Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/822

This page needs to be proofread.
‎רתע
‎דתת
1504


‎excitement, ‎opp. ‎כרוך; ‎a. ‎e. ‎- ‎3) ‎to ‎frighten ‎away. ‎Sabb. ‎55b ‎(play ‎on ‎iשח, ‎Gen. ‎XLIX, ‎4) ‎וכ׳ ‎פרחה ‎הידתעתה ‎זעזעתה ‎thou ‎didst ‎scare ‎her, ‎thou ‎didst ‎frighten ‎her ‎away, ‎and ‎sin ‎few ‎from ‎thee.

רתע, ‎רתיע ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎tremble, ‎be ‎startled. ‎Targ. ‎Lam. ‎I, ‎8 ‎ורתיעת ‎(Ar. ‎ורתעת). ‎Targ. ‎Y. ‎IEEx. ‎XX, ‎15. ‎Targ. ‎Cant. ‎II, ‎5. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎excited. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Deut. ‎XIX, ‎6 ‎(Y. ‎I ‎ירתח; ‎h. ‎text ‎יחם).

‎Af. ‎ארתע ‎to ‎cause ‎to ‎shrink ‎back, ‎withdraw. ‎Targ. ‎Lam. ‎II, ‎3. ‎Ib. ‎I, ‎13 ‎וכ׳ ‎קדם ‎קדל ‎ארתיעני ‎ed. ‎Lag. ‎(in ‎oth. ‎ed. ‎קדם ‎omitted) ‎he ‎made ‎me ‎turn ‎my ‎back ‎in ‎fear ‎before ‎&c.; ‎(Ar. ‎רתעני, ‎Pa.). ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מרתע ‎excited, ‎trembling. ‎Erub. ‎67a ‎וכ׳ ‎ממתנייתא ‎שיפוותיה ‎מרתען ‎his ‎lips ‎trembled ‎(in ‎astonishment) ‎at ‎the ‎erudition ‎of ‎&c.; ‎(Ar. ‎ממתנ׳ ‎מרתע ‎he ‎trembled ‎&c.). ‎Ib. ‎וכ׳ ‎מפילפולא ‎גופיה ‎כוליה ‎מרתע ‎his ‎whole ‎body ‎shook ‎(in ‎wonder) ‎at ‎the ‎ingenious ‎argument ‎of ‎&c.; ‎(Ar. ‎s. ‎v. ‎רת ‎מרתת). ‎Pa. ‎רתע ‎same, ‎v. ‎supra. ‎Ithpa. ‎אירתע ‎to ‎bubble, ‎boil. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎, ‎2 ‎(3) ‎וחמא ‎בארעא ‎דמירתע ‎. ‎. ‎. ‎and ‎Nebuchadnezzar ‎saw ‎his ‎(Ze. ‎chariah's) ‎blood ‎bubbling ‎in ‎the ‎ground ‎(Gitt. ‎57b ‎מרתח).

דתף ‎(cmp. ‎דתך, ‎a. ‎b. ‎h. ‎דתם) ‎to ‎join. ‎Denom. ‎מרתף ‎(cmp. ‎כלוב, ‎אכלבא). ‎Pi. ‎רתם ‎(denom. ‎of ‎מרתף) ‎to ‎store. ‎Tosef. ‎B. ‎Mets. ‎VIII, ‎30 ‎וכ׳ ‎שטוען ‎מפני ‎יין ‎גבו ‎על ‎ירתף ‎לא ‎ed. ‎Zuck. ‎he ‎must ‎not ‎store ‎wine ‎over ‎it, ‎because ‎he ‎overloads ‎the ‎walls; ‎(oth. ‎ed. ‎וכ׳ ‎שמכחישין ‎מפני ‎ירתף ‎לא ‎he ‎must ‎not ‎turn ‎the ‎dwelling ‎into ‎a ‎store ‎house, ‎because ‎they ‎(the ‎stored ‎things) ‎weaken ‎&c.

רתק ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎רתך) ‎to ‎join; ‎(denom. ‎מרתק, ‎v. ‎מרתוקא; ‎knuckles, ‎fist, ‎whence;) ‎רתק ‎(cmp. ‎סטר) ‎to ‎strike ‎with. ‎the ‎knuckles. ‎Tosef. ‎Zab. ‎IV, ‎1 ‎רותקו ‎ed. ‎Zuck. ‎(ed. ‎התקו, ‎corr. ‎acc.) ‎if ‎he ‎kknuckles ‎him, ‎contrad. ‎to ‎הקע. ‎Hif. ‎הרתיק ‎1) ‎to ‎knock. ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎2d ‎bot. ‎על ‎וה׳ ‎בא ‎וכ׳ ‎פתחו ‎(not ‎והרחיק) ‎came ‎and ‎knocked ‎at ‎the ‎king's ‎door. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎33 ‎(ref. ‎to ‎Cant. ‎V, ‎2) ‎והקבה ‎. ‎. ‎. ‎ישנה ‎אני ‎עליו ‎מרתיק ‎(not ‎עלי) ‎II ‎(Israel) ‎was ‎asleep' ‎after ‎making ‎the ‎golden ‎calf, ‎but ‎'my ‎heart ‎awoke, ‎when ‎the ‎Lord ‎knocked ‎at ‎it, ‎. ‎. ‎open ‎unto ‎me ‎&c.' ‎Ib. ‎s. ‎27 ‎. ‎. ‎כשנגלה ‎עליה ‎ה׳ ‎שלא ‎when ‎the ‎Lord ‎revealed ‎himself ‎at ‎Mount ‎Sinai, ‎there ‎was ‎not ‎a ‎nation ‎at ‎whose ‎doors ‎he ‎did ‎not ‎knock, ‎but ‎they ‎declined ‎&c. ‎Pesik. ‎Ahaire, ‎p. ‎176a ‎שאם ‎וכ׳ ‎ירתיק ‎Ar. ‎(ed. ‎ירתק ‎Pi.) ‎if ‎he ‎knocks, ‎they ‎will ‎open ‎for ‎him ‎(if ‎he ‎studies, ‎he ‎will ‎enter ‎into ‎the ‎interior ‎of ‎learning), ‎if ‎for ‎Talmud ‎&c.; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎21 ‎ירתק; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎(with ‎אחר) ‎to ‎shake ‎the ‎flstt ‎at, ‎to ‎rebel. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎45 ‎וכ׳ ‎הדין ‎מדת ‎אחר ‎שה׳ ‎מי ‎כל ‎whosoever ‎rebelled ‎against ‎divine ‎justice, ‎did ‎not ‎come ‎out ‎unscathed ‎from ‎under ‎its ‎hands. ‎Pi. ‎רתק ‎to ‎knock, ‎v. ‎supra. ‎Nif. ‎נרתק ‎to ‎be ‎foined, ‎welded. ‎Oant. ‎R. ‎to ‎IV, ‎4 ‎(exl. ‎מתאימות, ‎ib.) ‎נרתקות ‎שתים ‎כמין ‎. ‎.. ‎שתי ‎אלו ‎(not ‎נרתיקות) ‎this ‎refers ‎to ‎the ‎two ‎cord-like ‎chains ‎of ‎gold ‎which ‎came ‎forth ‎from ‎the ‎breast-plate, ‎and ‎which ‎appeared ‎like ‎two ‎welded ‎together.

רתקא. ‎רי׳ ‎m. ‎(preced.) ‎chain-like ‎fence, ‎twisted ‎hedge. ‎B. ‎Mets. ‎107b ‎top ‎ור ‎שורא ‎ליה ‎מהדר ‎דקא ‎when ‎he ‎surrounds ‎his ‎field ‎with ‎a ‎wall ‎or ‎a ‎hedge ‎(excluding ‎it ‎from ‎sight).

דתת ‎(cmp. ‎רתע) ‎to ‎tremble, ‎shake. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎121 ‎עד ‎וכ׳ ‎דותת ‎העולם ‎היה ‎. ‎. ‎הוקם ‎שלא ‎betore ‎the ‎Tabernacle ‎was ‎erected, ‎the ‎world ‎was ‎unstable, ‎opp. ‎נתבסס, ‎v. ‎בסס. ‎Sot. ‎8a ‎רותתת ‎בינייהו ‎איכא ‎the ‎practical ‎difference ‎be- ‎tween ‎them ‎exists ‎in ‎the ‎event ‎of ‎her ‎trembling ‎(when ‎it ‎is ‎not ‎to ‎be ‎apprehended ‎that ‎she ‎may ‎become ‎defiant ‎in ‎the ‎presence ‎of ‎another ‎woman); ‎משקין ‎מי ‎ורותתת ‎but ‎even ‎if ‎she ‎trembles, ‎dare ‎we ‎permit ‎two ‎women ‎to ‎take ‎the ‎test ‎simultaneously? ‎Pii. ‎רתת ‎same. ‎Hull. ‎24b ‎(expl. ‎שיזקין ‎עד) ‎שירתת ‎עד ‎until ‎he ‎trembles ‎(from ‎old ‎age). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎5, ‎end ‎כיון ‎מרתתים ‎. ‎.. ‎שנברא ‎when ‎iron ‎was ‎created, ‎the ‎trees ‎began ‎to ‎tremble; ‎וכ׳ ‎מרתתים ‎אתם ‎למה ‎להן ‎אמר ‎said ‎the ‎iron ‎to ‎them, ‎why ‎do ‎you ‎tremble, ‎allow ‎no ‎wood ‎to ‎be ‎put ‎into ‎me, ‎&c. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20, ‎beg. ‎עצמו ‎על ‎מרתת ‎היה ‎he ‎began ‎to ‎tremble ‎for ‎his ‎own ‎safety. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎29 ‎ההר ‎מרתת ‎the ‎mountain ‎shook. ‎Ib. ‎מרתתת ‎והיתה ‎מקום ‎נתנה ‎she ‎made ‎room ‎(for ‎the ‎king) ‎and ‎trembled; ‎a. ‎e. ‎Hif. ‎הרתית ‎same. ‎Ib. ‎מרתיתין ‎וישראל ‎and ‎the ‎Israelites ‎trembled. ‎Ib. ‎s. ‎27 ‎וכ׳ ‎ומרתית ‎עומד ‎. ‎. ‎והיה ‎and ‎the ‎servant ‎stood ‎before ‎the ‎king ‎trembling. ‎Ib. ‎[readנ ‎אתה ‎למה ‎מרתית ‎(some ‎ed. ‎מרתת) ‎why ‎dost ‎thou ‎tremble?; ‎a. ‎e.

רתת, ‎רתית ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Esth. ‎V, ‎9 ‎(h. ‎text ‎זע). ‎Targ. ‎Ps. ‎XXXIIi, ‎8. ‎Ib. ‎XCVI, ‎9 ‎דתותו ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎Wil. ‎רתתו). ‎Ib. ‎LXXVII, ‎17 ‎דתיתון ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎Wil. ‎דתתון); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎167a ‎ידיה ‎דרתיתא ‎Rashb. ‎whose ‎hand ‎trembled ‎(ed. ‎ידיה ‎דרתית, ‎Ms. ‎R. ‎דמירתת ‎who ‎trembled ‎with ‎his ‎hand). ‎Pa. ‎דתת ‎to ‎shake, ‎frighten. ‎Targ. ‎Job ‎IV, ‎10 ‎מרתתין ‎וכ׳ ‎כרכיא ‎Ms. ‎(ed. ‎Lag. ‎מריתיתין, ‎corr. ‎acc., ‎or ‎מרתיתין ‎Af.; ‎ed. ‎Wil. ‎a. ‎oth. ‎כרביא ‎מרתיהין, ‎כדביא, ‎corr. ‎acc.) ‎frighten ‎cities ‎with ‎their ‎robberies. ‎Af. ‎ארתית ‎1) ‎to ‎tremble. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Num. ‎XXI, ‎34. ‎- ‎2) ‎to ‎frighten, ‎v. ‎supra. ‎tthpe. ‎אירתת ‎to ‎shake, ‎be ‎frightened, ‎afraid. ‎Hull. ‎96a ‎א׳ ‎וכ׳ ‎נפל ‎he ‎was ‎frightened, ‎and ‎the ‎knife ‎fell ‎out ‎of ‎his ‎hand. ‎1b. ‎תירתת ‎לא ‎be ‎not ‎alarmed. ‎Ab. ‎Zar. ‎22b ‎מירתתי ‎. ‎. ‎. ‎אינהו ‎מרתתי ‎לא ‎. ‎. ‎. ‎אנן ‎they ‎(the ‎gentiles) ‎who ‎know ‎one ‎another's ‎ways ‎are ‎afraid ‎(lest ‎they ‎be ‎watched); ‎of ‎us ‎who ‎know ‎not ‎their ‎habits, ‎they ‎are ‎not ‎afraid. ‎Ib. ‎מירתתא ‎she ‎is ‎afraid. ‎B. ‎Bath. ‎l. ‎c., ‎vv. ‎supra.

דתת ‎m. ‎(preced.; ‎b. ‎h. ‎רתת) ‎1) ‎trembling, ‎awe. ‎Ber. ‎22a. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎11. ‎Tanh. ‎Lekh. ‎1; ‎a.ffr. ‎-2) ‎(from ‎its ‎trepid- ‎ation; ‎perh. ‎to ‎be ‎read; ‎דתתת) ‎sweetbread, ‎pancreas. ‎Ber. ‎44b; ‎57b; ‎Ab. ‎Zar. ‎29a ‎ורתת ‎Ar. ‎s. ‎v. ‎רת ‎(ed. ‎Koh. ‎והרת; ‎Ar. ‎in ‎explain. ‎our ‎w. ‎uses ‎רית), ‎v. ‎הרת.