Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/809

This page needs to be proofread.
‎דפס
‎רפק
1491


‎רופף). ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎16, ‎beg. ‎עליה ‎רופסת ‎היתה ‎she ‎stamped ‎upon ‎it; ‎(Sabb. ‎62b ‎בועט׳). ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Han. ‎2) ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XXV, ‎19) ‎וכ׳ ‎רופסת ‎ורגל ‎. ‎. ‎. ‎רועה ‎שן ‎ולמה ‎and ‎why ‎does ‎the ‎feeding ‎tooth ‎eat ‎us ‎and ‎the ‎foot ‎tread ‎upon ‎us; ‎a. ‎e. ‎Nif. ‎נרפס ‎to ‎be ‎trodden, ‎stamped ‎upon. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎36 ‎וכ׳ ‎נרפת ‎. ‎. ‎. ‎זו ‎גפן ‎מה ‎as ‎the ‎fruit ‎of ‎the ‎vine ‎is ‎first ‎trodden ‎with ‎the ‎foot ‎and ‎then ‎offered ‎at ‎kings' ‎tables, ‎so ‎Israel ‎&c.; ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎XVI. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎75, ‎beg. ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XXV, ‎26) ‎וכ׳ ‎להרפס... ‎כשם ‎as ‎it ‎is ‎impossmible ‎for ‎a ‎spring ‎to ‎be ‎stamped ‎out ‎and ‎for ‎a ‎well ‎to ‎be ‎corrupted, ‎so ‎is ‎it ‎impossible ‎that ‎the ‎righteous ‎sink ‎betore ‎the ‎wicked; ‎Yalk. ‎ib. ‎130. ‎- ‎[Y. ‎Erub. ‎V, ‎22a ‎top ‎מיתרפס, ‎מת׳, ‎v. ‎תפס ‎a. ‎טפס.] ‎Hif. ‎הרשיס ‎to ‎cause ‎to ‎be ‎trodden ‎upon, ‎to ‎husmiliate. ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎II, ‎end ‎(expl. ‎ISam. ‎I, ‎16) ‎קמה ‎חרפיסני ‎אל ‎do ‎not ‎humiliate ‎me ‎before ‎her ‎(Peninah). ‎-- ‎V. ‎רפפש.

דפס ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Gen. ‎XLIV, ‎19. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXV, ‎6 ‎(h. ‎text ‎רקע). ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎XXII, ‎43; ‎a. ‎e. ‎Pa. ‎רפם ‎to ‎shake, ‎shatter. ‎Kidd. ‎63b ‎דידי ‎שמעתתא ‎הני ‎איגרי ‎מדפפסן ‎these ‎my ‎traditions ‎are ‎apt ‎to ‎shatter ‎roofs ‎(are ‎hard ‎to ‎understand). ‎Ithpa. ‎אתרפס ‎to ‎tremble. ‎Targ. ‎Koh. ‎XII, ‎4 ‎ויתרפסון ‎(Levita ‎ויתרפשששון). ‎--V. ‎דפש.

רפסא, ‎רי׳ ‎f. ‎(preced.) ‎1)stamping. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXVI, ‎10 ‎דפסת ‎constr. ‎(h. ‎text ‎שפעת). ‎- ‎2) ‎shaking. ‎B. ‎Mets. ‎79k ‎ד׳ ‎דספינתא ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎רפסתא, ‎or ‎רפשתא, ‎p) ‎the ‎injury ‎done ‎to ‎the ‎ship ‎by ‎the ‎shaking ‎(attendant ‎upon ‎unloading ‎and ‎loading). ‎-*3) ‎a ‎place ‎for ‎treading, ‎press. ‎Erub. ‎40b ‎אאמר ‎בדועתיה ‎לי ‎ו׳ ‎רטיבאs ‎דליוה ‎ליה ‎Ar. ‎(Ms. ‎Mm. ‎דפסא; ‎ed. ‎וכ׳ ‎ליה ‎ר׳ ‎דלויה, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎he ‎said, ‎carry ‎the ‎green ‎date, ‎I ‎have ‎a ‎press ‎on ‎the ‎spot, ‎i. ‎e. ‎you ‎came ‎to ‎find ‎out ‎my ‎opinion, ‎you ‎will ‎soon ‎have ‎an ‎opportunity ‎to ‎learn ‎it ‎(differ. ‎in ‎comment.).

רפסודות ‎f. ‎pl. ‎(רפס, ‎with ‎format. ‎ד) ‎1) ‎footstool ‎(scamnum). ‎Tanh. ‎B'resh ‎5 ‎וב׳ ‎לר׳ ‎ותyמגי ‎רגליו ‎ואין ‎hig ‎feet ‎do ‎not ‎reach ‎down ‎to ‎the ‎footstool ‎under ‎his ‎feet. ‎-- ‎2) ‎(b. ‎h. ‎רפסדות; ‎cmp. ‎scamnum) ‎foats. ‎Y. ‎Ber. ‎IV, ‎8c, ‎v. ‎אסדא. ‎Yalk. ‎Ex. ‎168 ‎(quot. ‎fr. ‎Dibre ‎Hayamim).

רפסתא, ‎v. ‎רפסא.

דפף ‎(b. ‎h. ‎רופף; ‎cmp. ‎דפא, ‎דפה) ‎to ‎be ‎loose, ‎to ‎vibrate, ‎vacillate. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎14, ‎end ‎ורופף ‎הולך ‎. ‎. ‎. ‎שנתון ‎לחלב ‎like ‎milk ‎put ‎into ‎a ‎dish, ‎when ‎you ‎put ‎m'so ‎(מסו) ‎into ‎it, ‎it ‎curdles ‎and ‎stands; ‎if ‎not, ‎it ‎will ‎constantly ‎vibrate; ‎Yalk. ‎Job ‎9o ‎ומרפרף; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎14 ‎רופף ‎החלב; ‎Yalk. ‎Lev. ‎547; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎4, ‎end ‎מרפף ‎הוא ‎(prob. ‎to ‎be ‎read; ‎מרופם). ‎Tosef. ‎Hull. ‎II, ‎12 ‎בעיניה ‎הרופפת ‎an ‎animal ‎that ‎trembles ‎(blinks) ‎with ‎its ‎eyes ‎(when ‎being ‎slaughtered); ‎Hull. ‎38b, ‎v. ‎infra. ‎-- ‎Y. ‎Erub. ‎X, ‎beg. ‎26a ‎רופף ‎התינוק ‎של ‎שמוחו ‎מקום, ‎v. ‎דפס. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎רופף ‎תינוק ‎של ‎ראשו ‎ראה ‎a ‎cock ‎saw ‎the ‎soft ‎spot ‎on ‎an ‎infant's ‎head ‎and ‎picked ‎at ‎it. ‎Tosef. ‎Zab. ‎IV, ‎1 ‎רופפת ‎אמצעיתה ‎. ‎. ‎ראשיה ‎ששני ‎the ‎ttwo ‎ends ‎of ‎which ‎reach ‎to ‎the ‎ground, ‎and ‎the ‎central ‎part ‎rocks ‎(is ‎unsupported). ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎V, ‎56b ‎top ‎היא ‎הלכה ‎כל ‎וכ׳ ‎רופפת ‎if ‎the ‎application ‎of ‎a ‎law ‎is ‎vacillating ‎in ‎the ‎courts, ‎and ‎you ‎do ‎not ‎know ‎what ‎its ‎nature ‎s, ‎see ‎how ‎the ‎people ‎do ‎&c.; ‎Y. ‎Peah ‎VII, ‎20c ‎top. ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎83c ‎וכ׳ ‎רופפת ‎היא ‎. ‎. ‎. ‎שבעה ‎כל ‎during ‎the ‎seven ‎days ‎(of ‎mourning ‎in ‎the ‎family) ‎the ‎sword ‎is ‎drawn, ‎up ‎to ‎thirty ‎days ‎it ‎is ‎held ‎loosely ‎(v. ‎רפה), ‎after ‎twelve ‎months ‎it ‎is ‎returned ‎to ‎its ‎sheath; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎100 ‎מתרפרפת; ‎a. ‎e. ‎-Erub. ‎54a ‎הצואר ‎על ‎שרף ‎(Rashi ‎לצואר, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎300), ‎v. ‎ענק ‎II. ‎Polel ‎רופף ‎same. ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎81b ‎top ‎. ‎. ‎. ‎עמודי ‎והיו ‎מרופפים ‎and ‎the ‎columns ‎of ‎the ‎meeting ‎house ‎shook. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎4, ‎V. ‎supra. ‎Pilpelרסרק ‎1)tto ‎move, ‎shake. ‎Hull. ‎38b ‎בפו ‎אלא ‎ר׳ ‎לא ‎אפי׳ ‎(Ms. ‎R. ‎1, ‎2 ‎בבפ) ‎even ‎if ‎the ‎bird ‎only ‎flaps ‎a ‎wing ‎(Var. ‎in ‎Ar. ‎בעינו ‎blinks ‎with ‎its ‎eye, ‎v. ‎supra). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎2 ‎(ret. ‎to ‎Gen. ‎I, ‎2) ‎וכ׳ ‎מרפרף ‎שהוא ‎הזה ‎כעוף ‎like ‎a ‎bird ‎that ‎flaps ‎its ‎wings ‎(over ‎its ‎brood), ‎and ‎its ‎wings ‎touch ‎and ‎yet ‎do ‎not ‎touch ‎(v. ‎ריחוף). ‎-- ‎2) ‎to ‎futter, ‎be ‎vaciltating ‎in ‎mind. ‎Ib. ‎s. ‎20 ‎מרופרף ‎קרבן ‎. ‎. ‎. ‎שרפרפה ‎לפי ‎because ‎she ‎(at ‎the ‎time ‎of ‎travailing) ‎wavered ‎in ‎her ‎heart ‎(ost ‎faith; ‎Rashi'; ‎made ‎a ‎half-hearted ‎vow ‎never ‎tto ‎have ‎marital ‎intercourse ‎again), ‎therefore ‎she ‎must ‎bring ‎א ‎futtering ‎sacrifice ‎(a ‎bird). ‎Hithpalp. ‎התרפרף ‎to ‎be ‎loose. ‎Tosef. ‎Makhsh. ‎III, ‎8 ‎וכ׳ ‎מתרפרפת ‎שהיא ‎מפני ‎because ‎it ‎(the ‎bunch) ‎may ‎be ‎loosened, ‎and ‎he ‎will ‎tie ‎it ‎again. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎iI00, ‎v. ‎supr.

רפף ‎ch. ‎same. ‎Pa. ‎דפיף ‎to ‎shake. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XLIV, ‎18 ‎addit. ‎(at ‎the ‎end ‎of ‎Gen. ‎in ‎ed. ‎pr., ‎at ‎the ‎end ‎of ‎Ex. ‎in ‎ed. ‎Lsb.) ‎ורפפיה ‎דהיכלא ‎בעמודא ‎יוסף ‎בעט ‎Joseph ‎struck ‎with ‎his ‎foot ‎a ‎column ‎of ‎the ‎palace ‎and ‎made ‎it ‎tremble. ‎thpa. ‎אתרפף ‎to ‎be ‎shaken, ‎tremmble. ‎Targ. ‎Job ‎IX, ‎6 ‎מתרפפין ‎(ed. ‎Wil. ‎מתרופפין, ‎tthpol.; ‎h. ‎text ‎יתפלצון).

רפפות ‎f. ‎pl. ‎(preced.) ‎1) ‎loose ‎lattice ‎work ‎(with ‎wide ‎meshes). ‎Ohol. ‎XIII, ‎1, ‎contrad. ‎to ‎סריגות. ‎Tosef. ‎ib. ‎XIV, ‎3 ‎אילקטטשות ‎של ‎. ‎. ‎של ‎אלו ‎סריגות ‎הן ‎אלו ‎ר׳ ‎(not ‎איקלטאות) ‎r'fafoth ‎are ‎the ‎same ‎as ‎s'rigoth, ‎the ‎atter ‎being ‎for ‎storehouses, ‎the ‎former ‎for ‎sheds. ‎-- ‎2) ‎cases ‎of ‎leviticdl ‎uncleanness ‎arising ‎from ‎ibrations ‎caused ‎by ‎unctean ‎persons. ‎Par. ‎XI, ‎2 ‎(synonymous ‎with ‎דעדות, ‎v. ‎רעדה); ‎Tosef. ‎ib. ‎XI(X), ‎1 ‎הרפופות ‎ed. ‎Zuck. ‎(oth. ‎ed. ‎הררפיפות). ‎Y. ‎Ab..cZar. ‎II, ‎end, ‎42a ‎רעלות ‎הן ‎ר׳ ‎הן, ‎v. ‎דעדה.

דפק ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎רבק ‎in ‎רבקה ‎I) ‎to ‎join. ‎- ‎Denom. ‎מרפק. ‎Hithpa. ‎התרפק ‎to ‎join ‎onsd's ‎self; ‎(with ‎על, ‎cmp. ‎חביב) ‎to ‎endear ‎one's ‎self. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎45 ‎(they ‎were ‎childless ‎for ‎some ‎time) ‎בנויין ‎. ‎. ‎מתרפקות ‎שיהיו ‎כדי ‎(Ar. ‎מתפרקדות, ‎corr. ‎acc.) ‎in ‎order ‎that ‎they ‎might ‎endear ‎themselves ‎to ‎their ‎husbands ‎through ‎their ‎beauty; ‎Yalk. ‎Cant. ‎986(some ‎ed. ‎מתפרקות, ‎corr. ‎acc.); ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎14 ‎וכ׳ ‎יהו ‎שלא ‎כדי ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎[Num. ‎R. ‎s. ‎9 ‎מתרפקת, ‎read; ‎מתפרקת, ‎v. ‎פרק.]

רפק ‎to ‎loosen ‎the ‎ground, ‎hoe, ‎plough. ‎B. ‎Mets. ‎103a ‎רפיק ‎. ‎. ‎למרפק, ‎v. ‎פרדס ‎ch. ‎Men. ‎87a ‎תרי ‎טפי ‎ליה ‎דפיק ‎ריפקי ‎Ms. ‎M. ‎(strike ‎out ‎טפי) ‎he ‎hoed ‎it ‎twice ‎(ed. ‎דו׳ ‎ריפקא ‎טפי ‎ביה ‎to ‎which ‎he ‎gave ‎an ‎additional ‎hoeing). ‎Taan. ‎23abot. ‎ריפקא ‎רפיק ‎קא ‎דהוה ‎Ms. ‎M. ‎2, ‎a. ‎Ar. ‎(ed. ‎only ‎רפיק, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎20) ‎when ‎he ‎was ‎hoeing; ‎a. ‎e.