Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/296

This page needs to be proofread.

‎I ‎deny ‎it ‎outright. ‎Shebu. ‎41b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎בגב ‎ד׳, ‎בגו ‎ד׳, ‎v. ‎גב, ‎גו.

דבר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎דבד ‎Pa. ‎a. ‎Ithpe., ‎esp. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXXIII, ‎6) ‎death, ‎pestilence. ‎Ab. ‎V, ‎8. ‎Sabb. ‎33a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Esp. ‎the ‎plague ‎of ‎pestilence ‎in ‎Egypt. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎12. ‎Tanh. ‎Vaera ‎14; ‎a. ‎fr.

דבר ‎m. ‎(דבר) ‎leader. ‎- ‎Pl. ‎דברין. ‎Snh. ‎8a ‎וכ׳ ‎אחד ‎ד׳ ‎a ‎generation ‎must ‎have ‎one ‎leader, ‎but ‎not ‎two.

דברא I, ‎דברא ‎m. ‎(דבר, ‎cmp. ‎נהג) ‎drive, ‎way ‎of ‎moving. ‎Targ. ‎II ‎Kings ‎IX, ‎20. ‎-- ‎Pl. ‎דברין. ‎Targ. ‎Jud. ‎V, ‎20 ‎ד׳ ‎כבשי ‎(h. ‎text ‎מסלות).

דברא II, ‎pl. ‎דברי ‎bees, ‎v. ‎דברתא.

דבדא ‎m. ‎(דבר) ‎1) ‎pasture, ‎field. ‎Taan. ‎4b. ‎Ab. ‎Zar. ‎68b ‎בדד׳ ‎concerning ‎n ‎field ‎mouse; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Dabra. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎IV, ‎43 ‎(h. ‎text ‎גולן).

דברה, ‎pl. ‎דברות, ‎v. ‎דיבר.

דברונא ‎(דברונה) ‎m. ‎(דבר) ‎drift, ‎flow, ‎current ‎(cmp. ‎דברא ‎I). ‎Ab. ‎Zar. ‎47a ‎וכ׳ ‎דנהרא ‎לד׳ ‎Ms. ‎M. ‎a. ‎Rashi ‎(ed. ‎דמיא ‎לדברונה) ‎he ‎worships ‎the ‎current ‎of ‎the ‎river ‎(the ‎whole ‎connection ‎from ‎its ‎source ‎to ‎its ‎mouth).

דברותא, ‎Yalk. ‎Gen. ‎22 ‎דמיא ‎ד׳, ‎v. ‎זכרותא.

דברית, ‎דבריתא ‎(דברייתא) ‎f. ‎(v. ‎דבר) ‎leader. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXII, ‎6; ‎Yalk. ‎Jud. ‎42; ‎Ps. ‎686 ‎(play ‎on ‎דבורה) ‎ד׳ ‎דאתתא ‎דרא ‎חשיך ‎poor ‎is ‎the ‎generation ‎whose ‎leader ‎is ‎a ‎woman.

דבדן ‎m. ‎(דבר) ‎spokesman. ‎Yalk. ‎Gen. ‎151 ‎אתה ‎למה ‎ד׳ ‎why ‎art ‎thou ‎the ‎spokesman?

דברן ‎m. ‎(preced.) ‎eloquent. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎IV, ‎10.

דברנית ‎f. ‎(cmp. ‎preced.) ‎talkative, ‎loquacious. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎18, ‎beg. ‎-- ‎Pl. ‎דברניות. ‎Ber. ‎48b. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎45; ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎6; ‎a. ‎e. ‎[Ab. ‎Zar. ‎II, ‎7, ‎v. ‎דבדבניות].

דברתא I ‎f. ‎(דבר) ‎= ‎h. ‎מלקוח, ‎booty. ‎Targ. ‎Num. ‎XXXI, ‎11; ‎a. ‎e.

דברתא II ‎f. ‎(דבר)=h. ‎דבר, ‎pestilence. ‎Taan. ‎21b.

דברתא, ‎דבורתא ‎f. ‎ch.=h. ‎דבורה, ‎bee. ‎P. ‎דבריתא. ‎דבוריתא. ‎Targ. ‎O. ‎a. ‎Y. ‎II ‎Deut. ‎I, ‎4 ‎4. ‎Targ ‎Jud. ‎XIV, ‎8. ‎- ‎דברי. ‎Y. ‎Sabb. ‎I, ‎3b.

דבש, ‎Hif. ‎הדביש ‎to ‎become ‎liquid, ‎to ‎ferment ‎(of ‎honey). ‎B. ‎Mets. ‎38a. ‎Snh. ‎101a. ‎Sabb. ‎154b.

דבש ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎glutinous ‎substance, ‎honey ‎(of ‎bees, ‎dates ‎&c.). ‎Bek ‎h. ‎7b. ‎Ter. ‎XI, ‎2 ‎תמרים ‎ד׳; ‎a. ‎fr.

דבשא. ‎v. ‎דובשא.

דבשתא, ‎מדבשתא ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎D'beshta, ‎Madbashta ‎(Honey-Town) ‎in ‎Gad. ‎Targ. ‎Y. ‎I, ‎II ‎Num. ‎XXXII, ‎34. ‎Targ. ‎Y. ‎ib. ‎3 ‎מד׳ ‎(O. ‎מלבשתא ‎ed. ‎Amst., ‎ed. ‎Berl. ‎דיבון).

דג ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎fish. ‎טמא ‎ד׳ ‎unclean ‎fish, ‎forbidden ‎in ‎dietary ‎laws, ‎טהור ‎ד׳ ‎clean, ‎permitted. ‎Bekh.I, ‎2; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎דגים. ‎Hull. ‎VIII, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎M. ‎Kat. ‎25b ‎רקק ‎דגי, ‎v. ‎לויתן. ‎-- ‎דגים ‎מזל ‎(or ‎without ‎מזל) ‎The ‎Fishes, ‎Pisces, ‎twelfth ‎sign ‎of ‎the ‎Zodiac. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎20; ‎a. ‎e; ‎v. ‎גדי.

דגה ‎f. ‎(b. ‎h.) ‎same, ‎mostly ‎collect. ‎al ‎kind ‎of ‎fish, ‎pieces ‎of ‎fish. ‎Ned. ‎51b ‎if ‎one ‎says, ‎'I ‎will ‎taste ‎no ‎דג, ‎he ‎is ‎forbidden ‎to ‎eat ‎large ‎fish ‎&c.; ‎if ‎he ‎says ‎דגה ‎he ‎is ‎forbidden ‎small ‎fish ‎&c. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎גדולים ‎עמשמ ‎ד׳ ‎dagah ‎implies ‎both ‎large ‎and ‎small ‎(in ‎Biblical ‎language), ‎but ‎in ‎vows ‎the ‎popular ‎usage ‎is ‎followed. ‎Y. ‎Bets. ‎II, ‎61b ‎top; ‎a. ‎fr.

דגוגא ‎m. ‎(preced., ‎v. ‎דוגית) ‎fisher ‎boat, ‎light ‎shallow- ‎going ‎boat. ‎Pl. ‎דגוגין. ‎Targ. ‎Is. ‎XVIII, ‎2 ‎(Var. ‎דגוגין).

דגוגית ‎f. ‎same. ‎-- ‎Pl. ‎דגוגיתא. ‎Targ. ‎Am. ‎IV, ‎2 ‎דגוגית ‎(Var. ‎דגוגית, ‎דוגית ‎sing.).

דגול, ‎v. ‎דיגול.

דגול, ‎v. ‎דגל.

דגון ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎Dagon, ‎name ‎of ‎the ‎Philistean ‎god. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎VII ‎(VIII), ‎2 ‎וכ׳ ‎עז ‎שם ‎על ‎דגן ‎Dagan ‎(in ‎the ‎charm ‎Dagan ‎v ‎Kidron) ‎reminds ‎of ‎idolatry, ‎as ‎it ‎is ‎said ‎&c. ‎(Jud. ‎XVI, ‎23). ‎Y. ‎ib. ‎VI, ‎8c ‎bot. ‎[read:] ‎ד׳ ‎ע״ז ‎משום.

דגורא ‎m. ‎(דגר ‎I) ‎heap, ‎pile, ‎mound. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXXI, ‎46. ‎Targ. ‎Hab. ‎III, ‎15 ‎(piled ‎up ‎waves, ‎h. ‎text ‎חמר). ‎-- ‎Pl. ‎בגורין. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎VIII, ‎10; ‎a. ‎e. ‎-- ‎[Y. ‎Kil. ‎I, ‎27a ‎top ‎חסדיגרון, ‎read ‎דגורין ‎חס, ‎R. ‎S. ‎to ‎Kil. ‎I, ‎2 ‎חסא ‎דאיגרין, ‎cler. ‎error, ‎for ‎דדגורין; ‎v. ‎הסא.]

דגירה ‎f, ‎(דגר ‎b. ‎h.) ‎brooding, ‎the ‎expression ‎דגר. ‎Hull) ‎140b ‎ד׳ ‎ד׳ ‎אתיא ‎there ‎is ‎an ‎analogy ‎between ‎dagar ‎(Jer. ‎XVII, ‎11) ‎and ‎dagar ‎(Is. ‎XXXIV, ‎15).

דגל I, ‎Pi. ‎דגל, ‎דיגל ‎(denom. ‎of ‎דגל) ‎to ‎outgeneral, ‎play ‎tricks ‎(cmp. ‎στραταγεω ‎a. ‎καταστρατγεω). ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎4 ‎(play ‎on ‎ידגלו ‎ib.) ‎באביו ‎. ‎. ‎שדיגל ‎הדיגולין ‎אותן ‎אפי׳ ‎even ‎those ‎devices ‎with ‎which ‎Jacob ‎deceived ‎his ‎father. ‎Hif. ‎הדגיל ‎same. ‎Sabb. ‎63a ‎(play ‎on ‎ודגלו, ‎v. ‎supra) ‎two ‎students ‎וכ׳ ‎לזה ‎זה ‎המדגילים ‎who ‎outwit ‎each ‎other ‎with ‎sophistries ‎(Tosaf. ‎to ‎Ab. ‎Zar. ‎22b). ‎[Rashi; ‎who ‎form ‎an ‎assembly ‎(דגל) ‎for ‎studies, ‎in ‎the ‎absence ‎of ‎a. ‎teacher.]

דגל ‎ch., ‎Pa. ‎דגיל ‎same. ‎Targ. ‎Prov. ‎XVI, ‎10 ‎נדגיל ‎לא ‎פומיה ‎Ar. ‎(ed. ‎נדגול) ‎his ‎mouth ‎is ‎not ‎tricky ‎(h. ‎text ‎מעל).

דגל II, ‎part. ‎pass. ‎דגול, ‎v. ‎דגל. ‎-- ‎Nif. ‎נדגל ‎(denom. ‎of ‎דגל) ‎to ‎be ‎divided ‎in ‎troops, ‎arranged. ‎Part. ‎pl. ‎f. ‎נדגלות ‎those ‎arranged ‎in ‎troops, ‎the ‎hosts ‎of ‎heaven. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎2 ‎(ref. ‎to ‎Cant. ‎VI, ‎4) ‎כנ׳ ‎אתם ‎ובמה ‎and ‎wherein ‎do ‎ye ‎(Israelites) ‎resemble ‎the ‎angels?; ‎Yalk. ‎Cant. ‎992. ‎Hif. ‎הדגיל ‎1) ‎to ‎put ‎up ‎a ‎flag, ‎to ‎signalize. ‎Tanh., ‎ed. ‎Bub., ‎B'midb. ‎15 ‎(ref. ‎to ‎Cant. ‎II, ‎4) ‎עלי ‎מדגיל ‎הוא ‎ולוי ‎אהבה ‎(Tanh. ‎ib. ‎14; ‎Num. ‎R. ‎l. ‎c. ‎מגדיל) ‎Oh, ‎that ‎He