Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/312

This page needs to be proofread.

‎palm-trees. ‎-- ‎Yoma ‎75b ‎(in ‎Hebr. ‎dict.) ‎(ref. ‎to ‎שלו) ‎כתב ‎ודומה ‎. ‎. ‎. ‎בשלוה ‎אותו ‎אוכלין ‎צדיקים ‎. ‎. ‎סליו ‎וקרינן ‎שיו ‎כסילוין ‎להן ‎it ‎is ‎written ‎with ‎ש ‎(and ‎may ‎be ‎read ‎sh'laש), ‎and ‎we ‎read ‎s'lav; ‎.. ‎the ‎righteous ‎ate ‎it ‎(the ‎quail) ‎in ‎safety, ‎but ‎the ‎wicked ‎ate ‎it, ‎and ‎it ‎appeared ‎to ‎them ‎like ‎thormns; ‎Yalk. ‎Ex. ‎260 ‎כסילוים; ‎Yalk. ‎Num. ‎73s ‎בסילוא ‎אותו ‎אוכלין ‎(corr. ‎acc.); ‎v. ‎סליו.

סלווכיא, ‎סלווקיא ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎(~~~~~א(~) ‎Salvakhia ‎(eleucia), ‎in ‎north-eastern ‎Palestine ‎(an ‎anachronistic ‎adaptation ‎of ‎שלכה). ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎III, ‎10; ‎Targ. ‎I ‎Chr. ‎V. ‎11 ‎(Ar. ‎סליוקא).

סלוון. ‎סלו, ‎v. ‎דליו ‎eh.

סלווקיא, ‎v. ‎סלווכיא.

סלול ‎m. ‎1) ‎(dial. ‎for ‎צלול) ‎clear ‎water. ‎Tosef ‎Mikv. ‎III, ‎4 ‎וכ׳ ‎בטיט ‎הס׳ ‎(some ‎ed. ‎הליל, ‎corr. ‎acc.) ‎the ‎clear ‎water ‎within ‎the ‎mud ‎on ‎the ‎sides ‎(of ‎a ‎pond) ‎&c. ‎-- ‎2) ‎v. ‎סלל.

סלולה, ‎v. ‎סלילה.

סלון, ‎v. ‎סיון.

סלונדקי, ‎v. ‎סלקונדרי.

סלוני, ‎ס׳בית ‎pr. ‎n. ‎Beth ‎Salluni ‎(the ‎family ‎of ‎Sallu). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎63 ‎ס׳ ‎דב׳ ‎אילין ‎מן ‎חד ‎one ‎of ‎those ‎of ‎B. ‎S. ‎(Bral ‎'Akeda; ‎סלוא ‎בבית ‎מאיר ‎לר׳ ‎R. ‎M. ‎at ‎Beth ‎Sallu; ‎Yalk. ‎Gen. ‎110 ‎גמליאל ‎ר׳ ‎את).

סלופתא, ‎v. ‎סלפיתא.

סלוק, ‎v. ‎סילוק.

סלוקנרית, ‎v. ‎סלקונדרית.

סלוקתי, ‎v. ‎סלקונדרי.

סלותא ‎f. ‎(סלי) ‎that ‎which ‎is ‎thrown ‎away, ‎refuse. ‎Lam. ‎ ‎I, ‎15 ‎(ed. ‎סרקי, ‎סדקי, ‎corr. ‎acc.; ‎Ar. ‎s. ‎v. ‎סחותא; ‎סולתא, ‎corr. ‎acc.), ‎v. ‎סאתא ‎II.

סלח ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎סלל) ‎[Assyr. ‎to ‎sprinkle,] ‎to ‎forgive. ‎Y. ‎Yoma ‎VIII, ‎end, ‎45c ‎וכ׳ ‎על ‎לי ‎ותסלח ‎and ‎forgive ‎me ‎all ‎my ‎sins. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎16, ‎end ‎להם ‎אסלח ‎בשבילך ‎for ‎thy ‎sake ‎I ‎will ‎pardon ‎tthem. ‎Tanh. ‎Ki ‎Thissa ‎27 ‎כדבריך ‎וסלחתי ‎and ‎I ‎pardoned ‎(Israel) ‎according ‎to ‎thy ‎word; ‎a. ‎fr. ‎Nif. ‎סלח ‎to ‎be ‎forgiven. ‎Yalk. ‎Ps. ‎755 ‎לו ‎ו׳ ‎(Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XLVIII ‎ומתכפר) ‎and ‎he ‎is ‎forgiven.

סלח ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXXIV, ‎7; ‎a. ‎e. ‎Pa. ‎סלח ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎Is. ‎LV, ‎7. ‎-- ‎2) ‎to ‎efffect ‎for- ‎giveness. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎XVIII, ‎1.

*סלטא ‎m. ‎[sprinkler(?),] ‎a ‎small ‎vessel ‎with ‎two ‎or ‎more ‎apertures. ‎Y. ‎Ter. ‎VIII, ‎45a ‎bot.

סלי, ‎סלא, ‎סלה ‎(b. ‎h.) ‎to ‎soing. ‎Hif. ‎הסליא, ‎Pi. ‎סילא ‎1) ‎[to ‎make ‎rise,] ‎to ‎balance, ‎outweigh. ‎Snh. ‎82b ‎(play ‎on ‎ססלוא, ‎Num. ‎XXV, ‎14) ‎שה׳ ‎על ‎וכ׳ ‎because ‎he ‎outweighed ‎the ‎sins ‎of ‎his ‎family; ‎[oth. ‎opin.; ‎he ‎cansed ‎the ‎ins ‎of ‎his ‎family ‎to ‎rise, ‎i. ‎e. ‎become ‎notorious]; ‎Tanh. ‎Pinh. ‎2; ‎Yalk. ‎Num. ‎772; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎21 ‎וכ׳ ‎שסילא ‎בן. ‎- ‎2) ‎to ‎throw ‎aaway, ‎rject. ‎Snh. ‎104b, ‎v. ‎פסל.

סלי, ‎סלא ‎ch. ‎same. ‎[Targ. ‎Job ‎XXVII, ‎23 ‎ויסלי ‎Ms. ‎read ‎ויכלי, ‎. ‎כלי ‎I.] ‎Af. ‎אסלי, ‎אסלא ‎to ‎throw ‎away, ‎despise, ‎rgject. ‎Targ. ‎Prov. ‎III, ‎11. ‎Ib. ‎V, ‎12 ‎ed. ‎Lag. ‎(oth. ‎ed. ‎אשלי); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎V. ‎מפליא.

סליו ‎f. ‎(b. ‎h. ‎שליו, ‎שלו) ‎quail ‎(collect. ‎noun). ‎Yoma. ‎5b ‎הן ‎ס׳ ‎מיני ‎ד׳ ‎there ‎are ‎four ‎kinds ‎of ‎s'lav ‎(fat ‎birds). ‎Ib. ‎ס׳ ‎וקרינן ‎שליו ‎כתיב, ‎v. ‎סלוא; ‎[En ‎Yaak. ‎ed. ‎pr.; ‎כתיב ‎שליו ‎וקרינן ‎שלו ‎iit ‎is ‎written ‎without ‎Yod ‎(which ‎allows ‎the ‎reading ‎שלו) ‎&c.]. ‎Ib. ‎שליו. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎5 ‎מצוי ‎והש׳ ‎להם ‎and ‎they ‎had ‎quails; ‎a. ‎e.

סליו ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XVI, ‎13; ‎Num. ‎XI, ‎32, ‎sq.. ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎vary ‎between ‎ס׳ ‎a. ‎ש׳). ‎-- ‎Pl. ‎סלוי. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎l. ‎c. ‎(ed. ‎Vien. ‎ש׳). ‎- ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎ib. ‎26 ‎סלוון ‎(used ‎as ‎sing. ‎mm.).

סליוקא, ‎v. ‎סלייכיא.

סליוקוס ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Seleucus ‎I, ‎king ‎of ‎Syria. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎IX ‎ed. ‎Bub. ‎סלייק׳ ‎(oth. ‎ed. ‎סקילום, ‎corr. ‎acc.); ‎Yalk. ‎Ps. ‎642 ‎סולקוס, ‎סיל׳ ‎(corr. ‎acc.), ‎v. ‎סליקיא.

סליחא, ‎constr. ‎סליתת, ‎v. ‎סליחותא.

סליחה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎סלח) ‎1) ‎sprinkling. ‎Ker. ‎24b ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎V, ‎1s) ‎ס׳ ‎בשעת ‎ידיעה ‎. ‎. ‎לא ‎והא ‎and ‎he ‎(who ‎got ‎knowledge ‎of ‎hisinnocence ‎after ‎the ‎blood ‎was ‎sprinkled) ‎had ‎no ‎knowledge ‎of ‎it ‎at ‎the ‎time ‎of ‎the ‎sprinkling. ‎- ‎2) ‎forgiveness. ‎Taan. ‎30b; ‎B. ‎Bath. ‎121a. ‎Tosef. ‎Naz. ‎III, ‎14; ‎Naz. ‎23a. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎42 ‎ס׳ ‎אין ‎there ‎is ‎no ‎forgiveness ‎(for ‎Israel); ‎a. ‎fr. ‎-Pl. ‎סליחות. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXV ‎.. ‎הקבוה ‎וכ׳ ‎הרבה ‎ס׳ ‎the ‎Lord ‎liberally ‎granted ‎us ‎many ‎pardons ‎out ‎of ‎his ‎own ‎(treasury); ‎a. ‎e. ‎-- ‎[סליחות; ‎a) ‎(in ‎liturgy) ‎penitential ‎prayyers. ‎- ‎b) ‎name ‎of ‎a ‎Piska ‎in ‎Pesikta. ‎(p. ‎166, ‎sni.).]

סליחותא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Jer. ‎VIII, ‎15. ‎Ib. ‎XIV, ‎19 ‎(some ‎ed. ‎סליחת).

סלייקוס, ‎v. ‎סליוקוס.

סליל, ‎Tosef. ‎Mikv. ‎III, ‎4 ‎some ‎ed., ‎v. ‎סלול.

סליל ‎m. ‎(dimin. ‎of ‎סל) ‎shuttle ‎containing ‎the ‎spool. ‎Neg. ‎XI, ‎9.

סלילה, ‎סלו׳ ‎f. ‎(denom. ‎ofסל) ‎the ‎shopkeeper's ‎basket ‎stand. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎7 ‎(39b) ‎Y. ‎ed. ‎a. ‎Ar. ‎(Bab. ‎ed. ‎a. ‎Mish. ‎הסלו׳), ‎v. ‎הפתק; ‎Tosef. ‎ib. ‎IV ‎(V), ‎12 ‎ed. ‎Zuck. ‎(oth. ‎ed. ‎לא ‎. ‎. ‎.). ‎-- ‎[Bab. ‎ib. ‎40b ‎הס׳ ‎מן ‎(twice), ‎read ‎הספינה, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎5].

סליףסליף, ‎v. ‎סלף.

סליק, ‎v. ‎סלק.

סליק, ‎סליקאpr. ‎n. ‎pl. ‎(~~~~~~~) ‎Seleucia(dssyriae ‎or ‎Parthorum), ‎on ‎the ‎confines ‎of ‎Assyria ‎and ‎Babylonia.