Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/35

This page needs to be proofread.
‎אדר
‎אדרייני
18


‎and ‎the ‎twenty ‎eighth ‎of ‎March. ‎In ‎leap ‎years; ‎ראשון ‎א׳ ‎First ‎Adar, ‎of ‎thirty ‎days ‎duration ‎between ‎the ‎thirty ‎first ‎of ‎January ‎and ‎the ‎tenth ‎of ‎March; ‎שני ‎א׳ ‎Second ‎Adar, ‎of ‎twenty ‎nine ‎days, ‎between ‎the ‎second ‎of ‎March ‎and ‎the ‎eighth ‎of ‎April. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎IX, ‎29; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Meg. ‎I, ‎4; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎אדרים, ‎אדרין. ‎R. ‎Hash. ‎19b.

אדר, ‎אידר, ‎אדרא, ‎אידרא ‎m. ‎(אדר ‎נדר ‎v. ‎אדר) ‎a ‎place ‎cut ‎off, ‎circle ‎(cmp. ‎זירה), ‎whence ‎threshing ‎place, ‎barn; ‎also ‎the ‎grain ‎piled ‎up ‎in ‎the ‎barn ‎for ‎threshing; ‎cmp. ‎גורן. ‎Targ. ‎Hos. ‎II, ‎11 ‎א׳ ‎בעידן ‎at ‎the ‎season ‎of ‎its ‎being ‎piled ‎up; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎65 ‎the ‎shovel ‎דאפיך ‎אי׳ ‎which ‎upturns ‎the ‎grain ‎in ‎the ‎barn ‎(=prayer ‎avert- ‎ing ‎evil ‎decrees). ‎Ib. ‎(play ‎on ‎אדרת ‎Gen. ‎XXV, ‎25) ‎מא׳ ‎כקש ‎like ‎chaff ‎from ‎the ‎barn. ‎Ruth ‎R. ‎to ‎III, ‎3 ‎א׳ ‎אקימתא ‎להיכן ‎where ‎didst ‎thou ‎put ‎up ‎the ‎barn?-- ‎Pl. ‎אידריא, ‎אדרי ‎&c. ‎Dan. ‎II, ‎35. ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎XXIII, ‎1; ‎a. ‎e. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎3 ‎(homilet. ‎rendition ‎of ‎אגן ‎הסהר ‎Cant. ‎l. ‎c.) ‎דאזהרה ‎א׳ ‎a ‎rounded ‎place ‎(cmp. ‎גורן, ‎זירה) ‎of ‎enlightenment, ‎i. ‎e. ‎hall ‎of ‎the ‎Sanhedrin. ‎[With ‎א ‎or ‎נ ‎rejected; ‎דרי ‎בי. ‎Taan. ‎3b. ‎B. ‎Mets. ‎73a.]

‎.3) ‎skin ‎אדר ‎.m. ‎(v ‎אודראI, ‎אדרא ‎אדרI ‎or ‎אדר ‎hide, ‎leather-bag. ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎IV, ‎55c ‎תורתא ‎אדר ‎hide ‎of ‎a ‎cow. ‎Ib. ‎דתבנא ‎(ברא) ‎אדרא; ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎(כותאי ‎חד ‎2) ‎דתבן ‎אדר ‎Ar. ‎(ed. ‎דור) ‎a ‎hide ‎stuffed ‎with ‎straw. ‎Y. ‎Shebi. ‎V, ‎36a ‎top ‎וכ׳ ‎חכימא ‎דאילין ‎א׳ ‎the ‎leather ‎of ‎these ‎bottles ‎is ‎distinguishable ‎from ‎the ‎leather ‎of ‎those. ‎-- ‎Pl. ‎אודרייתא. ‎Shebu. ‎29b ‎דתבנא ‎א׳ ‎תליסר ‎Ar. ‎(ed. ‎אורוותא; ‎Ms. ‎F. ‎אדידתא, ‎v. ‎Rashi ‎a. ‎l.) ‎thirteen ‎bagfuls ‎of ‎straw; ‎Ned. ‎25a.

אדר II ‎h., ‎אדרא ‎II ‎or ‎אדרא ‎I ‎ch. ‎m. ‎(v. ‎אדר) ‎[thick-leaved, ‎dark] ‎1) ‎a ‎cedar ‎species, ‎prob. ‎Spanish ‎Jun- ‎iper. ‎R. ‎Hash. ‎23a ‎אדרא ‎(ם) ‎קדרוס ‎מאי ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎קתרוס) ‎what ‎is ‎kedros ‎(κeeροα)? ‎Adara. ‎Snh. ‎108b ‎what ‎is ‎gofer? ‎וכ׳ ‎אמר ‎שילא ‎ר׳ ‎דבי ‎אדרא ‎אמר ‎רב ‎Ar. ‎a ‎Ms. ‎Fl. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.); ‎cmp. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎31; ‎Yalk. ‎Gen. ‎51. ‎-- ‎Bets. ‎15b ‎וכ׳ ‎אדר ‎יטע ‎let ‎him ‎plant ‎an ‎edar ‎(allud. ‎to ‎addir ‎&c., ‎Ps. ‎XCIII, ‎4); ‎וכ׳ ‎אדרא ‎א״נ ‎or ‎adara ‎as ‎its ‎(popular ‎or ‎Chald.) ‎name ‎is; ‎as ‎people ‎say, ‎it ‎is ‎called ‎adara ‎because ‎it ‎lasts ‎for ‎generations ‎(אדרא־). ‎Tit. ‎69b ‎א׳ ‎אטרף ‎leaves ‎of ‎ad. ‎Ib. ‎דא׳ ‎מיא ‎decoct ‎thereof. ‎-- ‎2) ‎אדרא ‎fig-tree. ‎Targ. ‎II, ‎Esth. ‎VII, ‎9 ‎(to ‎which ‎perhaps ‎belongs. ‎Git. ‎l. ‎c.).

אדרא II ‎m. ‎(v. ‎אדר, ‎cmp. ‎Ges. ‎H. ‎Dict. ‎s. ‎v.) ‎flag ‎of ‎a ‎ship. ‎B. ‎Bath. ‎73a ‎(for ‎b. ‎h. ‎נס); ‎Ms. ‎M. ‎אדארא ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.).

אדרא ‎Sabb. ‎67a, ‎v. ‎אדדא. ‎- ‎אדרא ‎B. ‎Mets. ‎26a, ‎read ‎with ‎Rashi ‎אודרא ‎v. ‎אודדא.

אדרבא, ‎אדרבה ‎(contr. ‎of ‎דרבה ‎על, ‎v. ‎אד־) ‎turn ‎to ‎the ‎stronger ‎side, ‎whence ‎as ‎a ‎dialectic ‎term, ‎on ‎the ‎contrary. ‎Pes. ‎28a, ‎a. ‎fr. ‎מסתברא ‎איפכא ‎א׳ ‎on ‎the ‎con- ‎trary, ‎the ‎reverse ‎stands ‎to ‎reason. ‎Ib. ‎77a ‎א׳ ‎אמינא ‎הוה ‎I ‎might ‎have ‎said, ‎'On ‎the ‎contrary' ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎[Not ‎to ‎be ‎confounded ‎with ‎אדרבא, ‎אדרבה, ‎v. ‎אד־.]

אדרבלא ‎m. ‎(~~~~~~~~, ‎hydraula) ‎player ‎on ‎the ‎hydraulis, ‎organist. ‎- ‎Pl. ‎אדרבלין. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎50 ‎וכרבלין ‎א׳ ‎וכ׳ ‎there ‎are ‎organists ‎and ‎flute ‎players ‎in ‎the ‎land ‎(or ‎organs ‎and ‎cymbals, ‎v. ‎next ‎w.), ‎and ‎such ‎a ‎land ‎should ‎be ‎destroyed? ‎[Comment. ‎-- ‎Perh. ‎to ‎be ‎read ‎ארדיכלין.] ‎Ib. ‎s. ‎23 ‎וכ׳ ‎ארדיכולין ‎(ארדיב׳, ‎corr. ‎acc.).

אדרבליס, ‎ארדבליס ‎(trnsp.) ‎m. ‎(~~~~~~~~) ‎water- ‎organ. ‎Y. ‎Succ. ‎V, ‎55c ‎bot. ‎ארד׳ ‎זה ‎עוגב. ‎Ib. ‎א׳ ‎היה ‎לא ‎וכ׳ ‎there ‎was ‎no ‎organ ‎used ‎in ‎(the) ‎Jerusalem ‎(Temple) ‎because ‎it ‎interferes ‎with ‎the ‎sweetness ‎(melody ‎of ‎the ‎song). ‎-- ‎Pl. ‎אדרבלין; ‎v. ‎foreg. ‎Cmp. ‎הרדוליס.

אדרגזריא ‎m. ‎pl. ‎(v. ‎Schr. ‎K. ‎A. ‎T. ‎p. ‎617 ‎sm.; ‎cmp. ‎אדר ‎a. ‎גזר) ‎title ‎of ‎high ‎officers. ‎Dan. ‎III, ‎3. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎9 ‎איפרכיא ‎א׳ ‎adarg. ‎means ‎governors.

אדרומא ‎pr. ‎n. ‎gent. ‎Adroma ‎(Southern) ‎for ‎b. ‎h. ‎תימא. ‎Targ. ‎I ‎Chr. ‎I, ‎30.

אדרועא=דרעא. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎VI, ‎19.

אדרופיקוס ‎m. ‎(~~~~~~~~~) ‎suffering ‎from ‎dropsy. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎15 ‎(var. ‎corrup.); ‎Yalk. ‎Lev. ‎554. ‎Ib. ‎Job. ‎916 ‎אנדר׳ ‎(cmp. ‎אדריינוס ‎a. ‎אנד׳).

*אדרותא ‎f. ‎(אדר) ‎glory, ‎distinction. ‎Ber. ‎56b ‎top ‎(oneirocritical ‎play ‎on ‎Adar) ‎מיתת ‎בא׳ ‎thou ‎shalt ‎die ‎in ‎glory. ‎[Cmp. ‎Y. ‎Maas ‎Sh. ‎IV, ‎end, ‎55c; ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎(מתלמ׳ ‎חד).]

*אדרזדא ‎(=אזדרזדא, ‎זרז) ‎diligently, ‎quickly. ‎Ezra ‎VII, ‎23.

אדריאנוס=אדריינוס. ‎Tanh. ‎B'resh. ‎7; ‎a. ‎fr.

אדריאנטין ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎1, ‎interpret. ‎נציבים ‎(II ‎Sam. ‎VIII, ‎14) ‎read ‎אסטרטיגין, ‎as ‎Targ. ‎a. ‎l.

אדריאס ‎m. ‎('~~~~~~) ‎Adriatic ‎Sea. ‎Tanh. ‎B'resh. ‎7 ‎לאוקיינוס ‎א׳ ‎בין ‎between ‎the ‎Adriatic ‎Sea ‎and ‎the ‎Medi- ‎terranean.

אדריב, ‎אדריבא, ‎v. ‎ארדב.

אדריבולין, ‎v. ‎אדרבלא.

אדריונטוס, ‎v. ‎אנדרוניטיס ‎a. ‎אדריאנטוס.

אדריינוס, ‎אנדרינוס ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Hadrian, ‎the ‎Roman ‎emperor ‎(117 ‎to ‎138) ‎under ‎whom ‎the ‎insurrection ‎of ‎Bar ‎Kokhba ‎occurred; ‎freq. ‎mentioned ‎with ‎the ‎im- ‎precation ‎עצמות ‎שחיק. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎3; ‎a. ‎fr. ‎V. ‎אדריאנוס.

אדריינטיס, ‎v. ‎אנדרוניטיס ‎a. ‎אנדריאנטוס.

אדרייני, ‎הדריוני ‎m. ‎Hadrianic, ‎1) ‎of ‎the ‎town ‎Adria ‎or ‎Hadria ‎in ‎Venetia. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎3 ‎ה׳ ‎חרס ‎(Y. ‎Mish. ‎a. ‎Gem. ‎א׳) ‎earthen ‎ware ‎of ‎Adria ‎(forbidden ‎for ‎use ‎on ‎account ‎of ‎some ‎unknown ‎connection ‎with ‎idolatry, ‎perh. ‎suspected ‎to ‎have ‎been ‎used ‎as ‎wine ‎vessels ‎before ‎they ‎were ‎offered ‎for ‎sale; ‎v. ‎infra). ‎-- ‎2) ‎referring ‎to ‎Hadrian, ‎Hadrianic. ‎Ib. ‎32a ‎explain. ‎הד׳ ‎חרס ‎'earthen ‎vessels ‎soaked ‎with ‎wine, ‎and ‎distrib- ‎uted ‎in ‎pieces, ‎by ‎order ‎of ‎Hadrian, ‎among ‎the ‎soldiers ‎to ‎be ‎diluted ‎with ‎water ‎for ‎drinking. ‎- ‎3) ‎(genit. ‎of ‎Hadrianus) ‎Hadrian's ‎(followers). ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎17, ‎v. ‎אספסיינוס.