Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/403

This page needs to be proofread.
‎עלמה
‎עלתא
1085


‎hood ‎(this ‎world); ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎26 ‎(some ‎ed. ‎עולם, ‎h. ‎form); ‎דקושטא ‎ע׳ ‎the ‎world ‎of ‎truth ‎(the ‎hereafter). ‎Sot. ‎10b, ‎a. ‎fr. ‎דאתי ‎ע׳ ‎the ‎world ‎to ‎come ‎(ss ‎h. ‎הבא ‎עולם). ‎-- ‎ע׳ ‎בית ‎the ‎house ‎of ‎eternity ‎(euphem. ‎for ‎the ‎house ‎of ‎death') ‎burial ‎ground, ‎cemetery. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎5. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎12, ‎beg.; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Kidd. ‎80b ‎דע׳ ‎אינשי ‎common ‎people ‎(opp. ‎to ‎scholars). ‎- ‎ע׳ ‎כל, ‎ע׳ ‎כולי ‎(abbrev. ‎כע), ‎v. ‎כולא. ‎Ber. ‎36b ‎פליגי ‎לא ‎כיע ‎all ‎the ‎authorities ‎mentioned ‎agree; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎בעלמא ‎in ‎a ‎general ‎way, ‎merely. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XXVI, ‎24; ‎28. ‎-- ‎Sabb. ‎103b, ‎v. ‎בגלטורי. ‎Ib. ‎9b ‎בע׳ ‎להזיע ‎merely ‎to ‎sweat ‎(not ‎to ‎bathe); ‎בע׳ ‎לעיוני ‎merely ‎to ‎examine ‎(not ‎to ‎do ‎any ‎labor); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎עלמין, ‎עלמייא; ‎constr. ‎עלמי. ‎Targ. ‎Ps. ‎IX, ‎8. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XV, ‎18; ‎a. ‎fr. ‎-Targ.Is. ‎XLII, ‎11 ‎עלמיהון ‎בתי ‎their ‎graves ‎(v. ‎supra).

עלמה, ‎v. ‎עלם ‎II.

עלמות, ‎v. ‎עלימות.

עלמא, ‎pl. ‎עלמן, ‎v. ‎עולים.

עלמין ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Almin ‎(Elymais, ‎Neub. ‎Geogr. ‎p. ‎381). ‎Snh. ‎94a ‎עלמין ‎כי ‎אמרי ‎ע׳ ‎מטו ‎כי ‎when ‎they ‎(the ‎exiles) ‎came ‎to ‎Almin, ‎they ‎said, ‎it ‎is ‎like ‎our ‎world ‎(erusalem; ‎Rashi; ‎like ‎the ‎house ‎of ‎eternities, ‎the ‎Temple).

עלמת ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Mlmath ‎(Youth). ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎III, ‎16 ‎(ed. ‎Wil. ‎עלמת); ‎ib. ‎XVI, ‎5 ‎(h. ‎text ‎בחורים, ‎בחרים).

עלע, ‎v. ‎לעל ‎II.

עלע, ‎עלעא, ‎עי׳ ‎f. ‎=h. ‎צלע, ‎side, ‎rib. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎II, ‎22 ‎(Y. ‎cd. ‎Vien. ‎עילאה; ‎ib. ‎21 ‎עלאה). ‎-- ‎Trnsf. ‎beanm, ‎board. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Gen. ‎XLIV, ‎19 ‎אבא ‎בית ‎מן ‎ע׳ ‎a ‎board ‎of ‎my ‎father's ‎house ‎(a ‎member ‎of ‎the ‎family ‎&c.). ‎-- ‎Pl. ‎עלעין, ‎עיל׳. ‎Targ. ‎Gen. ‎III, ‎21.

עלעול, ‎עי׳ ‎c. ‎(עלעל ‎I) ‎whirlwind, ‎hurricane. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎III, ‎4 ‎(ref. ‎to ‎כסופות, ‎Is. ‎XXI, ‎1) ‎יותר ‎קשה ‎ע׳ ‎לך ‎אין ‎וכ׳ ‎ומכסיף ‎. ‎. ‎הזה ‎העי׳ ‎מן ‎there ‎is ‎no ‎wind ‎more ‎vehement ‎than ‎that ‎which ‎comes ‎from ‎the ‎north ‎and ‎rises ‎and ‎makes ‎pale ‎the ‎creatures ‎in ‎the ‎south. ‎-- ‎Pl. ‎עלעולין, ‎עי׳. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎1 ‎[read;] ‎מזדווגת ‎היא ‎ע׳ ‎כמה ‎how ‎many ‎storms ‎the ‎ship ‎may ‎encounter.

עלעול, ‎עלעולאch. ‎same. ‎Targ. ‎Is. ‎XXIX, ‎6 ‎(h. ‎tcxt ‎רעם). ‎Targ. ‎Job ‎IV, ‎15 ‎(h. ‎text ‎שערת ‎); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Trnsf. ‎mis-- ‎fortune, ‎trouble. ‎Targ. ‎Y. ‎INuum. ‎XXI, ‎14 ‎דסבירותא ‎ע׳ ‎tthe ‎misfortune ‎of ‎leprosy ‎(h. ‎text ‎סופה; ‎v. ‎Ber. ‎54a ‎bot.). ‎Targ. ‎Job ‎XXXVIII, ‎1 ‎דצערא ‎ע׳; ‎ib. ‎XL, ‎6 ‎עלעוליתא ‎(ed. ‎Lag. ‎עלעולתא). ‎- ‎Pl. ‎עלעולין. ‎Targ. ‎Jer.IV.13. ‎Targ. ‎EEz. ‎XIII, ‎11; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5a ‎וכ׳ ‎וע׳ ‎רוהין ‎אתון ‎(ed. ‎Krot. ‎עלעולי) ‎winds ‎and ‎storms ‎(demons) ‎came ‎and ‎tore ‎him ‎away ‎from ‎me; ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎16.

עלעוליתא, ‎עלעולתא ‎f. ‎v. ‎preced.

עלעיתא ‎f. ‎(= ‎עלעלתא, ‎v. ‎עלל, ‎a. ‎עילה) ‎pretext, ‎op- ‎portunity. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎I, ‎16.

עלעל, ‎עיל׳ I ‎(reduplic. ‎of ‎עלל) ‎to ‎drive ‎about, ‎hurl. ‎Kil. ‎VII, ‎7 ‎וכ׳ ‎שעלעלה ‎הרוח ‎if ‎a ‎wind ‎cast ‎grape ‎vines ‎over ‎standing ‎grain.

בלעל ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Job ‎XXVII, ‎21.

עלעל, ‎עי׳ II ‎(transpos. ‎of ‎לעלע, ‎reduplic. ‎of ‎לוע; ‎cmp. ‎געגע) ‎to ‎sip. ‎Hull. ‎22b ‎משיעלעלו ‎Ar. ‎(ed. ‎משיעלעו) ‎when ‎they ‎are ‎old ‎enough ‎to ‎sip ‎(expl. ‎ib. ‎by ‎ref. ‎to ‎יעלעו, ‎Job ‎XXXIX, ‎30; ‎misinterpreted ‎by ‎Abayi, ‎as ‎if ‎fr. ‎עלעא, ‎to ‎bleed ‎from ‎the ‎side, ‎when ‎the ‎wing ‎is ‎severed); ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎15 ‎מששלעלו ‎ed. ‎Zuck., ‎read ‎with ‎Var. ‎משעילעלו.

עלף I ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎עלם ‎I, ‎II), ‎Pi. ‎עילף ‎to ‎enclose, ‎encase ‎(cmp. ‎Arab. ‎galaf). ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מעולף; ‎f ‎מעולפת. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎54 ‎וכ׳ ‎שני ‎מבין ‎המע׳ ‎thou ‎(Ark) ‎encased ‎between ‎the ‎two ‎Cherubs; ‎(Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎XII ‎כרובים ‎בשני ‎המפוארה; ‎Ab. ‎Zar. ‎24b ‎עדיים ‎בעדי ‎מפוארת).

עלף II ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎חלף) ‎to ‎turn, ‎change. ‎Hithpa. ‎התעשף, ‎Nithpa. ‎נתעף ‎(interch. ‎with ‎התעלפה, ‎formed ‎fr. ‎a ‎noun ‎עלפה, ‎v. ‎Ez. ‎XXXI, ‎15) ‎1) ‎to ‎change ‎of, ‎take ‎turns. ‎Tosef. ‎Taan. ‎I, ‎8 ‎עליה ‎מתעלפין ‎היו ‎ולא ‎וכ׳ ‎they ‎did ‎not ‎change ‎off ‎(in ‎watching) ‎over ‎it, ‎but ‎one ‎sat ‎&c. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎overcome, ‎faint, ‎swoon. ‎Hull, ‎3b ‎׳ ‎ולא ‎. ‎. ‎. ‎לפנינו ‎שחט ‎when ‎he ‎cut ‎in ‎our ‎(the ‎judges') ‎presence, ‎without ‎being ‎overcome ‎(hishand ‎not ‎trembling); ‎ib. ‎יתעלף ‎שמא ‎(Ar. ‎יתעעלפה) ‎lest ‎his ‎hand ‎tremble; ‎ib. ‎ברי ‎נתעלפתי ‎שלא ‎לי ‎I ‎am ‎sure ‎that ‎my ‎hand ‎did ‎not ‎tremble. ‎Sabb. ‎9b ‎יתעלפה ‎שמא ‎he ‎may ‎swoon ‎(in ‎the ‎vapor ‎bath). ‎Nidd. ‎69b ‎יתעלפה ‎שמא ‎he ‎may ‎be ‎in ‎a ‎swoon ‎(and ‎not ‎really ‎dead). ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎XXIII ‎ומתעלפים, ‎v. ‎עוף ‎I; ‎a. ‎e. ‎Pa. ‎עות ‎same. ‎Part. ‎מעולף; ‎. ‎מעולפת; ‎pl. ‎מעולפים, ‎עולפין; ‎מעולפות. ‎Mekh. ‎B'shall. ‎Shir., ‎s. ‎6 ‎ולא ‎מוציאין ‎לא ‎הים ‎מריח ‎מע׳ ‎מכניסין ‎neither ‎inhaling ‎nor ‎exhaling, ‎being ‎overcome ‎by ‎the ‎smell ‎of ‎the ‎sea; ‎Yalk. ‎Ex. ‎248; ‎Yalk. ‎Job ‎927. ‎-- ‎Cant. ‎R. ‎to ‎V, ‎14 ‎(ref. ‎to ‎מעלפת, ‎ib.) ‎כחן ‎מעולפ׳ ‎וכ׳ ‎(through ‎the ‎study ‎of ‎the ‎Law) ‎the ‎strength ‎of ‎man ‎is ‎broken, ‎though ‎it ‎had ‎been ‎as ‎hard ‎as ‎sapphires; ‎[prob. ‎to ‎be ‎read; ‎מעלפת ‎(lPi.) ‎it ‎makes ‎faint ‎&c.].

עלף ‎ch. ‎same; ‎Pa. ‎עלף ‎to ‎be ‎overcome ‎with ‎weakness. ‎Hull. ‎3b ‎חיישינן ‎לא ‎לעלופי ‎we ‎do ‎not ‎apprehend ‎a ‎sudden ‎weakness ‎of ‎hands ‎in ‎slaughtering.

עלפה ‎v. ‎עלף ‎II.

עלץ ‎(b. ‎h.) ‎to ‎rejoice. ‎Erub. ‎53b.

עלצה, ‎v. ‎עליצה.

עלקא, ‎עלקה, ‎v. ‎עלוקא. ‎כלוקה.

עלת ‎f. ‎(עלל) ‎[turning ‎about,] ‎ladle. ‎Erub. ‎53b ‎(in ‎enigmatic ‎speech) ‎וכ׳ ‎נקפת ‎ע׳, ‎v. ‎נקף ‎I. ‎Ib. ‎[read] ‎דעדי ‎וכ׳ ‎בכד ‎ע׳ ‎ותיקפי ‎. ‎. ‎. ‎כתר ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎shall ‎the ‎crown ‎(stopper) ‎of ‎another ‎(jug) ‎be ‎removed, ‎that ‎the ‎ladle ‎may ‎float ‎like ‎a ‎ship ‎&c. ‎?

עלתא, ‎2f.=h. ‎עולה, ‎burnt ‎offering. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXII.2; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎XXVIII, ‎10, ‎a. ‎e. ‎עלת ‎constr., ‎ed. ‎Berrl. ‎(oth. ‎ed. ‎עלת; ‎Y. ‎עולת); ‎Targ. ‎Y. ‎ib. ‎6 ‎עלת. ‎-Pl. ‎עלוון, ‎עלון. ‎על׳, ‎על׳. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXVI, ‎13 ‎(not ‎עלווון). ‎Ib. ‎15; ‎a. ‎fr. ‎137