Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/382

This page needs to be proofread.
‎הקריה
‎הרדופה
365


‎הקריב ‎is ‎used ‎&c. ‎Ib. ‎s. ‎20 ‎they ‎died ‎ה׳ ‎ועל ‎הקריבה ‎על ‎(=הה) ‎for ‎coming ‎near ‎(Lev. ‎XVII, ‎1) ‎and ‎for ‎offering ‎(Lev. ‎X, ‎1); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎drawing ‎nigh ‎for ‎attack. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎21 ‎פרעה ‎הקרבת ‎(Ex. ‎XIV, ‎10).

הקריה, ‎הקרייה ‎f. ‎(קרה ‎Hif.) ‎preparation, ‎arrange- ‎ment. ‎sirra ‎Nmm. ‎159; ‎Yalk. ‎ib. ‎787 ‎(interpret. ‎הקריתם, ‎Num. ‎XXXV, ‎11).

הקש, ‎v. ‎היק׳.

הקשה ‎f. ‎(נקש) ‎clapping, ‎knocking ‎together. ‎Snh. ‎65a ‎זרועותיו ‎הקשת ‎the ‎clapping ‎of ‎his ‎(the ‎necromancer's) ‎arms; ‎Ker. ‎3b. ‎-- ‎Pl. ‎הקשות. ‎Ib. ‎(Snh. ‎l. ‎c. ‎always ‎sing.).

הר ‎(הרר) ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎הרר) ‎mound, ‎mountain; ‎trnsf. ‎eminent ‎person. ‎Midd. ‎II, ‎1, ‎a. ‎fr. ‎הבית ‎הר ‎the ‎Temple ‎mount. ‎Yeb. ‎17 ‎(play ‎on ‎הרפניא) ‎בו ‎פונין ‎שהכל ‎הר ‎a. ‎hill ‎to ‎which ‎all ‎turn ‎(whose ‎spurious ‎descent ‎prevents ‎them ‎from ‎getting ‎wives ‎elsewhere); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Hull. ‎39b ‎(in ‎Chald. ‎diction) ‎והר ‎רישיך ‎here ‎is ‎thy ‎head ‎and ‎here ‎the ‎mountain ‎(a ‎colloquial ‎phrase ‎for ‎compelling ‎one ‎to ‎give ‎up ‎a ‎bargain). ‎-- ‎Ex. ‎RR. ‎s. ‎28 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XIX, ‎3) ‎בזכות ‎הה׳ ‎for ‎the ‎merit ‎of ‎the ‎distinguished ‎one ‎(Abraham), ‎אבות ‎אלא ‎הה׳ ‎ואין ‎har ‎means ‎the ‎patriarchs ‎(ref. ‎to ‎Mic. ‎VI, ‎2). ‎Snh. ‎107a ‎שבכם ‎ה׳ ‎the ‎most ‎prominent ‎of ‎you; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[For ‎proper ‎nouns ‎commposed ‎with ‎הר, ‎v. ‎respec- ‎tive ‎determinants. ‎- ‎Pl. ‎הרים, ‎הררים. ‎Tam. ‎32a, ‎a. ‎e. ‎הרי ‎חושך, ‎v. ‎חושך. ‎-- ‎Snh. ‎24a ‎הרים ‎הרי ‎עוקר ‎uprooting ‎the ‎highest ‎mountains ‎(a ‎figure ‎for ‎dialectical ‎ingenuity). ‎Y. ‎Yeb. ‎I, ‎3a ‎bot. ‎וכ׳ ‎הה׳ ‎שני ‎בין ‎between ‎the ‎two ‎high ‎moun- ‎tains ‎(great ‎scholars). ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎15 ‎אבות ‎אלא ‎ה׳ ‎ואין, ‎v. ‎tupra. ‎- ‎Hag. ‎I, ‎8 ‎בשערה ‎תלויין ‎כה׳ ‎ike ‎mountains ‎sus- ‎pended ‎on ‎a ‎hair ‎(a ‎slender ‎Bible ‎ttext ‎for ‎numerods ‎Talmudic ‎laws); ‎a. ‎v. ‎fr.

הרא, ‎Af. ‎אהרי ‎(cmp. ‎חרי, ‎חרר) ‎to ‎heat, ‎irritate. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXV, ‎20 ‎מהרא ‎(Var. ‎מהרה) ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎מחרא, ‎ed. ‎Vil. ‎מחדא, ‎corr. ‎acc.); ‎v. ‎בריותא. ‎-- ‎Cmp. ‎הרהר, ‎חרחר.

הרבה ‎(Inf. ‎Hif. ‎of ‎רבה) ‎to ‎increase; ‎the ‎numerical ‎value ‎of ‎the ‎letterg ‎הרבהee22 ‎(days). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎20 ‎(play ‎on ‎ארבה ‎הרבה, ‎Gen. ‎III, ‎16) ‎וכ׳ ‎ארבה ‎ה׳ ‎שהוא ‎כל ‎if ‎an ‎emmbryo ‎is ‎21 ‎2 ‎days ‎old, ‎I ‎shall ‎cause ‎it ‎to ‎grow ‎(it ‎is ‎vital); ‎Y. ‎Nidd. ‎I, ‎49b ‎top ‎בארבה ‎הוא ‎הרי ‎בה׳ ‎שהוא ‎כל; ‎vv. ‎אל״ף. ‎הרתשח ‎f. ‎(רבעע) ‎the ‎(forbidden) ‎coupling ‎of ‎heter- ‎ע~׳ ‎ogrneous ‎animals. ‎Snh. ‎56b ‎בהמה ‎הרבעת; ‎Sifra ‎Ahare ‎Par. ‎9, ‎ch. ‎XIII. ‎Hull. ‎71a ‎לה׳ ‎with ‎reference ‎to ‎forbidden ‎coupling; ‎a. ‎e.

הרג ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎cut, ‎v. ‎הרג,] ‎to ‎kill, ‎put ‎to ‎death. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎21, ‎beg. ‎להרגו ‎השכם ‎להרגך ‎בא ‎if ‎one ‎comes ‎to ‎kil ‎thee, ‎be ‎the ‎first ‎to ‎kill ‎him; ‎Ber. ‎58a; ‎Snh. ‎72a ‎. ‎. ‎להורגך ‎להורגו. ‎qitt. ‎56b ‎עצמו ‎את ‎ה׳ ‎כסבור ‎he ‎(Titus) ‎thought ‎he ‎had ‎killed ‎himself ‎(euphem. ‎for ‎the ‎Lord); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Parf. ‎pass. ‎הרוג. ‎Tosef. ‎Gitt. ‎V ‎III), ‎1 ‎מלחמה ‎לפני ‎שנהרגו ‎הרוגין ‎מלחמה ‎ובשעת ‎(ed. ‎Zuck. ‎בשעת) ‎those ‎executed ‎(by ‎the ‎Roman ‎government) ‎before ‎and ‎during ‎the ‎Vespasian ‎war; ‎Y. ‎Gitt. ‎V, ‎47b ‎top ‎[read] ‎וכ׳ ‎ולפני ‎הלחמה ‎הרוגי. ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎3, ‎v. ‎ביתר. ‎Pes. ‎50a; ‎B. ‎Bath. ‎10b, ‎a. ‎e. ‎הרוגי ‎מלכות ‎martyrs ‎under ‎the ‎Roman ‎government ‎(R. ‎Akiba. ‎and ‎his ‎fellow-martyrs), ‎v. ‎לוד; ‎a. ‎fr. ‎Nif. ‎נהרג ‎to ‎be ‎killed, ‎executted. ‎Taan. ‎18b ‎נהרגו ‎were ‎put ‎to ‎death ‎(by ‎the ‎Roman ‎government). ‎Gitt. ‎56a ‎יהיג ‎is ‎to ‎be ‎put ‎to ‎death. ‎Snh. ‎74a ‎תהרג ‎ואל ‎עבור ‎trans- ‎gress ‎or ‎thou ‎wilt ‎be ‎killed; ‎a. ‎fr.

הרג ‎m. ‎(preced.) ‎murderer, ‎highway-man, ‎contrad. ‎to ‎חרם ‎the ‎oppressor ‎who ‎does ‎not ‎threaten ‎to ‎kill. ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎IV, ‎end, ‎9. ‎- ‎Pl. ‎הרגין. ‎Ned. ‎III, ‎4, ‎v. ‎נדר.

הרג ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced. ‎wds.) ‎execution ‎by ‎decapitation ‎with ‎a ‎sword. ‎Snh. ‎VII, ‎1; ‎a. ‎fr.

הרגוז, ‎הרגיז ‎m. ‎(prob. ‎=ארגז ‎q. ‎v.) ‎euphem. ‎for ‎butloeks ‎(or ‎esticles). ‎Bekh. ‎VI, ‎6 ‎הרגיזו ‎Maim., ‎Ar. ‎Var. ‎הרגוז, ‎ed. ‎אכו ‎q. ‎v.

הרגינין, ‎v. ‎חרג׳.

הרגל ‎m. ‎(רגל, ‎v. ‎רגיל) ‎1) ‎habit; ‎לשון ‎ה׳ ‎habit ‎of ‎the ‎tongue, ‎fluency ‎acזquired ‎by ‎memorizing. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VI, ‎9. ‎-- ‎2) ‎leading ‎to, ‎occasion ‎for. ‎עבירה ‎ה׳ ‎מפני ‎because ‎it ‎offers ‎an ‎occasion ‎for ‎sin. ‎Sabb. ‎I, ‎3; ‎Pes. ‎30a; ‎36a; ‎a. ‎e. ‎--Ab. ‎Zar. ‎17a ‎דבר ‎ה׳ ‎(euphem.) ‎preliminaries ‎of ‎sexual ‎connection.

הרגנא, ‎v. ‎חרנוגא.

הרגנין, ‎v. ‎חרגינין.

הרגשה ‎f. ‎(רגש, ‎Hif.) ‎sensation, ‎perception, ‎sensuous ‎afection. ‎Nidd. ‎43a ‎בה׳ ‎נעקרה ‎he ‎felt ‎the ‎effusion ‎coming,. ‎בה׳ ‎שלא ‎ויצתה ‎but ‎the ‎discharge ‎was ‎not ‎perceived. ‎Ib. ‎57b ‎וכ׳ ‎מי ‎הרגשת ‎the ‎sensation ‎of ‎discharging ‎urin; ‎a. ‎fr. ‎Yalk. ‎Jud. ‎42 ‎וה׳ ‎ה׳ ‎לכל ‎to ‎every ‎sense. ‎-- ‎Pl. ‎הרגשות ‎senses. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎14 ‎מורגשות ‎וחמש ‎ה׳ ‎חמש ‎כנגד ‎cor- ‎responding ‎to ‎the ‎five ‎senses ‎and ‎the ‎five ‎perceptions.

הרגת, ‎v. ‎חרגא.

הרדאוליס, ‎v. ‎הרדוליס.

הרדורלין ‎f. ‎(~~~~~~) ‎water-organ. ‎Targ. ‎Ps. ‎CI., ‎4 ‎׳eא ‎[. ‎Ms. ‎(Regia ‎הרדיב׳, ‎ed. ‎חלילין).

הרדוליס ‎m. ‎same. ‎Arakh. ‎10b ‎(not ‎לים...); ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎18 ‎׳y ‎היו ‎לא ‎הרדאולים ‎ed. ‎Zuck. ‎(corr. ‎acc.; ‎ed. ‎היה ‎לא ‎הדראולי׳); ‎cmp. ‎אדרבליס.

*הרדוס ‎m. ‎(transpos. ‎of ‎דרס, ‎v. ‎מדרא, ‎מדרון ‎&c.) ‎the ‎copulation ‎of ‎birds; ‎ה׳ ‎מעשה ‎unnatural ‎gratifica- ‎tion ‎on ‎a ‎woman's ‎body. ‎Snh. ‎66b ‎Ar. ‎(ed. ‎חידודין; ‎v. ‎הרורים). ‎[Ar.; ‎doing ‎of ‎Herod, ‎ref. ‎to ‎B. ‎Bath. ‎3b; ‎v. ‎הורדום.]

הרדוף, ‎v. ‎הירדוף.

הרדופה, ‎v. ‎הריפה.