Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/970

This page needs to be proofread.
‎תוחלנא
‎תוכחה
1652


‎the ‎inside ‎and ‎throw ‎away ‎the ‎peel ‎(or ‎the ‎kernel); ‎אמרי ‎וכ׳ ‎תחלא ‎אכול ‎במערבא ‎they ‎say ‎in ‎the ‎west, ‎eat ‎the ‎date ‎&c. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎30)]. ‎-- ‎Pl. ‎תוחלי, ‎v. ‎next ‎w.

תוחלנא ‎m. ‎(preced.) ‎beginning ‎to ‎ripen, ‎half-ripe. ‎Hag. ‎15b, ‎v. ‎preced. ‎- ‎Pl. ‎תוחלני. ‎M. ‎Kat. ‎10b ‎ח׳ ‎תמרי ‎(Ms. ‎M. ‎תוחלי) ‎unripe ‎dates. ‎B. ‎Mets. ‎89a; ‎Yalk. ‎Deut. ‎938.

תוחלת ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎יחל) ‎1) ‎hope, ‎expectation; ‎that ‎which ‎may ‎be ‎looked ‎for, ‎good, ‎use. ‎Y. ‎Pes. ‎VI, ‎beg. ‎33a ‎אפשר ‎ח׳ ‎ממנו ‎שיש ‎possibly ‎something ‎good ‎can ‎come ‎from ‎him ‎(may ‎be ‎he ‎can ‎enlighten ‎us). ‎Ib. ‎ממך ‎שיש ‎אמרנו ‎כבר ‎ח׳ ‎we ‎have ‎said ‎that ‎a ‎good ‎thing ‎may ‎be ‎expected ‎of ‎thee. ‎Ib. ‎מבבלי ‎ת׳ ‎יש ‎אם ‎אמרנו ‎כבר ‎we ‎have ‎said, ‎can ‎we ‎expect ‎anything ‎of ‎a ‎Babylonian? ‎Num. ‎R. ‎s. ‎2 ‎b ‎אאין ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎הימנו ‎nothing ‎of ‎consequence ‎can ‎come ‎of ‎him, ‎he ‎cannot ‎beget&c. ‎Ib. ‎ת׳ ‎בו ‎יש ‎וכי ‎is ‎there ‎any ‎good ‎in ‎it ‎(can ‎the ‎golden ‎calf ‎produce ‎any ‎effect) ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXXVII, ‎2 ‎תוחלתם ‎הם ‎חציר ‎what ‎good ‎there ‎is ‎in ‎them ‎is ‎mere ‎grass ‎(cmp. ‎Is. ‎XL, ‎6). ‎Yalk. ‎Job ‎909; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎27 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎VI, ‎5) ‎ח׳ ‎בהם ‎היתה ‎לא ‎. ‎. ‎. ‎משהיתה ‎from ‎sunrise ‎to ‎sunset ‎they ‎achieved ‎nothing ‎good; ‎Yalk.iib. ‎47. ‎Ib. ‎35, ‎v. ‎ועלתm. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20 ‎ס ‎ח׳ ‎בו ‎אין ‎. ‎. ‎. ‎יבוא ‎אם ‎if ‎he ‎(Balaam) ‎will ‎be ‎ready ‎to ‎go ‎with ‎us, ‎he ‎will ‎succeed, ‎but ‎if ‎he ‎should ‎delay ‎even ‎one ‎hour, ‎he ‎will ‎be ‎of ‎no ‎use; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎(homilet.) ‎prayer ‎(as ‎if ‎from ‎חלה). ‎Ber. ‎32b; ‎5 ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎ש׳ ‎. ‎. ‎. ‎המאריד ‎כל ‎he ‎who ‎makes ‎long ‎prayer ‎and ‎speculates ‎on ‎it ‎(v. ‎עון ‎h.) ‎comes ‎to ‎sickness ‎of ‎heart, ‎for ‎it ‎is ‎said ‎(Prov. ‎XIII, ‎12) ‎a ‎prolonged ‎prayer ‎makes ‎the ‎heart ‎sick; ‎Yalk. ‎Prov. ‎950; ‎Yalk. ‎Deut. ‎854.

תתוחתי, ‎v. ‎תחות.

תופאי ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Tutay, ‎a ‎Tanna. ‎Kidd. ‎16b.

תוטיני, ‎v. ‎next ‎w.

תתוטני, ‎ת׳בר ‎pr. ‎n. ‎m. ‎BarcTutani, ‎an ‎Amora. ‎Sabb. ‎71a ‎(Ms. ‎M, ‎תאטוני); ‎Ker. ‎4b ‎תאוטני; ‎ib. ‎12b ‎תוטיני.

תוי, ‎תוה ‎(b. ‎h. ‎(?); ‎sec. ‎r. ‎of ‎אוה ‎II), ‎Pi. ‎תווה ‎to ‎mark. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎18 ‎תוואים ‎מתווה ‎(ed. ‎Wil. ‎מתאווה), ‎v. ‎אוה ‎II.

תויכמדא, ‎v. ‎תוכמידה.

תוך, ‎v. ‎תווך, ‎a. ‎תוך ‎II.

וךf, ‎Pi. ‎תווך, ‎v. ‎תווך.

תוך I ‎tokh, ‎the ‎sound ‎of ‎boiling. ‎Ber. ‎39a ‎. ‎. ‎. ‎יתיב ‎ח׳ ‎ה׳ ‎ועביד ‎it ‎stands ‎on ‎the ‎stove ‎and ‎makes ‎tokh ‎tokh ‎(boils ‎thoroughly); ‎Erub. ‎29a. ‎Pes. ‎74a ‎ת׳ ‎ה׳ ‎קוריהו ‎רוו ‎R. ‎J. ‎called ‎it ‎(the ‎kid ‎roasted ‎with ‎its ‎loose ‎pieces ‎inside) ‎tokh ‎tokh ‎(boiled); ‎v., ‎however, ‎תכברא.

תוך II ‎m. ‎(b. ‎h. ‎תוך, ‎constr. ‎תוך) ‎1) ‎middle, ‎inside, ‎receptacle. ‎Kel. ‎XXVII, ‎1וכ׳ ‎ת׳ ‎לו ‎ששאין ‎כל ‎earthen ‎vessels ‎which ‎have ‎no ‎inside ‎(receptacle), ‎have ‎no ‎back, ‎i. ‎e. ‎their ‎back ‎is ‎not ‎susceptible ‎of ‎levitical ‎uncleanness. ‎Ib. ‎XXV, ‎2. ‎Ib. ‎4 ‎תוכו ‎נטמא ‎לא ‎. ‎. ‎. ‎שנטמאו ‎כלי ‎if ‎the ‎outside ‎of ‎a ‎vessel ‎has ‎become ‎unclean, ‎its ‎inside ‎is ‎not ‎affected ‎thereby. ‎Yoma ‎72b, ‎v. ‎בר ‎I; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תוכות. ‎Gitt. ‎20a ‎ח׳ ‎חק, ‎v. ‎חקק. ‎-2) ‎(prep.) ‎in, ‎into, ‎within. ‎Nidd. ‎45b ‎ת׳ ‎זמן ‎within ‎the ‎period ‎(during ‎the ‎year ‎of ‎developing ‎puberty); ‎B. ‎Bath. ‎155b. ‎Ib. ‎5a ‎זמני ‎בת׳ ‎פפרעתיך ‎I ‎paid ‎thee ‎within ‎my ‎appointed ‎time ‎(before ‎the ‎debt ‎was ‎due). ‎Dem. ‎VII, ‎5 ‎ביתו ‎בת׳ ‎in ‎his ‎house. ‎Kil. ‎I, ‎8 ‎האבטיח ‎לת׳ ‎into ‎a ‎melon;a. ‎v. ‎fr. ‎דיבור־ ‎כדי ‎ת׳, ‎v. ‎די. ‎-- ‎מת׳ ‎immmediately ‎from, ‎through, ‎because ‎of. ‎Ber. ‎V, ‎1ראש ‎כובד ‎מת׳ ‎in ‎a. ‎mood ‎of ‎humility, ‎v. ‎כובד. ‎Ib. ‎31a ‎וכ׳ ‎דין ‎מת׳ ‎לא ‎. ‎. ‎אין ‎you ‎must ‎not ‎rise ‎for ‎prayer ‎immediately ‎after ‎giving ‎judgment, ‎or ‎after ‎an ‎undecided ‎discussion ‎&c. ‎Ib. ‎מת׳ ‎עצבות ‎from ‎a ‎mood ‎of ‎grief. ‎Pes. ‎50b ‎לשמה ‎שלא ‎מת׳, ‎v. ‎שס; ‎Naz. ‎23b. ‎-- ‎Shebu. ‎32b, ‎a. ‎fr. ‎וכ׳ ‎לישבע ‎יכול ‎שאינו ‎מת׳ ‎because ‎he ‎cannot ‎make ‎oath, ‎he ‎must ‎pay. ‎Bets. ‎12a, ‎a. ‎e. ‎וכ׳ ‎הוצאה ‎שהותרה ‎מת׳ ‎since ‎carrying ‎for ‎an ‎im- ‎mediate ‎need ‎(on ‎the ‎Holy ‎Day) ‎has ‎once ‎been ‎permitted, ‎it ‎has ‎also ‎been ‎permitted ‎for ‎a ‎less ‎immediate ‎need; ‎a. ‎v. ‎fr.

תוך ‎to ‎press, ‎make ‎to ‎suffer, ‎punish, ‎v. ‎חבך ‎I.

תוכא ‎m. ‎(תכך) ‎pressure, ‎grief. ‎Targ. ‎Prov. ‎XIX, ‎19 ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎Wil. ‎תכא; ‎oth. ‎ed. ‎תיכא). ‎Ib. ‎XXI, ‎11 ‎(ed. ‎sil. ‎תכ׳).

תוכברא ‎v. ‎תככרא.

*תתוכה ‎f. ‎(v. ‎תוך ‎II, ‎a. ‎תכך) ‎pressure, ‎emphatic ‎ex- ‎pression; ‎(adv., ‎cmp. ‎דוקא) ‎exactly, ‎only. ‎Y. ‎Keth. ‎I, ‎25dו ‎בעל ‎שבציפורין ‎ת׳ ‎this ‎is ‎the ‎law ‎only ‎when ‎the ‎seduction ‎took ‎place ‎in ‎Sepphoris ‎itself.

תוכחא, ‎v. ‎תוכחה ‎ch.

תוכחהתוכחת ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎יכח) ‎reproof, ‎admonition, ‎threat ‎of ‎punishmment. ‎Arakh. ‎16b ‎ח׳ ‎שמקבל ‎. ‎. ‎. ‎חמיהני ‎I ‎wonder ‎whether ‎in ‎this ‎generation ‎there ‎is ‎one ‎that ‎accepts ‎admonition; ‎Sifra ‎K'dosch., ‎Par. ‎2, ‎cb. ‎I. ‎Arakh. ‎l. ‎c. ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎היכן ‎עד ‎how ‎far ‎must ‎you ‎go ‎in ‎reproving ‎your ‎neighbor ‎(Lev. ‎XIX, ‎17) ‎bntil ‎he ‎strikes ‎you. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎27 ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎I, ‎18) ‎ח׳ ‎וזו ‎תשובה ‎זו ‎is ‎this ‎an ‎argument, ‎and ‎this ‎a ‎threat?; ‎Tanh. ‎Emor ‎10; ‎Yalk. ‎Mic. ‎554. ‎Hag. ‎4b ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XLV, ‎3) ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎כך ‎ודם ‎בשר ‎של ‎ת׳ ‎ומה ‎iff ‎the ‎rebuke ‎of ‎a ‎human ‎being ‎has ‎such ‎an ‎effect, ‎how ‎much ‎greater ‎ought ‎to ‎be ‎the ‎effect ‎of ‎God's ‎rebuke ‎; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl, ‎תוכחות. ‎Tam. ‎28a ‎וכ׳ ‎שת׳ ‎זמן ‎שכל ‎הת׳ ‎את ‎יאהב ‎et ‎man ‎love ‎reproofs, ‎for ‎as ‎long ‎as ‎reproofs ‎are ‎in ‎the ‎world, ‎ease ‎of ‎mind ‎comes ‎upon ‎the ‎world, ‎good, ‎and ‎blessing ‎&c. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎1 ‎וכ׳ ‎הת׳ ‎היו ‎ראויין ‎the ‎rebukes ‎(threats ‎of ‎punishment) ‎should ‎have ‎been ‎pronounced ‎tbhrough ‎Balaam, ‎and ‎the ‎blessings ‎through ‎Moses; ‎ib. ‎ישראל ‎ביד ‎והת׳ ‎. ‎. ‎משה ‎יוכיחן ‎let ‎Moses ‎who ‎loves ‎them ‎rebuke ‎them, ‎and ‎Balaam ‎who ‎hates ‎them, ‎bless ‎them ‎in ‎order ‎that ‎the ‎blessings ‎and ‎the ‎rebukes ‎be ‎made ‎certain ‎in ‎Israel's ‎hand; ‎Yalk. ‎ib. ‎795. ‎Deut. ‎R. ‎l. ‎c. ‎הואיל ‎וכ ‎תוכחותיך ‎עליהן ‎וקבלו ‎because ‎they ‎accepted ‎thy ‎(Moses') ‎rebukes, ‎thou ‎must ‎bless ‎them; ‎a. ‎fr.

תוכחה, ‎תוכחא, ‎תוכי׳, ‎תוכחתא. ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Mic. ‎VI, ‎2. ‎-- ‎Sabb. ‎152a ‎תוכיחא ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎תוכחה), ‎v. ‎שליף ‎II. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎52 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XX, ‎16 ‎ונכחת) ‎כבר