Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/418

This page needs to be proofread.
‎עפייץ
‎עפש
1100


עפייץ, ‎v. ‎עפי.

עפיץ, ‎Ab. ‎Zar. ‎39a, ‎read; ‎עפיין.

עפל ‎(b. ‎h.) ‎to ‎swell, ‎rise. ‎- ‎V. ‎עופל. ‎Hif. ‎העפיל ‎to ‎act ‎rashly, ‎be ‎foolhardy. ‎Sabb. ‎97a ‎מן ‎הוה ‎המעפילים ‎Ms. ‎M. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a.l. ‎note; ‎ed. ‎מויעפילו) ‎he ‎was ‎one ‎of ‎the ‎foolhardy ‎(Num. ‎XIV, ‎44); ‎Yalk. ‎Num. ‎749 ‎המעפילין.

עפל, ‎v. ‎עופל.

עפלא ‎pr. ‎n. ‎Ofla, ‎name ‎of ‎a ‎gate ‎ofJerusalem. ‎Targ. ‎Zeph. ‎I, ‎10 ‎(v. ‎עופל); ‎v. ‎עופא ‎II.

עפעפים ‎m. ‎Du. ‎(b. ‎h.; ‎עפעף, ‎Pilp. ‎of ‎עפף ‎or ‎עוף) ‎[wings,] ‎eye-lids. ‎Sabb. ‎בע׳ ‎שיער ‎מרבה ‎. ‎. ‎. ‎פוד ‎eye-paint ‎advances ‎the ‎growth ‎of ‎the ‎eye-lashes; ‎Pesik. ‎Aniya, ‎p. ‎135a. ‎Ber. ‎60b ‎כפעפי, ‎v. ‎תנומה.

עפף ‎(reduplic. ‎of ‎עוף ‎II) ‎to ‎fiy ‎around. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVIII, ‎5 ‎וכ ‎טסות ‎הצרות ‎עפפוני ‎אלא ‎אפפוני ‎תקרי ‎אל ‎read ‎not ‎afafuni ‎(with ‎א) ‎but ‎dfafunt ‎(with ‎ע׳),troubles ‎come ‎fying ‎over ‎me ‎like ‎birds; ‎Yalk. ‎Sam. ‎157.

עפף ‎(v. ‎עוף ‎I) ‎to ‎double, ‎bend, ‎curve. ‎Targ. ‎Is. ‎II, ‎4; ‎Mic. ‎IV, ‎3 ‎ויעפפון ‎(Levita ‎ויעופפון, ‎Pol. ‎of ‎עוף; ‎h. ‎text ‎כתת). ‎- ‎Sabb. ‎134a ‎לעפפיה, ‎Rashi, ‎v. ‎עיף ‎II. ‎Pa. ‎עפף ‎to ‎double, ‎roll ‎up. ‎Part. ‎pass. ‎מעפ; ‎f. ‎מעפפא. ‎Targ. ‎IKings ‎XIX, ‎6 ‎מע׳ ‎חררא ‎a ‎rolled ‎up ‎cake ‎(h. ‎text ‎רצצפים ‎עגת). ‎-- ‎Hull. ‎51b ‎ומעפף ‎עוף ‎(not ‎ומגופף), ‎v. ‎עיף ‎II.

Vעפץ, ‎v. ‎אפץ.

עפץ ‎m. ‎(v. ‎אפצא) ‎gall-nut. ‎Y. ‎Gitt. ‎II, ‎44b ‎top ‎אין ‎דיוש ‎ע׳ ‎בו ‎untanned ‎ink, ‎v. ‎מילא ‎I.

עפצא, ‎v. ‎אפצא.

עפר, ‎pl. ‎עפרים, ‎v. ‎עופר.

עפר, ‎Pi. ‎עיפר ‎(b. ‎h.; ‎denom. ‎of ‎עפר) ‎to ‎cast ‎dust, ‎cover ‎with ‎muddtt. ‎Hithpa.התעפר ‎to ‎be ‎soiled. ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Abbahu ‎6) ‎בעפר ‎ומתעפרים ‎.. ‎ישנים ‎והם ‎they ‎sleep ‎on ‎the ‎bare ‎earth ‎and ‎become ‎soiled ‎with ‎dust; ‎ib. ‎to ‎III, ‎13.

עפר ‎(b. ‎h.; ‎עפר ‎to ‎be ‎thick, ‎cmp. ‎אבק; ‎v. ‎עופר) ‎dust, ‎mud, ‎sand, ‎mortar. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎14 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎II, ‎7) ‎זכר ‎ע׳ ‎וכ׳ ‎זכר ‎ע׳ ‎מביא ‎היוצר ‎נקבה ‎אדמה ‎'afar ‎represents ‎the ‎male ‎element, ‎ddamah, ‎the ‎female; ‎the ‎potter ‎takes ‎male ‎dust ‎(coarse ‎sand) ‎and ‎female ‎earth ‎(soft ‎clay), ‎in ‎order ‎that ‎the ‎vessels ‎be ‎strong. ‎Sot. ‎II, ‎2 ‎מתחתיה ‎ע ‎נוטלhe ‎(the ‎priest) ‎takes ‎earth ‎from ‎under ‎it ‎(the ‎marble ‎slab). ‎Ib. ‎16a ‎מצינו ‎ע׳ ‎שקרוי ‎אפר ‎we ‎find ‎that ‎ashes ‎are ‎likewise ‎called ‎'afar; ‎Hull. ‎88b;Gen. ‎R.s. ‎49b. ‎Ib. ‎סוטה ‎עפר ‎the ‎dust ‎used ‎in ‎prepar- ‎ing ‎the ‎Water ‎ofealousy; ‎כיסוי ‎ע׳ ‎the ‎earth ‎or ‎ashes ‎used ‎for ‎covering ‎up ‎the ‎blood ‎at ‎slaughtering ‎(Lev. ‎XVII, ‎13); ‎Num. ‎R. ‎s. ‎9. ‎Ib. ‎תחזדר ‎זכתה ‎לא ‎ואפר ‎ע׳ ‎ואנכי ‎. ‎. ‎זכתה ‎לעפרה ‎if ‎she ‎is ‎worthy ‎(innocent), ‎let ‎a ‎son ‎descend ‎from ‎her ‎like ‎Abraham, ‎of ‎whom ‎it ‎is ‎written, ‎And ‎I ‎am ‎dust ‎and ‎ashes ‎(Gen. ‎XVIII, ‎27); ‎if ‎she ‎is ‎unworthy, ‎let ‎her ‎return ‎to ‎her ‎native ‎dust. ‎Ib. ‎העגל ‎זהב ‎ע׳ ‎the ‎gold ‎dust ‎of ‎the ‎calf. ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎VIII, ‎end, ‎11a ‎שחור ‎ע׳ ‎black ‎potter's ‎earth; ‎a. ‎fr. ‎-Gen. ‎R. ‎s. ‎94 ‎יצחק ‎של ‎עפרו ‎(ed. ‎Wil. ‎אפרו), ‎v. ‎אפר. ‎- ‎Pl. ‎עפרות, ‎constr. ‎עפרות. ‎Num. ‎R. ‎l. ‎c. ‎(ref. ‎to ‎העפר ‎ומן, ‎Num. ‎V, ‎17) ‎[readנ] ‎טחן ‎אשר ‎הזהב ‎ע׳ ‎זהו ‎this ‎refers ‎to ‎the ‎gold ‎dust ‎which ‎he ‎(Moses) ‎made ‎by ‎grind- ‎ing ‎(Deut. ‎IX, ‎21). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎26 ‎וכ׳ ‎בע׳ ‎בקיאים ‎שהיו ‎they ‎were ‎experts ‎on ‎the ‎qualities ‎of ‎soil ‎like ‎serpens; ‎a. ‎e.

פראych. ‎same. ‎Targ. ‎Lev. ‎XIV, ‎45. ‎Targ. ‎Prov. ‎VIII, ‎26 ‎(h. ‎text ‎עפרות); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎73b ‎וכ׳ ‎ומורח ‎ע׳ ‎שקיל ‎הוה ‎he ‎took ‎up ‎dust ‎and ‎smelt ‎of ‎it ‎and ‎said, ‎this ‎is ‎the ‎road ‎&c. ‎Ib. ‎16a ‎דאיוב ‎לפומיה ‎ע׳ ‎earth ‎into ‎Job's ‎mouth ‎(stop ‎him) ‎Ib. ‎171b ‎וכ׳ ‎דרב ‎מעפריה ‎לן ‎יהיב ‎מאן ‎O, ‎that ‎some ‎one ‎would ‎give ‎us ‎some ‎of ‎the ‎dust ‎of ‎Rab ‎and ‎Samuel, ‎and ‎we ‎should ‎put ‎it ‎into ‎our ‎eyesl ‎(i. ‎e. ‎we ‎surely ‎revere ‎the ‎memory ‎of ‎Rab ‎and ‎Samuel, ‎yet ‎we ‎differ ‎with ‎them); ‎Ab. ‎Zar. ‎53b; ‎Hull. ‎68b. ‎Snh. ‎108b ‎והוה ‎חרבי ‎והוו ‎ע ‎. ‎. ‎we ‎threw ‎dust ‎and ‎it ‎turned ‎into ‎swords;a. ‎fr.

עפרורין ‎m. ‎pl. ‎(preced.) ‎דדהבא ‎ע׳ ‎gold-dust. ‎Targ. ‎Job ‎XXVIII, ‎6 ‎(ed. ‎Lag. ‎עפרותין, ‎corr. ‎acc.).

עפרורית ‎f. ‎(preced.) ‎sandy ‎matter ‎in ‎grain. ‎B. ‎Bath. ‎(3b ‎לא ‎וע׳ ‎but ‎sand ‎(as ‎an ‎admixture) ‎need ‎he ‎not ‎accept? ‎Ib. ‎94a ‎לסאה ‎ע׳ ‎רובע ‎. ‎. ‎. ‎עדשים ‎the ‎purchaser ‎of ‎lentils ‎must ‎accept ‎one ‎fourth ‎of ‎a ‎Kab ‎of ‎sand ‎for ‎each ‎S'ah; ‎a. ‎e.

‎.עפרוריןv. ‎,עפרותין

עפריא ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎(v. ‎next ‎w.) ‎׳dfaraya. ‎Y. ‎Bicc. ‎III, ‎65d ‎וכ׳ ‎דמע׳ ‎שמעון ‎Simeon, ‎a ‎native ‎of ‎'A. ‎(a ‎Palestinian) ‎has ‎not ‎been ‎appointed ‎b

עפריים, ‎ח׳ ‎(b. ‎h. ‎חפרים ‎Josh. ‎XIX, ‎19) ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Afarayim, ‎Hdfarayim ‎(Hafaraim). ‎Men. ‎VIII, ‎1s3b) ‎ע׳ ‎Bab. ‎ed. ‎(some ‎ed. ‎עפור׳ ‎Ms. ‎M. ‎הפריים; ‎Mish. ‎ed. ‎ח׳; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note). ‎Ib. ‎85a ‎לע׳ ‎מכניס ‎אתה ‎תבן ‎(Ms. ‎M. ‎לח׳) ‎wouldst ‎thou ‎carry ‎straw ‎to ‎. ‎; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎S6, ‎end ‎לעפרים; ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎9.

עפרן, ‎Targ. ‎Cant. ‎V, ‎14 ‎וע׳ ‎ברקן, ‎read ‎with ‎ed. ‎Lag. ‎זעפרן ‎ב׳ ‎(v. ‎זעפרנא) ‎safron-colored ‎smaragd.

עפרתים ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Efrathayim. ‎Y. ‎Sabb. ‎XIV, ‎14c ‎bot. ‎מע׳ ‎יעקב ‎חוניא ‎ר׳ ‎R. ‎Hunia ‎Jacob ‎of ‎׳E. ‎(perh. ‎עפריים?).

עפש, ‎Pi. ‎עיפש ‎to ‎grow ‎mouldy, ‎decay. ‎Pes. ‎15b; ‎45b ‎וכ׳ ‎שעיפשה ‎הפת ‎bread ‎that ‎is ‎spoiled ‎so ‎as ‎to ‎be ‎unfit ‎for ‎man ‎to ‎eat ‎&c. ‎Tosef.iib. ‎II ‎(III), ‎4שיבשו ‎או ‎שעיפשו ‎which ‎have ‎become ‎mouldy ‎or ‎dried ‎up. ‎Tosef. ‎Ter. ‎IX, ‎10 ‎פת ‎שעיפישה ‎(ed. ‎Zuck.). ‎Tanh. ‎Mick. ‎7עפשה ‎. ‎. ‎. ‎פת ‎tthe ‎bread ‎in ‎our ‎vessels ‎has ‎become ‎mouldy. ‎Y. ‎Yoma ‎III, ‎41a ‎bot. ‎לא ‎מעפשת ‎היתה ‎it ‎never ‎grew ‎mouldy; ‎Bab. ‎ib. ‎38a ‎מתעפשת; ‎Tosef. ‎ib. ‎II, ‎5; ‎Y. ‎Shek. ‎V, ‎48d ‎bot. ‎מתע׳; ‎a. ‎e. ‎Hithpa. ‎התעפש, ‎Nithpa. ‎נתעפש ‎same, ‎v. ‎supra. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎31 ‎וכ׳ ‎יתעפשו ‎ולא ‎ירקבו ‎שלא ‎that ‎they ‎(the ‎fruits ‎in ‎the ‎ark) ‎should ‎not ‎rot, ‎or ‎mould, ‎or ‎be ‎disfigured.

עפש ‎ch., ‎Ithpa. ‎איעפש ‎same. ‎Men. ‎23b ‎מיעפשא ‎לכי ‎when ‎the ‎bread ‎is ‎spoilt.