Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/354

This page needs to be proofread.
‎הוגן
‎הווינא
337


הוגן ‎m. ‎border, ‎rim, ‎v. ‎אוגן.

הוגן, ‎only ‎in ‎fem. ‎הוגנת ‎(=מהוגנת, ‎v. ‎הגן; ‎cmp. ‎הוגן) ‎befitting, ‎corresponding ‎to; ‎well ‎regulated. ‎Yeb. ‎XII, ‎6 ‎(1106b; ‎לו ‎הה׳ ‎עצה ‎an ‎advice ‎be ‎fitting ‎his ‎case. ‎Gitt. ‎VIII, ‎5 ‎(79b) ‎ה׳ ‎שאינה ‎מלכות ‎לשום ‎(Mish. ‎אהרת) ‎in ‎the ‎name ‎of ‎a ‎government ‎not ‎corresponding ‎(to ‎the ‎country ‎in ‎which ‎the ‎document ‎was ‎written, ‎or ‎not ‎recognized ‎in ‎the ‎country). ‎Kidd. ‎70a ‎לו ‎ה׳ ‎שאינה ‎אשה ‎a ‎wife ‎be- ‎neath ‎the ‎social ‎standing ‎of ‎her ‎husband ‎(eventually ‎degrading ‎the ‎priestly ‎status ‎of ‎the ‎issue); ‎Y. ‎Gitt. ‎I, ‎43c ‎bot.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎(from ‎הגון, ‎v. ‎הגן) ‎הגונות. ‎Snh. ‎93a ‎ה׳ ‎לכהונה ‎fit ‎to ‎be ‎married ‎by ‎priests.

הוגנא, ‎הוגנא ‎m. ‎(הגן, ‎v. ‎preced. ‎wds.; ‎v. ‎mean- ‎ings ‎of ‎Arab. ‎stem ‎ha ‎gan ‎in ‎Fl. ‎to ‎Levy ‎Targ. ‎Dict. ‎I, ‎423a) ‎young ‎camel, ‎or ‎dromedary. ‎Pl. ‎הוגנין, ‎הוגני. ‎Targ. ‎Is. ‎LX, ‎6 ‎(el. ‎Lag. ‎תגרי, ‎h. ‎text ‎בכרי). ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎IX, ‎1. ‎- ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎beg. ‎77a. ‎Snh. ‎52a ‎(prov.) ‎. ‎. ‎. ‎נפישין ‎דה׳ ‎משכי ‎many ‎old ‎camels ‎are ‎laden ‎with ‎the ‎hides ‎of ‎the ‎young ‎ones ‎(many ‎old ‎men ‎survive ‎the ‎young).

הוגנוס׳, ‎v. ‎הוגניס׳.

הוגנים. ‎הוגנין, ‎v. ‎הוגין.

הוגניסיס, ‎הוגניסיס, ‎aen. ‎R. ‎s ‎100, ‎v. ‎גיניסיא.

הוגנס ‎m., ‎pl. ‎היגנסין ‎(~~~~~~, ‎v. ‎אבגינוס) ‎of ‎noble ‎birth. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎48 ‎הוגנסין ‎. ‎. ‎הגונין ‎Ar. ‎(ed. ‎גדולים ‎ב״א ‎מהוגנין ‎. ‎. ‎.).

הוגרם, ‎הוגרס, ‎v. ‎הוגרס.

הוד ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎distinction, ‎pride, ‎majesty. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎47 ‎ה׳ ‎קרני ‎the ‎rays ‎of ‎majesty ‎(from ‎Moses ‎face). ‎Y. ‎Yeb. ‎II, ‎3d ‎(play ‎on ‎להדפה, ‎II ‎Kings ‎IV, ‎27) ‎he ‎placed ‎his ‎hand ‎וכ׳ ‎שביופיה ‎בהוד ‎on ‎the ‎most ‎distinctive ‎of ‎her ‎charms, ‎&c.

הודאה, ‎הודיה ‎f. ‎(ודי) ‎1) ‎confession, ‎admission. ‎Shebu. ‎VI, ‎1 ‎וכ׳ ‎בששוה ‎הה׳ ‎the ‎amount ‎admitted ‎to ‎be ‎due ‎must ‎be ‎at ‎least ‎one ‎P'rutah. ‎B. ‎Mats. ‎3b, ‎a. ‎fr. ‎וכ׳ ‎דין ‎בעל ‎הודאת ‎the ‎admission ‎of ‎indebtedness ‎by ‎the ‎defendant ‎is ‎worth ‎as ‎much ‎as ‎a ‎hundred ‎winesses; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎confession ‎before ‎the ‎Lord, ‎thanksgiving. ‎Sot. ‎IX, ‎10 ‎(47a) ‎המעשר ‎הודיית ‎(Mish. ‎הודיות, ‎pl.) ‎the ‎con- ‎fession ‎to ‎be ‎recited ‎on ‎having ‎given ‎away ‎the ‎third ‎year's ‎tithes ‎(Deut. ‎XXVI, ‎12 ‎sq.); ‎ib. ‎47b ‎הודאת; ‎Maas. ‎Sh. ‎V, ‎15 ‎(Mish. ‎ed. ‎הודיות). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎7I ‎Leah ‎seized ‎פלך ‎ה׳ ‎the ‎shuttle ‎of ‎confession ‎(made ‎gratitude ‎her ‎duty, ‎Gen. ‎XXIX, ‎35); ‎ה׳ ‎בעלי ‎men ‎of ‎confession ‎(ready ‎to ‎admit ‎their ‎wrong ‎or ‎to ‎thank ‎the ‎Lord); ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎XXVIII. ‎- ‎Ber. ‎IV, ‎2 ‎(28b) ‎וכ׳ ‎ה׳ ‎נותן ‎אני ‎I ‎offer ‎thanks ‎for ‎my ‎lot ‎(being ‎permitted ‎to ‎teach). ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎3d ‎top ‎וכ׳ ‎ושבח ‎ה׳ ‎thanks ‎and ‎praise ‎are ‎due ‎to ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎Hodaah, ‎the ‎first ‎of ‎the ‎lastt ‎three ‎sections ‎of ‎the ‎Prayer ‎of ‎Benedictions(תפלה), ‎so ‎named ‎from ‎the ‎words ‎Aodim ‎&c. ‎Ber. ‎34a ‎וכ׳ ‎תחלה ‎בה׳ ‎in ‎reciting ‎the ‎Hodaah ‎one ‎must ‎bend ‎at ‎the ‎beginning ‎&c. ‎lIh ‎b ‎הלל ‎של ‎ובה׳ ‎בה׳ ‎on ‎read- ‎ing ‎the ‎Hodaah ‎or ‎the ‎thanksgiving ‎in ‎Halel ‎(הודו). ‎Ib. ‎דבה״מ ‎ה׳ ‎the ‎thanksgiving ‎in ‎the ‎grace ‎after ‎meal ‎(וכ׳ ‎לב ‎נודה). ‎Y. ‎Taan. ‎II, ‎65c ‎bot. ‎הידייה. ‎Pl. ‎הודאות, ‎הודיות. ‎Taan. ‎6b ‎הה׳ ‎רוב ‎ברוך ‎blessed ‎be ‎He ‎to ‎whom ‎a ‎multitude ‎of ‎thanks ‎is ‎due; ‎הה׳ ‎אל ‎the ‎Power ‎to ‎whom ‎(all) ‎thanksgivings ‎are ‎due; ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎3d ‎top; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Taan. ‎III, ‎66d ‎bot. ‎ה׳ ‎של ‎פר ‎the ‎bullock ‎over ‎which ‎the ‎confessions ‎are ‎uttered. ‎-- ‎Esp. ‎Hoddiaoth, ‎proceedings ‎resting ‎on ‎evidences ‎of ‎the ‎defendant's ‎admission ‎of ‎his ‎indebtedness. ‎Snh. ‎2b; ‎B. ‎Kam. ‎84b; ‎a. ‎e.; ‎cmp. ‎אודיתא.

הודאה ‎ch. ‎(preced.) ‎confession ‎of ‎guilt. ‎Targ. ‎Josh. ‎VII, ‎19 ‎(ed. ‎Lag. ‎אודאה).

הודאה, ‎Sifra ‎Sh'mini ‎Par. ‎3, ‎ch. ‎V, ‎a ‎corrupt ‎Var. ‎lect. ‎for ‎הדייא, ‎which ‎came ‎into ‎the ‎text; ‎v. ‎הדיא.

הודו I ‎pr. ‎n. ‎(b. ‎h. ‎הדו) ‎India. ‎Targ. ‎Zeph. ‎III, ‎10 ‎(h. ‎text ‎כוש); ‎v. ‎הנדיא. ‎-- ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I, ‎1; ‎Meg. ‎11a; ‎a. ‎e.

הודו II ‎(ודר) ‎hodu ‎(thank ‎ye ‎the ‎Lord), ‎a ‎section ‎of ‎Hallel. ‎Succ. ‎III, ‎9; ‎a. ‎e.

הודיא, ‎v. ‎הדיא.

הודיה, ‎הודייה, ‎v. ‎הודאה.

הודע, ‎Af. ‎of ‎ידע; ‎v. ‎also ‎ידע.

הודרא ‎m. ‎(הדר) ‎trimmed ‎(and ‎thin) ‎beam ‎for ‎orna- ‎ment, ‎opp. ‎כשורא ‎a ‎supportingjoist. ‎-- ‎Pl. ‎הודרי. ‎B. ‎Bath. ‎3b ‎וכ׳ ‎ה׳ ‎והדרי ‎ליבני ‎שרגי ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎if ‎the ‎officers ‎of ‎the ‎congregation ‎have ‎had ‎the ‎bricks ‎(for ‎the ‎new ‎Synagogue) ‎piled ‎up, ‎the ‎beams ‎trimmed ‎&c. ‎Ib. ‎6a ‎וכ׳ ‎להורדי ‎אחזיק ‎if ‎one ‎has ‎acquired, ‎by ‎the ‎law ‎of ‎limit- ‎ation, ‎the ‎right ‎of ‎laying ‎beams ‎in ‎the ‎neighbor's ‎wall, ‎he ‎has ‎not ‎the ‎right ‎of ‎laying ‎joists. ‎[For ‎transpos. ‎of ‎ד ‎a. ‎י, ‎cmp. ‎מדרא.]

הודרנא ‎m. ‎(הדר) ‎circle, ‎only ‎in ‎ה׳ ‎הדר ‎all-around. ‎Pes. ‎76a ‎הודרניה ‎דה׳ ‎סולת ‎(missing ‎in ‎Ms. ‎M., ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.) ‎the ‎flour ‎around ‎it. ‎Sabb. ‎77b ‎הו׳ ‎הדר ‎לאפוקי ‎(Ms. ‎M. ‎הדרנא ‎ה׳; ‎in ‎ul. ‎הדר ‎left ‎out, ‎v. ‎marg. ‎note ‎a. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.) ‎to ‎exclude ‎what ‎is ‎required ‎for ‎rubbing ‎all ‎around ‎the ‎sore.

הוה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎הוי, ‎v. ‎Pi.) ‎[change,] ‎misfortune. ‎- ‎Pl. ‎הוות. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎12 ‎(expl. ‎הוות ‎מדבר, ‎Ps. ‎XCI, ‎3) ‎מדבר ‎בעולם ‎ה׳ ‎שמביא ‎from ‎the ‎word ‎which ‎produces ‎mis- ‎fortunes ‎&c.; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎l. ‎c. ‎לעולם ‎הגוה ‎שמביא ‎(insert ‎מדבר).

*הוה ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Hevah. ‎Y. ‎Yeb. ‎III, ‎5a ‎top ‎R. ‎I. ‎ה׳ ‎דמן ‎of ‎H.; ‎(Gitt. ‎86b ‎הונא ‎or ‎הוגא, ‎Var. ‎חיפא).

הוה, ‎v. ‎הוי.

הוה ‎ah!, ‎v. ‎וה.

הוהרא, ‎v. ‎אוהרא.

הוו ‎only ‎in ‎ד־ה׳, ‎he ‎who. ‎Targ. ‎Prov. ‎XVI, ‎19, ‎a. ‎fr. ‎(in ‎Targ. ‎Prov.) ‎ed. ‎Lag. ‎(Ms. ‎הון, ‎v. ‎הן; ‎ed. ‎wil. ‎הוא).

הוויה, ‎v. ‎הויה.

הווינא, ‎v. ‎הונא.