Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/516

This page needs to be proofread.
‎פסל
‎פסע
1198


‎be ‎a ‎judge ‎in ‎thy ‎case ‎(because ‎Ihave ‎been ‎offered ‎a ‎gift); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎V. ‎פסול. ‎thpe. ‎אתפסל, ‎אתפסיל, ‎איפסיל ‎1) ‎to ‎be ‎engraven. ‎Targ. ‎Job ‎XIX, ‎24. ‎- ‎2) ‎to ‎be ‎hewn ‎out. ‎Targ. ‎Is. ‎Ll, ‎1. ‎-- ‎3) ‎to ‎be ‎disgualified, ‎unfitt, ‎rejected. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXVIII, ‎16. ‎[Targ. ‎Y. ‎Num. ‎VIII, ‎24 ‎מופסלין ‎h. ‎Hof~.]- ‎Y. ‎Kil. ‎VII, ‎31a ‎top ‎[read;] ‎ואיפסלת ‎היא ‎טבא ‎לbא ‎he ‎said ‎to ‎him, ‎it ‎is ‎a ‎good ‎coin, ‎whereas ‎it ‎had ‎been ‎cancelled. ‎Men. ‎102b ‎לאיפסולי ‎דגופיה ‎(Ms. ‎M. ‎לפסולא) ‎to ‎become ‎unft ‎for ‎itself ‎(but ‎not ‎for ‎making ‎unclean); ‎Pes. ‎20a ‎גופיה ‎לאיפסולי; ‎a. ‎fr. ‎Af. ‎אפסל ‎to ‎make ‎unfit. ‎Hull. ‎36a ‎גופיה ‎לאפסולי ‎to ‎cause ‎the ‎object ‎itself ‎to ‎be ‎forbidden ‎(ib. ‎37a ‎לפסולא ‎דגופיה), ‎v. ‎supra. ‎Pa. ‎פסל ‎to ‎cutt ‎(stones). ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎XXIV, ‎12 ‎מפפסלין ‎stone-cutters.

פסל ‎m. ‎(preced.) ‎mattock. ‎Sifre ‎Deut. ‎38; ‎Yalk. ‎ib. ‎857 ‎וקורדום ‎בפ׳ ‎בה ‎עמל ‎אינו ‎אם ‎. ‎. ‎. ‎ארן ‎the ‎soil ‎of ‎Egypt ‎cannot ‎be ‎planted, ‎unless ‎one ‎first ‎works ‎it ‎with ‎mat- ‎tock ‎and ‎axe. ‎Ber. ‎57b; ‎B. ‎Mets. ‎82b, ‎v. ‎מרא ‎I.

פסל ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎sculptured ‎or ‎carved ‎image. ‎Mmidr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVIII, ‎41 ‎וכ׳ ‎פסלו ‎דגון ‎שהיה ‎ed. ‎Bub. ‎(oth. ‎ed. ‎אלוהו) ‎his ‎idol ‎Dagon ‎was ‎engraven ‎on ‎his ‎heart. ‎Sifra ‎K'dosh. ‎beg.; ‎Yalk. ‎Lev. ‎604, ‎v. ‎פסל; ‎Mekh. ‎Mishp. ‎s. ‎20. ‎Snh. ‎103b ‎v. ‎מיכה ‎I;a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎פסילים,v. ‎פסיל. ‎- ‎2) ‎chip, ‎lath, ‎contrad. ‎to ‎נסר. ‎Succ. ‎18a ‎וכ׳ ‎ופ׳ ‎נסר ‎a ‎board ‎alternat- ‎ing ‎with ‎a ‎lath ‎(as ‎the ‎covering ‎of ‎a ‎Succah). ‎Tosef. ‎ib. ‎II, ‎3; ‎Succ. ‎19a ‎הסוכה ‎מן ‎היוצא ‎פ׳ ‎a ‎lath ‎roof ‎pro- ‎onged ‎beyond ‎the ‎walls ‎of ‎the ‎Succah; ‎expl. ‎ib. ‎קנים ‎וכ׳ ‎היוצאים ‎reeds ‎or ‎staves ‎which ‎&c. ‎-- ‎Pl. ‎ססלים. ‎Ib. ‎18a.

פסלאפי׳ ‎ch. ‎same, ‎1) ‎image. ‎Targ. ‎Ps. ‎XCVII, ‎7. ‎Targ. ‎Cant. ‎II, ‎15;a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎lath, ‎intel, ‎esp. ‎a ‎lintel ‎placed ‎across ‎a ‎street ‎or ‎a ‎court. ‎Sabb. ‎80a; ‎B. ‎Bath. ‎56a. ‎Gitt. ‎77b ‎בפ׳ ‎נפל ‎(the ‎letter ‎of ‎divorce) ‎fell ‎on ‎a ‎cross--board ‎(in ‎the ‎court).

פסלות ‎f. ‎(denom. ‎of ‎פסול) ‎condition ‎of ‎unfitness, ‎disgualification, ‎opp. ‎כשרות. ‎B. ‎Bath. ‎128a ‎שתחילתו ‎כל ‎וכ׳ ‎בפ׳ ‎סופו ‎או ‎testimony ‎for ‎which ‎the ‎witness ‎was ‎disqualified ‎at ‎the ‎beginning ‎(when ‎the ‎fact ‎to ‎be ‎attested ‎occurred), ‎or ‎is ‎disqualified ‎at ‎the ‎end ‎(when ‎the ‎evidence ‎is ‎taken) ‎is ‎illegal. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎IX, ‎7בבני ‎היה ‎פ׳ ‎שמא ‎there ‎was ‎perhaps ‎a ‎defect ‎in ‎my ‎son ‎which ‎made ‎him ‎reject- ‎able ‎as ‎an ‎offering.

פסליא, ‎v. ‎פסיליא.

פסליא, ‎Tosef. ‎Dem. ‎I, ‎9 ‎ed. ‎Zuck., ‎v. ‎פסלקאות.

פסליון, ‎Yalb. ‎Ps. ‎65o, ‎v. ‎פפיליון.

פסלין, ‎prob. ‎to ‎be ‎read; ‎פסלון ‎m. ‎(פסל) ‎a ‎rough ‎stone. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎I, ‎12 ‎וכ׳ ‎עליו ‎כותב ‎שהוא ‎פ׳ ‎ed. ‎Zuck. ‎(oth. ‎ed. ‎פוסלין, ‎read ‎פיסלון) ‎a ‎rough ‎stone ‎on ‎which ‎a ‎charm ‎is ‎written ‎(v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v. ‎Amuletum).

*פסלן, ‎פ׳בקעת ‎pr. ‎n. ‎Valley ‎of ‎Paslan, ‎near ‎the ‎valley ‎of ‎Jezreel. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎98.

פסלקאות ‎f. ‎pl. ‎(~~~(~~א, ‎sub. ‎~~~u~, ‎basilice, ‎sub. ‎nuces) ‎basilicae, ‎the ‎best ‎kind ‎of ‎nuts. ‎Tosef. ‎Dem. ‎I, ‎9 ‎[read;] ‎ופ׳ ‎ודורמססקיות ‎האגוזין ‎(Var. ‎והפסדקאות; ‎ופסליא ‎ed. ‎Zuck., ‎Var. ‎ופסיליה, ‎standing ‎for ‎[uoiheaa, ‎a ‎ditto- ‎graphy ‎of ‎our ‎w.) ‎nuts, ‎plums, ‎and ‎walnuts.

*פסנטור ‎m. ‎(corrupt. ‎of ‎obsonator, ‎~~n~~tnp) ‎caterer, ‎purveyor. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎3 ‎את ‎ולית ‎אנא ‎פסנטורך ‎וכ׳ ‎מטעים ‎I ‎am ‎thy ‎caterer, ‎and ‎thou ‎wilt ‎not ‎let ‎me ‎taste ‎thy ‎dish, ‎that ‎I ‎may ‎know ‎what ‎it ‎may ‎need?; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎28 ‎Ar. ‎(ed., ‎a. ‎Yalk. ‎Jer. ‎276, ‎a. ‎e. ‎מגרסך, ‎v. ‎מגירוס).

*פסנין ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎(?) ‎Pasnin. ‎Tosef. ‎Ohol. ‎XVIII, ‎2. ‎פסס ‎11) ‎(b. ‎h.) ‎to ‎be ‎cut ‎of, ‎be ‎gone. ‎Tanh. ‎Haiz. ‎7 ‎(play ‎on ‎ופסי ‎בן ‎נחבי, ‎Num. ‎XIII, ‎14) ‎ופסה ‎האמת ‎החביא ‎מפיו ‎האמונה ‎he ‎hid ‎the ‎truth, ‎and ‎faith ‎was ‎gone ‎from ‎his ‎mouth. ‎-- ‎2) ‎to ‎cut ‎into ‎stripes, ‎divide, ‎v. ‎פס. ‎-3) ‎to ‎distribute ‎(with ‎the ‎shovel, ‎v. ‎פס ‎ch. ‎4). ‎Tosef. ‎kts. ‎I, ‎5 ‎בגורן ‎שפססה ‎תבואה ‎(Var. ‎ed. ‎Zuck. ‎שנפססה) ‎grain ‎which ‎one ‎distributed ‎in ‎the ‎barn ‎(forming ‎separate ‎piles). ‎bkts. ‎I, ‎5 ‎שסססן ‎Ar. ‎s. ‎v. ‎פספס ‎(v. ‎בסס). ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎31 ‎[read;] ‎הצד ‎מן ‎פוססן ‎והיה ‎and ‎he ‎shovelled ‎them ‎(the ‎excrements) ‎sideways ‎(out ‎into ‎the ‎water); ‎Yalk. ‎ib. ‎54 ‎פותחין ‎והיה ‎(corr. ‎acc.), ‎v. ‎קמרקטין. ‎Nif. ‎נפסס ‎to ‎be ‎spread, ‎shovelled, ‎v. ‎supra. ‎Hif. ‎הפיס, ‎היפס ‎1) ‎to ‎distribute, ‎spread; ‎מורסא ‎ה׳ ‎to ‎distribute ‎an ‎ulcer ‎by ‎manipulation, ‎to ‎pass ‎over ‎with ‎the ‎hand ‎(פס). ‎Eduy. ‎II, ‎5; ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎8 ‎מורסא ‎המיפיס ‎וכ׳ ‎he ‎who ‎manipulates ‎an ‎abscess ‎on ‎the ‎Sabbath, ‎if ‎for ‎the ‎purpose ‎(of ‎peeling ‎or) ‎of ‎making ‎a ‎head ‎to ‎it ‎as ‎the ‎physicians ‎do ‎&c.; ‎Sabb. ‎107b; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎(v. ‎פיס) ‎to ‎break, ‎weaken. ‎Pes. ‎107a, ‎v. ‎פיס.

פסס ‎ch. ‎same, ‎to ‎distribute. ‎Targ. ‎Hos. ‎IV, ‎8 ‎כהניא ‎וכ׳ ‎פפו ‎the ‎priests ‎distribute ‎(the ‎sacrifices ‎among ‎them- ‎selves) ‎&c. ‎-Gen. ‎R. ‎s. ‎17 ‎וכ׳ ‎פירקא ‎לה ‎פסין ‎אנן ‎Ar. ‎(read ‎פורנא) ‎we ‎shall ‎apportion ‎(among ‎ourselves, ‎pay ‎each ‎his ‎share ‎towards) ‎her ‎dowry, ‎and ‎you ‎divorce ‎her ‎(ed. ‎יהבינן ‎פורנא ‎לה); ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎34 ‎פסקינן ‎אנן, ‎v. ‎פסק). ‎Af. ‎אפיס ‎to ‎break, ‎weaken; ‎to ‎desecrate, ‎v. ‎פיס. ‎thpa. ‎אתפס ‎to ‎be ‎weakened, ‎be ‎degraded. ‎Targ. ‎Job ‎XV, ‎20, ‎v. ‎פיס, ‎a. ‎תפס ‎II.

פסע ‎(b. ‎h. ‎פשע; ‎cmp. ‎פסה ‎a. ‎פסח) ‎[to ‎spread ‎the ‎feet,] ‎to ‎step ‎out, ‎walk. ‎Meg. ‎27b ‎וכ׳ ‎ראשי ‎על ‎פסעתי ‎לא ‎Inever ‎strode ‎over ‎the ‎heads ‎of ‎the ‎holy ‎people ‎(never ‎forced ‎nmy ‎way ‎through ‎the ‎students ‎seated ‎on ‎the ‎floor ‎to ‎reach ‎my ‎chair); ‎Snh. ‎7b ‎וכ׳ ‎יפסע ‎שלא ‎לדיין ‎מניין ‎where ‎is ‎it ‎intimated ‎that ‎a ‎judge ‎must ‎not ‎force ‎his ‎way ‎&c. ‎(Answ. ‎by ‎ref. ‎to ‎Ex. ‎XX, ‎26, ‎sq.); ‎Yeb. ‎105b ‎יפסע ‎. ‎. ‎. ‎שצריך ‎מי ‎וכ׳ ‎he ‎of ‎whom ‎the ‎holy ‎people ‎are ‎in ‎need, ‎may ‎step ‎over ‎the ‎heads ‎&c. ‎Sot. ‎13b ‎בפסיעה ‎משה ‎ופסען ‎. ‎. ‎שתים ‎אחת ‎twelve ‎steps ‎were ‎there, ‎and ‎Moses ‎passed ‎over ‎them ‎with ‎one ‎step. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎99 ‎(play ‎on ‎פח, ‎Gen. ‎XLIX, ‎4) ‎זר ‎. ‎. ‎חללת ‎דת ‎על ‎פסעת ‎thou ‎didst ‎overstep ‎(transgress) ‎the ‎law, ‎desecrate ‎thy ‎birthright ‎(priesthood), ‎and ‎hast ‎become ‎a ‎commoner. ‎Mekh. ‎Bo ‎7 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XII, ‎13) ‎תaאא