בכייה, v. בכיה.
*בכיין, בכין m. (preced. ws.) weeper. Targ. Esth. II, 21 (Esth. R. ib. ברברי).
בכין then, v. כן.
בכיר m. h. a ch. (b. h. בכרה; בכר) early, first-ripen- ing, opp. לקיש or אפיל. Snh. 18b וכ׳ ולקיש ב׳ אם when the early and the late seeds blossom simultaneously &c.; Y. ib. I, 18c bot.; Y. R. Hash. I, 58b bot. (corr. acc.). Gen. R. s. 61; Koh. R. to XI, 6 (ref. to Koh. b.) זרעת אאם בב׳ if thou hast sown in the early season. Ib. הב׳ the early seed. Ib. to VII, 26 וכ׳ ב׳ לסטים לקיש (read ללס׳) the latest of the robbers is the first to be hanged. -- Fem. h. בכירה. Y. Taan. I, 64a bot. וכ׳ הב׳ the early rain sets in on the third (of Marheshvan), v. בינוני. [Y. Sot. III, 19a top ב׳ תאינה, v. בעורה.]-- Pl. בכירות. Y. Dem. I beg. 21c (Tosef. ib. I, 3 בכורות). Y. R. Hash. I, 56d top הב׳ אלו those are the early-bearing sheep; (Y. Shek. III, beg. 47b הבכורות, corr. acc.).
בכירותא, בכרותא f. ch. =h. בכורה 2). Targ. Gen. XXV, 31 (ed. Berl. בכו׳); a. fr. - Ber. 7b לבכירותיה זבנה (notזבניה) he (Esaw)sold his birthright;ib. בכירותיה שקלו ליוסף ויהביה מיניה Ms. M. (read ויהבוה; ed. incorr.) his (Reuben's) birthright was taken from him and given to Joseph (v. Rabb. D. S. a. l. note). Sot. 13a דזביני נהי וכ׳ לבכירותי though I sold my birthright, have I ever sold my plain heir's right?
בכיתא (בכותא) f. ch. (=h. בכות, בכית) weeping. mourning. Targ. Gen. L, 4. Targ. Deut. XXXIV, 8 (Y. בכותא); a. e. -- Gen. R. s. 1b, end, Ar. (missing in ed.); Pesik. Ronni p. 142b; v. אליתא.
בכלוספין, בכלופסין, v. כלופסין.
בכנא, v. בוכנא.
בכר (b. h.; בד, v. בכי, cmp. בקר) [to break forth,] to be early. [Kal prob. not used] Pi. ביכר 1) to be early, produce frst fruits. Tanh. Vayhi 14; Gen. R. s. 99 (פירותיה) מבכרת has early crops, opp. מלקשת, מאפלת. [Ib. end מפירותיהם מבכרין read מכבדין, v. כבד.]-- 2) to bear for the first time (of animals). Bekh. I, 3 sq. ביכרה שלא that never before had given birth; a. fr. -- 3) (neut. v.) to be first in ripening. Bicc. III, 1 and sees שבכרה תאנה a fig which is first ripe, שביכר אשכול a cluster of grapes which &c. Y. Maasr. I, 49a top וכ׳ צמייא משיבכר, v. צמייא. Ib. בנות משביכירו שבע, v. ברת. Ib. ביכירו, משיבכרו (v. בחל as to spelling). -- 1) (b. h.) to recognize as first-born (בכור). B. Bath. 130a sq. Hif. הבכיר same. Bekh. III, 2 המבכירות those animals which have given birth for the first time. Hithpa. התבער to hasten. Yalk. Gen. 161 מתבכרת שהיא בפירותיה, v. supfa.
בכר ch. same. - Pa. בכר 1) to produce, mature. Targ. Y. Deut. XXXIII, 14 וכ׳ דמבכרא which his land pro- duces. -- 2) to recognize as first-born. Targ. O. Deut. XXI, 16. Ithpa. אתבר to be dedicated as the first-born. Targ. O. Lev. XXVII, 26.
בכרא, v. בוכרא I, 2.
בכרא, v. בוכ׳.
בכרותא, v. בכיר׳.
בכריא, v. בוכריא.
בל (b. h.; cmp. בלי, v. Ges. H. Dict. s. v.) not, frequ. used, in connection with a verb, in the sense of a pro- hibitive law. Erub. 100a תגרע בל על עובר he transgresses the law which says 'thou shalt not diminish therefrom' (Deut. XIII, 1). Pes. III, 3 וכ׳ יראה בבל עליו שמוזהרים concerning which we are cautioned by the law prohibit- ing leavened things to be seen or to be found (Ex. XIII, 7; XII, 19); a. v. fr. [Our w. is also applied to Bible texts in which לא appears.]
בל pr. n. Bel, the Babylonian deity. Ab. Zar. 11b בבבל ב׳ בית the temple of Bel in Babylon.
*בל m. (contr. of בהל, cmp. באלי) care, anxiety. Dan. VI, 15.
בלא, v. באלא.
בלא m. destroyer, v. בלעם.
בלא to be worn out, v. בלי.
בלא, בלא eithout, v. לא, לא.
בלאות, בליות f. pl. of בלי; בלי) outworn garments. Keth. V, 8 וכ׳ בבלאותיהן מתכסה she wears her winter clothes in their outworn condition in the summer. Ib. 65b ב׳ מותר the entirely outworn clothes (=שחקים Mish. l. c.); a. fr. -- 2) the woman's right to claim compensation for te wear or ruin of the things which she brought along as her property (v. מלוג, a. ברזל צאן). Yeb. X, 1 ב׳ ולא... nor can she claim compensation for used or spent prop- erty (but may take the things in what condition they are, v. comment.). Keth. XI, 6. - [Y. ib. V, 30b bot.; XI, 34a bot., as in Mish. ib. 7 בליות.]]
בלאי, Ned. 91b Ar., read with ed. כלאי.
בלאי m. pl. those of (the family or town of) Bela, in Babylon, (prob. a nickname). Kidd. 70b; v. טלאי.
בלאים, בלויים m. pl. (b. h. בלואים, בלויי׳, v. בלאות) fragments, rags. Succ. 15b sq. כלים בלאי torn pieces of garments. Ib. V, 3; a. e. - Hull. 107b חמתות בלאי fragments of wine bags. --Kel. XXVII, 5 וכ׳ נפה בלויי (eather) pieces from a winnow or sieve.
בלאין ch. same. Targ. Jer. XXXVIII, 11; a. e.
בלארי, v. בלנרין.
בלביטס, read בולבטס.
