Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/123

by Yosef Karo

1 Plain wine of the idolatrous nations, it is forbidden to benefit from it, and the same rule applies if they touch our wine. Rema: Due to the decree concerning wine that was libated for idols, and nowadays when it is uncommon for the nations to libate for idol worship, there are those who say that the touch of non-Jews to our wine does not prohibit it for benefit, only for drinking. Likewise, their ordinary wine is not prohibited for benefit. Therefore, it is permitted to collect ordinary wine from a non-Jew as payment of a debt, because it is considered as rescuing it from them (Tur in the name of Rashbam, the Rosh, and Mordechai). The same applies to other losses, such as if one bought or sold it, but initially, it is forbidden to buy or sell it to make a profit (Hagahot Maimoniyot, Chapter 8 of Forbidden Foods, Hagahot Asheri, and Maharil in section 46). There are those who are lenient even in this, but it is good to be stringent. See below for more details (Siman 132) (there, in the name of Semag, Agur, and the Geonim). 2 It is forbidden to make a bath from their wine for a sick person who is not in danger. (See also at the end of Siman 155) 3 Our cooked wine that a non-Jew has touched is permitted, and from when is it called cooked? From when it has boiled on the fire. 4 Wine mixed with honey and pepper, if its taste changes because of them, it is not forbidden by the touch of a non-Jew. (The same applies if it is only honey or only pepper) (Beit Yosef in the name of the Responsa of the Rashba) 5 A dish that contains wine and was touched by a non-Jew, even before it boiled, does not have the status of wine used for idolatry. Rema: This specifically applies to a dish in which the wine is not visible to the eye, but if it is fat or mustard in which wine was placed and it is visible floating on top, it has the status of wine used for idolatry (Tosafot in the name of Ritzba). It seems that this is only if its taste has not changed because of the mixed substance (Darchei Avodah). If it is mixed with cooked wine, if it contains honey, it is permitted according to everyone, as it is no worse than if it was only honey (Hagahot Ashiri in the name of Darchei Avodah). If it does not contain honey, some say it is measured as if the cooked wine were water (Beit Yosef in the name of Rashbatz and Hagahot Ashiri there), and some say that if the cooked wine is the majority, it does not have the status of wine touched by a non-Jew (Beit Yosef in the name of the great sages of the generation). Congealed wine does not have the status of wine touched by non-Jews (Chiddushei Agudah). Certainly, if it touched a shard that absorbed wine (Hagahot Ashiri). 6 Vinegar that bubbles when thrown on the ground is not prohibited by the touch of a non-Jew (Rashba, Rabbi Yerucham, Mordechai). 7 If one finds a barrel of wine that has soured to the point that it bubbles when thrown on the ground, and a non-Jew touched it within the past three days, there is no concern about their touch (Nimukei Yosef, Chapter "The Seller of Fruits"). 8 Unripe grape juice (must) is prohibited by the touch of a non-Jew. Rema: Diluted wine, as long as it still has the taste of wine, is prohibited (Tur), but some permit it if it has six parts water (Beit Yosef in the name of the Rashba), as will be explained in Siman 134. 9 Water poured over our grape skins that have been trodden by foot but not pressed with a wheel and beam for the first or second time is prohibited even if it does not produce its measure. If it has been pressed with a wheel, it is not considered wine for idolatrous purposes unless three measures of water are added and four measures are found. There is an opinion that the touch of a non-Jew should not be permitted for any steeped wine (i.e., water poured over grape skins and seeds that absorbs the taste of wine) that is good for drinking, because it can be confused with regular wine. 10 One should be careful not to have non-Jews or Canaanites remove the grape seeds and skins from the winepresses, even after the first and second wine extractions. 11 Our wine dregs, when watered down (temed) and yielding only their measure the first time, are prohibited if touched by a non-Jew, but are allowed the second time. However, the dregs of non-Jews are always prohibited, even if they yield only their measure and even if watered down multiple times (Raisins soaked in water are considered wine and are therefore subject to the prohibition of idolatrous wine) (Arukh, end of section 22 and Responsa of R’ Lavan B’ Chaim, section 41). 12 A barrel from which the wine dregs have been removed and then rinsed with water does not require concern for any subsequent touch, because the wine is nullified in the water with which it was rinsed. 13 Shards that have absorbed a significant amount of non-Jewish wine to the extent that soaking them in water causes them to exude the wine are prohibited for benefit. 14 The grape seeds and skins of non-Jews, as well as their wine dregs, are prohibited for benefit within twelve months. After twelve months, they are permitted even for consumption, but this applies only if they were watered down initially. If they were not watered down, they remain prohibited forever, even if dried in an oven. Rema: This only applies to grape seeds that were on the idolatrous wine, but if the seeds were removed from the winepress before the wine was drawn off, they are not prohibited (Beit Yosef in the name of Rif and Rashba). Similarly, grapes trodden in a barrel, even if the wine is floating on them, are permitted (Kol Bo). 15 If one uses wine dregs from a non-Jew for leavening during the period when it is prohibited, the entire dough is forbidden for benefit. (If it is customary for the non-Jew to leaven with them, whether it is permissible to buy from them, see above, section 114). 16 Some say that the wine residue that solidifies on the sides of barrels and jugs is permitted, as they use non-Jewish vessels after twelve months or after filling and emptying them multiple times, without scraping off the solidified residue, because once it has dried so much, all the moisture from the wine has evaporated, and it is considered like mere dust. 17 When is wine considered to become prohibited by the touch of a non-Jew? From the moment it starts to flow by itself into the winepress, which is sloped. If the grape seeds and skins have been removed and the wine flows from the upper part to the lower part and the wine stands alone, this is called 'flowing,' and everything in the winepress becomes prohibited, even if the non-Jew only touched the grape seeds and skins, provided they are moist enough to moisten something else. But as long as the wine has not separated from the grape seeds and skins (to the bottom of the winepress) (Beit Yosef in the name of Tosafot, the Rosh, and Mordechai), it is not considered 'flowing.' 18 If one fills a cup with wine from the winepress and intends to remove it (meaning to separate it from the grape seeds and skins), it is considered 'flowing.' Likewise, if a basket is placed into the winepress or a trodden vat, it is considered 'flowing' (Sefer HaTerumot and Sefer Mitzvot Gadol), as clear wine enters the basket and separates from the grape seeds and skins. But if one takes the grape seeds with the wine, it is not considered 'flowing,' and even if a non-Jew takes them together, it is permissible to return the leftover. 19 A vat full of trodden grapes standing in a non-Jew’s house should be prohibited, lest he has caused it to flow from it. 20 If a sealed winepress is full, and it is not subject to 'flowing,' and wine and grape seeds flow together into a basket in front of the winepress, which strains the wine, only what is in the basket is considered wine. If a non-Jew touches the basket, it becomes forbidden. If it is returned to the winepress, what is in the winepress becomes prohibited because of the mixture of wine from the basket that has mixed with it. If there is sixty times more grape seeds and skins in the winepress compared to the wine that fell from the basket, it is permitted. 21 One should not tread grapes with a non-Jew in a winepress (or vat) (Mordechai and Tosafot, Rabbi Yitzchak, and Maharik, root 32), lest the non-Jew touches the wine with his hands and pours it out, even if he is restrained: Rema: And if the non-Jew treads the grapes, everything that flows out from his exertion and exits the press is forbidden (Beit Yosef). See also section 124. The prohibition against treading grapes with non-Jews applies to vats or winepresses from which wine is typically drawn, as there is a decree against doing so before the wine flows due to concerns about after it flows. However, in a trough from which wine is not usually drawn, it is permitted to tread grapes with him and to buy pressed grapes in a trough from him, as it is not customary to draw from troughs (Maharik, root 32, and sub-section 46). 22 If a non-Jew treads grapes but does not touch the wine, and a Jew stands over him and the Jew collects the wine into a barrel, the wine is prohibited for drinking. 23 If a barrel of wine, designated as idolatrous wine, is placed among kosher barrels, a distinguishing mark must be made for it. 24 The spirituous liquor of non-Jews is forbidden for benefit like the wine itself: Rema: This refers to distilled wine made from idolatrous wine; even though it is merely the vapor of the idolatrous wine, it is treated as the wine itself (Rivash, section 295). 25 It is permitted to buy from a non-Jew colander-dried fruits (candied fruits) even though the colander-dried fruits are placed in vinegar (because it imparts an undesirable taste. See also at the end of section 134). 26 Honey from Muslims is forbidden: Rema: Someone who drank idolatrous wine inadvertently should fast for five days, corresponding to the five times the word "gefen" (vine) appears in the Torah (excluding Deuteronomy), and this will atone for him (Responsa of the Rosh).

הלכות יין נסך כמה דינין מיין נסך (ואיזו יין נאסר משום יין נסך) ובו עשרים וששה סעיפים: סעיף א סתם יינם של עממים עובדי כוכבים אסור בהנאה וה"ה למגעם ביין שלנו: הגה: משום גזירת יין שנתנסך לאלילים ובזמן הזה שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים י"א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אסור בהנאה רק בשתייה וכן סתם יין שלהם אינו אסור ליהנות ממנו ולכן מותר לגבות בחובו מן עובד כוכבים סתם יינם מפני דהוי כמציל מידם (טור בשם רשב"ם והרא"ש ומרדכי) וה"ה בשאר הפסד כגון אם עבר וקנה או מכר אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו (הגהות מיי' פ"ח דמאכלות אסורות והגה' אשיר"י ומהר"ם פדואה סי' מ"ו) ויש מקילין גם בזה וטוב להחמיר ועיין לקמן סימן קל"ב (שם בשם סמ"ג ואגור בשם הגאונים) סעיף ב אסור לעשות מרחץ מסתם יינם לחולה שאין בו סכנה. (ועיין לקמן סוף סימן קנ"ה) סעיף ג יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים מותר ומאימתי נקרא מבושל משהרתיח על גבי האש: סעיף ד יין שמערבין בו דבש ופלפלין אם נשתנה טעמו מחמתם אינו נאסר במגע עובד כוכבים. (והוא הדין בדבש לחוד או פלפלין לחוד) (ב"י בשם תשובת רשב"א) סעיף ה תבשיל שיש בו יין ונגע בו העובד כוכבים אפי' קודם שהרתיח אין בו משום יין נסך: הגה: ודוקא תבשיל שאין היין ניכר בו בעין אבל בשומן וחרדל שנתנו בו יין והוא בעין צף למעלה הוי בו משום יין נסך (תוס' בשם ריצב"א) ונראה דווקא אם לא נשתנה טעמו מחמת דבר המעורב בו (ד"ע) ואם נתערב ביין מבושל אם יש בו דבש לכולי עלמא שרי דהא לא גרע מאילו היה דבש לחוד (הג"א פא"מ וד"ע) ואם אין בו דבש י"א דמשערין כאילו היה המבושל מים (ב"י בשם רשב"ץ והג"א שם) וי"א דאם המבושל רוב אין בו משום מגע עובד כוכבים (ב"י בשם גדולי הדור) ויין שנקרש אין בו משום מגע עובדי כוכבים (חידושי אגודה). וכ"ש אם נגע בחרס הבלוע מיין (הגהות אשירי) סעיף ו חומץ שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ אינו נאסר במגע עובד כוכבים (רשב"א ור' ירוחם ומרדכי): סעיף ז אם מצא חבית יין שנתחמץ עד שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ ותוך שלשה ימים למפרע נגע בו העובד כוכבים אין לחוש למגעו (נימוקי יוסף פרק המוכר פירות): סעיף ח מי הבוסר נאסרים במגע עובד כוכבים: הגה: יין מזוג כל זמן שיש בו טעם יין אסור (טור) ויש מתירין בששה חלקים מים (ב"י בשם הרשב"א) כמו שיתבאר סימן קל"ד סעיף ט מים שנותנים על החרצנים שלנו שנדרכו ברגל ולא נעצרו בגלגל וקורה פעם ראשון ושני אסור אפילו לא מצא כדי מדתו ואם נעצרו בגלגל אין בהם משום יין נסך אלא א"כ נתן ג' מדות מים ומצא ד' ויש מי שאומר שאין להתיר מגע עובדי כוכבים בשום תמד (פי' מים שנותים על החרצנים והזגין וקובלת טעם היין) כל שהוא משובח לשתיה משום דמחליף ביין גמור: סעיף י יש להזהר מלהוציא החרצנים והזגים מהגתות על ידי עובדי כוכבים או כנענים אפילו אחר שהוציאו מהם יין ראשון ושני: סעיף יא שמרים שלנו שתמדן ולא מצא אלא כדי מדתן פעם ראשון אסור אם נגע בהם העובד כוכבים ופעם שני מותר אבל שמרים של עובדי כוכבים לעולם אסורים אפילו לא מצא אלא כדי מדתן אפילו תמדן כמה פעמים (יין צמוקים פי' שנתן מים על ענבים יבשים הרי זה כיין ומתנסך) (בארוך סוף כלל כ"ב ותשובת ר"ל ב"ח סימן מ"א) סעיף יב חבית שפינה שמריו ושכשכן במים אין לחוש אחר כך לשום מגע לפי שהיין בטל במים ששכשך בהם: סעיף יג חרסים שבלעו יין של עובד כוכבים הרבה עד שכששורין אותם במים פולטים יינם אסורים בהנאה: סעיף יד החרצנים והזגים של עובדי כוכבים וכן שמרי יין שלהם תוך י"ב חודש אסורים בהנאה ולאחר י"ב חדש מותרים אפילו באכילה וה"מ כשתמדן במים בתחלה אבל אם לא תמדן אסורים לעולם אפילו יבשם בתנור: הגה: וזה לא מיירי אלא בחרצנים שהיו על היין נסך אבל אם שלה החרצנים מן הגת קודם שהמשיך היין כמו שיתבאר אינן אסורין (ב"י בשם הרי"ף והרשב"א) וכן אלו שדורכים הענבים בחבית אע"פ שהיין צף עליהם למעלה מותרים (כל בו) סעיף טו המחמיץ בשמרי יין של עובדי כוכבים תוך זמן איסורם כל העיסה אסורה בהנאה. (ואם דרך העובדי כוכבים לחמץ בהם אם מותר לקנות מהם עיין לעיל סימן קי"ד) סעיף טז יש מי שאומר שתמצית היין הנקרש על דופני החבית והקנקנים נהגו בו היתר שמשתמשין בכלי עובדי כוכבים לאחר י"ב חדש או לאחר מילוי ועירוי ואין מקליפין התמצית הנקרש עליו שכיון שנתייבש כל כך כבר כלה כל לחלוחית יין שבו וכעפר בעלמא הוא: סעיף יז מאימתי נקרא יין ליאסר במגע עובד כוכבי' משהתחיל לימשך דהיינו משנמשך על הגת בעצמו כי הגת הוא מדרון ואם פינה החרצנים והזגים והיין לבדו נמשך מצד העליון לצד התחתון ונשאר היין לבדו עומד נקרא המשכה ונאסר כל מה שבגת אפי' לא נגע אלא בחרצנים ובזגים אם יש הם טופח על מנת להטפיח אבל כל זמן שלא הבדיל היין (עד שולי הגת) (ב"י בשם תוספות והרא"ש ומרדכי) מן החרצנים והזגים לא הוי המשכה: סעיף יח אם מילא מהגת כוס יין וכיון לשלותו (פי' להסירו מענין של נעלך) מהחרצנים והזגים הוי המשכה וכן אם נתן סל לתוך הגת או גיגית דרוכה נקרא המשכה (סה"ת וסמ"ג) כיון שהיין צלול נכנס לתוך הסל ונבדל מהחרצנים והזגים אבל אם לקח החרצנים עם היין לא הוי המשכה ואפילו אם לקחן עובד כוכבים ביחד מותר להחזיר המותר: סעיף יט גיגית מלאה ענבים דרוכים עומדת בבית העובד כוכבים יש לאסור שמא המשיך ממנה: סעיף כ גת שהיא סתומה ומלאה דלא שייך בה המשכה וירד ממנה יין וחרצנים ביחד לתוך סל שלפני הגת שהיין מסתנן בו אין על מה שבגת תורת יין אלא על מה שבסל בלבד ואם נגע עובד כוכבים בסל נאסר ואם החזירו לגת נאסר מה שבגת משום תערובת יין שבסל שנתערב בו ואם יש בחרצנים וזגים שבגת ס' כנגד יין שנפל בו מהסל מותר: סעיף כא אין דורכין עם העובד כוכבים בגת (או גיגית) (מרדכי ותוספות פ' ר"י ומהרי"ק שורש ל"ב) שמא יגע בידים וינסך ואפילו היה כפות: הגה: ואם דרך כל מה שנמשך מכחו ויצא לחוץ נאסר (ב"י) וע"ל סימן קכ"ד והא דאין דורכים עם העובדי כוכבים היינו בגיגית או בגת שדרך להמשיך משם היין וגזרינן קודם המשכה אטו לאחר המשכה אבל בעריבה שאין דרך למשוך משם מותר לדרוך עמו וכן לקנות ממנו ענבים דרוכות בעריבה הואיל ואין דרך למשוך בעריבות (מהרי"ק שורש ל"ב ועס"ק מ"ו) סעיף כב עובד כוכבים שדרך היין ולא נגע בו והרי ישראל עומד על גבו וישראל הוא שכנסו בחבית הרי זה אסור בשתייה: סעיף כג אם חבית של יין נסך מונחת עם חביות כשרות צריך לעשות לה היכר: סעיף כד אגוא"ה ארדיינט"י של עובד כוכבים אסור בהנאה כיין עצמו: הגה: ופירוש דבריו יין שרוף שעושין מיין נסך אע"פ שאינו רק זיעה מן הנסך הרי הוא כאיסור עצמו (ריב"ש סי' רצ"ה) סעיף כה מותר ליקח מהעובד כוכבים קוליינדר"י קונפיט"י אע"פ שנותנין הקוליינדר"י בחומץ (משום דהוי נתינת טעם לפגם. ועיין לקמן סוף סימן קל"ד) סעיף כו דבש של ישמעאלים אסור: הגה: מי ששתה יין נסך בשוגג י"א שיתענה ה' ימים נגד ה' פעמים גפן שבחומש (ר"ל לבד משנה תורה) ויתכפר לו. (תשובת הרא"ש).