Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/903

This page needs to be proofread.
‎שלך
‎שלם
1585


שלך, ‎Hif. ‎השליך ‎(b. ‎h.) ‎to ‎cast ‎off ‎throw ‎down. ‎Erub. ‎22a; ‎Yalk. ‎Deut. ‎846 ‎להשליכו, ‎vv. ‎משוא. ‎Tanh. ‎Sh'mini ‎11 ‎וכ׳ ‎חומר ‎ומשליכין ‎. ‎.. ‎הבחורים ‎young ‎men ‎and ‎boys ‎struck ‎him ‎(the ‎drunken ‎man) ‎and ‎cast ‎mud ‎in ‎his ‎face. ‎Midr. ‎Prov. ‎ch. ‎I ‎לבור ‎אותו ‎נשליך ‎let ‎us ‎cast ‎him ‎into ‎a ‎pit. ‎Ib. ‎לים ‎והשליכה ‎חכה ‎נטל ‎he ‎ttook ‎a ‎hook ‎and ‎tthrew ‎it ‎into ‎the ‎sea. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎1 ‎לארן ‎השליכו ‎he ‎cast ‎him ‎off ‎(his ‎shoulder ‎and) ‎to ‎the ‎ground; ‎a. ‎fr. ‎Hof. ‎הושלך ‎to ‎be ‎thrown. ‎Tanb. ‎Vayesh. ‎2 ‎שה׳ ‎כיון ‎וכ׳ ‎לבור ‎when ‎he ‎was ‎thrown ‎into ‎the ‎pit, ‎his ‎face ‎changed ‎&c. ‎Tanh. ‎Noah ‎10 ‎וכ׳ ‎הושלכנו ‎ברשותו ‎by ‎his ‎order ‎we ‎have ‎been ‎thrown ‎(into ‎the ‎furnace) ‎&c.; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Part. ‎מושלך; ‎f. ‎מושלכת ‎&c. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎8; ‎Yalk. ‎ib. ‎13, ‎v. ‎בלורין. ‎Sifre ‎Deut. ‎43 ‎וכ׳ ‎מוש׳ ‎שהיתה ‎. ‎. ‎נבלת ‎the ‎corpse ‎of ‎J. ‎. ‎. ‎. ‎which ‎lay ‎exposed ‎to ‎heat ‎in ‎day-ti ‎me ‎and ‎to ‎cold ‎&c. ‎Midr. ‎Prov. ‎l. ‎c. ‎עליו ‎מוש׳ ‎. ‎. ‎. ‎טורח ‎the ‎care ‎for ‎the ‎household ‎was ‎thrown ‎upon ‎him ‎(Reuben). ‎Niff. ‎נשלך ‎same. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎20 ‎וכ׳ ‎לתוכה ‎נשלכתי. ‎. ‎ולמה ‎why ‎did ‎not ‎Moses ‎strike ‎it ‎(the ‎Nile)? ‎He ‎said, ‎Ihave ‎been ‎thrown ‎into ‎it, ‎and ‎it ‎did ‎not ‎harm ‎me ‎&c.; ‎a. ‎e.

שלך ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎name ‎of ‎a ‎bird ‎of ‎prey, ‎cormorant. ‎Hull. ‎63a, ‎v. ‎שלה ‎f.

שלכא, ‎שלכיות, ‎v. ‎שלבא, ‎שלביות.

שלכת, ‎Kel. ‎XXV. ‎4, ‎v. ‎כת.

שלל I ‎(to ‎hang ‎down, ‎be ‎loose,] ‎1) ‎to ‎hang ‎on, ‎to ‎chain. ‎Part. ‎pass. ‎שלול. ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Z ‎era) ‎. ‎. ‎. ‎כת ‎בשלשלאות ‎שלולים ‎a ‎troop ‎of ‎old ‎men ‎chained ‎with ‎chains. ‎- ‎2) ‎to ‎make ‎chain-stitches, ‎to ‎baste, ‎opp. ‎אחה ‎to ‎sew ‎together ‎with ‎fine ‎stitches. ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎82b ‎top ‎הוא ‎המתים ‎כל ‎על ‎וכ׳ ‎ומאחה ‎. ‎. ‎. ‎שולל ‎for ‎all ‎deceased ‎relatives ‎one ‎may ‎baste ‎the ‎rent ‎after ‎seven ‎days, ‎and ‎sew ‎it ‎after ‎thirty ‎days; ‎וכ׳ ‎שביעי ‎יום ‎וישלול ‎let ‎him ‎be ‎permitted ‎to ‎baste ‎it ‎on ‎the ‎seventh ‎day ‎&c.; ‎Treat. ‎S'mah. ‎ch. ‎IX; ‎M. ‎Kat. ‎22b. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎שוללתו ‎האשה ‎a ‎woman ‎may ‎baste ‎it ‎immediately ‎(after ‎rending), ‎out ‎of ‎regard ‎for ‎her ‎dignity; ‎ib. ‎26b. ‎Ib. ‎לשוללו ‎ניתן ‎דלא ‎because ‎it ‎is ‎not ‎to ‎be ‎basted ‎(during ‎the ‎seven ‎days); ‎a. ‎e. ‎Pi. ‎שילל ‎to ‎hang ‎with, ‎decorate ‎with. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎משולל. ‎Mekh. ‎B'shall., ‎s. ‎1 ‎בזיין ‎משוללין, ‎v. ‎שליש.

שלל II ‎(b. ‎h.) ‎to ‎draw, ‎capture; ‎to ‎carry ‎off. ‎Pirke ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎XXXVIII;Yalk. ‎Gen. ‎134 ‎וכ ‎שללה ‎he(Shechem) ‎carried ‎her ‎off ‎and ‎slept ‎with ‎her. ‎-Trnsf. ‎(of ‎water) ‎to ‎make ‎inroads. ‎B. ‎Kam. ‎61a, ‎a. ‎e. ‎שוללין, ‎v. ‎שלולית. ‎Hithpol. ‎השתולל ‎to ‎be ‎bereft ‎(of ‎reason), ‎be ‎senseless. ‎Snh. ‎97a ‎(expl. ‎Is. ‎LIX, ‎15) ‎הבריות ‎על ‎משתולל ‎מרע ‎וסר ‎he ‎that ‎departs ‎from ‎evil ‎is ‎considered ‎by ‎people ‎as ‎senseless.

שלל I ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎booty, ‎gain. ‎B. ‎Kam. ‎61a, ‎v. ‎אגף. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎18 ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎VIII, ‎3) ‎שללם ‎לבו ‎ומיהר ‎(ed. ‎Leipz. ‎שלול, ‎read; ‎שללו) ‎and ‎he ‎shall ‎hasten ‎to ‎plunder ‎their ‎(his) ‎booty. ‎Mekh. ‎B'shall., ‎Shir., ‎s. ‎7 ‎[read] ‎ממוחלק ‎להם ‎וממוני ‎שללי ‎להם ‎אני ‎I ‎am ‎assigned ‎to ‎them, ‎my ‎booty ‎and ‎my ‎own ‎property ‎shall ‎be ‎theirs; ‎Yalk. ‎Ex. ‎249; ‎a. ‎e.

שלל II ‎m. ‎(שלל ‎1) ‎chain, ‎loose ‎stitch, ‎baste.. ‎M. ‎Kat.. ‎26b ‎הש׳ ‎מתו ‎הקורע ‎he ‎wwho ‎rends ‎his ‎garment ‎(in ‎mourn- ‎ing) ‎where ‎it ‎has ‎been ‎stitched; ‎Y. ‎ib. ‎III, ‎83b ‎top ‎הש׳ ‎מן. ‎kts. ‎II, ‎6 ‎הכובסין ‎שלל ‎the ‎washers' ‎materials ‎loosely ‎stitched ‎together; ‎Sabb. ‎48b ‎כובסים ‎של ‎ש׳. ‎-- ‎Trnsf. ‎של ‎'שש ‎ביצים ‎embryonic ‎eggs ‎laced ‎together ‎with ‎veins; ‎ovary ‎of ‎birds. ‎Tosef. ‎Zab. ‎V, ‎9; ‎Bets. ‎7a.

שללא ‎m. ‎=h. ‎שלל ‎I. ‎Targ. ‎Esth. ‎III, ‎13 ‎שללהון ‎(ed. ‎Lag. ‎עלליהון ‎pl)..

שלם I, ‎שלם ‎(b. ‎h.) ‎to ‎be ‎whole, ‎complete; ‎to ‎end. ‎cease. ‎Y. ‎Sot. ‎VIII, ‎22a ‎bot. ‎וכ׳ ‎שלמה ‎שבימיו ‎שלום ‎Zedekiah ‎was ‎named ‎Shallum, ‎because ‎in ‎his ‎days ‎ended ‎the ‎reign ‎of ‎the ‎house ‎of ‎Judah; ‎Y. ‎Shek. ‎VI, ‎49d ‎top; ‎Y. ‎Hor. ‎III, ‎47c ‎bot.; ‎Bab. ‎ib. ‎11b; ‎Ker. ‎5b ‎ששלם ‎(corr. ‎acc.); ‎Yalk. ‎Kings ‎250; ‎Yalk. ‎Chr. ‎1085. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎6 ‎(ref. ‎to ‎I ‎Kings ‎VII, ‎51) ‎וכ׳ ‎מלאכת ‎שלמה ‎עכשיו ‎. ‎. ‎שבא ‎כיון ‎when ‎Solomon ‎came ‎and ‎built ‎the ‎Temple, ‎the ‎Lord ‎said, ‎now ‎the ‎work ‎of ‎heaven ‎and ‎earth ‎(creation) ‎is ‎complete; ‎Yalk. ‎Kings ‎186 ‎שלימה. ‎Pesik. ‎R. ‎l. ‎c. ‎נפשם ‎שלמה ‎. ‎. ‎. ‎שהשלימו ‎כיון ‎when ‎the ‎workmen ‎had ‎finished ‎their ‎work, ‎their ‎life ‎was ‎finished ‎(they ‎died); ‎Yalk. ‎l. ‎c.; ‎a. ‎e. ‎Hif. ‎השלים ‎1) ‎to ‎complete, ‎finish. ‎Pesik. ‎R. ‎l. ‎c., ‎v. ‎supra. ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎57a ‎top; ‎Y. ‎Shebi. ‎II, ‎34a ‎top ‎מכיון ‎שנתו ‎משלים ‎. ‎. ‎. ‎עומד ‎שהוא ‎since ‎he ‎stands ‎in ‎(has ‎entered) ‎the ‎third ‎year ‎of ‎the ‎tree, ‎he ‎may ‎count ‎it ‎a ‎full ‎year. ‎Yoma ‎33a ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎VI, ‎5, ‎play ‎on ‎השלמים. ‎. ‎. ‎עליה) ‎עליה ‎וכ׳ ‎כל ‎השלם ‎with ‎it ‎(the ‎evening ‎sacrifice) ‎cease ‎all ‎sacrifices ‎(none ‎can ‎be ‎offered ‎after ‎it). ‎B. ‎Kam. ‎10a ‎לעשרה ‎והשלימה ‎. ‎. ‎. ‎החופר ‎if ‎one ‎digs ‎a ‎pit ‎nine ‎cubits ‎deep, ‎and ‎another ‎comes ‎and ‎completes ‎it ‎to ‎the ‎legal ‎size ‎of ‎ten. ‎Ber. ‎47b ‎וכ׳ ‎והשלימו ‎. ‎שחרר ‎he ‎freed ‎his ‎slave ‎and ‎used ‎him ‎to ‎complete ‎the ‎quorum ‎of ‎ten ‎persons. ‎Ib. ‎8b ‎פרשיותיו ‎המשלים, ‎v. ‎פרשה ‎I. ‎Pesik. ‎R. ‎l. ‎c. ‎לכך ‎ידיו ‎מעשה ‎לתוך ‎. ‎. ‎. ‎שה׳ ‎שלמה ‎נקרא ‎he ‎is ‎called ‎Sh'lomoh ‎(perfect), ‎because ‎God ‎caused ‎the ‎work ‎of ‎creation ‎to ‎be ‎perfected ‎through ‎his ‎handiwork ‎(the ‎Temple); ‎Yalk. ‎Kings ‎l. ‎c.; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Esp. ‎to ‎finish ‎the ‎fast-day. ‎Taan. ‎VII, ‎9 ‎ישלימו ‎they ‎must ‎fast ‎the ‎whole ‎day. ‎Yoma ‎82a ‎משלימין ‎they ‎must ‎fast ‎to ‎the ‎end ‎of ‎the ‎day; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מושלם ‎perfect, ‎virtuous. ‎Hor. ‎l. ‎c. ‎he ‎was ‎named ‎Shallum ‎במעשיו ‎מ׳ ‎שהיה ‎Ag. ‎Hatt. ‎(ed. ‎משולם) ‎because ‎he ‎was ‎perfect ‎in ‎his ‎deeds; ‎Yalk. ‎Kings ‎250; ‎Yalk. ‎Chr. ‎l. ‎c. ‎-- ‎2) ‎(denom. ‎of ‎שלום) ‎to ‎make ‎vfriends, ‎or ‎to ‎surrender. ‎Succ. ‎52a ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XXV, ‎22) ‎לך ‎ישלימגו ‎אלא ‎ישלם ‎אית ‎read ‎not ‎y'shallem ‎(he ‎will ‎pay) ‎but, ‎he ‎will ‎surrender ‎him ‎(the ‎evil ‎spirit) ‎to ‎thee; ‎(comment.; ‎he ‎will ‎make ‎him ‎be ‎friends ‎with ‎thee). ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎as ‎ab. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎7 ‎לאלהים ‎מושלמים ‎היו ‎יום ‎עשר ‎אחד ‎eleven ‎days ‎were ‎they ‎(the ‎Israelites) ‎at ‎peace ‎with ‎God ‎(adhered ‎to ‎him ‎sincerely); ‎מושלמין ‎. ‎. ‎יום ‎כט ‎twenty-nine ‎days ‎they ‎were ‎sincere ‎servants ‎of ‎God, ‎opp. ‎העגל ‎את ‎עשו. ‎Ib. ‎אינם ‎וכ׳ ‎לי ‎מושלמים ‎(ed. ‎Wil. ‎משלמים, ‎corr. ‎acc.) ‎they ‎will ‎be ‎faithful ‎to ‎me ‎only ‎forty ‎days. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎16, ‎beg. ‎מ׳ ‎לבוראו ‎faithful ‎to ‎his ‎Creator; ‎a. ‎e. ‎Nif. ‎נשלם ‎to ‎be ‎flnished, ‎te ‎end. ‎Tanb. ‎Mishp. ‎19 ‎פלוני ‎נ׳ ‎אומר ‎המלאך ‎the ‎angel ‎says, ‎such ‎and ‎such ‎has ‎ended ‎(must ‎die). ‎Pi. ‎שם ‎1) ‎to ‎perfect. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎משולם. ‎Hor. ‎l. ‎G., ‎v.