporized ‎for ‎immediate ‎use ‎in ‎the ‎field. ‎-- ‎Pl. ‎אירוניות ‎&c. ‎Eduy. ‎II, ‎5 ‎אי׳ ‎לפסין ‎ed. ‎(Ms. ‎ארנ׳ ‎אלפסין, ‎Mish. ‎Nap. ‎ארו׳). ‎Y. ‎Sabb. ‎XI, ‎134 ‎ארו׳. ‎Bets. ‎32a ‎חיר׳ ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎חר׳) ‎expl. ‎=עיר ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎חקלייתא=(ער׳ ‎צעי ‎field-dishes. ‎[Rashi; ‎fromm ‎עיר ‎used ‎n ‎country ‎townstl), ‎hence ‎coarse, ‎un- ‎finished.].

‎m. ‎(supposed ‎to ‎be=~~~~) ‎Erus, ‎a ‎ארוסI, ‎אירוס ‎lily ‎with ‎an ‎aromatic ‎root. ‎Kil. ‎V, ‎8, ‎expl. ‎Y. ‎ib. ‎30a.bot. ‎אירסיה ‎(pl. ‎of ‎אירסא, ‎v. ‎P. ‎Sm. ‎s. ‎v.). ‎Tosef. ‎ib. ‎III, ‎13. ‎Ohol. ‎VIII, ‎1.

אירוס II, ‎ארוס ‎m. ‎(prob. ‎from ‎its ‎use, ‎v. ‎ארס ‎a. ‎deriv.) ‎erus, ‎a ‎musical ‎instrumeni ‎used ‎at ‎weddings ‎and ‎funerals, ‎drum, ‎taboret. ‎Sot. ‎IX, ‎14 ‎האי׳ ‎גזרוועל־ ‎the ‎use ‎of ‎the ‎eris ‎at ‎weddings ‎was ‎interdicted; ‎v. ‎expl. ‎Bab. ‎ib. ‎49b; ‎Y. ‎ib. ‎24c ‎top. ‎Kel. ‎XV, ‎6 ‎הא׳ ‎(used ‎at ‎funerals).

אירוסין, ‎v. ‎ארוסין.

אירוע ‎m. ‎(ארע) ‎meeting, ‎festive ‎gathering. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXIX, ‎35 ‎(==h. ‎מקרא).

איריא, ‎אירייא, ‎v. ‎אריא

אירימון, ‎v. ‎ארימין.

אירימיאה ‎f. ‎(~~~~~~) ‎desert, ‎desolation. ‎Koh. ‎R. ‎beg. ‎(play ‎on ‎Jeremiah).

אירם, ‎Y. ‎Maasr. ‎V, ‎52a, ‎read ‎אירס.

אירס, ‎אירסא, ‎v. ‎ארס.

אירסיה, ‎v. ‎אירוס ‎I.

אירע, ‎v. ‎ארע, ‎ארע.

איש ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎אוש, ‎cmp. ‎יש, ‎v. ‎אינש) ‎being, ‎man; ‎husband; ‎lord. ‎-- ‎ירושליםם ‎א׳ ‎a ‎native ‎or ‎citizen ‎of ‎Jeru- ‎salem ‎Aboth ‎I, ‎4; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Yoma ‎I, ‎7 ‎כה״ג ‎אישי ‎my ‎lord ‎the ‎High ‎-priest. ‎Sot. ‎17a ‎ואשה ‎א׳ ‎husband ‎and ‎wife; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎אנשים, ‎v. ‎אנוש.

אישא ‎fre, ‎v. ‎אשא.

אישבורן, ‎v. ‎אשבורן.

אישה ‎m. ‎(b. ‎h. ‎אשה, ‎v. ‎אש) ‎burnt-offering. ‎- ‎Pl. ‎אישים, ‎אש׳. ‎Ned. ‎13a. ‎Zeb. ‎V, ‎4 ‎לא׳ ‎כליל ‎altogether ‎to ‎be ‎burnt; ‎a. ‎fr.

אישון, ‎אשון ‎m. ‎constr. ‎(v. ‎אשן ‎a. ‎b. ‎h. ‎אישון) ‎essence, ‎exact ‎time, ‎season. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XVIII, ‎5. ‎Ib. ‎XXVIII, ‎10; ‎a. ‎fr. ‎(in ‎Targ. ‎Y.). ‎- ‎Pl. ‎אשוני, ‎אשוני. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XV, ‎25; ‎Deut. ‎XXXI, ‎10. ‎Cmp. ‎איתן.

אישור ‎m. ‎1) ‎(v. ‎אשר, ‎Pi. ‎2) ‎praise, ‎adoration. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VIII, ‎11 ‎הוא ‎אישורך ‎it ‎is ‎thy ‎praise. ‎Y. ‎Succ. ‎III, ‎54a ‎top, ‎with ‎ten ‎var. ‎expressions ‎of ‎praise ‎are ‎the ‎psalms ‎headed ‎באי׳ ‎with ‎the ‎word ‎ashre, ‎&c. ‎-- ‎2) ‎(v. ‎אשר ‎Pi. ‎1) ‎legal ‎attestation. ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎I, ‎8a ‎bot; ‎v. ‎אשרא. ‎[Some ‎ed. ‎אישר].