Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/515

This page needs to be proofread.
‎פסיקתא
‎פסל
1197


‎esp.P'sikta,name ‎of ‎severalMidrashim, ‎a) ‎P ‎d. ‎Hahcna ‎(or ‎only ‎P'sikta) ‎(edited ‎by ‎S. ‎Buber). ‎- ‎b) ‎P ‎Habbathi ‎(lLarge ‎P). ‎-) ‎(of ‎aate ‎origin) ‎P ‎Zutarta ‎or ‎Zutrathi. ‎(Small ‎P.) ‎(edited ‎by ‎S. ‎Buber). ‎- ‎[3) ‎a ‎small ‎share, ‎v. ‎פיסקתא.]

פסיקתא II ‎pr. ‎n. ‎m., ‎v. ‎פסאקא.

*פסך, ‎Pa. ‎פפך ‎to ‎cut, ‎clear ‎(of ‎thorns). ‎-Part. ‎pass. ‎מפפן; ‎pl. ‎מפכין. ‎Targ. ‎Is. ‎XXXIII, ‎12 ‎(ed. ‎Vil. ‎מפסחין, ‎corr. ‎acc.). ‎[Prob. ‎to ‎be ‎read; ‎מכפחין.]

פסכתיר, ‎פסכתירא, ‎v. ‎next ‎wds.

פסכתר ‎m. ‎(corresp. ‎to ‎~~(~qp ‎= ‎b~~~~~) ‎[wine- ‎cooler,] ‎a ‎large ‎pot. ‎Y. ‎Hag. ‎III, ‎79a; ‎Tam. ‎V, ‎5 ‎פ׳ ‎.. ‎. ‎כופה ‎(Ar. ‎everywhere ‎פסק׳) ‎, ‎v. ‎כפה; ‎ib. ‎וכ׳ ‎כלי ‎היה ‎ופ׳ ‎the ‎psyktemr ‎was ‎a ‎arge ‎vessel, ‎holding ‎&c. ‎Sifre ‎Tsav, ‎Par. ‎1, ‎ch. ‎II; ‎Y. ‎Yoma ‎IV, ‎end, ‎42a; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎4. ‎Erub. ‎X, ‎15; ‎a. ‎e.

פסכתרא ‎ch. ‎same. ‎- ‎Pl. ‎פסכתרוותא. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XXXVIII, ‎3 ‎(ed. ‎Bel. ‎פפכתיר׳, ‎someLeed. ‎פיכתיר׳; ‎h. ‎text ‎סירות). ‎Ib. ‎XXVII, ‎3.

פסל ‎(b. ‎h.) ‎1) ‎to ‎cut, ‎chip, ‎hew, ‎trim. ‎Tanb. ‎Ekeb ‎9 ‎(ref. ‎to ‎Koh. ‎III, ‎5) ‎וכ׳ ‎שני ‎לפסול ‎היה ‎עת ‎the ‎time ‎came ‎to ‎hew ‎other ‎two ‎tablets ‎(in ‎place ‎of ‎the ‎broken). ‎Ib. ‎פסלן ‎הכבוד ‎כסא ‎מתחת ‎he ‎hewed ‎them ‎from ‎under ‎the ‎throne ‎of ‎glory. ‎Ab. ‎Zar. ‎52a ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎VII, ‎25) ‎משפסלו ‎אלוה ‎נעשה ‎as ‎soon ‎as ‎a ‎gentile ‎has ‎done ‎chiselling ‎on ‎it, ‎it ‎becomes ‎a ‎deity ‎(an ‎idol ‎forbidden ‎to ‎Jews ‎for ‎any ‎uuse); ‎ib. ‎וכ׳ ‎לא ‎לאלוה ‎פסלו ‎when ‎the ‎gentile ‎has ‎hewed ‎it ‎for ‎a ‎god, ‎thou ‎shalt ‎not ‎covetiit;לך ‎ולקחת ‎מאלוה ‎פסלו ‎when ‎he ‎chips ‎it ‎so ‎as ‎to ‎unfit ‎it ‎as ‎an ‎idol ‎(v. ‎infra), ‎thou ‎mayest ‎take ‎it ‎unto ‎thyself; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎פססו; ‎f. ‎פסולה; ‎l. ‎ססולים, ‎פסולין; ‎פסולות ‎a) ‎chiselled, ‎chipped. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎22 ‎פ׳ ‎אבנים ‎chipped ‎stones ‎(unfit ‎for ‎the ‎altar); ‎a. ‎e. ‎-b) ‎(cmp. ‎פגם) ‎defective, ‎unfit, ‎disgualifed, ‎v. ‎פסול. ‎- ‎2) ‎(denom. ‎of ‎פסול) ‎to ‎disgualify, ‎to ‎be ‎the ‎cause ‎of ‎disgualification ‎of; ‎to ‎declare ‎unfit. ‎Hull. ‎III, ‎12 ‎פוסלין, ‎v. ‎כשר ‎I. ‎Ab. ‎Zar. ‎l. ‎c. ‎אפלוהו ‎שסוסל ‎לנכרי ‎מניין ‎how ‎will ‎you ‎prove ‎that ‎a ‎gentile ‎can ‎cancel ‎his ‎deity ‎(by ‎disfiguring ‎it)? ‎Kidd. ‎70a ‎אוי ‎וכ׳ ‎ולפוגם ‎זדעו ‎את ‎לפוסל ‎לו ‎woe ‎to ‎himm ‎who ‎causes ‎his ‎descendants ‎to ‎be ‎disqualified ‎and ‎his ‎family ‎to ‎be ‎tar- ‎nished. ‎Ib. ‎פסול ‎הפוסל ‎כל ‎he ‎who ‎tarnishes ‎(casts ‎suspicion ‎on ‎the ‎purity ‎of ‎a ‎family) ‎is ‎himself ‎tarnished ‎(of ‎spurious ‎descent); ‎פוסל ‎במומוhe ‎charges ‎others ‎with ‎his ‎own ‎defect. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎1כלן ‎את ‎ופ׳ ‎. ‎החזירתו ‎she ‎(Pharaoh's ‎daughter) ‎took ‎him ‎(the ‎infant ‎Moses) ‎around ‎to ‎all ‎Egyptian ‎women ‎to ‎give ‎him ‎suck, ‎but ‎he ‎rjected ‎all ‎of ‎them ‎(refused ‎to ‎take ‎their ‎breasts);פסלן ‎ולמהand ‎why ‎did ‎he ‎reject ‎them ‎? ‎Snb. ‎III, ‎1 ‎וכ׳ ‎זה ‎של ‎דיינו ‎פוסל ‎זה ‎each ‎has ‎a ‎right ‎to ‎reject ‎the ‎judge ‎chosen ‎by ‎the ‎other; ‎. ‎. ‎. ‎כשרים ‎היו ‎אאם ‎לפוסלן ‎יכול ‎אינו ‎if ‎tthey ‎are ‎ft ‎(not ‎egally ‎disqualifed) ‎or ‎authorized, ‎he ‎cannot ‎reject ‎them. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎עדיו ‎פוסל ‎זה ‎every ‎witness ‎in ‎a ‎case ‎may ‎help ‎by ‎his ‎ttestimony ‎to ‎disqualify ‎the ‎opposing ‎party's ‎witnesses. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎7 ‎וכ׳ ‎ופסלו ‎. ‎.. ‎קבלו ‎they ‎accepted ‎as ‎witnesses ‎himself ‎and ‎his ‎son, ‎and ‎rejected ‎his ‎slave. ‎Mikv. ‎II, ‎4 ‎את ‎פוסלין ‎המקוה ‎are ‎sufficient ‎to ‎make ‎the ‎pond ‎unfit ‎for ‎ritual ‎immersion. ‎Ib. ‎VII, ‎5 ‎פלוהו ‎לא ‎they ‎do ‎not ‎make ‎the ‎blood ‎unfit. ‎Zeb. ‎I, ‎4פוסלת ‎המחשבה ‎the ‎improper ‎intention ‎makes ‎the ‎sacrifice ‎unfit. ‎Succ. ‎, ‎, ‎a. ‎e. ‎פוסלין ‎שמאי ‎בית ‎the ‎school ‎of ‎Sh. ‎declares ‎such ‎a ‎Succah ‎to ‎be ‎ritnally ‎unfit; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎Trnsf. ‎to ‎cancel, ‎abrogate. ‎B. ‎Kam. ‎97a ‎מלכות ‎פסלתו ‎the ‎government ‎cancelled ‎the ‎coin; ‎פסלתו ‎מדינה ‎the ‎inhabitants ‎of ‎the ‎district ‎refused ‎to ‎pass ‎it. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎30, ‎beg. ‎וכ׳ ‎הראשונים ‎את ‎פ׳ ‎אלה ‎שנאמר ‎מקום ‎כל ‎wherever ‎the ‎Biblical ‎text ‎has ‎these', ‎it ‎is ‎meant ‎to ‎cancel ‎(exclude) ‎the ‎preceding; ‎wherever ‎it ‎has ‎and ‎these', ‎it ‎is ‎to ‎add ‎to ‎the ‎preceding; ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎1 ‎פ׳ ‎. ‎. ‎. ‎תולדות ‎אלה ‎וכ׳ ‎these ‎are ‎the ‎origins ‎of ‎heaven ‎and ‎earth' ‎(en.I, ‎4), ‎this ‎excludes ‎the ‎time ‎of ‎chaos; ‎a. ‎fr. ‎Niff. ‎נפסל ‎1) ‎to ‎be ‎hewn, ‎smlptured. ‎Sifra ‎K'dosh. ‎beg. ‎נפססלין ‎שהם ‎על ‎פסל ‎idols ‎are ‎named ‎pesel, ‎because ‎they ‎are ‎sculptured; ‎(Yalk. ‎Lev. ‎604 ‎פסולין). ‎2) ‎to ‎be ‎disgual- ‎ifed, ‎made ‎unfit, ‎delared ‎unfit. ‎Zeb. ‎I, ‎4 ‎ארבעה ‎׳ ‎הזבח ‎וכ׳ ‎a ‎sacrifice ‎may ‎become ‎unfit ‎by ‎improper ‎actions ‎in ‎four ‎stages, ‎at ‎the ‎laughtering ‎&c. ‎Pes. ‎15b; ‎45b ‎. ‎. ‎. ‎הפת ‎מלאכול ‎ונפסלה ‎if ‎bread ‎becomes ‎mouldy ‎and ‎unft ‎for ‎man ‎to ‎eat. ‎Toh. ‎VIII, ‎6 ‎הכלב ‎מאוכל ‎שויפסל ‎עד ‎until ‎it ‎becomes ‎unfit ‎for ‎a ‎dog ‎to ‎eat; ‎Y. ‎Hall. ‎IV, ‎60a ‎top ‎שתפסול ‎עד. ‎[Men. ‎100a, ‎v. ‎פסול.] ‎Num. ‎R. ‎s. ‎6 ‎end ‎אלא ‎נפסלים ‎היו ‎לא ‎בקול ‎they ‎(the ‎Levites) ‎became ‎unfit ‎for ‎service ‎only ‎when ‎they ‎lost ‎their ‎voice ‎for ‎song. ‎B. ‎Kam. ‎IX, ‎2 ‎נפסלה ‎המזבח ‎גבי ‎מעל ‎became ‎unfit ‎for ‎the ‎altar; ‎a. ‎fr. ‎-Trnsf. ‎to ‎be ‎cancelled, ‎abrogated. ‎B. ‎Kam. ‎l. ‎c. ‎ונ׳ ‎מטבע ‎(גזל) ‎if ‎one ‎stole ‎a ‎coin, ‎and ‎it ‎was ‎invalidated ‎(before ‎he ‎made ‎the ‎restitution). ‎Snh. ‎104b ‎(expl. ‎סלה, ‎Lam. ‎I, ‎15) ‎כאדם ‎זו ‎מטטבע ‎נפסלה ‎לחברו ‎שאומר ‎as ‎one ‎says ‎to ‎his ‎neighbor, ‎this ‎coin ‎is ‎worthless; ‎v. ‎סלא; ‎a. ‎e. ‎Pi. ‎פישל ‎to ‎cut ‎off ‎dry ‎twigs, ‎to ‎trinm. ‎Shebi. ‎I, ‎3 ‎מפסלין ‎וכ׳ ‎עד ‎(in ‎the ‎ante-Sabbatical ‎year) ‎you ‎may ‎trim ‎trees ‎up ‎to ‎New ‎Year, ‎v. ‎פיסול. ‎Mikv. ‎IX, ‎7אילנות ‎מפפסליtrimmers ‎of ‎trees. ‎Y. ‎Sabb. ‎VII, ‎10a ‎top; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Yalk. ‎Deut. ‎942 ‎מפסלו ‎במעצד ‎he ‎chips ‎it ‎(the ‎crooked ‎staf) ‎with ‎the ‎adze; ‎Sifre ‎ib. ‎308 ‎מפתלו ‎(corr. ‎acc.).

‎Hif. ‎הפסיל ‎to ‎find ‎fault, ‎to ‎speak ‎contemptuously. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎XI, ‎9 ‎וכ׳ ‎בנשים ‎מפסיל ‎שהיה ‎who ‎used ‎to ‎find ‎fault ‎with ‎women ‎(considering ‎none ‎good ‎enough ‎for ‎him ‎as ‎wife), ‎and ‎was ‎a ‎profligate. ‎-[art. ‎pass. ‎מופסל, ‎v. ‎next ‎w.]

פסל ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎cut, ‎hew, ‎dig. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXXIV, ‎1. ‎Targ. ‎Deut. ‎VI, ‎11; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎פסיל; ‎f ‎פסילא; ‎pl. ‎פסילין; ‎שסילן, ‎פסל׳. ‎I.;a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎make ‎or ‎deolare ‎unft; ‎to ‎reject. ‎Snh. ‎23a ‎וכ׳ ‎להו ‎דפסלי ‎בתר ‎after ‎they ‎(the ‎parties) ‎rejected ‎them, ‎shall ‎they ‎(the ‎rejected ‎judges) ‎go ‎and ‎select ‎another ‎court? ‎Ib. ‎פסליה ‎רחמנא ‎it ‎is ‎the ‎Law ‎that ‎declared ‎him ‎unfit. ‎Ib. ‎דייגי ‎דפשיל ‎כמיניה ‎כל ‎is ‎it ‎in ‎his ‎power ‎to ‎reject ‎judges?; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎as ‎ab. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Gen. ‎XXII, ‎10. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Lev. ‎VII, ‎18 ‎(Y. ‎II ‎שסול ‎h. ‎form; ‎h. ‎text ‎פגול);a. ‎e. ‎-[Targ. ‎Ps. ‎XVIII, ‎27, ‎v. ‎פסילא.]- ‎Keth. ‎61b ‎וכ׳ ‎למאכל ‎פ׳ ‎הכי ‎דעביד ‎מאן ‎he ‎who ‎does ‎a ‎thing ‎like ‎this ‎is ‎unfit ‎to ‎prepare ‎food ‎for ‎the ‎king. ‎Ib. ‎105b ‎דיא ‎למידן ‎פ׳ ‎. ‎. ‎דיינא ‎האי ‎(some ‎ed. ‎פסול) ‎a ‎judge ‎that ‎is ‎in ‎the ‎habit ‎of ‎borrowing ‎(things ‎from ‎his ‎neighbors) ‎is ‎unfit ‎to ‎judge ‎cases. ‎Ib. ‎לדינא ‎לך ‎פשילנא ‎I ‎am ‎unfft ‎to ‎151