Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/595

This page needs to be proofread.
‎צילייא
‎צינא
1277


צילייא ‎pr. ‎n; ‎v. ‎מקרתא.

צילמא, ‎v. ‎צלם ‎ch.

צילמנא, ‎v. ‎צלמנא.

צילעות, ‎pl. ‎of ‎צלע.

צילצול, ‎v. ‎צלצול.

צילצולא, ‎צילצלא, ‎v. ‎וצלאa.

צילצולין, ‎צילצל, ‎v. ‎sub ‎עלצ׳.

צילצלא, ‎v. ‎צילצולא.

צילצלון, ‎. ‎צלצ.

צילצלין, ‎v. ‎צלצולין, ‎a. ‎צלצלון.

צילתא, ‎v. ‎צילא.

צימדי, ‎v. ‎צמד.

צימדא ‎m. ‎= ‎h. ‎צמד, ‎yoke; ‎a ‎yoke ‎of ‎oxen. ‎B. ‎Bath. ‎77b ‎וע ‎צ ‎לצ׳ ‎דקרו ‎where ‎they ‎call ‎a ‎yoke ‎tsimda ‎and ‎the ‎oxen ‎bakar ‎&c.; ‎וכ ‎כוליה ‎צ׳ ‎לבקר ‎נמי ‎ליה ‎דקרו ‎where ‎they ‎call ‎also ‎the ‎oxen ‎tsimda, ‎there ‎(in ‎selling ‎the ‎צמד) ‎he ‎sold ‎him ‎the ‎whole ‎(the ‎yoke ‎and ‎the ‎animals).

צימוח, ‎צמוח ‎m. ‎(צמח) ‎sprouting, ‎growth. ‎Tosef. ‎Neg. ‎IV, ‎2 ‎בצ׳ ‎להציל ‎to ‎save ‎(relieve ‎from ‎the ‎leper's ‎restrictions) ‎by ‎the ‎growth ‎of ‎black ‎hair ‎(Lev. ‎XIII, ‎31).

צימוח, ‎צמ׳ ‎ch. ‎same, ‎growth. ‎Targ. ‎Am.VII, ‎1. ‎Targ. ‎Is. ‎XL, ‎31.

צימוס, ‎v. ‎צומים.

צימוק, ‎צמ׳ ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎צמק) ‎raisin. ‎- ‎Pl. ‎צימוקים, ‎צימוקין, ‎צע. ‎Maasr. ‎, ‎6; ‎Y. ‎Ter. ‎I, ‎end, ‎41a. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎36 ‎וכ׳ ‎צ׳ ‎בה ‎ויש ‎ענבים ‎.. ‎מה ‎as ‎on ‎the ‎vine ‎there ‎are ‎(green) ‎grapes ‎and ‎dried ‎up ‎grapes, ‎so ‎there ‎are ‎in ‎Israel ‎students ‎of ‎the ‎Scripture ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Taan. ‎19b ‎צימוקין, ‎v. ‎סקימיון.]

צימוקא ‎ch. ‎same. ‎- ‎Pl. ‎ציבוקין. ‎Y. ‎Dem. ‎II, ‎22d ‎top ‎דצ׳ ‎טעין ‎חד ‎a ‎load ‎of ‎raisins. ‎Y. ‎Sabb. ‎VII, ‎10a ‎bot., ‎v. ‎מסבסלה.

צימח, ‎צמ׳ ‎m. ‎(צמח) ‎1) ‎v. ‎צומח. ‎2) ‎a ‎goat ‎with ‎long ‎hair ‎lumps ‎and ‎long, ‎dependent ‎ears. ‎Bekh. ‎44a ‎אף ‎תנא ‎הצ׳ ‎(Ar. ‎הצימע) ‎it ‎has ‎been ‎taught ‎(in ‎addition ‎to ‎the ‎blemishes ‎mentioned) ‎also ‎a ‎person ‎looking ‎like ‎a ‎tsim- ‎meah; ‎וכ׳ ‎צ׳ ‎מאי ‎רבנן ‎ידעי ‎הוו ‎לא ‎the ‎Rabbis ‎did ‎not ‎tnow ‎what ‎ts. ‎was, ‎when ‎they ‎heard ‎an ‎Arab ‎(trader) ‎call ‎out, ‎who ‎wants ‎a ‎ts.'?, ‎and ‎it ‎was ‎found ‎to ‎be ‎a ‎shaggy ‎goat ‎(v. ‎חויזא ‎II).

צימחא, ‎צימחון, ‎צימחונא, ‎v. ‎ub ‎צמד׳.

צימם, ‎v. ‎צומם.

צימע, ‎v. ‎צומח, ‎a. ‎צימח.

צימצם, ‎v. ‎צמטס.

צימצמאי, ‎צימצ׳ ‎m. ‎pl. ‎(v. ‎צמצם) ‎scarce ‎things. ‎curiosities. ‎Sabb. ‎63a ‎דמלכתא ‎דצו׳ ‎גזא ‎בי ‎משתכח ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎מ׳ ‎דצי׳ ‎בגזאי; ‎Ms. ‎O. ‎מ׳ ‎דצמ׳) ‎itt ‎is ‎to ‎be ‎found ‎in ‎the ‎queen's ‎collection ‎of ‎curiosities. ‎[Comment. ‎of ‎queeh ‎Tsiomts'mai.]

צימרא, ‎צמ׳ ‎m. ‎(צמר) ‎heat, ‎fever. ‎Pes. ‎55b ‎צ׳ ‎פרח ‎מינה ‎her ‎heat ‎has ‎left ‎her ‎(the ‎breeding ‎hen's ‎desire ‎to ‎hatch ‎is ‎gone). ‎Hull. ‎51a ‎וכ׳ ‎הוא ‎בעלמא ‎צ׳ ‎it ‎is ‎merely ‎the ‎fever ‎(from ‎the ‎inficted ‎wound) ‎that ‎has ‎seized ‎them ‎(and ‎we ‎need ‎apprehend ‎no ‎injury ‎to ‎a ‎vital ‎organ). ‎Gitt. ‎69b ‎ברא ‎צ׳ ‎outside ‎fever ‎(eruption); ‎גוונא ‎צ׳ ‎inner ‎fever; ‎a. ‎e. ‎-- ‎P. ‎צימרי, ‎צמ. ‎Ib. ‎צ ‎לכולהו ‎דמעליא ‎Rashi ‎(ed. ‎צימרא, ‎corr. ‎acc.) ‎it ‎is ‎good ‎for ‎all ‎kinds ‎of ‎fever.

צין, ‎צין ‎(denom. ‎of ‎ציון) ‎to ‎put ‎up ‎a ‎pile, ‎to ‎mark. ‎Shek. ‎I, ‎1; ‎M. ‎Kat. ‎I, ‎2 ‎(2a) ‎הקברות ‎על ‎מציינין ‎Y. ‎ed. ‎(Bab. ‎ed. ‎a. ‎Mish. ‎את; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎2) ‎graves ‎are ‎marked ‎(with ‎lime). ‎Ib. ‎5b ‎וציינוה ‎קבר ‎. ‎. ‎שדה ‎(not ‎ד) ‎a ‎field ‎in ‎which ‎a ‎grave ‎was ‎lost, ‎and ‎which ‎they ‎marked. ‎Maas. ‎Sh. ‎V, ‎1 ‎וכ׳ ‎מציינין ‎רבעי ‎כרם ‎a ‎vineyard ‎in ‎the ‎fourth ‎year ‎is ‎marked ‎with ‎clods ‎of ‎earth, ‎. ‎. ‎and ‎graves ‎with ‎lime ‎&c. ‎Y. ‎Shek. ‎I, ‎46a ‎top ‎(ref. ‎to ‎M. ‎Kat. ‎I, ‎2) ‎מאדר ‎ציינו ‎כבר ‎לא ‎had ‎they ‎not ‎marked ‎them ‎in ‎Adar? ‎Ib. ‎(ref. ‎to ‎ובנה, ‎Es. ‎XXXIX, ‎15) ‎אבן ‎עעג ‎שמציינין ‎מיכן ‎קבועה ‎from ‎this ‎we ‎learn ‎that ‎the ‎mark ‎is ‎put ‎on ‎a ‎fixed ‎stone; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מצויין, ‎מצוין; ‎f ‎מצויינת, ‎מצויי; ‎pl. ‎מצצויינים, ‎מצוייני; ‎מצויינות, ‎מצויינ. ‎Ib.; ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎5 ‎וכ ‎מצ׳ ‎אחת ‎אבן ‎מצא ‎if ‎one ‎found ‎a ‎single ‎stone ‎marked, ‎although ‎this ‎ought ‎not ‎to ‎be ‎done ‎(several ‎stones ‎sur- ‎rounding ‎the ‎marked ‎spot ‎being ‎required ‎by ‎law) ‎&c.; ‎M. ‎Kat. ‎6a. ‎Ib. ‎5b ‎וכ׳ ‎מצ ‎אחת ‎שדה ‎מצא ‎iff ‎one ‎found ‎a ‎field ‎marked, ‎and ‎knows ‎not ‎for ‎what ‎purpose; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Lev. ‎R. ‎s. ‎6 ‎מציינין, ‎v. ‎צוין.]-- ‎Trnsf. ‎to ‎distinguish, ‎make ‎prominent, ‎adorn. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎as ‎ab. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎85, ‎v. ‎פפתיל. ‎Sabb. ‎145b ‎מצ. ‎מה ‎מפני ‎why ‎are ‎the ‎scholars ‎in ‎Babylonia. ‎distinguished ‎(in ‎their ‎dress)? ‎Ber. ‎8a ‎(ref. ‎to ‎ציון ‎שערי, ‎Ps. ‎LXXXVII, ‎2) ‎בהלכה ‎המצ ‎ששערים ‎gates ‎prominent ‎for ‎learned ‎decisions. ‎Sifre ‎Deut. ‎43 ‎(ref. ‎to ‎Jer. ‎XXXI, ‎20) ‎וכ׳ ‎במצות ‎מצ ‎היו ‎distinguish ‎yourselves ‎by ‎observing ‎(in ‎exile) ‎religious ‎laws ‎(meant ‎for ‎Pdestine), ‎so ‎that ‎they ‎be ‎not ‎new ‎to ‎you, ‎when ‎you ‎return; ‎a. ‎fr. ‎- ‎[Cant. ‎R. ‎to ‎VI, ‎4; ‎Yalk. ‎Num. ‎71 ‎3, ‎read; ‎מצויירות, ‎v. ‎צור ‎II.] ‎Hithpa. ‎הציין ‎to ‎distinguish, ‎adorn ‎ondd's ‎selff. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎, ‎19 ‎(ref. ‎to ‎Jer.l. ‎c.) ‎וככ ‎במצות ‎הצייני ‎adorn ‎thyself ‎with ‎the ‎religious ‎observances ‎by ‎which ‎Israel ‎was ‎distinguish- ‎ed ‎(in ‎Palestine), ‎v. ‎supra.

צין, ‎צייןch. ‎same. ‎B. ‎Bath. ‎58a ‎וכ׳ ‎מציין ‎הוה, ‎v. ‎מערתא. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎לציוני ‎בעינא ‎הא ‎but ‎I ‎want ‎to ‎mark ‎the ‎burial ‎caVe; ‎a. ‎e.

צינא I ‎m. ‎(v. ‎next ‎w.) ‎basket ‎(of ‎palm ‎leaves). ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXIII, ‎25 ‎צינך ‎(ed. ‎Vien. ‎נך). ‎- ‎Pl. ‎ציניא. ‎Ib. ‎XXVI, ‎3 ‎(Bxt. ‎צ׳). ‎- ‎V. ‎צנא. ‎צינא ‎II ‎m. ‎(צנן) ‎= ‎h. ‎צנה ‎II, ‎[stingingl ‎palm, ‎stone- ‎palm ‎(of ‎great ‎endurance). ‎-- ‎Pl. ‎צינין. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Num. ‎XXXIV, ‎11 ‎פרזלא ‎טור ‎ציני, ‎v. ‎צנה ‎II. ‎Targ. ‎Am. ‎IX, ‎2 ‎16 ‎1-