Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/581

This page needs to be proofread.
‎צדעא
‎צדקה
1263


‎30b ‎צדעיו ‎שני ‎על ‎ידיו ‎its ‎(the ‎embryo's) ‎hands ‎rest ‎on ‎its ‎two ‎temples; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎14. ‎Ned. ‎49b ‎צידעי, ‎v. ‎הגר; ‎a. ‎e.

צדעא, ‎צי׳ ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XXVIII, ‎38. ‎Targ. ‎Jud. ‎IV, ‎21, ‎sq. ‎(h. ‎text ‎רקה);a. ‎e. ‎-B. ‎Bath. ‎60b ‎צ׳ ‎ובת ‎צ׳ ‎Ms. ‎R. ‎(ed. ‎only ‎צ׳ ‎בת) ‎the ‎depilation ‎of ‎the ‎(upper) ‎temple ‎and ‎of ‎the ‎lower ‎temple; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎CXXXVII ‎בת ‎צדעה(ed. ‎Bub. ‎צדעא). ‎Sabb. ‎80b ‎צ׳ ‎ובת ‎צ׳ ‎(Ar. ‎Vsr. ‎צידא ‎בת, ‎Rashi ‎צידעתא ‎בת, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎30), ‎v. ‎אנדיפי.

צדעה, ‎צעתא, ‎v. ‎preced. ‎wds.

צדק ‎(b. ‎h.; ‎reduplic. ‎of ‎זק; ‎cmp. ‎זכה) ‎[to ‎be ‎clear, ‎pure, ‎sincere,] ‎to ‎be ‎right, ‎true, ‎jud; ‎to ‎be ‎cleared. ‎Y. ‎Snh. ‎IV, ‎22b ‎top ‎בדיני ‎יצדק ‎בדינך ‎צ׳ ‎אם ‎יכול ‎you ‎may ‎think, ‎if ‎he ‎(the ‎guilty) ‎is ‎cleared ‎in ‎thy ‎court, ‎he ‎will ‎also ‎be ‎cleared ‎in ‎my ‎(God's) ‎court. ‎Pi. ‎צדק ‎1) ‎(cmp. ‎זבה) ‎to ‎actt ‎in ‎favor ‎of ‎a ‎person; ‎to ‎be ‎iberal. ‎B. ‎Bath. ‎88b(ref. ‎to ‎Deut. ‎XXV, ‎15) ‎ותן ‎משלך ‎צדק ‎לו ‎be ‎liberal ‎with ‎what ‎is ‎thine ‎own ‎and ‎give ‎it ‎to ‎him, ‎i. ‎e. ‎add ‎overweight ‎and ‎overmeasure ‎(גירומים); ‎Hull. ‎134a ‎(ref. ‎to ‎the ‎poor ‎man's ‎share). ‎Num. ‎R. ‎s. ‎2 ‎(ref. ‎to ‎צדק ‎ואתן ‎Job ‎XXVI, ‎3) ‎וכ׳ ‎שלא ‎עמהם ‎צי׳ ‎the ‎Lord ‎dealt ‎kindly ‎with ‎them ‎in ‎not ‎changing ‎their ‎arrangements. ‎- ‎2) ‎to ‎justify, ‎declare ‎or ‎consider ‎a ‎person ‎right; ‎to ‎defend. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎49 ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎XLV, ‎8) ‎וכ׳ ‎בריותי ‎את ‎לצדק ‎אהבת ‎thou ‎(Abra- ‎ham) ‎ovest ‎to ‎defend ‎my ‎creatures, ‎and ‎hatest ‎to ‎condemn ‎them. ‎Y. ‎Snh. ‎IV, ‎beg. ‎22a ‎צדקיהו ‎consider ‎him ‎to ‎be ‎right ‎(a ‎rue ‎witpess), ‎oppp. ‎חקריהו ‎cross-examine ‎himm; ‎Deut. ‎R, ‎s. ‎5. ‎-Esp.הדיו ‎את ‎צ׳ ‎to ‎pustify ‎Glod'syudgmment, ‎to ‎submit ‎to ‎divine ‎dispensationasyust,to ‎punishment ‎as ‎deserved. ‎Sifra ‎Sh'mini, ‎introd. ‎ושתק... ‎צ׳ ‎כך ‎אהרן ‎כיוןששמע ‎when ‎Aaron ‎heard ‎this, ‎he ‎submitted ‎to ‎divine ‎judgment ‎and ‎kept ‎his ‎peace ‎(Lev. ‎X, ‎3). ‎Ib. ‎וכ ‎עליו ‎צי׳ ‎אברהם ‎Abraham ‎resigned ‎himselftto ‎God'swill, ‎for ‎we ‎read ‎(Gen. ‎XVIII, ‎27), ‎l ‎am ‎dust ‎and ‎ashes'. ‎Ib ‎וכ ‎עליהם ‎צידקו ‎they ‎resigned ‎themselves ‎&c. ‎Y. ‎Sot. ‎VIII, ‎22c ‎bot. ‎וכ׳ ‎עליו ‎שצידק ‎צדקיהו. ‎Shallum ‎was ‎surnamed ‎Zedekiah ‎(ustifier ‎of ‎God), ‎because ‎he ‎justifed ‎God's ‎judgment ‎upon ‎him. ‎Ab. ‎Zar. ‎18a ‎. ‎. ‎שיצאו ‎בשעה ‎וכ׳ ‎עליהם ‎צידקו ‎all ‎three ‎of ‎them, ‎when ‎they ‎were ‎taken ‎out ‎for ‎execution, ‎resigned ‎themselves ‎&c. ‎(reciting ‎an ‎appropriate ‎Bible ‎verse); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מצודק; ‎pl. ‎מצודקים. ‎Mekh. ‎Mishp., ‎s. ‎20 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XXIII, ‎8) ‎ששונא ‎וכ׳ ‎המצ׳ ‎דברים ‎he ‎will ‎hate ‎the ‎justified ‎words ‎(the ‎exhortations ‎to ‎justice) ‎spoken ‎at ‎Sinai; ‎Yalk. ‎Ex. ‎353 ‎(not ‎דברי). ‎Hif. ‎הצדיק ‎1) ‎to ‎justify, ‎clear, ‎declare ‎to ‎be ‎right; ‎to ‎make ‎virtuous. ‎Snh. ‎10a(ref. ‎to ‎Deut. ‎XXV, ‎1)שהרשיעוו ‎עדים ‎וכ׳ ‎והצדיקו ‎.. ‎. ‎ואתן ‎הצדיק ‎את ‎when ‎witnesses ‎denouncedב ‎an ‎innocent ‎man, ‎and ‎other ‎witnesses ‎came ‎and ‎justified ‎him ‎that ‎was ‎right, ‎and ‎thus ‎exposed ‎those ‎(first ‎wit- ‎nesses) ‎as ‎wicked ‎men; ‎Macc. ‎2b. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎21 ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎XVI, ‎15) ‎נורה ‎מאותה ‎מצדיקו ‎אני... ‎לכשיקין ‎when ‎he ‎that ‎is ‎created ‎in ‎thine ‎(Adam's) ‎image ‎shall ‎awake ‎(when ‎the ‎Messiah ‎comes) ‎.m. ‎, ‎then ‎Ishall ‎clear ‎him ‎from ‎this ‎decree ‎(of ‎expulsion ‎from ‎Eden). ‎Lev. ‎Rt. ‎s. ‎, ‎beg. ‎(ref. ‎to ‎Koh. ‎III, ‎16) ‎וכ׳ ‎שהצדקתים ‎מקום ‎there ‎where ‎I ‎made ‎them ‎vir- ‎tuous ‎and ‎called ‎them ‎divine ‎beings ‎. ‎., ‎there ‎they ‎acted ‎wickedly ‎&c. ‎Gen. ‎R.s. ‎43 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XIV, ‎18) ‎הזה ‎המקום ‎וכ׳ ‎מצדיק ‎this ‎place ‎(Salem-erusalem) ‎makes ‎its ‎inhabit- ‎ants ‎righteous. ‎-- ‎הדין ‎את ‎עליו ‎ה׳ ‎to ‎deal ‎strictly ‎with. ‎Taan. ‎8a ‎וכ׳ ‎הדי ‎את ‎עליו ‎מצדיקין ‎. ‎. ‎. ‎המצדיק ‎כל ‎he ‎who ‎makes ‎himself ‎righteous ‎here ‎below ‎(who ‎strives ‎for ‎rlghteousness) ‎is ‎judged ‎righteously ‎(strictly ‎dealt ‎with) ‎in ‎the ‎judgment ‎above ‎(cmp. ‎Yeb. ‎121b ‎quot. ‎s. ‎v. ‎דקדק). ‎Hor. ‎11b ‎(play ‎on ‎צדקיהו) ‎וכ׳ ‎עליך ‎יצדיק ‎יה ‎לו ‎אמר ‎he ‎(Nebuchadnezzar) ‎said ‎to ‎him, ‎Yah ‎shall ‎deal ‎strictly ‎with ‎thee, ‎if ‎thou ‎wilt ‎rebel ‎against ‎me; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎treat ‎with ‎צדקה, ‎to ‎be ‎liberal ‎towards. ‎Y. ‎Peah ‎IV, ‎end ‎18c ‎(alluding ‎to ‎Ps. ‎LXXXII, ‎3) ‎במתנותיו ‎הצדיקוהו ‎ורש ‎עני ‎(hot ‎ועשיר) ‎freat ‎he ‎poor ‎and ‎needy ‎iberally ‎ae ‎regardss ‎the ‎gifts ‎belonging ‎to ‎him ‎(v. ‎Hull. ‎134a ‎quot. ‎supra). ‎-- ‎3) ‎הדין ‎את ‎ה׳ ‎to ‎submit ‎to ‎divine ‎judgment, ‎be ‎resigned ‎(v. ‎supra). ‎Sifra ‎. ‎c. ‎וכ׳ ‎שמצדיקים ‎צדיקים ‎למודים ‎tthe ‎righteous ‎are ‎wont ‎to ‎resign ‎themselves ‎to ‎the ‎will ‎of ‎God. ‎Taan. ‎11a ‎וכ׳ ‎עליו ‎מצדיק ‎he ‎acknowledges ‎the ‎justice ‎of ‎the ‎verdict ‎and ‎says, ‎you ‎have ‎judged ‎me ‎rightly ‎&c. ‎Ber. ‎19a ‎וכ׳ ‎ומצדיק ‎עומד ‎והוא ‎he ‎(the ‎mourner) ‎stands ‎up ‎and ‎declares ‎the ‎judgment ‎to ‎be ‎just ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מוצדק ‎justifed, ‎lawfully ‎gualifed. ‎Gitt. ‎86a ‎(in ‎a ‎Chaldaic ‎formula ‎of ‎sale ‎of ‎a ‎slave) ‎לעבדו ‎מ׳, ‎v. ‎עבדותא. ‎Hithpa. ‎הצטדק ‎to ‎justify ‎one's ‎self, ‎excuse ‎one's ‎selff. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎92 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XLIV, ‎16) ‎בדינה ‎נצטדק ‎מה ‎how ‎can ‎we ‎justify ‎ourselves ‎for ‎what ‎we ‎have ‎done ‎in ‎the ‎case ‎of ‎Dinah ‎(that ‎we ‎killed ‎the ‎Shechemites) ‎&c.; ‎Yalk. ‎ib. ‎150.

צדק, ‎צדיק ‎ch. ‎same, ‎to ‎be ‎clear, ‎just. ‎Targ. ‎Ps. ‎XIX, ‎10 ‎צדיקו ‎Ms. ‎(ed. ‎זכיאו). ‎Af. ‎אצדיק ‎to ‎fstify, ‎do ‎yustice ‎to. ‎Ib. ‎LXXXII, ‎3. ‎- ‎דינא ‎א׳ ‎to ‎acknowledge ‎theyustice ‎of ‎divine ‎udgment. ‎Taan. ‎22b ‎וכ׳ ‎אנפשיה ‎דינא ‎מצדיק ‎דקא ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎עליה ‎מצדיק ‎וכ׳) ‎that ‎he ‎acknowledged ‎the ‎justice ‎of ‎God's ‎decree ‎over ‎him, ‎saying ‎(Lam. ‎I, ‎18) ‎&c.

צדק ‎m. ‎1) ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎righteousness, ‎justice, ‎equity; ‎virtue. ‎Hag. ‎12b, ‎v. ‎ערבות ‎I. ‎Yalk. ‎Deut. ‎907 ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XVI,19)בהוראתו ‎צ ‎שיורה ‎עד ‎עולמו ‎ידי ‎אאיןיוצאhe ‎(thattakes ‎bribes) ‎will ‎not ‎finish ‎his ‎days ‎before ‎he ‎will ‎prove ‎that ‎his ‎(wrong) ‎decision ‎was ‎right; ‎Sifre ‎Deut. ‎144 ‎שיורוהו ‎עד ‎(corr. ‎acc.). ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎LVIIIed. ‎Bub. ‎בצדקו ‎הודה ‎ולא ‎דוד ‎של ‎he ‎would ‎not ‎confess ‎that ‎David ‎was ‎right. ‎Ib. ‎אחרי ‎רדפתם ‎בצ׳ ‎did ‎you ‎pursue ‎me ‎justly? ‎שפטתם ‎בצ׳ ‎או ‎אותי ‎or ‎did ‎you ‎judge ‎me ‎in ‎righteousness?; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎משיח ‎צ׳ ‎the ‎true ‎Messiah ‎(Jer. ‎XXIII, ‎6). ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎37 ‎אאפרים ‎צדקי ‎מ׳ ‎Ephraim, ‎my ‎(the ‎Lord's) ‎true ‎Messiah. ‎Ib. ‎מ׳ ‎צדקינו ‎our ‎true ‎Messiah; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎lTsedek, ‎the ‎planet ‎Jupiter. ‎Sabb. ‎156a, ‎v. ‎צדקן. ‎Ib.b ‎top ‎במערב ‎צ׳ ‎דקאי ‎be- ‎cause ‎ls. ‎stands ‎in ‎the ‎west ‎(thy ‎planet ‎is ‎declining). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎43 ‎(ret. ‎to ‎Is. ‎XLI, ‎2) ‎לו ‎מאיר ‎היה ‎צ׳ ‎מזל ‎the ‎planet ‎lIs. ‎shone ‎on ‎his ‎(Abraham's) ‎way; ‎a. ‎fr.

צרקא ‎ch. ‎as ‎preced. ‎.. ‎Targ. ‎Ps. ‎IV, ‎6. ‎Ib. ‎XXXV, ‎27; ‎a. ‎fr.

צדקה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎preced. ‎wds.) ‎purity, ‎righteousness, ‎eguity, ‎liberality, ‎esp. ‎almsgiving. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎5 ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XXI, ‎3) ‎וכ׳ ‎מכפרין ‎והדין ‎והצ׳ ‎. ‎. ‎. ‎הקרבנות ‎sacrifices ‎effect ‎atonement ‎only ‎for ‎the ‎involuntary ‎sinner, ‎but ‎right- ‎1o ‎*