Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/982

This page needs to be proofread.

‎ת׳ ‎והא ‎גברא ‎הא ‎here ‎is ‎the ‎man, ‎and ‎here ‎is ‎his ‎answer ‎(such ‎an ‎ingenious ‎answer ‎only ‎such ‎a ‎man ‎can ‎give); ‎וכ׳ ‎ות׳ ‎חינא ‎קא ‎גברא ‎I ‎see ‎the ‎man, ‎but ‎I ‎do ‎not ‎see ‎the ‎answer ‎(his ‎argument ‎does ‎not ‎convince ‎me). ‎Ab. ‎Zar. ‎68a ‎מותיב ‎קא ‎ת׳ ‎. ‎. ‎. ‎חגא ‎Hagga ‎knows ‎not ‎what ‎the ‎Rabbis ‎say, ‎and ‎dares ‎to ‎argue? ‎Ber. ‎10b ‎ת׳ ‎חסדא ‎דרב ‎ת׳ ‎this ‎is ‎an ‎argument ‎against ‎Rab ‎Hisda; ‎it ‎is ‎an ‎argu- ‎ment ‎(R. ‎H. ‎stands ‎refuted). ‎Ib. ‎21a ‎ת׳ ‎this ‎is ‎a ‎final ‎refutation; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎תיובתא. ‎Targ. ‎Job ‎XXI, ‎34 ‎Ms. ‎(ed. ‎siag.). ‎- ‎4) ‎pl. ‎as ‎ab. ‎going ‎to ‎and ‎fro, ‎waywardness. ‎Targ. ‎Jer. ‎V, ‎6 ‎(ed. ‎Vi1. ‎תיו׳). ‎Ib. ‎XIV, ‎7 ‎חיובתבא ‎(not ‎סיובת׳); ‎a. ‎e.

תיודיטוס, ‎v. ‎תדיוטוס.

יווםm. ‎= ‎תאום, ‎twins, ‎two ‎grown ‎together. ‎Succ. ‎36a.

תיומא, ‎תיו׳ ‎ch. ‎same, ‎twin. ‎- ‎Pl. ‎תיומין. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXV, ‎24. ‎Ib. ‎XXXVIII, ‎27. ‎Targ. ‎Cant. ‎IV, ‎2. ‎Ib. ‎5. ‎- ‎Fem. ‎תיומתא ‎twin ‎sister. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎IV, ‎2 ‎(ed. ‎Vien. ‎תיומת׳).

תיוומת ‎f. ‎(preced.) ‎1) ‎[twins,] ‎the ‎central ‎leaf ‎of ‎the ‎palm ‎branch, ‎which ‎is ‎a ‎junciion ‎of ‎two. ‎Succ. ‎32a ‎נחלקה ‎הת׳ ‎(Ms. ‎M. ‎2 ‎התיימת) ‎if ‎the ‎central ‎leaf ‎is ‎split; ‎B. ‎Kam. ‎96a; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎twin-sister, ‎match. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎15 ‎(ref. ‎to ‎תמתי, ‎Cant. ‎V, ‎2) ‎וכ׳ ‎גדול ‎אני ‎לא ‎תיומתי ‎my ‎match, ‎Iam ‎not ‎greater ‎than ‎she, ‎nor ‎is ‎she ‎greater ‎than ‎I; ‎(bCant. ‎R. ‎to ‎l. ‎c. ‎כביכול ‎תאומתי). ‎- ‎Trnsf. ‎a ‎broken ‎thread ‎joined ‎by ‎twisting, ‎thick ‎thread. ‎Y. ‎Sabb. ‎VII, ‎10c ‎שבה ‎ערב ‎אפי׳ ‎תיימת ‎ולא ‎קשר ‎בו ‎היה ‎לא ‎even ‎in ‎the ‎woof ‎of ‎the ‎curtain ‎there ‎was ‎neither ‎a ‎knot ‎nor ‎a ‎twist. ‎-- ‎3) ‎molar ‎tooth, ‎v. ‎תאום.

תיומתא, ‎תיומתא, ‎v. ‎חיומא.

תיוסאני, ‎Targ. ‎Prov. ‎XXII, ‎3 ‎ed. ‎Lag., ‎v. ‎תכך ‎I.

תיחוח, ‎תח׳ ‎m. ‎(תחח, ‎transp. ‎of ‎הת; ‎cmp. ‎תותח, ‎Job ‎XLI, ‎21, ‎= ‎תחתח) ‎crushing; ‎ת׳ ‎עפר ‎crushed, ‎loose ‎earth. ‎Ohol. ‎XVVIII, ‎8 ‎התי׳ ‎ועפר ‎(Mish. ‎ed. ‎והעפר, ‎corr. ‎acc. ‎, ‎or ‎התחוח ‎והעפר; ‎Maim. ‎comment. ‎ed. ‎Dehr. ‎עפפר ‎תוחה). ‎Tosef. ‎ib. ‎XVI, ‎5 ‎ואין ‎רושם ‎. ‎. ‎. ‎בתולה ‎היא ‎ואיז ‎תי׳ ‎עפרה ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎תחתיו ‎עפר ‎ואין) ‎virgin ‎soil ‎is ‎that ‎in ‎which ‎there ‎is ‎no ‎imprint, ‎and ‎the ‎earth ‎of ‎which ‎is ‎not ‎far ‎thuah; ‎Nidd. ‎8b, ‎v. ‎רששין. ‎Bets. ‎8a ‎top ‎עפר ‎תח׳ ‎(Tosaf. ‎תיח׳). ‎Sabb. ‎39a. ‎Ber. ‎40a ‎(Ms. ‎F. ‎תותח, ‎v. ‎supra). ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎II, ‎beg. ‎13b ‎וכ׳ ‎תח׳ ‎עפר ‎שעושין ‎מפני ‎because ‎they ‎(the ‎rocks ‎or ‎boulders ‎near ‎a ‎wall) ‎make ‎the ‎ground ‎around ‎tthem ‎loose, ‎and ‎affect ‎the ‎earh ‎of ‎the ‎wall; ‎Bab. ‎ib. ‎19b ‎הי׳ ‎עפר ‎ומעלין ‎. ‎. ‎. ‎שמחלידין ‎they ‎(the ‎roots ‎of ‎trees ‎near ‎a ‎wall) ‎nndermine ‎the ‎ground, ‎and ‎generate ‎loose ‎earth; ‎a. ‎e.

יטאf ‎m. ‎(~~~a) ‎the ‎Greek ‎letter ‎6 ‎(Tau), ‎which ‎in ‎voting ‎stood ‎for ‎ft~oto~ ‎(death). ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎1, ‎v. ‎חיתוך.

תיטרון, ‎v. ‎תיאטרון.

תייא, ‎only ‎in ‎יתניא ‎= ‎ואתלא, ‎v. ‎אתא.

תייה, ‎v. ‎תיאה.

תייטרון, ‎v. ‎תיאטרון.

תיימת, ‎v. ‎תיומת.

תייר ‎m. ‎(תור) ‎spy, ‎scout, ‎guide. ‎B. ‎Kam. ‎116b ‎ואם ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎שכרו ‎if ‎the ‎caravan ‎hired ‎a ‎scout ‎to ‎go ‎before ‎itt; ‎Tosef. ‎B. ‎Mets. ‎VII, ‎13; ‎Y. ‎ib. ‎VI, ‎end, ‎11a. ‎Y. ‎Yoma. ‎I, ‎38b, ‎a. ‎e. ‎הגדול ‎הת׳, ‎v. ‎תור ‎I; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תיירים. ‎Yalk. ‎Cant. ‎983 ‎(play ‎on ‎בתורים, ‎Cant. ‎I, ‎10) ‎ת ‎נעשו ‎תורת ‎שני ‎לישראל ‎טובים ‎(read; ‎תורות ‎שתי) ‎two ‎laws ‎(the ‎written ‎and ‎tthe ‎oral) ‎became ‎good ‎guides ‎for ‎Israel.

תליר, ‎תתיר ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Job ‎XXIX, ‎15 ‎Var. ‎(Ms. ‎טייר). ‎- ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎12 ‎(play ‎on ‎התור ‎ib.) ‎וכ׳ ‎טב ‎ת׳ ‎קול ‎the ‎voice ‎of ‎a ‎good ‎guide ‎has ‎been ‎heard ‎. ‎. ‎. ‎, ‎that ‎is, ‎Moses ‎and ‎Aaron.

*תיירא ‎m. ‎= ‎תוורא, ‎ox-driver, ‎plougher, ‎B. ‎Bath. ‎54b ‎he ‎gets ‎possession ‎of ‎the ‎whole ‎field, ‎when ‎he ‎digs ‎כדאזיל ‎e ‎דתורי ‎ת׳ ‎(Ms. ‎M. ‎תוורא; ‎Ms. ‎H. ‎תיארא; ‎Ms. ‎R. ‎תיורא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎as ‎far ‎as ‎the ‎plougher ‎goes ‎with ‎his ‎oxen ‎and ‎turns ‎around, ‎i. ‎e. ‎when ‎he ‎digs ‎the ‎distance ‎of ‎an ‎ordinary ‎bed ‎in ‎the ‎field; ‎(Rashb. ‎תיירא ‎כדאזיל ‎וכ׳ ‎דתורי ‎when ‎a ‎yoke ‎of ‎oxemn ‎goes ‎over ‎the ‎entire ‎length ‎(or ‎breadth) ‎of ‎the ‎field ‎and ‎turns ‎back, ‎i. ‎e. ‎two ‎beds ‎all ‎along ‎the ‎field).

תייש, ‎תיישא, ‎v. ‎תדש, ‎תישא. ‎תיכא, ‎v. ‎תוכא, ‎a. ‎הכא.

תיכונה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎תוך) ‎inner, ‎central, ‎middle. ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎2d; ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎19. ‎Ber. ‎3b ‎(ref. ‎to ‎Jud. ‎VII, ‎19) ‎אאין ‎וכ׳ ‎שיש ‎אלא ‎ת׳ ‎you ‎cannot ‎say ‎middle ‎watch, ‎unless ‎there ‎is ‎one ‎before ‎and ‎one ‎after ‎(which ‎proves ‎that ‎the ‎night ‎is ‎divided ‎into ‎three ‎watches); ‎Yalk. ‎Jud. ‎63. ‎- ‎Pl, ‎תיכונות. ‎Ib. ‎שבת׳ ‎תיכונה ‎תיכונה ‎מאיtikhonah ‎means ‎here ‎the ‎middle ‎of ‎the ‎middle ‎watches, ‎i. ‎e. ‎the ‎end ‎of ‎the ‎second ‎and ‎the ‎beginning ‎of ‎the ‎third ‎of ‎the ‎four ‎watches; ‎v. ‎הווך; ‎Ber. ‎l. ‎c. ‎שבת׳ ‎התיכונה ‎מן ‎אחת ‎(corr. ‎acc.).

תיכלא, ‎v. ‎תכלא.

תילי, ‎v. ‎תל.

תילאנא, ‎v. ‎תילענא.

תילדותא, ‎v. ‎תילדותא.

תילהא, ‎v. ‎חלחא.

תילול, ‎v. ‎תלתיל.

תילחא, ‎v. ‎תלחא.

ילים, ‎תילין, ‎v. ‎לe.

תילים, ‎תילין ‎psalms, ‎v. ‎תהלה.

ילתא, ‎תילתול, ‎תילתותא, ‎ילתן, ‎v. ‎sut ‎ס׳, ‎׳.