Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/419

This page needs to be proofread.
‎זלל
‎זמינא
402


זלל ‎ch. ‎same, ‎to ‎be ‎of ‎little ‎value, ‎disregarded. ‎Targ. ‎Prov. ‎III, ‎21 ‎בעינך ‎נזל ‎לא ‎(b. ‎text ‎ילז). ‎Ib. ‎IV, ‎21 ‎לא ‎בעיניך ‎ניזלן ‎Var. ‎ed. ‎Lag. ‎a. ‎oth. ‎ed. ‎(ed. ‎Lag. ‎בעיניך, ‎v. ‎זלי; ‎h. ‎text ‎מ־ ‎יליז). ‎Palp. ‎זלזל ‎1) ‎to ‎disregard, ‎despise. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXVII, ‎16. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XVI, ‎4 ‎זלזלת ‎(ed. ‎pr. ‎זללת) ‎she ‎disregarded. ‎-- ‎Hull. ‎133a ‎וכ׳ ‎מזלזל ‎קא ‎זלזולי ‎does ‎he ‎show ‎that ‎he ‎treats ‎religious ‎observances ‎with ‎disrespectt?, ‎opp. ‎חבב. ‎-- ‎Ab. ‎Zar. ‎35a ‎בה ‎לזלזולי ‎ואתי ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎לזילזולא) ‎and ‎he ‎may ‎be ‎induced ‎to ‎disregard ‎it; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎count ‎the ‎lowest ‎price. ‎B. ‎Mefs. ‎52b ‎שני ‎במעשר ‎מזלזלינן ‎in ‎re- ‎deeming ‎second ‎tithes ‎we ‎are ‎permitted ‎to ‎count ‎closely. ‎Ib. ‎מז׳ ‎לא ‎זילי ‎תרי ‎two ‎lowerings ‎of ‎value ‎must ‎not ‎be ‎applied ‎to ‎it ‎(to ‎value ‎closely ‎and ‎then ‎to ‎count ‎a ‎de- ‎fective ‎coin ‎for ‎full). ‎Ithpalp. ‎איזדלזל; ‎contr. ‎איזלזל ‎to ‎be ‎despised; ‎to ‎lower ‎one's ‎self. ‎Targ. ‎Job ‎XL, ‎4. ‎Targ. ‎Koh. ‎IX, ‎16. ‎-- ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎16.

זלף ‎(cmp. ‎זלח, ‎דלף) ‎1) ‎to ‎pour, ‎empty ‎over. ‎M. ‎Kat. ‎II, ‎1, ‎sq. ‎וכ׳ ‎זולף ‎he ‎may ‎empty ‎the ‎contents ‎of ‎the ‎vat ‎into ‎the ‎press ‎and ‎finish ‎the ‎process ‎&c. ‎Y. ‎ib. ‎81a ‎bot. ‎וולפין ‎יינו ‎את ‎they ‎put ‎his ‎grapes ‎for ‎him ‎into ‎the ‎press. ‎Tohar. ‎X, ‎7 ‎הבור ‎את ‎הזולף ‎if ‎one ‎empties ‎the ‎wine ‎or ‎oil ‎pit. ‎- ‎2) ‎to ‎sprinkle. ‎Par. ‎VI, ‎2 ‎וכ׳ ‎זלף ‎(R. ‎S. ‎זילף) ‎if ‎he ‎used ‎all ‎the ‎water ‎for ‎sprinkling. ‎Ib. ‎3 ‎יזלף ‎ed. ‎(comm. ‎זולף; ‎Yoma ‎58a ‎והילך ‎זולף) ‎he ‎may ‎sprinkle ‎&c. ‎(Bart. ‎a. ‎Rashi ‎to ‎Yoma ‎l. ‎c. ‎he ‎may ‎empty ‎the ‎water ‎into ‎bottles ‎&c.). ‎Ib. ‎VII, ‎8 ‎זולף ‎(Maim.; ‎he ‎empties ‎&c.); ‎a. ‎fr. ‎Pi. ‎זילף ‎to ‎drip, ‎sprinkle. ‎Par. ‎VI, ‎2, ‎Sq., ‎V. ‎supr.-. ‎Y. ‎Sabb. ‎IX, ‎12a ‎וכ׳ ‎מזלפין ‎you ‎may ‎drip ‎hot ‎water ‎on ‎the ‎wound; ‎Tosef. ‎ib. ‎XV ‎(XVI), ‎4. ‎Sabb. ‎XIX, ‎3; ‎a. ‎e. ‎Hif. ‎הזליף ‎to ‎flow, ‎squirt ‎(neut. ‎verb). ‎Ab. ‎Zar. ‎59b ‎מזליף ‎(Ms. ‎M. ‎מזלף; ‎Tosef. ‎ib. ‎VII ‎(VII), ‎5 ‎מנתז).

זלף ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Job ‎XXXVI, ‎27 ‎יזלפון ‎Ms. ‎(ed. ‎יזל׳ ‎Pa.). ‎-- ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎IV, ‎44b ‎bot. ‎Ib.a ‎bot. ‎וכ׳ ‎וזלפון ‎and ‎receive ‎the ‎wine ‎at ‎his ‎hands. ‎-- ‎Part. ‎זליף. ‎Targ. ‎Hab. ‎II, ‎15. ‎Pa. ‎זליף ‎to ‎squirt, ‎drip. ‎Targ. ‎Job ‎XXIX, ‎6. ‎-Keth. ‎67b ‎וכ׳ ‎ליה ‎מזלפי ‎they ‎sprinkled ‎old ‎wine ‎before ‎him ‎as ‎a. ‎perfume, ‎v. ‎זלח. ‎Ithpe. ‎אזדלף ‎to ‎flow ‎out, ‎to ‎empty ‎itself. ‎Targ. ‎Job ‎XX, ‎2s. ‎Ib. ‎XXVIII, ‎4, ‎v. ‎זלח.

זלף ‎m., ‎v. ‎זילוף.

זלתא ‎f. ‎(זלל; ‎cmp. ‎זלוע) ‎bucket, ‎hod. ‎Yeb. ‎46a ‎דטינא ‎ז׳ ‎Ar. ‎(ed. ‎זולטא, ‎prob. ‎corrupt. ‎of ‎זלועא) ‎a ‎hod ‎with ‎clay. ‎[Sabb. ‎55b ‎זלתאא, ‎v. ‎זל ‎I ‎h.]

זמא, ‎v. ‎זמי.

זמבליגא, ‎v. ‎זבליגא.

זמה, ‎v. ‎זימה.

זמום ‎m. ‎(זמם ‎II) ‎muzzle, ‎bit. ‎- ‎Pl. ‎זמומים. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎60 ‎(interpret. ‎ויפתה, ‎Gen. ‎XXIV, ‎32) ‎זמומיהם ‎התיר ‎he ‎took ‎their ‎muzzles ‎off; ‎Yalk. ‎Gen. ‎109 ‎זממיהן, ‎v. ‎זמם ‎II.

זמון, ‎v. ‎זימון.

זמורא ‎. ‎(v. ‎P. ‎Sm. ‎1138; ‎prob. ‎from ‎the ‎color ‎of ‎peeled ‎vine ‎shoots, ‎v. ‎זמורה) ‎bluish ‎-black ‎or ‎bluish-gray. ‎- ‎Pl. ‎f ‎זמורן. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎85 ‎ז׳ ‎עינוהי ‎הוין ‎his ‎eyes ‎were ‎&c.

זמורד, ‎v. ‎אזמורד.

זמורה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎זמר ‎I) ‎1) ‎vine-shoot, ‎vine-rod. ‎Sabb. ‎XVII, ‎6 ‎וכ׳ ‎שהיא ‎ז׳ ‎a ‎rod ‎which ‎is ‎tied ‎to ‎a ‎pitcher ‎(to ‎et ‎it ‎down ‎into ‎the ‎well); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Esp. ‎the ‎rod ‎as ‎an ‎officer's ‎badge ‎and ‎punishing ‎instrument. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎18 ‎וליתן ‎ז׳ ‎לו ‎and ‎to ‎give ‎him ‎the ‎rrod ‎(appoint ‎him ‎an ‎officer). ‎--- ‎הז׳ ‎בעל ‎carricr ‎of ‎the ‎rod ‎(among ‎the ‎Romans ‎Oenturio, ‎v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v.). ‎Sabb. ‎145b ‎ז ‎ובעלי ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎ובעל) ‎and ‎Centuriones, ‎v. ‎הגמון. ‎Y. ‎Sot. ‎IX, ‎24b ‎top ‎(rank ‎of ‎officers) ‎וכ׳ ‎הז׳ ‎בעל ‎האגמון ‎בעל ‎canebbearer, ‎rod-bearer, ‎strap ‎-bearer; ‎Tosef. ‎ib. ‎XV, ‎7 ‎(variously ‎corrupted, ‎v. ‎Var. ‎in ‎ed. ‎Zuck.). ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎LXXIII, ‎end; ‎Yalk. ‎ib. ‎808. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎21, ‎end; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎זמורות. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎31, ‎end ‎לפילים ‎ז׳ ‎vine-rods ‎as ‎food ‎for ‎elephants; ‎לנטיעות ‎ז׳ ‎shoots ‎for ‎future ‎plantation. ‎-- ‎2) ‎membrum ‎virile, ‎phallus. ‎Tanh. ‎Ki ‎Thetse ‎10 ‎the ‎Israelites ‎did ‎not ‎know ‎ז׳ ‎של ‎טיבה ‎מה ‎the ‎idolatrous ‎function ‎of ‎the ‎phallus ‎(with ‎ref. ‎to ‎Ez. ‎VIII, ‎17). ‎Ib. ‎הז׳ ‎את ‎. ‎. ‎חיכך ‎Esau ‎giegled ‎and ‎produced ‎the ‎phallus; ‎Pesik. ‎Zakhor, ‎p. ‎27b. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎13. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎7 ‎ובז׳ ‎. ‎. ‎בחירופיו ‎with ‎his ‎(Amalek's) ‎blasphemies ‎and ‎by ‎throwing ‎up ‎the ‎phallus ‎(taken ‎from ‎the ‎muti- ‎lated ‎Israelitish ‎bodies). ‎Ib. ‎וכ׳ ‎של ‎זמורתם ‎the ‎membra. ‎of ‎Israelites; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎13 ‎(זכרותן).

זמורתא ‎f. ‎(זמר ‎II) ‎song. ‎Sabb. ‎106b, ‎a. ‎e., ‎v. ‎גמרא.

זמזומי ‎m. ‎(infin. ‎of ‎זמזם ‎tinnire, ‎P. ‎Sm. ‎1132, ‎v. ‎זמם ‎I) ‎playing ‎on ‎a ‎tingling ‎instrument. ‎Erub. ‎104a ‎דז׳ ‎קלא ‎כי ‎as ‎the ‎sound ‎of ‎tingling; ‎[Ms. ‎M. ‎מזומה ‎דמן, ‎Ms. ‎Alf. ‎כי ‎זמומי; ‎Asheri; ‎זימזומי ‎כמו; ‎Sefer ‎ha ‎ttim ‎כמזמוטי).

זמי I, ‎זמא ‎(v. ‎זמם ‎II) ‎to ‎bind ‎over, ‎to ‎fine ‎(cmp. ‎אסר, ‎חוב ‎&c.). ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXII, ‎19 ‎(h. ‎text ‎ענש). ‎Af. ‎אזמי ‎same. ‎Ruth ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎להון ‎יזמי, ‎read ‎מזמי ‎he ‎(the ‎Roman ‎officer) ‎fines ‎them; ‎Yalk. ‎Prov. ‎959 ‎מומי ‎להון ‎(corr. ‎מז׳); ‎Pesik. ‎Shek., ‎p. ‎11b ‎ליה ‎ומומיה, ‎Ms. ‎O. ‎ליה ‎ומזמי; ‎Yalk. ‎Ex. ‎386 ‎(corr. ‎acc.). ‎lthpe. ‎אזדמי ‎to ‎be ‎fined; ‎to ‎lose. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎34 ‎דבני ‎וכ׳ ‎ת״ש ‎מזדמיין ‎אחתיה ‎Ar. ‎(ed. ‎מלכותא ‎מן ‎מתבעין) ‎that ‎his ‎sister's ‎son ‎will ‎be ‎fined ‎(or ‎lose) ‎seven ‎hundred ‎Denars. ‎Ib. ‎מארמאין ‎אתון ‎או ‎(read; ‎מזדמאין, ‎thpa.; ‎Yalk. ‎Lev. ‎665 ‎מזדמיין) ‎or ‎you ‎will ‎pay ‎&c. ‎Ib. ‎מז׳ ‎דאנן ‎. ‎.. ‎דילמא ‎(Yalk. ‎l. ‎c. ‎דאינון, ‎corr. ‎acc.) ‎didst ‎thou ‎know ‎that ‎we ‎are ‎destined ‎to ‎lose ‎&c.? ‎Ib. ‎מארסוון ‎דאינון ‎(Yalk. ‎l. ‎c. ‎מזדמיין ‎דאתון), ‎v. ‎אנס.

זמי II ‎(cmp. ‎זמם ‎I ‎a. ‎דמי) ‎to ‎think. ‎Denom. ‎זימיונא.

זמיון, ‎זמיונא, ‎v. ‎זימ׳.

זמימ־, ‎v. ‎זמם ‎I.

זמין, ‎part. ‎pass. ‎of ‎זמן.

זמינא I ‎m. ‎(זמן) ‎invited ‎guest. ‎Ned. ‎24a. ‎- ‎Pl. ‎זמיניא. ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎IX, ‎22 ‎(ed. ‎Wil. ‎זמנ׳, ‎corr. ‎acc.).