Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/983

This page needs to be proofread.
‎תימא
‎תיקא
1665


תימא ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Iima, ‎an ‎Amora. ‎Y. ‎Snh. ‎IV, ‎22b ‎ח׳ ‎פפייס ‎בר. ‎תימא, ‎תימה ‎m. ‎tema, ‎name ‎of ‎a ‎bird. ‎Hull. ‎141b ‎תימת ‎(Ms. ‎M. ‎תימא; ‎Mus. ‎תמה; ‎Ar. ‎תמא).

תימה, ‎תימהא, ‎תמ׳ ‎m. ‎(תמה) ‎1) ‎astonishment. ‎Targ. ‎Jer. ‎V, ‎30 ‎(ed. ‎il. ‎חימא; ‎h. ‎text ‎שמה). ‎Targ. ‎Ez. ‎XXXII, ‎10 ‎(ed. ‎Wil. ‎תימה); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎VI, ‎beg. ‎(in ‎Hebr. ‎dict.) ‎וכ׳ ‎הקבוה ‎על ‎היא ‎ת׳ ‎(ed. ‎׳Bub. ‎תמה ‎מן ‎היא) ‎it ‎is ‎astonishing ‎of ‎God, ‎that ‎he ‎&c. ‎-- ‎[In ‎Tal- ‎mudic ‎commentaries ‎ותימה ‎introduces ‎an ‎otjection. ‎-- ‎2) ‎wonder, ‎miracle, ‎sign. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXI, ‎7 ‎(ed. ‎Wil. ‎המהא, ‎h. ‎text ‎מופת). ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎VII, ‎9. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XIII, ‎2 ‎sq.; ‎a. ‎fr. ‎-Pl. ‎תימהין, ‎תימהיא, ‎תמ׳. ‎Ib. ‎IV, ‎34 ‎(not ‎תמ׳). ‎Targ. ‎Y. ‎Iib. ‎XXXIV, ‎11. ‎Targ. ‎Ps. ‎CV, ‎27; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎desolation, ‎poverty. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎X, ‎1 ‎תמה ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎Vien. ‎תמהא, ‎חמה; ‎Ar. ‎תמא), ‎v. ‎Meg. ‎11a, ‎quot. ‎s. ‎v. ‎רש; ‎[Ar., ‎misled ‎by ‎the ‎Hebrew ‎text; ‎tribute). ‎- ‎[Ib. ‎IX, ‎24 ‎עדבא ‎היא ‎ת׳ ‎Ar., ‎mistake ‎for ‎דמא, ‎with ‎omission ‎of ‎מלתא.]

תימהון, ‎v. ‎תמהון.

*תימוז ‎m. ‎one ‎who ‎has ‎no ‎eye-brows. ‎Tosef. ‎Bekh. ‎V, ‎9 ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎תימיז); ‎Bekh. ‎44a ‎זיפין ‎שתמו ‎הימי׳ ‎(read; ‎זיפיו ‎ששתמו ‎זתימיז ‎t ‎is ‎one ‎whose ‎eye-brows ‎are ‎gone; ‎ib. ‎התמיר ‎(Rashi ‎תומיין, ‎Ar. ‎תימן).

תימור, ‎תימ׳m. ‎(b. ‎h. ‎תמר; ‎תמר)rising ‎column. ‎Yoma. ‎28b, ‎v. ‎פאע, ‎a. ‎ומי.

תימורא ‎c. ‎(cmp. ‎שמרות ‎Ps. ‎LXXVII, ‎5) ‎eye-lid, ‎eye- ‎laash. ‎Sabb. ‎77b ‎לעיל ‎דמידלי ‎. ‎ת׳ ‎האי ‎מוט ‎Ar. ‎(ed. ‎תימרא) ‎why ‎is ‎the ‎eye-lid ‎of ‎the ‎chicken ‎bent ‎upwards? ‎-- ‎Pl, ‎תימוריא, ‎constr. ‎תימורי. ‎Targ. ‎Ps. ‎XI, ‎4 ‎Ms. ‎(ed. ‎Wil. ‎תב׳; ‎ed. ‎Lag. ‎טימ׳). ‎Targ. ‎Job ‎III, ‎8. ‎Ib. ‎XLI, ‎10 ‎Ms. ‎(ed. ‎Wil. ‎תמרי). ‎Ib. ‎X, ‎22 ‎(eye-lids ‎of ‎the ‎mtorning; ‎h. ‎text ‎עפתה). ‎Targ. ‎Prov. ‎IV, ‎25 ‎Ms. ‎(ed. ‎Wil. ‎חימר; ‎ed. ‎Lag. ‎תמר׳׳); ‎a. ‎e.

תימורתאf. ‎same. ‎- ‎Pl. ‎תימורתא. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXVII, ‎5 ‎ed. ‎Wil. ‎(ed. ‎Lag. ‎a. ‎oth. ‎תימורתייא, ‎תימורתיא).

תימחתא ‎f. ‎(מחי), ‎sub. ‎נברא, ‎bark ‎softened ‎by ‎beat- ‎ing ‎and ‎stripping. ‎Hull. ‎51b ‎חיישינן ‎לא ‎ת׳ ‎(Ms. ‎R. ‎3 ‎a. ‎Ar. ‎תמהתא; ‎Ms. ‎R. ‎2 ‎חמחחתא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎50) ‎if ‎the ‎animal ‎fell ‎upon ‎sot ‎bark, ‎we ‎do ‎not ‎apprehend ‎internal ‎injury; ‎v. ‎גביא.

תימטינוס, ‎תימטינים, ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎40a, ‎read ‎דומיטיינוס.

תימיז, ‎v. ‎תימו.

תימליוס, ‎v. ‎תמליוס.

תימן, ‎v. ‎תימוו.

תימרא, ‎תימרא, ‎v. ‎חימורא.

תימרה, ‎v. ‎חמרה.

תינא ‎pl ‎תינין, ‎תיניא, ‎v. ‎תנתאe.

תינוק, ‎תנ׳ ‎m. ‎(ינק) ‎child, ‎boy. ‎Sabb. ‎151b, ‎s. ‎e. ‎ת׳ ‎יומו ‎בן ‎a ‎child ‎not ‎quite ‎a ‎day ‎old. ‎Sot. ‎47a; ‎Snh. ‎107b ‎וכ׳ ‎תהא ‎ואשה ‎ח׳ ‎יצד ‎desire, ‎child, ‎and ‎woman ‎should ‎be ‎repelled ‎with ‎the ‎left, ‎and ‎drawn ‎near ‎with ‎the ‎right ‎hand. ‎Yoma ‎82a ‎ב׳ ‎. ‎. ‎. ‎שלש ‎בן ‎at ‎thirteen ‎we ‎order ‎full ‎fast ‎by ‎Biblical ‎law; ‎this ‎refers ‎to ‎a ‎boy; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎הינוקות, ‎תגוו. ‎Ib. ‎VIII, ‎4, ‎vv. ‎ענה ‎II. ‎Sabb. ‎11 ‎9b, ‎a. ‎fr. ‎ה׳ ‎רבן ‎בית ‎של ‎school ‎children; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Fem. ‎חינוקת ‎תז׳׳ ‎gil. ‎Yoma ‎82a ‎בת׳ ‎. ‎. ‎. ‎שהים ‎בן ‎at ‎twelve ‎we ‎order ‎full ‎fast ‎. ‎. ‎.; ‎this ‎refers ‎to ‎a ‎girl ‎(v. ‎supra). ‎Nidd. ‎X, ‎1; ‎a. ‎fr.

תינח, ‎התינח, ‎v. ‎נוח ‎ch.

תינחא, ‎תינחתא, ‎תתנ׳תונחא. ‎פונחתא. ‎תנח׳ ‎f. ‎(אנח) ‎sigh, ‎groan. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXXI, ‎11 ‎תינחא ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎Wil. ‎תנחתא). ‎Ib. ‎XXXVIII, ‎10 ‎תינחתי ‎(ed. ‎Wil. ‎תנח׳). ‎Targ. ‎Is. ‎XXXV, ‎10 ‎(ed. ‎Wil. ‎תינחתא, ‎pll.); ‎a. ‎fr.

תיניין, ‎תיניינא, ‎תיניינות, ‎תינייתא, ‎תינינ׳, ‎תיניתא, ‎v. ‎snb ‎ו׳.

תינתא, ‎v. ‎האנתא.

תיסברתיסברא, ‎תיסברית, ‎תיסוור, ‎v. ‎.uחכ׳ז.

ניסומן, ‎Es. ‎R. ‎s. ‎47, ‎וכ׳ ‎לת׳ ‎אוהב ‎שהיה ‎למלך, ‎perhaps ‎to ‎be ‎read; ‎לסיטונו ‎(v. ‎סיטון) ‎a ‎king ‎that ‎loved ‎his ‎com- ‎missary. ‎He ‎said ‎to ‎him, ‎measure ‎unto ‎thyself ‎golden ‎Denars.

תיעה, ‎v. ‎תיאה.

תיעוב ‎m. ‎(תעב) ‎abomination, ‎rejection. ‎Yalk. ‎Am. ‎545 ‎להם ‎נעשה ‎ת׳ ‎כמה ‎לידע ‎that ‎they ‎might ‎know ‎how ‎much. ‎they ‎were ‎abominated; ‎(Lev. ‎R. ‎s. ‎5 ‎גורם ‎חטא ‎כמה ‎להודיע).

תיפח, ‎תפח ‎m. ‎(נפח; ‎cmp. ‎נפש ‎מפח) ‎fainting, ‎decay; ‎disappointmenl.-- ‎נפשש ‎ת׳, ‎רוח ‎ת׳, ‎(Chald. ‎רוחא ‎ת׳) ‎let ‎faint- ‎ing ‎come ‎upon ‎.. ‎., ‎leet ‎despair ‎come ‎upon ‎.. ‎. ‎R. ‎Hash. ‎31a ‎וכ׳ ‎נפשם ‎ת׳ ‎אמרה ‎. ‎. ‎. ‎ששה ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎עצמן ‎ת׳ ‎אמר, ‎read; ‎עצמותן) ‎the ‎Shechinah ‎delayed ‎six ‎months ‎in ‎the ‎desert ‎for ‎Israel's ‎sake, ‎perhaps ‎they ‎would ‎return ‎in ‎repentance ‎when ‎they ‎did ‎not ‎return, ‎the ‎Shechinah ‎said, ‎let ‎despair ‎come ‎upon ‎them ‎&c. ‎(ref. ‎to ‎Job ‎XI, ‎20 ‎נפש ‎מפח. ‎..). ‎Keth. ‎105b ‎וכ׳ ‎של ‎נפשם ‎ת׳ ‎oh, ‎the ‎despair ‎that ‎waits ‎for ‎those ‎who ‎take ‎bribes ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎IV, ‎55b ‎bot. ‎[read;] ‎רוחיה ‎ח׳ ‎גברא ‎דהאי ‎woe ‎to ‎that ‎man ‎Num. ‎R. ‎s. ‎7a6t ‎(to ‎a ‎plant) ‎ת׳ ‎וכ׳ ‎רוחך ‎woe ‎to ‎thee ‎last ‎night ‎thou ‎wast ‎looking ‎well ‎&c., ‎v. ‎פרג. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎3 ‎ba ‎עצמותה ‎ת׳ ‎(read; ‎עצמותיה) ‎Oh, ‎the ‎decay ‎of ‎her ‎bones, ‎woe ‎to ‎her ‎; ‎a. ‎fr.

תתיפלהתיפלות, ‎v. ‎תפלה, ‎תפלות.

יק ‎m. ‎(~~~~) ‎casing, ‎sheath. ‎Kel. ‎XVI, ‎s ‎העשוי ‎לה׳ ‎whatever ‎is ‎intended ‎for ‎a ‎casing, ‎contrad. ‎fo ‎תפוי. ‎Sabb. ‎XVI, ‎1 ‎הספר ‎ת׳ ‎a ‎book ‎chest; ‎התפלין ‎ת׳ ‎a ‎box ‎or ‎bag ‎in ‎which ‎the ‎T'fillin ‎are ‎kept; ‎a. ‎fr.

תיקא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Job ‎XX, ‎25 ‎מתיקה ‎(Ms. ‎מתיקא, ‎corr. ‎acc.). ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXXI, ‎8 ‎(ed. ‎Vien. ‎יק׳h, ‎corr. ‎acc ‎). ‎Targ. ‎Lam. ‎III, ‎13 ‎(guiver).