Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/83

This page needs to be proofread.
‎אכרעתא
‎אלה
66


אכרעתא ‎f. ‎(כרע) ‎prop. ‎balancing, ‎hence ‎balances, ‎scalcs, ‎weighing. ‎Pesik. ‎B'shall. ‎p. ‎82a ‎וכ׳ ‎דאכרעון ‎בא׳ ‎in ‎the ‎way ‎they ‎weighhed, ‎they ‎were ‎weighed. ‎[Cmp. ‎Buber ‎l. ‎c. ‎note ‎43.]

אכשרותא ‎f. ‎(כשר) ‎propriety, ‎proper ‎use. ‎Targ. ‎Koh. ‎X, ‎10.

אכתי ‎(contr. ‎of ‎הי ‎כענתא ‎אד) ‎a ‎scholastic ‎term ‎in ‎Talm. ‎Bab., ‎still, ‎even ‎now, ‎yet. ‎Meg. ‎2a ‎וכ׳ ‎ליה ‎מבעי ‎וא׳ ‎and ‎still ‎the ‎plural ‎form ‎is ‎needed. ‎Yoma ‎27a; ‎a. ‎fr. ‎- ‎מדאכתי ‎since, ‎up ‎to ‎that ‎time. ‎R. ‎H.sh. ‎10b.

*אכתנא ‎m. ‎(אכת, ‎v. ‎P. ‎Sm. ‎191; ‎cmp. ‎אכסא, ‎עכס, ‎עכסה, ‎עכן) ‎venomous, ‎vindictive. ‎Targ. ‎Prov. ‎XII, ‎28 ‎Ms. ‎Luzz. ‎(v. ‎Pesh., ‎a. ‎LXX ‎b. ‎c.); ‎[some ‎ed. ‎אבהתנא, ‎v. ‎בהת; ‎עותנא; ‎h. ‎text ‎וכ׳ ‎אל ‎נתיבה]

*אכתר ‎m. ‎(v. ‎preced.; ‎ר ‎format., ‎cmp. ‎סמוקר) ‎greenish, ‎blighted. ‎Y. ‎Dem. ‎II, ‎beg. ‎22b ‎is ‎there ‎no ‎rice ‎in ‎Hulla? ‎הוא ‎א׳ ‎it ‎is ‎greenish.

*אכתריאל ‎m. ‎(כתר) ‎[divine ‎crown], ‎pr. ‎n. ‎Akhtriel, ‎a ‎divine ‎surname ‎(attribute). ‎Ber. ‎7a.

א״ל, ‎אלב״ם ‎Albam, ‎a ‎formula ‎of ‎permutation ‎of ‎letters ‎wherein ‎the ‎first ‎interchanges ‎with ‎the ‎twelfth, ‎the ‎second ‎with ‎the ‎thirteenth, ‎&c. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎18 ‎טבאל ‎רמלא ‎באלב״ם ‎Tubel ‎in ‎Albam ‎reads ‎Ramla. ‎Sabb. ‎104a.

אל־ ‎a ‎prefix, ‎=על; ‎e. ‎g. ‎אלתוסבראות ‎(=האוצרות ‎על) ‎appointed ‎over ‎treasures, ‎v. ‎אי.

אל ‎(b. ‎h.) ‎not, ‎no ‎(according ‎to ‎Talmud ‎a ‎milder ‎form ‎of ‎prohibilion ‎than ‎לאא; ‎v. ‎Y. ‎Pes. ‎VI, ‎33b). ‎Aboth ‎I, ‎3. ‎-- ‎תקרי ‎אל ‎(abbr. ‎א״ת), ‎v. ‎אלא. ‎Taan. ‎11a ‎וכ׳ ‎יראה ‎א׳ ‎shall ‎not ‎live ‎to ‎see ‎&c.; ‎a. ‎v. ‎fr.

אל ‎(h. ‎h.; ‎אול ‎to ‎turn) ‎prep. ‎to, ‎toward. ‎- ‎Pl., ‎with ‎prefix ‎מ ‎a. ‎suffix ‎of ‎pers. ‎pron., ‎of ‎itself, ‎of ‎my ‎(his ‎cc.) ‎own ‎accord, ‎on ‎my ‎(his ‎cc.) ‎authority. ‎Yoma ‎5b ‎מאלי ‎לא ‎not ‎on ‎my ‎own ‎authority. ‎Orlah ‎I, ‎2 ‎מאליו ‎העולה ‎grow- ‎ing ‎spontane ‎sly. ‎- ‎Y. ‎Peah ‎VII, ‎20b ‎bot. ‎its ‎sacred ‎character ‎למדו ‎מאליו ‎they ‎did ‎derive ‎from ‎itself ‎(i. ‎e. ‎from ‎the ‎wording ‎of ‎the ‎law ‎itself). ‎-- ‎Hence ‎ממילא, ‎v. ‎מילא.

אל ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎אלל) ‎God. ‎Shebu. ‎35a ‎divine ‎names ‎which ‎dare ‎not ‎be ‎erased ‎are ‎E ‎&c. ‎Taan. ‎6b ‎bot.; ‎a. ‎fr.

אלא ‎buttress, ‎v. ‎אילא.

אלא I ‎to ‎lament, ‎v. ‎אלי.

אלא II ‎m. ‎club, ‎bat. ‎Targ. ‎Cant. ‎VIII, ‎5; ‎v. ‎אלתא.

אלא ‎(אלא) ‎(contr. ‎of ‎לא ‎לא=אן ‎אם) ‎1) ‎if ‎not, ‎ex- ‎cept, ‎but, ‎only. ‎Tamm ‎g. ‎O. ‎Ex. ‎XV, ‎11 ‎את ‎א׳ ‎לית ‎none ‎but ‎thou, ‎none ‎besides ‎thee; ‎a. ‎e. ‎- ‎Ber. ‎V, ‎1וכ׳ ‎א׳. ‎. ‎. ‎. ‎עומדין ‎אאין ‎one ‎must ‎stand ‎up ‎for ‎prayer ‎in ‎no ‎other ‎disposition ‎but ‎that ‎of ‎humility. ‎-- ‎Snh ‎4a ‎שלשה ‎א׳ ‎נתן ‎לא ‎he ‎did ‎only ‎three ‎times. ‎Ber. ‎I ‎1וכ׳ ‎א׳ ‎(אמרו) ‎בלבד ‎זו ‎ולא ‎and ‎not ‎only ‎in ‎this ‎case ‎they ‎sald ‎so, ‎but ‎wherever ‎&c. ‎Ib. ‎5a ‎תלמדנו ‎א׳ ‎תלמדנו ‎תקרי ‎אל ‎read ‎not ‎th'lamm'dennu ‎(hou ‎instructest ‎hm) ‎but ‎th'lamm'denu ‎(thou ‎teachest ‎us); ‎a. ‎. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎(ellipt.) ‎(you ‎cannot ‎say ‎anything ‎ex- ‎cpt ‎. ‎. ‎.) ‎but, ‎a ‎logical ‎inference ‎excluding ‎all ‎other ‎explanations ‎&c. ‎Ib. ‎30b ‎שנא ‎לא ‎א׳ ‎but ‎(the ‎conclusion ‎is ‎proven) ‎there ‎is ‎no ‎difference. ‎Ib. ‎ר׳ ‎אמר ‎א׳ ‎but, ‎sa ‎d ‎R ‎. ‎. ‎. ‎. ‎u ‎e ‎may ‎derive ‎it ‎&c.; ‎a. ‎fr.

אלאופטרא, ‎read ‎קלאו׳, ‎v. ‎קלפטרא.

אלבינא, ‎אלבינה ‎(אלב ‎to ‎cut; ‎cmp. ‎חלף, ‎חילף, ‎חילפא ‎&c.) ‎a ‎bundle ‎of ‎shoots, ‎broom. ‎Y. ‎Meg. ‎II, ‎73a ‎(for ‎b. ‎h. ‎מטאטא).

אלבנא ‎m. ‎(v. ‎preced.) ‎young ‎shoot ‎of ‎the ‎palm-tree, ‎thin ‎pointed ‎branch. ‎Pl. ‎אלבנין, ‎אלבנייא. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎9 ‎the ‎palm ‎. ‎. ‎. ‎has ‎no ‎less ‎אלבנין ‎אילנין ‎תלת ‎מן ‎(strik ‎e ‎out ‎אילנין) ‎than ‎three ‎nnew ‎(cutting) ‎shoots. ‎Ib. ‎in ‎our ‎place ‎they ‎call ‎סנסנייה ‎לאלבנייא ‎the ‎young ‎shoots ‎saus'naya ‎(h. ‎סנסנים). ‎[Num. ‎R. ‎s. ‎3, ‎beg., ‎in ‎Hebr. ‎diction, ‎אנבונין, ‎fr. ‎אנב, ‎cmp. ‎אב; ‎prob. ‎to ‎be ‎read ‎אלבונין]

אלגביש ‎m. ‎(b. ‎h., ‎cmp. ‎גביש ‎Job ‎XXVIII, ‎18, ‎a. ‎Targ. ‎a. ‎l.) ‎hail, ‎hailstone ‎(crystal). ‎Ber. ‎54b ‎(playful ‎etymol. ‎איש ‎גב ‎על).

אלגומיא ‎m. ‎pl. ‎(=b. ‎h. ‎אלגומים) ‎name ‎of ‎a ‎tree. ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎II, ‎7(8). ‎[Ib. ‎IX, ‎10; ‎11 ‎אלמוגייא, ‎reading ‎the ‎h. ‎text ‎as ‎in ‎I ‎Kings ‎X, ‎11.] ‎V. ‎אלמוג.

אלגוסין ‎Tosef. ‎Maasr. ‎III, ‎14 ‎Var. ‎ed. ‎Zuck., ‎v. ‎גריס.

אלדי, ‎אלדים=אלהי, ‎אלהים, ‎v. ‎אלוה.

אלה ‎to ‎curse, ‎v. ‎אלי.

אלה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎אלה, ‎אל ‎to ‎point, ‎cmp. ‎ארר ‎a. ‎הר) ‎implecation, ‎curse. ‎Sot. ‎II, ‎5 ‎(117a); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎אלות. ‎Ib. ‎a. ‎e.

אלה ‎c. ‎pl. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎preced.) ‎these, ‎those ‎(cmp. ‎הרי). ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎30 ‎'elleh ‎(and ‎ths) ‎alds ‎to ‎the ‎preceding ‎(caג- ‎tinues), ‎elleh ‎(these) ‎restricts. ‎V. ‎אעו.

אלה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎preced. ‎ws.) ‎terebinth. ‎Shebi. ‎VII, ‎5.

אלה ‎Sabb. ‎90a ‎Ar., ‎v. ‎אילא ‎3.

אלה ‎f. ‎(b. ‎h. ‎Josh. ‎XXIV, ‎26; ‎v. ‎אלתא) ‎[pointed, ‎prominent] ‎1) ‎lance, ‎fork. ‎Kel. ‎XVI, ‎8 ‎הא׳ ‎חפוי, ‎v. ‎חפוי. ‎Pes. ‎57a ‎מאלתן ‎לי ‎אוי ‎woe ‎to ‎me ‎(I ‎am ‎afraid) ‎of ‎their ‎fork ‎(weapon). ‎Sabb. ‎VI, ‎3 ‎(63a) ‎ed. ‎(Ms. ‎אלא); ‎Y. ‎ibid. ‎8b ‎(expl. ‎דייקרן). ‎-- ‎2) ‎sign-pole, ‎used ‎in ‎the ‎barn ‎as ‎a. ‎mark. ‎Ib; ‎Y. ‎Maasr. ‎I, ‎49a ‎bot.; ‎Tosef. ‎Ter. ‎III, ‎11 ‎הא׳ ‎משתיעקר ‎(ed. ‎Zuck. ‎משיתעשר, ‎corr. ‎acc.) ‎as ‎soon ‎as ‎the ‎sign-pole ‎(fork) ‎is ‎removed ‎(indicating ‎that ‎the ‎grain ‎is ‎ready ‎for ‎use ‎and ‎priestly ‎gifts).

אלה, ‎אלהא, ‎אילה ‎m. ‎ch. ‎(=h. ‎אלוה) ‎God. ‎Dan. ‎III, ‎28; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XXXIII, ‎26; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎5, ‎end ‎רב ‎אלה ‎את ‎Ar. ‎(ed. ‎אלוה). ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎II, ‎8c