Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/84

This page needs to be proofread.

‎דיהודאי ‎אלההון ‎the ‎God ‎of ‎the ‎Jews. ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎28b. ‎-- ‎Pl. ‎(also ‎plur. ‎majest.) ‎אלהין. ‎Dan. ‎II, ‎11; ‎a. ‎e. ‎-- ‎אלהיא. ‎Jer. ‎X, ‎11. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXXXVI, ‎2 ‎אלהיא ‎אלהי ‎the ‎God ‎of ‎gods. ‎[Gen. ‎R. ‎s. ‎26 ‎וכ׳ ‎א׳ ‎גנבו ‎כומריא ‎(read ‎אלהון) ‎when ‎priests ‎rob-- ‎who ‎would ‎swear ‎by ‎their ‎god?] ‎Ib. ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎VI, ‎2). ‎-- ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎33 ‎אלהייא ‎. ‎. ‎.. ‎קריין ‎תמן ‎there ‎(in ‎Rome) ‎they ‎call ‎their ‎kings ‎gods.

אלהות, ‎אלוהות ‎f. ‎(v. ‎preced.) ‎Deity, ‎divinity. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎46 ‎לאלוהותו ‎העולם.כדי ‎שאין ‎the ‎universe ‎and ‎what ‎it ‎contains, ‎are ‎but ‎inadequate ‎manifestations ‎of ‎his ‎divinity; ‎a. ‎e. ‎Ib. ‎s. ‎66 ‎אלוהותו ‎לך ‎ויתן ‎(some ‎ed.) ‎may ‎he ‎impart ‎to ‎thee ‎his ‎divine ‎power; ‎v. ‎next ‎w. ‎-אלוהות־, ‎v. ‎אלוה.

אלהותא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Cant. ‎VIII, ‎1; ‎a. ‎e. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎66 ‎Ar. ‎(v. ‎preced.).

אלהים, ‎v. ‎אלוה.

אלהין, ‎אילהין ‎(=הן ‎אלא) ‎but ‎that, ‎unless, ‎except, ‎only. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXII, ‎27; ‎a. ‎fr. ‎א־ ‎אף ‎even ‎only, ‎i. ‎e. ‎so ‎much ‎the ‎more ‎(or ‎less), ‎not ‎to ‎say. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎VIII, ‎27; ‎II ‎Kings ‎V, ‎13. ‎V. ‎להן; ‎cmp. ‎אלא.

אלו, ‎אילו ‎c. ‎pl. ‎(b. ‎h. ‎אלה, ‎q. ‎v.) ‎1) ‎these, ‎the ‎follow- ‎ing. ‎B. ‎Mets. ‎II, ‎1; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎וא׳ ‎א׳ ‎both. ‎Zeb. ‎V, ‎2; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎*2) ‎(interrog.)which ‎?h ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎29 ‎(-- ‎30, ‎ed. ‎Friedm. ‎p. ‎138b) ‎נאמין ‎לאילו ‎in ‎which ‎of ‎them ‎shall ‎we ‎trust? ‎Pesik. ‎Nahamu ‎p. ‎127b ‎sq.; ‎Yalk. ‎Is. ‎307 ‎זה ‎לאי, ‎לאיז.]

אלו, ‎v. ‎אילו.

אלו ‎(=ארו, ‎v. ‎אלה) ‎behold. ‎Dan. ‎II, ‎31; ‎a. ‎e.

אליא ‎m. ‎(~~~~, ‎prob. ‎of ‎Semit. ‎orig.) ‎the ‎impissated ‎juice ‎of ‎aloes, ‎used ‎as ‎a ‎purgative. ‎Git. ‎69b ‎Ar. ‎(ed. ‎אילווא).

אלואון, ‎v. ‎אקסילאליאיין.

אלואי, ‎אלווי, ‎לואי, ‎הלואי, ‎הליו׳ ‎(b. ‎h. ‎לו) ‎oh ‎thattl ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Num. ‎XXIII, ‎10; ‎a. ‎e. ‎Targ. ‎Es. ‎XVI, ‎3, ‎a. ‎fr. ‎(לוי). ‎- ‎Targ. ‎Y. ‎ib. ‎XXXII, ‎30 ‎(h. ‎text ‎אולי) ‎-- ‎Num. ‎R. ‎s. ‎2. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎9; ‎a. ‎fr. ‎*larg. ‎Y. ‎II ‎Num. ‎XXIV, ‎23 ‎אלווי, ‎Y. ‎I ‎וי, ‎woe]

אלוה ‎m., ‎pl. ‎אלוים ‎(v. ‎אלוא) ‎aloe-wood. ‎Y. ‎Keth. ‎VII, ‎end, ‎31d; ‎Gen. ‎R. ‎. ‎15, ‎v. ‎אלמוג. ‎V. ‎also ‎אלווין.

אלוה ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎אל) ‎God. ‎Pl. ‎majest. ‎אלהים, ‎cmp. ‎אל. ‎האלהים ‎by ‎God ‎Sabb. ‎145a; ‎a. ‎fr. ‎[ד ‎is ‎treq. ‎sub- ‎stituted ‎for ‎ה ‎as ‎אלדים, ‎אלדי, ‎ידוד ‎esp. ‎in ‎Targ. ‎Y. ‎ed. ‎Sab.] ‎אלקים, ‎ch. ‎אלקא, ‎adopted ‎in ‎order ‎to ‎avoid ‎utter- ‎ing ‎the ‎divine ‎name. ‎B. ‎Kam. ‎106a; ‎cmp. ‎אלעיקי, ‎איפופי ‎&c. ‎-- ‎P. ‎אלוהות ‎1) ‎deities, ‎powers. ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎beg. ‎12d. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎4. ‎-- ‎2) ‎biblical ‎verses ‎containing ‎the ‎word ‎El, ‎Elohim ‎&c. ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎IV, ‎59c.

אלוהות, ‎v. ‎אלהות.

אלוהות, ‎v. ‎אלו.

אלווא, ‎אלווה, ‎v. ‎אלוא, ‎אלוה.

אלוואי, ‎v. ‎אלואי.

אלווים ‎(אלווס ‎Ar.), ‎v. ‎אלוה.

אלווין ‎(עלויים, ‎עלואין) ‎m. ‎pl. ‎(v. ‎אלוא) ‎the ‎herbaceous ‎plant ‎aloe, ‎a ‎kind ‎of ‎cress. ‎Y. ‎Shebi. ‎IV, ‎35b ‎bot.; ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎end ‎(ed. ‎Zuck. ‎עלוא׳, ‎oth. ‎ed. ‎עלויין, ‎עלווין) ‎וכ׳ ‎הא׳ ‎את ‎ומקיימין ‎you ‎may ‎(in ‎the ‎Sabbath ‎year) ‎let ‎the ‎aloe ‎grow ‎on ‎the ‎top ‎of ‎the ‎roof, ‎but ‎you ‎must ‎not ‎water ‎it.

אלוויתא, ‎אלווייתא ‎f. ‎ch. ‎(=h. ‎לויה) ‎escort, ‎recep- ‎tion ‎on ‎arriving ‎and ‎leaving. ‎Y. ‎Maasr. ‎II, ‎49d ‎other ‎people ‎לון ‎שכיחא ‎אלוויתיה ‎דלית ‎(read ‎תא ‎. ‎. ‎. ‎.) ‎who ‎do ‎not ‎frequently ‎meet ‎with ‎a ‎reception ‎(an ‎offer ‎of ‎refresh- ‎ments ‎&c.). ‎Ib. ‎וכ׳ ‎דאל==דלווייתיה) ‎who ‎may ‎fairly ‎expect ‎a ‎reception. ‎Cmp. ‎אילויותא.

אלוונתית, ‎v. ‎אלונטית ‎II.

אלווס ‎Ar. ‎read ‎אלווים.

אלוותא ‎B. ‎Bath. ‎73a, ‎v. ‎אליתא ‎a. ‎אלתא.

אלול ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎Elul, ‎the ‎sixth ‎month ‎of ‎the ‎Hebrew ‎calendar, ‎containing ‎twenty ‎nine ‎days, ‎varying ‎between ‎the ‎seventh ‎of ‎August ‎and ‎the ‎second ‎of ‎October. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎1. ‎Ib. ‎19b; ‎a. ‎fr. ‎Y. ‎Shek. ‎III, ‎beg. ‎47b ‎bot. ‎בני ‎א׳ ‎animals ‎born ‎in ‎Elul. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XIV, ‎37 ‎אילול. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎III, ‎7.

אלולוגין, ‎אלולננין,, ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Bath. ‎VI, ‎9 ‎read ‎אנלוגין.

אלולי ‎m. ‎(denom. ‎of ‎אלול) ‎born ‎in ‎Elul. ‎Pl. ‎אלוליים, ‎אלוליי. ‎Y. ‎Shek. ‎III, ‎beg. ‎47b; ‎a. ‎e.

אלולי, ‎אלוליפון, ‎אלולפון, ‎v. ‎איל.

אלום ‎m. ‎(אלם; ‎אל, ‎cmp. ‎חלם, ‎חלב ‎&c.) ‎a ‎mucilagin- ‎ous ‎plant ‎(cmp. ‎Lat. ‎Alum), ‎prob. ‎ilphium, ‎a ‎kind ‎of ‎Laserpitium ‎or ‎Asafetida. ‎T'bul ‎Yom ‎I, ‎5 ‎(Var. ‎in ‎Ar. ‎אילום, ‎הלום). ‎Cmp. ‎אלל.

אלומא ‎m. ‎ch.=next ‎w. ‎2). ‎- ‎Pl. ‎אלומייא. ‎Targ. ‎Ruth ‎II, ‎7; ‎15.

אלומה ‎f. ‎(b. ‎h. ‎אלמה; ‎אלם) ‎1) ‎binding, ‎making ‎sheaves. ‎Peah ‎VI, ‎9 ‎(0) ‎לא׳ ‎.. ‎. ‎נתנה ‎grain ‎stalks ‎intended ‎for ‎binding ‎sheaves ‎thereof ‎(but ‎not ‎for ‎binding ‎the ‎latter ‎into ‎bundles ‎of ‎sheaves ‎עמר, ‎Maim.)- ‎[For ‎binding ‎sheaves ‎therewith ‎R. ‎S. ‎. ‎-- ‎2) ‎sheaf. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎31. ‎-- ‎Pl. ‎אלומות. ‎B. ‎Mets. ‎22b ‎sq. ‎large ‎sheaves, ‎opp. ‎כריכות.

אלון I ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎אלה) ‎oak. ‎- ‎Pl. ‎אלונים. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎15 ‎בלוטין ‎א׳ ‎the ‎bibl. ‎allonim ‎means ‎b'lutin, ‎v. ‎בלוט. ‎[Ib. ‎א׳ ‎אלמוגים ‎read ‎אלוים, ‎v. ‎אלוה, ‎אלמוג]. ‎R. ‎Hash. ‎23a ‎בוטמי ‎א׳, ‎v. ‎בוטמא; ‎B. ‎Bath. ‎80b ‎בוטני ‎א׳, ‎v. ‎בוטנא. ‎[Gen. ‎R. ‎s. ‎60 ‎(play ‎on ‎hallazeh ‎Gen. ‎XXIV, ‎6) ‎זה ‎א׳ ‎he ‎is ‎an ‎oak ‎(of ‎fine ‎appearance); ‎Rashi ‎refers ‎to ‎next ‎w.]