Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/103

This page needs to be proofread.
‎מכשף
‎מלאי
785


‎treatise ‎of ‎the ‎Mishnah ‎and ‎Tosefta, ‎of ‎the ‎Order ‎of ‎Toharoth.

מכשף ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎כשף) ‎sorcerer. ‎Snh. ‎VII, ‎4. ‎Ib. ‎11 ‎המ׳ ‎מעשה ‎העושה ‎a ‎sorcerer, ‎that ‎is, ‎he ‎who ‎performs ‎a ‎real ‎act ‎of ‎sorcery; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎מכשפים. ‎Tanh. ‎Vaera ‎3. ‎Snh. ‎67b ‎היו ‎מ׳ ‎בכלל ‎. ‎. ‎. ‎אוב ‎Ob ‎and ‎Pid' ‎ni ‎are ‎included ‎in ‎the ‎law ‎against ‎sorcerers; ‎a. ‎fr.

מכשפה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎sorceress. ‎Snh. ‎67a ‎אחד ‎מ׳ ‎וכ׳ ‎האיש ‎by ‎the ‎expression ‎sorceress ‎(Ex. ‎XXII, ‎17) ‎both ‎man ‎and ‎woman ‎are ‎meant. ‎Y. ‎ib. ‎II, ‎end, ‎25d ‎מ׳ ‎בפרשת ‎on ‎the ‎section ‎treating ‎of ‎sorcery; ‎a. ‎e.

מכשפות ‎f. ‎(preced.) ‎sorcery. ‎Tanh. ‎Vayetse ‎12 ‎במ׳ ‎(some ‎ed. ‎במככשפו, ‎corr. ‎acc.) ‎with ‎sorcerous ‎charms, ‎v. ‎ציץ ‎II.

מכתב ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎כתב) ‎writ, ‎letter. ‎Ab. ‎V, ‎6, ‎a. ‎e. ‎הכתב ‎והמ׳, ‎v. ‎כתב. ‎-- ‎Pl. ‎מכתבים, ‎מכתבין. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎XVII ‎(XVIII), ‎8 ‎שבכרכים ‎המ׳ ‎(ed. ‎Zuck. ‎המכתמין) ‎the ‎public ‎announcemmments ‎in ‎cities.

מכתב, ‎מכתבא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Esth. ‎IX, ‎27. ‎- ‎Pl. ‎מכתבין. ‎Targ. ‎Y.IDeut. ‎XXXII, ‎8.

מכתב ‎m. ‎(preced. ‎wds.) ‎writing ‎tool, ‎pencil, ‎stylus. ‎Kel. ‎XIII, ‎2; ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Mets. ‎III, ‎4 ‎וכ׳ ‎הכותב ‎שנטל ‎מ׳ ‎the ‎stylus ‎of ‎which ‎the ‎pointed ‎end ‎is ‎broken ‎of, ‎vv. ‎כותב; ‎Y. ‎Sabb. ‎VIII, ‎11b ‎bot. ‎Kidd. ‎21b; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎מכתבים, ‎מכתבין. ‎Y. ‎Taan. ‎VI, ‎69a ‎top ‎וכ׳ ‎אנו ‎הללו ‎במ׳ ‎(not ‎במכתובים) ‎with ‎these ‎our ‎pencils ‎we ‎shall ‎march ‎out ‎and ‎stab ‎them; ‎Larm. ‎R. ‎to ‎II, ‎2; ‎to ‎III, ‎49.

מכתבא ‎ch. ‎same. ‎Ab. ‎Zar. ‎22b, ‎v. ‎דגלא.

מכתבא, ‎v. ‎מכתב ‎ch.

מכתובים, ‎v. ‎מכתב.

מכתוותא ‎f. ‎pl. ‎(v. ‎כתא) ‎after-crop. ‎Sabb. ‎110b ‎ממ׳ ‎Ms. ‎M., ‎v. ‎כתא.

מכתיר, ‎v. ‎כתר.

מכתם ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎כתם) ‎impression, ‎writ. ‎- ‎Pl. ‎מכתמין. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎XVII ‎(XVIII), ‎8 ‎ed. ‎Zuck., ‎v. ‎מכסתב ‎h.

מכתש ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎כתש) ‎1) ‎mortar. ‎Y. ‎Peah ‎II, ‎17a ‎top, ‎v. ‎כתש. ‎-- ‎2) ‎mortar-shaped ‎cavity ‎-3) ‎jaw. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎98 ‎(expl. ‎Jud. ‎XV, ‎19) ‎שמו ‎מ׳ ‎ההוא ‎המקום ‎that ‎place ‎was ‎named ‎AMMakhtesh ‎(Cavity); ‎ib. ‎וכ׳ ‎לו ‎שהביא ‎מלמד ‎it ‎in- ‎timates ‎that ‎the ‎oord ‎opened ‎to ‎him ‎a ‎spring ‎from ‎between ‎his ‎(the ‎ass') ‎teeth ‎(taking ‎מ׳ ‎as ‎jaw). ‎-- ‎4) ‎an ‎instrument ‎oftorture. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎VII, ‎8, ‎v. ‎פתי. ‎Pesik. ‎Shek. ‎p. ‎15a, ‎v. ‎חמור. ‎ממכתש, ‎ממכתשא ‎mm. ‎(בש) ‎1) ‎wwond, ‎ploaue, ‎afffic- ‎tion. ‎Targ. ‎Ex. ‎XI, ‎1. ‎Targ. ‎Lev. ‎XIII, ‎29; ‎a. ‎fr. ‎- ‎[Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XII, ‎19 ‎fem.] ‎-- ‎Pl. ‎מכתשין, ‎מכת׳. ‎Targ. ‎Gen. ‎XII, ‎17. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXXIX, ‎33. ‎-2)[pounding. ‎-Pl. ‎מכתשי, ‎מכ׳. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXVII, ‎22, ‎combining ‎massoretic ‎vers. ‎with ‎one ‎from ‎which ‎LXX. ‎a. ‎Pesh. ‎are ‎translated, ‎v. ‎אורדך]

מכתשת ‎f. ‎(preced.) ‎1) ‎mortar. ‎B. ‎Bath. ‎IV, ‎3 ‎המ׳ ‎הקבועה ‎the ‎stationary ‎mortar ‎in ‎the ‎house. ‎Ib. ‎65b; ‎Tosaf. ‎ib. ‎III, ‎1 ‎חקוקה ‎המ׳ ‎a ‎mortar ‎hewn ‎out ‎of ‎a ‎rock ‎in ‎the ‎house. ‎Taan. ‎28a; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎cavity. ‎Tosef. ‎Nidd. ‎VIII, ‎6; ‎Nidd. ‎61a ‎עצמות ‎מלאה ‎מ׳ ‎a ‎hole ‎in ‎the ‎ground ‎full ‎of ‎bones.

מל, ‎v. ‎מול.

מל ‎m. ‎(מלל) ‎brittle, ‎easily ‎crushed. ‎Sifra ‎Vayikra, ‎N'dab., ‎ch. ‎XIV, ‎Par. ‎13 ‎(play ‎on ‎כרמל, ‎Lev. ‎II, ‎14) ‎מל ‎רך ‎tender, ‎yet ‎brittle; ‎Men. ‎66b ‎ומל ‎רך ‎(Ms. ‎M. ‎ומלא ‎כר, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note); ‎Y. ‎Sabb. ‎I, ‎2d ‎bot. ‎מלא ‎רך ‎(corr. ‎acc.), ‎v. ‎כרמל.

מלא, ‎v. ‎מלתא ‎a. ‎מלה.

מלא I ‎(b. ‎h.) ‎to ‎be ‎full, ‎v. ‎מלא ‎II. ‎- ‎Tosef. ‎Dem. ‎V, ‎24 ‎ליבך ‎מלאך ‎היאך ‎how ‎could ‎thy ‎heart ‎be ‎so ‎full ‎of ‎thyself, ‎i. ‎e. ‎how ‎daredst ‎thou? ‎Pi. ‎מלא, ‎מילא ‎to ‎fill, ‎to ‎draw ‎(water). ‎Erub. ‎VIII, ‎6 ‎וכ׳ ‎ממלאין ‎אין ‎(Y. ‎ed. ‎ממלין) ‎you ‎must ‎not ‎draw ‎water ‎out ‎of ‎it ‎on ‎the ‎Sabbath. ‎B. ‎Bath. ‎162b ‎בקרובים ‎מילאהו ‎if ‎he ‎filled ‎the ‎vacant ‎space ‎on ‎the ‎document ‎with ‎the ‎signatures ‎of ‎relatives; ‎Gitt. ‎87b. ‎Hor. ‎11b ‎מקום ‎ממלא ‎הוה ‎אבותיו ‎he ‎was ‎filling ‎his ‎ancestors ‎place, ‎was ‎a ‎direct ‎successor; ‎a. ‎fr. ‎Hithpa. ‎התמלא, ‎Nithpa. ‎נתמלא ‎to ‎be ‎filled. ‎Ber. ‎3b; ‎59a ‎וכ׳ ‎מתמלא ‎הבור ‎אין, ‎v. ‎חוליא ‎I. ‎Y. ‎Succ. ‎III, ‎end, ‎54a ‎זקנו ‎שיתמלא ‎עד ‎until ‎he ‎has ‎a ‎full ‎beard. ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎13d ‎bot. ‎זהב ‎דינרי ‎התמלאי ‎be ‎full ‎of ‎gold ‎denars; ‎מתמלאה ‎והיתה ‎and ‎it ‎became ‎filled ‎with ‎&c. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎33 ‎אלו ‎רחמים ‎התמלאו ‎אלו ‎על ‎be ‎merciful ‎to ‎one ‎another. ‎Ib. ‎והתמלאתי. ‎. ‎ראיתי ‎רחמים ‎עליה ‎I ‎saw ‎her ‎in ‎distress ‎and ‎was ‎fllled ‎with ‎pity ‎for ‎her; ‎a. ‎fr.

מלא ‎ch. ‎same, ‎v. ‎מלי.

מלא II ‎m. ‎מלאה, ‎מליאה ‎f. ‎(t. ‎h.) ‎full. ‎Ab. ‎IV. ‎20 ‎ישן ‎מ׳ ‎. ‎. ‎. ‎. ‎יש ‎many ‎a ‎new ‎vessel ‎is ‎full ‎of ‎old ‎wine ‎(many ‎a ‎young ‎man ‎is ‎full ‎of ‎wisdom). ‎Meg. ‎6a ‎(ref. ‎to ‎E. ‎XXVI, ‎2) ‎זז ‎חרבה ‎זו ‎מ׳ ‎אם ‎when ‎one ‎(of ‎the ‎two ‎cities, ‎Jerusalem ‎and ‎Caesarea) ‎is ‎full, ‎the ‎other ‎is ‎waste; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Esp. ‎a ‎full ‎month, ‎of ‎thirty ‎days. ‎Bekh. ‎58a ‎וימנין ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎at ‎times ‎(in ‎some ‎years) ‎it ‎is ‎full, ‎at ‎times ‎defective, ‎v. ‎חסר; ‎a. ‎fr-- ‎Pl. ‎מלאים, ‎מלאין, ‎מלי׳; ‎f ‎מלאות, ‎מלי׳. ‎Ber. ‎57a; ‎Erub. ‎19a, ‎a. ‎e. ‎כרמון ‎מצות ‎מ׳ ‎are ‎full ‎of ‎good ‎deeds ‎as ‎a ‎pomegranate ‎(is ‎full ‎of ‎seeds); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[מלאה ‎as ‎a. ‎noun, ‎v. ‎מליאה.]

מלא ‎h., ‎מלא ‎ch., ‎v. ‎מלוא.

מלאה, ‎v. ‎מלא ‎II.

מלאי ‎pr. ‎n. ‎m. ‎M'lai. ‎Sabb. ‎139a ‎(Ms. ‎O. ‎שמלאי, ‎v. ‎Snh. ‎98a).

מלאי I ‎m. ‎(מלא) ‎store, ‎goods, ‎merchandise. ‎Pes. ‎31b