Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/295

This page needs to be proofread.
‎דבק
‎דבר
278


דבק, ‎דבק ‎ch. ‎same, ‎to ‎adhere ‎&c. ‎Targ. ‎Ps. ‎XLIV, ‎26. ‎Targ. ‎Prov. ‎XVIII, ‎24 ‎דביק ‎ed. ‎Lag.; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Keth. ‎111b ‎לדבוקי ‎אפשר ‎וכי, ‎v. ‎preced. ‎Nif. ‎Pa. ‎דבק ‎to ‎paste, ‎glue. ‎Men. ‎11a ‎וכ׳ ‎לקומץ ‎דבקיה ‎if ‎he ‎pasted ‎the ‎handful ‎of ‎dough ‎to ‎the ‎wall ‎of ‎the ‎vessel. ‎Ithpa. ‎אתדביק, ‎Ithpe. ‎איתדביק, ‎אידבק ‎to ‎be ‎attached, ‎join. ‎Targ. ‎Ruth ‎I, ‎14; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Gitt. ‎56b ‎בהו ‎לאידבוקי ‎מהו ‎how ‎about ‎joining ‎their ‎ranks? ‎-- ‎Pes. ‎49a ‎אנא ‎לאידבק ‎בזרעיה ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎בזרעיה ‎דאדבק) ‎that ‎I ‎should ‎be ‎con- ‎nected ‎with ‎his ‎descendants. ‎Sabb. ‎113b. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎14 ‎מתדבקין ‎חספין ‎אית ‎can ‎broken ‎earthen ‎vessels ‎be ‎joined ‎together? ‎Af. ‎אדביק; ‎אדבק ‎1) ‎to ‎reach, ‎overtake, ‎attain ‎to, ‎obtain ‎(corresp. ‎to ‎h. ‎השיג). ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXI, ‎23. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XIV, ‎2I ‎sq.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מדבק ‎joined ‎work. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎VII, ‎29 ‎(h. ‎text ‎ליות; ‎v. ‎30 ‎דיבוק ‎עובד). ‎-- ‎2) ‎to ‎join ‎(plans), ‎to ‎contrive ‎fraud ‎(nectere ‎dolos; ‎h. ‎text ‎הצמיד). ‎Targ. ‎Ps. ‎L, ‎19 ‎(Ms. ‎Pa.).

דבק ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎glue, ‎paste. ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎71d ‎top, ‎v. ‎דבק. ‎Sabb. ‎VIII, ‎4, ‎v. ‎שבשבת. ‎-- ‎2) ‎junction. ‎Hull. ‎50a ‎הד׳ ‎מקום ‎the ‎place ‎where ‎the ‎entrails ‎adhere ‎to ‎the ‎hip. ‎-- ‎Pl. ‎דבקים ‎followers. ‎Yalk. ‎Deut. ‎824 ‎ודבקיכם ‎אתם ‎ye ‎and ‎your ‎followers. ‎-- ‎3) ‎nexus, ‎cause. ‎Pl. ‎as ‎above; ‎constr. ‎דבקי, ‎דיב׳. ‎-- ‎מיתה ‎ד׳ ‎duties ‎the ‎neglect ‎of ‎which ‎is ‎the ‎cause ‎of ‎premature ‎death. ‎Sabb. ‎32a ‎(a ‎Variant ‎of ‎בדקי, ‎v. ‎בדק); ‎Y. ‎ib. ‎II, ‎5b ‎bot.; ‎Tosef. ‎ib. ‎II, ‎10 ‎דיבק ‎ed. ‎Zuck. ‎(corr. ‎acc.); ‎Ber. ‎31b.

דבר ‎(b. ‎h.) ‎to ‎join, ‎arrange, ‎lead ‎(the ‎flock); ‎v. ‎next ‎w. ‎Pi. ‎דבר, ‎דיבר ‎(b. ‎h.) ‎to ‎converse, ‎speak. ‎Ber. ‎31b, ‎a. ‎fr. ‎ב׳׳א ‎כלשון ‎תורה ‎דברה ‎the ‎Torah ‎speaks ‎according ‎to ‎the ‎language ‎of ‎men, ‎i. ‎e. ‎uses ‎metaphors ‎and ‎phrases ‎adapted ‎to ‎human ‎understanding. ‎Sot. ‎12b ‎וכ׳ ‎לדבר ‎שעתיד ‎des- ‎tined ‎to ‎speak ‎to ‎Divinity. ‎Ter. ‎I, ‎2 ‎מדבר ‎. ‎. ‎. ‎. ‎שדברו ‎הרש ‎wherever ‎the ‎scholars ‎use ‎the ‎word ‎heresh, ‎they ‎mean ‎one ‎who ‎neither ‎hears ‎nor ‎talks. ‎Mekh. ‎Bo ‎7, ‎end, ‎a. ‎fr. ‎ב־ ‎אלא ‎מדבר ‎אינו ‎או ‎or ‎does ‎perhaps ‎the ‎text ‎speak ‎only ‎of ‎-- ‎? ‎[ברמד ‎as ‎a ‎noun, ‎v. ‎s. ‎v.]. ‎Nif. ‎נדבר ‎to ‎hold ‎communion, ‎converse. ‎Mekh. ‎Bo, ‎introd. ‎וכ׳ ‎עמו ‎נ׳ ‎לא ‎the ‎Lord ‎dil ‎not. ‎hold ‎communion ‎with ‎him ‎outside ‎the ‎capital ‎of ‎Egypt. ‎Ib. ‎fr. ‎Hithpa. ‎הדבר, ‎same, ‎esp. ‎part. ‎f. ‎מדברת ‎being ‎on ‎terms ‎of ‎intimacy ‎with ‎a ‎man. ‎Keth. ‎I, ‎8 ‎עם ‎מד׳ ‎ראוה ‎אחד ‎(omit ‎בשוק); ‎expl. ‎ib. ‎13a. ‎Ib. ‎VII, ‎6 ‎אדם ‎כל ‎עם ‎ד׳ ‎מ ‎she ‎is ‎intimate ‎with ‎everybody. ‎Ib. ‎בתוך ‎מד׳ ‎לכשהיא ‎וכ׳ ‎ביתה ‎when ‎her ‎neighbors ‎can ‎hear ‎her ‎voice ‎in ‎moments ‎of ‎intimacy ‎with ‎her ‎husband. ‎Pif. ‎הדביר ‎to ‎make ‎submissive, ‎persuade, ‎v. ‎דיבור. ‎Macc. ‎11a ‎לחוד ‎ידבר ‎לחוד ‎דבר ‎the ‎Piel ‎dibber ‎has ‎one ‎meaning ‎(speaking ‎harshly), ‎and ‎the ‎Hif. ‎yadber ‎another.

דבר ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎seize, ‎take, ‎lead, ‎drive. ‎Targ. ‎Gen. ‎XIX, ‎15; ‎a. ‎fr. ‎(h. ‎לקח). ‎-- ‎Ib. ‎XXXI, ‎18; ‎a. ‎fr. ‎(h. ‎נהג). ‎-- ‎2) ‎to ‎conduct ‎one's ‎self ‎(cmp. ‎נהג). ‎Erub. ‎14b, ‎a. ‎e. ‎פוק ‎ד׳ ‎עמא ‎מאי ‎חזי ‎go ‎out ‎and ‎see ‎how ‎the ‎people ‎conduct ‎themselves ‎(what ‎the ‎religious ‎usage ‎is). ‎Koh. ‎R. ‎to ‎IX, ‎10, ‎v. ‎כלום. ‎Pa. ‎דבר ‎1) ‎to ‎lead, ‎drive. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎III, ‎1 ‎ed. ‎Berl. ‎(ed. ‎דבר). ‎Ib. ‎XIV, ‎21 ‎(ed. ‎דבר, ‎h. ‎text ‎ויולך). ‎Targ. ‎Ez. ‎XVI, ‎12; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Keth. ‎62b ‎sq. ‎אלמנות ‎מדברת ‎קא ‎כמה ‎עד ‎חיים ‎how ‎long ‎yet ‎wilt ‎thou ‎lead ‎a ‎life ‎of ‎living ‎widow- ‎hood ‎(separation ‎from ‎a ‎living ‎husband)?-- ‎2) ‎to ‎carry ‎of. ‎Targ. ‎Ezek. ‎XXXIII, ‎6; ‎a. ‎e. ‎Af. ‎אדביר ‎to ‎take, ‎lead. ‎Targ. ‎Is. ‎XIV, ‎2; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Bets. ‎21b ‎וכ׳ ‎אדבריה ‎took ‎him ‎out ‎on ‎a ‎walk; ‎ib. ‎29a. ‎Y. ‎Yeb. ‎XIII, ‎13c ‎bot. ‎גבר ‎לה ‎מדברון ‎they ‎introduce ‎to ‎her ‎a ‎suitor. ‎Ithpa. ‎איתדבר, ‎איובר, ‎Ithpe. ‎אידבר ‎1) ‎to ‎be ‎seized, ‎taken ‎away. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXIV, ‎11. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXXIII, ‎6. ‎Targ. ‎II ‎Kings ‎II, ‎9 ‎sq.; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎conduct ‎one's ‎self. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXIII, ‎1 ‎4 ‎אידבר ‎ed. ‎Berl. ‎(h. ‎text ‎אתנהלה).

דבר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎word, ‎utterance, ‎command ‎(cmp. ‎דיבור). ‎I. ‎Bath. ‎56b ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XIX, ‎15) ‎ולא ‎ד ‎ד׳ ‎חצי ‎n ‎statement ‎(testimony) ‎but. ‎not. ‎a ‎partial ‎state- ‎ment. ‎Mekh. ‎Bo, ‎introd. ‎לאהרן ‎הד׳ ‎היה ‎(Tanh. ‎ib. ‎5 ‎דבור) ‎the ‎word ‎of ‎the ‎Lord ‎came ‎to ‎&c.; ‎a. ‎fr ‎-- ‎תורה ‎דבר ‎accord- ‎ing ‎to ‎the ‎Biblical ‎law. ‎Erub. ‎81; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎דברים, ‎constr. ‎דברי. ‎תורה ‎ד׳ ‎Biblical ‎laws; ‎סופרים ‎ד׳ ‎Rabbinical ‎laws. ‎Ib. ‎Yeb. ‎IX, ‎3; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎קבלה ‎ד׳ ‎prophetic ‎exhortations ‎or ‎incidental ‎utterances ‎in ‎other ‎Biblical ‎books ‎than ‎the ‎Pentateuch. ‎Hag. ‎10b; ‎Nidd. ‎23a; ‎a. ‎e. ‎-- ‎B. ‎Mets. ‎49a; ‎Bekh. ‎13b ‎אמנה ‎מחוסרי ‎משום ‎בהם ‎יש ‎ד׳ ‎to ‎word ‎of ‎mouth ‎the ‎rules ‎concerning ‎the ‎faithless ‎are ‎applied, ‎i. ‎e. ‎a ‎verbal ‎agreement ‎is ‎morally ‎binding. ‎B. ‎Mets, ‎48a ‎וכ׳ ‎בד׳ ‎ונותן ‎הנושא ‎he ‎who ‎contracts ‎verbally ‎has ‎no ‎legal ‎claim. ‎Ib. ‎באבל ‎קאי ‎. ‎. ‎. ‎ואיכא ‎ד׳ ‎he ‎who ‎retracts ‎a ‎verbal ‎transaction ‎with ‎which ‎a ‎payment, ‎of ‎money ‎was ‎con- ‎nected, ‎comes ‎under ‎the ‎category ‎of ‎those ‎against, ‎whom ‎the ‎words ‎'but ‎the ‎scholars ‎declared' ‎(ib. ‎IV. ‎2) ‎has ‎been ‎pronounced. ‎-- ‎הימים ‎דברי ‎the ‎Book ‎of ‎(Chronicles. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎1. ‎B. ‎Bath. ‎14b. ‎-- ‎אחר ‎דבר ‎(abbrev. ‎ד״א) ‎another ‎interpretation ‎(is ‎this). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎1, ‎beg.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎thing, ‎affair, ‎object, ‎occurrence ‎&c. ‎Sot. ‎28b ‎לישאל ‎דעת ‎בו ‎שיש ‎ד׳ ‎an ‎objet ‎which ‎has ‎sense ‎to ‎ask, ‎i. ‎e. ‎a ‎rational ‎being, ‎opp. ‎ומ׳ ‎שאין ‎ד׳ ‎(dumb ‎creatures ‎&c. ‎-- ‎Num. ‎R. ‎s. ‎11 ‎ד׳ ‎לבינו ‎שבינך ‎that ‎which ‎concerns ‎only ‎thy ‎relation ‎to ‎God; ‎v. ‎בין. ‎-- ‎שבממון ‎ד׳ ‎a ‎monetary ‎affair. ‎B. ‎Mets. ‎94a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎מענינו ‎הלמד ‎ד׳ ‎a ‎thing ‎(law) ‎derived ‎from ‎the ‎context ‎on ‎the ‎very ‎subject. ‎Sifra, ‎introd.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎אחר ‎ר׳ ‎(abbr. ‎ד״א) ‎something ‎not ‎to ‎be ‎named, ‎a) ‎idolatry. ‎Men. ‎XIII, ‎110 ‎לד׳א ‎לומר ‎צריך ‎ואין ‎much ‎less ‎priests ‎who ‎have ‎been ‎offering ‎to ‎idols; ‎a. ‎Ir. ‎-- ‎b) ‎swine. ‎Ber. ‎43b ‎(prov.) ‎תלה ‎וכ׳ ‎לד״א ‎קורא ‎ליה ‎hang ‎a ‎palm ‎shoot ‎around ‎the ‎swine ‎and ‎it ‎will ‎follow ‎its ‎habits ‎(of ‎wallowing ‎in ‎the ‎mud). ‎Sabb. ‎129d ‎sq.; ‎a. ‎e. ‎- ‎c) ‎leprosy ‎Ib. ‎קשה ‎בד״א ‎פגע ‎אי ‎לד״א ‎if ‎he ‎meets ‎a ‎swine ‎(after ‎blood ‎letting), ‎he ‎is ‎in ‎danger ‎of ‎becoming ‎a ‎leper. ‎-- ‎d) ‎unchaste ‎conduct, ‎sexual ‎intercourse, ‎sodomy ‎&c. ‎Ib. ‎17b ‎ד״א ‎משום ‎בנותיהן ‎על ‎ד״א ‎משום ‎אד׳׳ ‎ועל ‎they ‎forbade ‎connection ‎with ‎their ‎daughters ‎on ‎account ‎of ‎idolatry, ‎and ‎decreed ‎something ‎else ‎(that ‎a ‎gentile ‎child ‎should ‎bc ‎unclean ‎as ‎though ‎afflicted ‎with ‎gonorrhea) ‎on ‎account ‎of ‎sodomy. ‎Ber. ‎8b ‎בד״א ‎צנועין ‎chaste ‎in ‎marital ‎life; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎as ‎above. ‎-- ‎ד׳ ‎בעל ‎the ‎person ‎to ‎deal ‎with, ‎opponent, ‎party. ‎B. ‎Metts. ‎14a ‎את ‎דידי ‎ב״ד ‎לאו ‎I ‎have ‎nothing ‎to ‎do ‎with ‎thee; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎מעולֹם ‎ד׳ ‎היו ‎לא ‎there ‎were ‎no ‎such ‎things,