Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/358

This page needs to be proofread.
‎הורה
‎הז״יו
341


הורה I ‎f. ‎conception, ‎v. ‎הורת.

הורה II ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎הור) ‎[mother,] ‎(homiletically) ‎teaching. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎III, ‎4 ‎(interpget. ‎הורתי ‎חדר, ‎ib.) ‎זה ‎בהורייא ‎. ‎. ‎אה״מ ‎that ‎means ‎the ‎Tabernacle, ‎for ‎from ‎there ‎issued ‎the ‎obligation ‎of ‎Israel ‎to ‎abide ‎by ‎legal ‎decisions; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎1; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎3, ‎v. ‎next ‎w.

הוריה, ‎הורייה, ‎הוראה ‎f ‎(ידח, ‎Hif.) ‎decision, ‎instruction; ‎teacher's ‎or ‎judge's ‎office. ‎Y. ‎Ber. ‎IV, ‎8c ‎top ‎Noriah ‎וכ׳ ‎ה׳ ‎שמשם ‎because ‎instruction ‎goes ‎forth ‎&c..; ‎Taan. ‎16a ‎היראה ‎. ‎. ‎. ‎יצאה ‎(not ‎יצא); ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎55; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎40. ‎-- ‎Cant. ‎R. ‎to ‎III, ‎, ‎a. ‎e., ‎v. ‎preced. ‎-- ‎Y. ‎Shebi. ‎VI, ‎36 ‎top ‎הורייה ‎הוראתו ‎אין ‎cbis ‎decision ‎is ‎not ‎binding. ‎Kerith. ‎13b ‎ה׳ ‎בלא ‎ליה ‎סגי ‎לא ‎he ‎could ‎not ‎help ‎giving ‎a ‎practical ‎decision ‎(cases ‎constantly ‎coming ‎before ‎him). ‎Y. ‎Sot. ‎VIII, ‎22a ‎bot. ‎בה׳ ‎ואסור ‎and ‎(he ‎who ‎drinks ‎it) ‎is ‎forbidden ‎to ‎give ‎a ‎decision. ‎Hor. ‎I. ‎1 ‎לה׳ ‎ראוי ‎authorized ‎to ‎teach; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎שעה ‎הוראת ‎(הורית) ‎a ‎decision ‎under ‎an ‎emergency, ‎a ‎special ‎dispensation ‎(not ‎to ‎be ‎taken ‎as ‎a ‎precedent), ‎opp. ‎לדורות ‎ה׳. ‎Yoma ‎69b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎ה׳ ‎מורה ‎an ‎aufhoriged ‎teacher, ‎judge. ‎Pes. ‎3b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎הוריות, ‎הוראות. ‎Y. ‎Naz. ‎IV, ‎end, ‎53c ‎בישראל ‎ה׳ ‎שתורה ‎עד ‎before ‎being ‎appointed ‎a ‎teacher ‎in ‎Israel. ‎Hor. ‎I, ‎5 ‎(5a) ‎הוריות ‎בד ‎(Mish. ‎ed. ‎הוריית); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Horayoth ‎(Horaoth), ‎name ‎of ‎a ‎treatise ‎of ‎Mishnah, ‎Tosefta, ‎Talmud ‎Babli ‎a. ‎Y'rushalmi, ‎on ‎liability ‎for ‎erroneous ‎decisions.

הורכיינוס, ‎הורכינוס, ‎Tosef. ‎Gitt. ‎VIII ‎(VI), ‎3, ‎read ‎with ‎ed. ‎Zuck. ‎היפרכיות.

הורכינוס, ‎v. ‎הרכינס.

הורמיז ‎pr. ‎n. ‎1) ‎Ormuzd ‎(Ahuramazda), ‎the ‎good ‎principle ‎in ‎the ‎Zendavesta. ‎Snh. ‎39a, ‎v. ‎אהורמין. ‎-- ‎[B. ‎Bath. ‎73a ‎bot., ‎v. ‎next ‎w. ‎. ‎-- ‎2) ‎a ‎gentile ‎(Persian) ‎proper ‎noun, ‎v. ‎בהק. ‎Gitt. ‎11a. ‎-- ‎3) ‎ה׳ ‎איפרא, ‎v. ‎איפרא. ‎-- ‎4) ‎ה׳ ‎ארדשיר ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Hormie(rmuugd)-rdyir, ‎prob. ‎iden- ‎tical ‎with ‎Ardjir, ‎v. ‎ארדשיר. ‎B. ‎Bath. ‎52a.

הורמין ‎m. ‎Hormin, ‎name ‎of ‎a ‎demon, ‎cmp. ‎אהורמין. ‎B. ‎Bath. ‎73a ‎bot. ‎לילית ‎בי ‎ה׳ ‎(Ar. ‎a. ‎Ms. ‎H. ‎a. ‎Var. ‎in ‎comment. ‎הורמי),

הורמיני, ‎v. ‎הרמיני.

הורקנוס ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Hyrcan, ‎1) ‎a ‎Maccabean ‎prince ‎and ‎High-priest, ‎brother ‎to ‎Aristobule. ‎B. ‎Kam. ‎82b; ‎Sot. ‎49b. ‎-- ‎2) ‎father ‎of ‎R. ‎Eliezer. ‎Ab. ‎II, ‎8; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎son ‎of ‎R. ‎Eliezer. ‎Snh. ‎68a.

הורת ‎or ‎הורה ‎f. ‎(denom. ‎of ‎Hofal ‎of ‎הרה) ‎con- ‎ception, ‎being ‎conceived. ‎Snh. ‎58a, ‎a. ‎fr. ‎בקדושה ‎שלא ‎הורתו ‎he ‎was ‎conceived ‎in ‎an ‎unhallowed ‎condition ‎(when ‎his ‎mother ‎was ‎a ‎gentile). ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎1 ‎בדרך ‎הורתה ‎she ‎was ‎conceived ‎on ‎the ‎road. ‎Ib. ‎בצער ‎שלא ‎הורתה ‎מה ‎as ‎she ‎conceived ‎without ‎pain; ‎a. ‎fr.

הושטה ‎f. ‎(ישט) ‎reaching ‎over, ‎handing ‎over, ‎opp. ‎הולכה ‎q. ‎v. ‎- ‎Y. ‎Sabb. ‎VII, ‎10d ‎עמהון ‎ה׳ ‎תנינן ‎לא ‎ולמה ‎why ‎is ‎not ‎reaching ‎an ‎object ‎over ‎(from ‎one ‎territory ‎to ‎another) ‎counted ‎among ‎the ‎labors ‎forbidden ‎on ‎the ‎Sabbath? ‎Zeb. ‎14a ‎ידו ‎הושטת ‎כדי ‎as ‎far ‎as ‎one ‎may ‎reach ‎over ‎with ‎his ‎hand ‎(without ‎moving ‎from ‎his ‎place).

הושן ‎m., ‎only ‎in ‎pl. ‎constr. ‎פשתתן ‎הושני ‎flaxstalks ‎in ‎an ‎intermediate ‎station ‎of ‎preparation, ‎contrad. ‎to ‎אניצי ‎a. ‎הוצני ‎(v. ‎אנין ‎a. ‎הוצן). ‎Succ. ‎12b ‎יודע ‎איני ‎פ׳ ‎בה׳ ‎Ms. ‎M. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.) ‎if ‎one ‎covered ‎the ‎Succah ‎with ‎hosh'neh ‎. ‎. ‎., ‎I ‎do ‎not ‎know ‎(whether ‎or ‎not ‎the ‎Succah ‎is ‎kasher). ‎Ib. ‎מהן ‎א״י ‎עצמן ‎פשתן ‎וה׳ ‎Ms. ‎M. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.) ‎nor ‎do ‎I ‎know ‎what ‎hosh'ne ‎. ‎. ‎. ‎are ‎(in ‎which ‎stage ‎they ‎are ‎called ‎so).

הושעה ‎f. ‎(ישע) ‎relief, ‎delivery. ‎Yalk. ‎Num. ‎725.

הושעיא, ‎הושעיה ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Hoshaya ‎(in ‎Bab. ‎אושעיא, ‎q. ‎v.) ‎1) ‎R. ‎H. ‎the ‎Elder ‎(רבה). ‎Y. ‎Kidd. ‎I, ‎60a ‎bot.; ‎Y. ‎Keth. ‎IX, ‎32d, ‎sq. ‎המשנה ‎אבי ‎the ‎author ‎of ‎the ‎Mishnah ‎(Tosefta); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎several ‎Amoraim ‎by ‎that ‎name. ‎Y. ‎Ter. ‎VIII, ‎45c. ‎Y. ‎Bets. ‎I, ‎60c ‎bot.; ‎a. ‎fr. ‎V.. ‎Frank. ‎M'bo ‎p. ‎74a, ‎sq.

הושענא ‎f. ‎(=נא=הושענא־ ‎הושיעה) ‎[help, ‎I ‎pray,] ‎losanna, ‎name ‎of ‎parts ‎of, ‎or ‎of ‎the ‎entire, ‎festive ‎wreath ‎(Lulab) ‎carried ‎in ‎procession ‎on ‎the ‎Feast ‎of ‎Booths. ‎Succ. ‎30b ‎וכ׳ ‎דאוונכרי ‎ה׳ ‎the ‎traders ‎own ‎H. ‎(myrtles). ‎Ib., ‎sq. ‎ה׳ ‎והשתא ‎.. ‎. ‎מעיקרא ‎before ‎its ‎use ‎was ‎designa- ‎ted ‎it ‎was ‎called ‎asa ‎and ‎now ‎it ‎is ‎called ‎H. ‎-- ‎Ib. ‎37a ‎כי ‎ה׳ ‎גדליתו ‎when ‎ye ‎tie ‎the ‎festive ‎wreath; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎III, ‎8. ‎-- ‎Esp. ‎the ‎separate ‎branches ‎of ‎the ‎willow ‎tree ‎carried ‎in ‎processaon ‎on ‎the ‎last ‎day ‎of ‎&Succoth, ‎whence ‎ה׳ ‎יום, ‎דה׳ ‎יומא ‎the ‎seventh ‎day ‎of ‎the ‎east ‎of ‎Booths ‎(now ‎called ‎רבה ‎ה׳); ‎v. ‎ערובתא.

הותא, ‎Targ. ‎Prov. ‎XXVI, ‎21 ‎בהותא ‎Ms., ‎v. ‎בהותא.

הזאה, ‎v. ‎הזיה.

הזדה ‎f. ‎(זוד) ‎wilful ‎act; ‎use ‎of ‎the ‎stem ‎זוד ‎in ‎the ‎Biblg ‎text. ‎Snh. ‎16a ‎וכ׳ ‎ה׳ ‎ה׳ ‎אתיא ‎an ‎analogy ‎is ‎drawn ‎between ‎the ‎law ‎concerning ‎the ‎false ‎prophet ‎(יזיד ‎Ieut. ‎XVIII, ‎20) ‎and ‎that ‎concerning ‎the ‎rebellious ‎elder ‎(בזדון, ‎ib. ‎XVII, ‎12). ‎Ib. ‎וכ׳ ‎כתיבא ‎כי ‎ה׳ ‎והא ‎but ‎is ‎not ‎the ‎term ‎'wilfulness' ‎used ‎in ‎connection ‎with ‎death ‎penalty?

הזוטו, ‎v. ‎זוט.

הזיה, ‎הזייה, ‎הזאה ‎f. ‎(נזה) ‎sprinkling ‎of ‎the ‎blood ‎of ‎sacrifices, ‎of ‎the ‎water ‎of ‎purification ‎upon ‎the ‎unclean. ‎Zeb. ‎V, ‎1 ‎וכ׳ ‎ה׳ ‎טעון ‎ודמן ‎and ‎their ‎blood ‎must ‎be ‎sprinkled ‎on ‎the ‎space ‎between ‎the ‎bars ‎&c. ‎-- ‎Y. ‎Ber. ‎V, ‎9d ‎top ‎כשרה ‎הזייתו ‎the ‎rite ‎of ‎sprinkling ‎which ‎he ‎performed ‎is ‎valid. ‎Pes. ‎VI, ‎2 ‎תוכיח ‎הזאה ‎(Y. ‎ed. ‎הזייה) ‎let ‎the ‎sprinkling ‎(on ‎the ‎unclean) ‎prove ‎it; ‎a. ‎fr. ‎--.Pl ‎הזיות, ‎הזאות. ‎Y. ‎Yoma ‎V, ‎42d ‎top. ‎Bab. ‎iib. ‎55a. ‎Men. ‎III, ‎6; ‎a. ‎fr.

הז״יו, ‎ל״ךה׳, ‎mnemotechnical ‎formula ‎for ‎the ‎six ‎portions ‎into ‎which ‎the ‎song ‎of ‎Haaieinu ‎(Deut. ‎XXXII, ‎1- ‎443) ‎is ‎to ‎be ‎divided ‎in ‎public ‎recitation ‎v. ‎1- ‎6 ‎האזינו; ‎v. ‎7 ‎-- ‎12 ‎זכור; ‎v. ‎134-- ‎18 ‎ירכיבהו; ‎v. ‎194-- ‎26 ‎וירא; ‎v. ‎27-- ‎35 ‎ולא; ‎v. ‎36--3 ‎כי. ‎R.Hash. ‎31a ‎(v. ‎Tosaf. ‎a. ‎l. ‎for ‎another ‎division); ‎Treat. ‎Sof'rim ‎XII, ‎8.