Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/383

This page needs to be proofread.
‎הרדופני
‎הרזיפו
366


הרדופני, ‎v. ‎הרדפני.

הרדופנין ‎m. ‎(comp. ‎of ‎חר=הר, ‎a. ‎דופן, ‎v. ‎חרתבינה) ‎walt-ivy, ‎the ‎leaves ‎of ‎which ‎may ‎be ‎used ‎for ‎bitter ‎herbs ‎on ‎the ‎Passover ‎night. ‎Pes. ‎39a ‎(Ms. ‎M. ‎הרדפ׳). ‎V. ‎הריפני.

הרדסיאות, ‎הרדסיות ‎(הדרר־) ‎f. ‎pl., ‎ה׳ ‎יוני ‎V ‎אי ‎a ‎species ‎of ‎domesticated ‎doves ‎(prob. ‎so ‎named ‎from ‎the ‎manner ‎of ‎their ‎fructification, ‎v. ‎הרדוס). ‎Hull. ‎XII, ‎1; ‎Bets. ‎25a; ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎10; ‎Tosef. ‎Hull. ‎X, ‎9 ‎הרד׳ ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎הדר׳). ‎Hull. ‎130b ‎הרד׳ ‎תני ‎וחד ‎הר׳ ‎תני ‎חך ‎וכ׳ ‎one ‎reads ‎hadr., ‎and ‎one ‎reads ‎hardd., ‎the ‎one ‎deriv- ‎ng ‎our ‎w. ‎from ‎Herod, ‎the ‎other ‎from ‎the ‎name ‎of ‎a. ‎place.

*הרדפה ‎f. ‎(הדף, ‎with ‎ר ‎inserted; ‎cmp. ‎הירדוף) ‎[reomoval, ‎isolation,] ‎imprisonment ‎within ‎a ‎narrow ‎en- ‎closare ‎of ‎reeds ‎or ‎poles, ‎a ‎punishment ‎for ‎contempt ‎of ‎court ‎(v. ‎נידוי). ‎M. ‎Kat. ‎16a ‎(explain. ‎לשרושי, ‎EzraVII, ‎26). ‎Ib. ‎(a ‎version ‎of ‎the ‎Gaonim ‎quoted ‎by ‎Asheri ‎a. ‎., ‎Nr. ‎53) ‎דקני ‎נצבי ‎פפא ‎א״ר ‎ה׳ ‎מאי ‎what ‎is ‎hardafah ‎Said ‎R. ‎P., ‎Poles ‎of ‎reeds ‎(fastened ‎in ‎the ‎ground). ‎[In ‎ed. ‎a. ‎Mss. ‎the ‎answer ‎to ‎ה׳ ‎מאי ‎is ‎absent.] ‎lAr. ‎ed. ‎Koh. ‎הרדוכה]

הרדפוני, ‎v. ‎next ‎w.

הרדפני, ‎הרדופני ‎m. ‎(Chald. ‎form ‎of ‎הררופנין) ‎a ‎creeper ‎the ‎berries ‎of ‎which ‎were ‎known ‎to ‎be ‎in- ‎jurious ‎to ‎animals. ‎Hull. ‎III, ‎5 ‎(58b); ‎Tosef. ‎ib. ‎III, ‎19. ‎-- ‎Mekh. ‎B'shall., ‎Vayassa ‎1 ‎(ref. ‎o ‎Ex. ‎XV, ‎25) ‎ה׳ ‎ען ‎וה ‎it ‎was ‎the ‎trunk ‎of ‎an ‎ivy; ‎Ex.R. ‎s. ‎50; ‎(ib. ‎s. ‎23 ‎ירדינון); ‎Yalk. ‎ib. ‎256 ‎הרדפוני ‎(corr. ‎acc.); ‎Tanh. ‎B'shall. ‎24 ‎מר ‎ה׳ ‎היה; ‎Tanh., ‎ed. ‎Bub., ‎ib. ‎19. ‎-- ‎[Var. ‎הירדופני, ‎v. ‎Koh. ‎Ar. ‎s. ‎v.)- ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XV, ‎25 ‎ארדפני.

הרדפנין, ‎v. ‎הרדופ׳.

הרה ‎(b. ‎h.) ‎to ‎conceive, ‎be ‎with ‎child. ‎Yalk. ‎Ex. ‎168, ‎end. ‎Y. ‎B. ‎Kam. ‎V, ‎5a ‎top; ‎Bab. ‎ib. ‎49a. ‎Hof. ‎הורה ‎to ‎be ‎conceived; ‎*(homilet.) ‎conceptioni, ‎v. ‎הורת. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎64; ‎Yalk. ‎Job ‎894 ‎that ‎she ‎would ‎have ‎said ‎to ‎him, ‎גבר ‎ה׳ ‎is ‎this ‎a ‎time ‎for ‎conception, ‎man? ‎(Rashi).

הרהון I, ‎v. ‎היר׳.

הרהון II ‎m. ‎urin-soaked ‎dung, ‎v. ‎רהון ‎a. ‎דתין.

הרהור, ‎היר׳ ‎m. ‎(הרהר) ‎1) ‎thought, ‎meditation, ‎opp. ‎דיבור ‎loud ‎recitation. ‎Ber. ‎20b ‎דמי ‎כדיבור ‎ה׳ ‎review- ‎ing ‎in ‎mind ‎(a ‎Biblical ‎passage ‎&c.) ‎is ‎as ‎good ‎as ‎loud ‎recitation. ‎Sabb. ‎150a ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎LVIII, ‎13) ‎אסור ‎דיבור ‎וכ׳ ‎ה׳ ‎talking ‎(business ‎on ‎the ‎Sabbath) ‎is ‎forbidden, ‎thinking ‎(planning) ‎is ‎permitted. ‎-- ‎2) ‎heated ‎imagination, ‎esp. ‎impure ‎fancies. ‎Ber. ‎12b ‎עבירה ‎ה׳ ‎unchaste ‎imagina- ‎tion, ‎ע״ז ‎ה׳ ‎idolatrous ‎fancy. ‎Nidd. ‎13b ‎לידי ‎עצמו ‎המביא ‎ה׳ ‎who ‎allows ‎sinful ‎fancies ‎to ‎take ‎a ‎hold ‎of ‎him. ‎Zab. ‎II, ‎2; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎הרהורים. ‎Yoma ‎29a ‎top ‎עבירה ‎הרהורי ‎וכ׳ ‎sinful ‎(obscene) ‎imaginations ‎are ‎more ‎injurious ‎to ‎health ‎than ‎the ‎sin ‎itself. ‎Esth. ‎R. ‎to ‎III, ‎1 ‎(play ‎on ‎ahar) ‎שם ‎היו ‎דברים ‎הרהורי ‎plans ‎(schemes) ‎were ‎there.

הרהורא, ‎הירהורא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XXIX, ‎18. ‎Targ. ‎Y. ‎ib. ‎XXIII, ‎11; ‎a. ‎e. ‎- ‎Snh. ‎45a ‎היישי ‎לה׳ ‎take ‎into ‎consideration ‎the ‎possibility ‎of ‎creating ‎im- ‎pure ‎tthoughts ‎(among ‎the ‎spectators); ‎Sot. ‎8a. ‎--- ‎Pl. ‎הרהורין, ‎הרהורין, ‎היר׳. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎VI, ‎2. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXXVIII, ‎10; ‎a. ‎fr.

הרהר, ‎היר׳ ‎(Pilp. ‎of ‎הרר; ‎v. ‎הרה, ‎cmp. ‎esp. ‎Is. ‎LIX, ‎13) ‎1) ‎to ‎conceive ‎n ‎mint, ‎to ‎think, ‎meditate, ‎plau. ‎Ber. ‎III, ‎4 ‎בלבו ‎מהרהר ‎thinks ‎(recites ‎the ‎Sh'ma) ‎in ‎his ‎heart, ‎v. ‎הרהור. ‎Gitt. ‎57b ‎בדעתיה ‎תשובה ‎הי׳ ‎he ‎conceived ‎he ‎idea ‎of ‎repentance. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎heated, ‎entertain ‎impure ‎thoughts. ‎Hull. ‎37b ‎ביום ‎הרהרתי ‎לא ‎I ‎allowed ‎no ‎impure ‎thoughts ‎to ‎rise ‎in ‎me ‎in ‎day-time; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎(followed ‎by ‎אחר) ‎to ‎disparage, ‎criticise, ‎detract ‎from. ‎Snh. ‎110a ‎רבו ‎אחר ‎המהרהר ‎who ‎speaks ‎evil ‎of ‎his ‎teacher. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎7 ‎וכ׳ ‎הרהרת ‎אם ‎if ‎thou ‎criticisest ‎them ‎&c. ‎Ber. ‎19a ‎ביום ‎אחריו ‎תהרהר ‎אל ‎do ‎not ‎think ‎evil ‎of ‎him ‎the ‎day ‎after ‎(for ‎he ‎surely ‎repented). ‎Sifre ‎Deut. ‎307 ‎להרהר ‎אין ‎מדותיו ‎אחר ‎you ‎must ‎not ‎criticise ‎His ‎dealings ‎with ‎man; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎4) ‎to ‎heat, ‎make ‎sick ‎with ‎fever. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎17 ‎(play ‎on ‎חרצבות, ‎Ps. ‎LXXIII, ‎4; ‎v. ‎ה״א) ‎הרהרתים ‎לא ‎בחלאים ‎(Var. ‎חרחר׳; ‎Ar. ‎s. ‎v. ‎חרצב; ‎ערער׳) ‎I ‎did ‎not ‎make ‎them ‎hot ‎with ‎diseases; ‎Yalk. ‎Ps. ‎80s. ‎[Ilkts. ‎III, ‎11, ‎v. ‎חרחר.]

הרהר, ‎הרהיר ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎VI, ‎2. ‎- ‎Targ. ‎Job ‎I, ‎10 ‎הירהר; ‎a. ‎fr.

הרוגיינ׳, ‎Y. ‎Kil. ‎I, ‎27a, ‎v. ‎ניויינא.

הרווחא ‎m. ‎(v. ‎next ‎w.) ‎profit, ‎opp. ‎פסידה. ‎M. ‎Kat. ‎2a.

הרווחה, ‎הרוחה ‎f. ‎(b. ‎h. ‎הרוחה; ‎רוח) ‎1) ‎relief, ‎release. ‎E. ‎R. ‎s. ‎10, ‎end; ‎Tanh., ‎ed. ‎Bub., ‎Vaera ‎22; ‎Yalk. ‎Ex. ‎186 ‎(cmp. ‎המסס ‎as ‎to ‎fusion ‎of ‎article). ‎Tanh. ‎Mikk. ‎10, ‎v. ‎בסר ‎I; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎plenty, ‎liberal ‎provision; ‎com- ‎fort. ‎Snh. ‎21b ‎לה׳ ‎צריכא ‎לא ‎the ‎word ‎לו ‎is ‎to ‎intimate ‎a ‎liberal ‎appropriation ‎(for ‎the ‎army). ‎Sifre ‎Deut. ‎306 ‎ה׳ ‎לשון ‎אלא ‎פתיחה ‎לשון ‎ואין ‎the ‎word ‎'opening' ‎has ‎the ‎meaning ‎of ‎comfort, ‎opp. ‎דוחק ‎לשון. ‎Keth. ‎43a ‎אלמנתו ‎וכ׳ ‎בה׳ ‎ליה ‎ניחא ‎לא ‎as ‎to ‎his ‎widow ‎he ‎cares ‎not ‎for ‎her ‎living ‎comfortably ‎(from ‎her ‎own ‎earnings ‎besides ‎the ‎legal ‎alimentation) ‎&c.

הרויין, ‎Tosef. ‎Toh. ‎VIII, ‎1, ‎v. ‎חדויין.

*הרורית ‎m. ‎pl. ‎(הרר, ‎v. ‎הרהר) ‎heating, ‎ה׳ ‎מעשה ‎unnatural ‎gratification ‎on ‎a ‎womau's ‎body. ‎Snh. ‎66b, ‎Resp. ‎Gaon. ‎ed. ‎Cassel, ‎p. ‎1100; ‎v. ‎הרווס, ‎a. ‎חידוד.

הרזבונית, ‎הרזבנ׳, ‎v. ‎ארזבונית.

הרזיפא, ‎v. ‎ארזפתא ‎II, ‎a. ‎next ‎w.

הרזיפו ‎f. ‎הרזיפי ‎m. ‎pl. ‎(Rashi) ‎(v. ‎ארזפתא ‎II) ‎name ‎of ‎a ‎bitter ‎herb ‎(not ‎generally ‎used ‎as ‎food). ‎Pes. ‎39a ‎(Ms. ‎M. ‎2 ‎ארזיפא, ‎Ms. ‎O. ‎הדרוף, ‎v. ‎הירדוף; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎9).