Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/50

This page needs to be proofread.


‎Pi. ‎מדד ‎same, ‎to ‎stretch. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎3; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXIV, ‎a. ‎e. ‎ממדד, ‎v. ‎מתה. ‎-[Cant. ‎R. ‎to ‎VIII, ‎11 ‎ממדדין, ‎v. ‎דדה.]

מדה, ‎מידה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎dimension, ‎measure, ‎proportion. ‎Sabb. ‎150a ‎(play ‎on ‎מדהבה, ‎v. ‎preced.) ‎מאד ‎מ׳ ‎בלא ‎הבא ‎מאד ‎bring ‎much, ‎very ‎much, ‎without ‎meas- ‎ure. ‎Peah ‎VIII, ‎6 ‎זו ‎מ׳ ‎this ‎proportion. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎64; ‎Esth. ‎R. ‎introd. ‎(ref. ‎to ‎מנדה, ‎Ezra ‎IV, ‎13) ‎הארץ ‎מדת ‎זו ‎that ‎is ‎the ‎tax ‎from ‎the ‎land ‎as ‎measured, ‎ii ‎e. ‎the ‎(Roman) ‎land-tax. ‎B. ‎Bath. ‎VII, ‎3 ‎וכ׳ ‎בחבל ‎מ׳ ‎Isell ‎tthee ‎exact ‎land- ‎measure ‎by ‎the ‎rope. ‎Ib. ‎128a ‎ארכו ‎מדת ‎the ‎length-measure ‎of ‎the ‎cloak. ‎Ib. ‎משקלותיו ‎מדת ‎the ‎measure ‎of ‎its ‎(the ‎gold-bar's) ‎weights, ‎i. ‎e. ‎an ‎estimate ‎as ‎to ‎how ‎many ‎coins ‎of ‎a ‎certain ‎weight ‎can ‎be ‎obtained ‎from ‎it. ‎Hag. ‎p2a ‎לילה ‎ומ׳ ‎יום ‎מדת ‎the ‎combined ‎length ‎of ‎day ‎and ‎night. ‎Yeb. ‎76b ‎(ref. ‎to ‎ISam. ‎XVII, ‎38) ‎כמדתו ‎מדיו ‎his ‎(Saul's) ‎garments ‎such ‎as ‎fitted ‎his ‎stature. ‎Mikv. ‎X, ‎5; ‎Hull. ‎73a ‎המ׳) ‎מקום ‎עד ‎as ‎far ‎as ‎the ‎designed ‎length ‎of ‎the ‎handle ‎(excluding ‎the ‎portion ‎which ‎it ‎is ‎intended ‎to ‎cut ‎off). ‎-- ‎Kidd. ‎42b; ‎B. ‎Mets. ‎56b, ‎a. ‎e. ‎וכ׳ ‎ושבמשקל ‎שבמ׳ ‎דבר ‎ohjects ‎which ‎are ‎sold ‎by ‎measure, ‎by ‎weight ‎or ‎by ‎the ‎piece. ‎B. ‎Bath. ‎89b ‎וכ׳ ‎חסירה ‎מ׳ ‎לעולם ‎one ‎must ‎never ‎keep ‎in ‎one's ‎house ‎too ‎small ‎or ‎too ‎large ‎a ‎measure ‎(smaller ‎or ‎larger ‎than ‎the ‎legal ‎size); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎מדות, ‎מידות. ‎Ib. ‎88b ‎מ׳ ‎של ‎עונשן ‎the ‎divine ‎punishment ‎for ‎fraudu-- ‎lent ‎measures. ‎Tosef. ‎B. ‎Mets. ‎VI, ‎14 ‎. ‎. ‎. ‎ממונין ‎היו ‎לא ‎המ׳ ‎על ‎אלא ‎. ‎they ‎(the ‎agoranomoi ‎in ‎Jerusalem) ‎were ‎appointed ‎not ‎for ‎the ‎regulation ‎of ‎market ‎prices ‎but ‎for ‎the ‎superintendence ‎of ‎the ‎measures; ‎B. ‎Bath. ‎89a, ‎v. ‎אנרדמיס; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Men. ‎18a ‎מידותי ‎למצות, ‎v. ‎מצה. ‎--hence ‎Middoth ‎(measurements ‎of ‎the ‎Temple), ‎name ‎of ‎a ‎treat- ‎ise ‎of ‎the ‎Mishnah, ‎of ‎the ‎order ‎of ‎Kodashim. ‎- ‎2) ‎deal-- ‎ing ‎reward ‎or ‎punishment ‎dispensation. ‎--מ׳־ ‎כנגד ‎מ׳ ‎re-- ‎taliation, ‎adeguate ‎puniishmmentt ‎or ‎remard. ‎Sot. ‎I, ‎, ‎v. ‎preced. ‎Ib. ‎9a ‎לכמ׳ ‎the ‎verse ‎is ‎to ‎intimate ‎that ‎God ‎dise ‎penses ‎adequate ‎punishments. ‎Ib. ‎8b ‎(ref. ‎tto ‎ib. ‎I, ‎7) ‎אאע״ג ‎בטיל ‎לא ‎במ׳ ‎בטילה ‎דמ׳ ‎although ‎retribution ‎(by ‎the ‎Jewish ‎court) ‎has ‎ceased, ‎the ‎adequate ‎divine ‎punishment ‎has ‎not ‎ceased. ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Alex. ‎2) ‎(expl. ‎וביען ‎יען, ‎Lev. ‎XXVI, ‎43) ‎מ׳ ‎כנגד ‎מ׳ ‎punishment ‎corresponding ‎to ‎deed. ‎Ned. ‎32a. ‎Snh. ‎90a ‎מ׳ ‎כנגד ‎מ׳ ‎הקב״ה ‎של ‎מידותיו ‎כל ‎all ‎retributions ‎of ‎the ‎Lord ‎are ‎in ‎correspondence ‎with ‎man's ‎doings. ‎Ber. ‎48b ‎'whatever ‎the ‎Lord ‎thy ‎God ‎has ‎given ‎thee ‎פורענות ‎מדת ‎ובין ‎טובה ‎מ׳ ‎בין. ‎. ‎. ‎בכל ‎דיינך ‎(not ‎מדה) ‎he ‎is ‎thy ‎judge ‎in ‎whatever ‎sentence ‎he ‎decrees ‎upon ‎thee, ‎whether ‎it ‎be ‎a ‎good ‎or ‎an ‎evil ‎dispensation. ‎Ib. ‎IX, ‎5, ‎v. ‎מאד. ‎Sabb. ‎97a. ‎Ib. ‎151b ‎זו ‎מ׳ ‎על ‎. ‎. ‎. ‎. ‎לעולם ‎at ‎all ‎times ‎let ‎one ‎pray ‎to ‎be ‎spared ‎this ‎fate ‎(poverty); ‎a. ‎fr. ‎---- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Snh. ‎90a, ‎v. ‎supra. ‎Yoma ‎87b ‎המעביר ‎וכ׳ ‎מדותיו ‎על ‎he ‎who ‎passes ‎over ‎his ‎retaliations ‎(who ‎for- ‎bears ‎to ‎retaliate), ‎his ‎failings ‎will ‎be ‎passed ‎over ‎(be ‎forgiven); ‎Meg. ‎28a. ‎Ib. ‎מידותי ‎על ‎עמדתי ‎לא ‎I ‎never ‎in- ‎sisted ‎on ‎retaliation; ‎Kidd. ‎71aמדותי ‎על ‎מעמד ‎ואינוRashi ‎מעמיד); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎manner, ‎ways, ‎eharacter, ‎nature, ‎con- ‎dition. ‎Ber. ‎40a ‎וכ׳ ‎הקב״ה ‎כמדת ‎לא ‎the ‎nature ‎oof ‎divine ‎(intellectual) ‎affairs ‎is ‎not ‎like ‎the ‎nature ‎of ‎human ‎(ma- ‎terial) ‎afairs. ‎Ib. ‎11b ‎וכ׳ ‎יום ‎מדת ‎להזכיר ‎to ‎mention ‎the ‎nature ‎of ‎the ‎day ‎(light) ‎at ‎night. ‎Tanh. ‎Balak3 ‎מדתו ‎מה ‎what ‎is ‎the ‎nature ‎of ‎his ‎power. ‎B. ‎Mets. ‎33a ‎ואינה ‎ממ׳ ‎מ׳ ‎it ‎is ‎a ‎(meritorious) ‎way ‎(of ‎studying) ‎and ‎is ‎not, ‎i. ‎e. ‎you ‎might ‎do ‎better; ‎Y. ‎Hor. ‎III, ‎48a ‎top ‎מ׳ ‎שאינה ‎מ; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Ab. ‎V, ‎10 ‎באדם ‎מ׳ ‎ארבע ‎there ‎are ‎four ‎different ‎dispositions ‎of ‎men ‎(as ‎to ‎treating ‎one's ‎fellow- ‎man); ‎ib. ‎11 ‎בדעות ‎מ׳ ‎ארבע ‎four ‎characters ‎(tempera- ‎ments); ‎ib. ‎12 ‎בתלמידים ‎מ׳ ‎ארבע ‎four ‎natures ‎of ‎students ‎(with ‎regard ‎to ‎receptive ‎and ‎retentive ‎faculties). ‎Y. ‎Snh. ‎XI, ‎30a ‎bot. ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎שבע ‎כל ‎all ‎the ‎seven ‎characteristic ‎features ‎of ‎righteous ‎men ‎which ‎the ‎scholars ‎have ‎de- ‎fined ‎have ‎been ‎realized ‎in ‎Rabbi. ‎Ned. ‎20b ‎מ׳ ‎תשע ‎בני ‎children ‎conceived ‎under ‎nine ‎(abnormal ‎mental) ‎con- ‎ditions. ‎R. ‎Hash. ‎17b, ‎a. ‎fr. ‎מ׳ ‎עשרה ‎שלש ‎the ‎thirteen ‎divine ‎attributes ‎(Ex. ‎XXXIV, ‎6, ‎sq.). ‎Ned. ‎32a, ‎v. ‎סרז; ‎a. ‎fr. ‎הדין־ ‎מדת ‎a) ‎yustice. ‎Tosef. ‎Yeb. ‎IX, ‎3, ‎a. ‎e., ‎v. ‎לקה. ‎-- ‎Esp. ‎the ‎divine ‎attribute ‎of ‎justice, ‎opp. ‎הרחמים ‎מ׳, ‎v. ‎דין ‎II. ‎-- ‎b) ‎common ‎sense, ‎loogical ‎argument. ‎Yoma ‎43b ‎נותנת ‎הדין ‎מ׳ ‎(היא) ‎כך ‎common ‎sense ‎dictates ‎this; ‎Shebu. ‎14a. ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎II, ‎53c ‎top ‎הדין ‎למ׳ ‎(כמ׳) ‎עשו ‎תחומין ‎they ‎regulated ‎the ‎laws ‎of ‎Sabbath ‎limits ‎according ‎to ‎common ‎sense ‎(not ‎by ‎textual ‎interpretation). ‎-- ‎) ‎de- ‎cision ‎n ‎money ‎matters, ‎civil ‎law ‎(contrad. ‎tto ‎ritual ‎law). ‎Y. ‎Gitt. ‎V, ‎46c ‎bot. ‎הכן ‎הדין ‎למ׳ ‎אף ‎tthe ‎same ‎principle ‎holds ‎good ‎for ‎civil ‎law ‎(collection ‎of ‎claims, ‎v. ‎עפרנות); ‎Y. ‎Shebi. ‎X, ‎39c ‎bot. ‎Ib. ‎(last ‎liine) ‎וכ׳ ‎הדין ‎מ׳ ‎ולמידין ‎do ‎we ‎apply ‎the ‎rules ‎of ‎Prosbol ‎(v. ‎פרוזבול) ‎to ‎ordinary ‎claims ‎Y. ‎B. ‎Kam. ‎V, ‎beg. ‎4d ‎הרוב ‎אחר ‎הדין ‎במ׳ ‎הילכו ‎לא ‎(strike ‎out ‎בממון) ‎in ‎civil ‎law ‎we ‎are ‎not ‎guided ‎by ‎pro- ‎babilities ‎(v. ‎רוב; ‎cmp. ‎Bab. ‎ib. ‎27b). ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5a ‎bot. ‎הד׳ ‎ולמ׳but ‎in ‎civil ‎law ‎(questions ‎of ‎possession). ‎-- ‎4) ‎prin- ‎ciple, ‎standard, ‎consistency. ‎Men. ‎III, ‎4 ‎וכ׳ ‎ר׳ ‎כמדת ‎follow- ‎ing ‎the ‎principle ‎of ‎R. ‎&c.; ‎Pes. ‎77b; ‎Y. ‎ib. ‎VII, ‎34c ‎top. ‎Shek. ‎IV, ‎6 ‎המ׳ ‎היא ‎אינה ‎(comment. ‎המ׳ ‎מן ‎אינה) ‎this ‎is ‎not ‎consistent ‎(with ‎a ‎previous ‎rule). ‎Ib. ‎7 ‎את ‎השוה ‎מדתו ‎(Y. ‎ed. ‎מדותיו) ‎he ‎makes ‎his ‎standards ‎even ‎(is ‎con- ‎sistent). ‎Pes. ‎I, ‎7 ‎המ׳ ‎היא ‎אינה ‎this ‎is ‎not ‎the ‎right ‎ar- ‎gument. ‎Ib. ‎15b ‎היא ‎ומ׳ ‎מ׳ ‎המ׳ ‎היא ‎אינה ‎אמאי ‎why ‎do ‎yotג ‎say, ‎it ‎is ‎no ‎argumment? ‎it ‎is ‎surely ‎a ‎correct ‎argument. ‎Y. ‎Hag. ‎III, ‎77a ‎׳Menahem ‎went ‎out ‎means ‎יצא ‎למ׳ ‎ממ׳ ‎he ‎went ‎over ‎from ‎one ‎principle ‎to ‎another ‎(oined ‎the ‎opposition; ‎Bab. ‎ib. ‎16b ‎רעה ‎לתרבות ‎יצא). ‎-- ‎Esp. ‎מדות ‎rules ‎of ‎iinterpretation. ‎Sifra ‎introd., ‎ch. ‎I, ‎end ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎שבע. ‎.. ‎הלל ‎Hillel ‎the ‎Elder ‎explained ‎seven ‎rules ‎&c.; ‎Ab. ‎d'R. ‎N. ‎ch. ‎XXXVII; ‎Tosef. ‎Snh..VII, ‎11. ‎Sifra ‎introd., ‎beg. ‎(Rt. ‎Yishm. ‎said) ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎עשרה ‎בשלש ‎the ‎Torah ‎is ‎interpreted ‎by ‎means ‎of ‎thirteen ‎rules. ‎[Appendix ‎to ‎treat. ‎B'rakhoth. ‎מ׳ ‎ל״ב ‎וכ׳ ‎יוסו ‎ו׳ ‎של ‎the ‎thirty ‎two ‎rules ‎of ‎R. ‎Jose ‎the ‎Galilean.] ‎-- ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎3, ‎beg. ‎ומ׳ ‎הלכות ‎decisions ‎and ‎interpretations ‎(by ‎which ‎the ‎decisions ‎were ‎reached), ‎v. ‎מכילתא. ‎-Gitt. ‎67a ‎וכ׳ ‎מידותיו ‎מתרומות ‎תרומה ‎מידותי ‎my ‎rules ‎of ‎inter- ‎pretation ‎are ‎the ‎selection ‎from ‎selections ‎of ‎rules ‎by ‎R, ‎Akiba. ‎-- ‎Ber. ‎33b ‎וכ׳ ‎רחמים ‎הקב״ה ‎של ‎מדותיו ‎שעושה ‎he ‎makes ‎compassion ‎the ‎standard ‎(or ‎reason) ‎of ‎the ‎divine ‎laws, ‎while ‎they ‎are ‎decrees ‎(the ‎reasons ‎for ‎which ‎it ‎behooves ‎not ‎man ‎to ‎discuss); ‎Y. ‎ib. ‎V, ‎9c ‎על ‎תיגר ‎כקורא ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎because ‎it ‎sounds ‎as ‎if ‎he ‎were ‎finding ‎fault ‎with ‎the ‎ways ‎of ‎the ‎Lord ‎(as ‎if ‎the ‎Lord ‎were ‎partial); ‎כנותן ‎וכ׳ ‎למ׳ ‎קיצבה ‎as ‎though ‎he ‎were ‎setting ‎limits ‎to ‎the ‎at- ‎tributes ‎of ‎the ‎Lord.