תמם (b. h.; v. תאם) [to join, be joined,] to be whole,
finished, perfect; to end, be gone. Bekh. 44a שתמו, v. תימוז.
Gen. R. s. 94 (ref. to התמו, II Sam. XX, 18) תמו כאן עד
תורה דברי are the words of the Lord so far gone (to be
ignored); Midr. Sam. ch. XXXII וכ׳ חמו כן על (corr. aacc.).
Sabb. 55a אבות זכות חמה the protecting infuence of the
fathers has ceased. Ber. 57עונותיו תמו בחלום תמרים הרואה
if one sees dates in his dream, his sins are ended (for-
given); a. fr. - Cant. R. to V, 2 וכ׳ חמותי תמתי tammathi,
read tammothi, I am complete, for they attached them-
selves &c., v. infra.
Pi. תמם to commplete, fulfill. Snh. 39b לתמם, v. חזיון I.
Hif. התמים, התם 1) to make perfect. Y. Yoma VII,
end, 44c וכ׳ לפניהם מתימין שהן תומים they are called
Tummim, because they perfect the way before them.
Ned. 32a לו עומדת שעה עצמו המתמים כל if one perfects
himself (tries to be perfect), time will stand by him (he
will succeed in life, with ref. to Gen. XVII, 1, a. 4). -
2) (denom. of תמים) to be upright, frank. Ib. המתמים כל
עו מתמים הקביה עצמו if one perfects himself (tries to
be upright), God will deal uprightly with him (with ref.
to II Sam. XXII, 26); Yalk. Sam. 161; a. e.
Niff. ניתם, נתמם; Nithpa. נתתמס (cmp. שלם) to be oined;
to ally one's self. Ex. R. s. 2 (ref. to תי ת, Cant. V, 2)
בסיני עמי שנתתבו they attached themselves to me at
Sinai and said (Ex. XXIV, 7), all that &c.; Cant. R. l. c.
(v. supra) ששנתממו (or שנתממו); Pesik. Hahod., p. 47a
שניתמו; Pesik. R. s. 15 שנותמו (corr. acc.).
תמן (v. תם II) there. Targ. Gen. II, 8. Ib. III, 23; a. fr. - B. Mets. 84b וכ׳ אמרין ת׳ there (in Babylonia) they say &c. Snh. 103a, v. קולתא. Y. B. Bath. II, beg. 13b ריחיא דת׳ the millstones there (Babylonian millstones); a. fr.
תמנה, תמנת, תמנתה (b. h.) pr n. p. imnah. Sot. 10a (ref. to Jud. XIV, 1, a. Gen. XXXVIII, 13) ת׳ חדא וכ׳ there was only one Timnah; for him that came from the one side it was going down', for him that came from the other side, it was 'going up; Gen. R. s. 85 תמנתה וכ׳ אחת; Yalk. ib. 1455 הואי תמנתא חדא (corr. acc.); Yalk. JIud. 69 תמנת חדא; Num. R. s. 9 4 אחת תמנתה (some ed. תמנת). -- Pl. תמנות, תמנאות, תמניות. 1b. אחת היו ת׳ שתי וכ׳ יהודה של there were two Timnahs, one mentioned in connection with Judah, &c.; Gen. R. l. c. תמניות; Sot. l. c. תמנאות; Yalk. Gen. l. c.; Yalk. Jud. l. c.
תמני, תמני f., תמניאm. -h. שמנה, eight. Targ. Gen. V, 4, . Targ. Ps. XII, 1 (ed. Wil. דתמניא, corr. acc.); a. fr. -- Ber. 4b אפין ת׳ (or אלפין) the eightfold acrosticon (Ps. CXIX). Y. Dem. V, 24a top וכ׳ דתו׳ מן תומ׳, v. מנפול; a. fr. -- P. מנן, המנן; תמנין, תומ׳ eighty. Targ. Gen. V, 2c, sq.; a. fr. - Y. Snh. VI, 23a bot. נשיא תומ׳ eighty women; גוברין ת׳ eighty men; Y. Bag. II, 77a bot.; a. e. -- מניסר ו, תמניסרי, עשי תמנת eighteen. Targ. GGen. XIV, 14 (O. ed. Lsb. תמנית; ed. Vien. תמנת). Targ. Y. Deut. XVII, 17. TTarg. Y. Num. XIX, 3; a. fr. -- תמניסראה the eighteenth. Targ. IChr. XXIV, 15.
תמנייתא, v. חומנתא.
תמניסר, תמניסראה, תמניסרי, v. חני.
תמניתא f. =h. שמינית, name of an (eightstringed) musical instrument. Targ. IChr. XV, 21 (v. Targ. Ps. XII, 1).
תמניתא, תמנתא, v. תומנתא.
תמנת, תמנתא, תמנתה, v. חמנהר.
תמצות, v. next w.
תמצית f. (מצה) that which is squeezed out, remnant, drain, uice. Ker. V, 1 הת׳ דם the last blood oozing through the cut of a vein. Ib. 22a מפני הת׳ דם יצא . דם אידהו שותת שהוא which is the blood . . . רwith which life escapes? That which gushes forth in a jet, to the exclusion of the last blood, because that runs gently. Tosef. Makhsh. III, 13 בשר תמצות meat juice. Y. Ber. I, 2a bot. תרקב כור ת׳ וכ׳ שותה the juice (moisture or drippings) of a field of the capacity of a Kor of seed is enough to water a field of the capacity of a Tarkab &c., v. כוש II; Gen. R. s. 15; Taan. 10a. Ib. מת׳ כולו העולם וכל . .. ישראל ארן Palestine is watered by rains, and the rest of the world by the drain (that remains in the clouds). Ib. מת׳ כולו העולם כל וכ׳ גן the whole world is watered by the drains of Eden; a. fr. -- Y. Sot. IX, end, 24c he was called Kittunta (v. קיטונתא), because he was the drain (last and least) of the righteous and pious; Mish. ib. IX, 15 Y. ed. (i17) חמצותן (Mish. a. Babli ed. 49a קטנותן, קטנתא). -- Pl. תמשיות. Y. M. Kat. I, beg. 80a ת׳ מי drippings of rain gathered in pools; expl. וכ׳ גשמים פסקו when the rains have ceased, and the mountains are trickling (v. ןaxב); Tosef. Mikv. , 1 תמצית מי.
תמר, Pi. תמר (denom. of תמר) to rise straight up. Yoma 28b כמקל ועולה מתמר לבנה של תימור he light-column of the moon rises straight up like a stick; opp. מפציע (v. פצע); Y. ib. III, beg. 40b. Bab. ib. 38a מתמר הללו של וכ׳ the smoke of the frankincense prepared by those (of the house of Abtinas) went straight up &c.; Cant. R. to I, 14 ת מתמ; Y. Shek. V, 49a top; Tosef. Yoma II, 6. Tanh. T'tsav. 15 וכ׳ תמר הקטרת ענן כשהיה when (on the Day of Atonement) the cloud of the incense rose straight upp , he knew that Israel's sins were forgiven. Gen. R. s. 45 וכ׳ ומתמרים יוצאים אליהם . . . קוצין thorns are not sown ..., but grow forth of themselves and rise high up, but wheat &c.; Yalk. ib. 79 (corr. acc.). Keth. 111b וכ׳ כדקל שתתמר חטה עתידה in the latter days wheat shall sprout forth and rise like palms on mountain tops; t. e.
תמר I (b. h.) pr. n. f. Tamar, 1) Judah's daughter- in law. Meg. IV, 10 (25a) ומיתרגם נקרא ת׳ מעשה the story of Tamar (Gen. XXXVIII) is read (in the synagogue) and translated. Gen. R. s. 92 (ref. to Gen. XLIV, 16) נאמר מה וכ׳ ת׳ במעשה לאדני what have we to say to my lord (for our justification) about the story of Tamar, what to speak about the story of Bilhah (Gen. XXXV, 22)ז Ib. s. 85;
