Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/423

This page needs to be proofread.
‎זנב
‎זניתא
406


‎stem; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Trnef. ‎the ‎last, ‎east. ‎Ab. ‎IV, ‎5, ‎v. ‎ארי. ‎--- ‎Euphem. ‎membrum ‎virile. ‎Tanh. ‎Ki ‎Thetse ‎10 ‎(expl. ‎ויזנב, ‎Deut. ‎XXV, ‎18) ‎ז׳ ‎מכת ‎אותן ‎הכה ‎Amalek ‎mutilated ‎them ‎by ‎cutting ‎off ‎&c.; ‎Pesik. ‎Zakhh., ‎p. ‎27a; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎12; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎13; ‎v. ‎זמורה. ‎-- ‎Denom.

זנב ‎Pi. ‎(b. ‎h.) ‎1) ‎(v. ‎Ukts. ‎I, ‎3 ‎quot. ‎in ‎preced. ‎w.) ‎to ‎cut ‎of ‎the ‎extreme ‎branches ‎of ‎the ‎vine, ‎to ‎trim. ‎Shebi. ‎IV, ‎6 ‎בגפנים ‎המזנב ‎he ‎who ‎trims ‎grape-vines. ‎-- ‎Trnsf. ‎ז׳ ‎באשכולות ‎[to ‎thin ‎the ‎clusters,] ‎to ‎diminish ‎the ‎scholars ‎by ‎persecution ‎(v. ‎אשכול). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎42; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎11; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎attack, ‎force ‎a ‎passage. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎74 ‎בקש ‎לזנבן ‎Joab ‎wanted ‎to ‎force ‎his ‎passage ‎through ‎their ‎territory; ‎Yalk. ‎Sam. ‎147.

זנבא, ‎v. ‎דגבא.

זנביה ‎pr. ‎n. ‎f. ‎Zenobia, ‎queen ‎of ‎Palmyra. ‎Y. ‎Ter. ‎VIII, ‎46b ‎bof. ‎מלכתא ‎ז׳ ‎(not ‎מלכותא).

זנגאי, ‎v. ‎זינ׳.

זנגבילא, ‎Targ. ‎Cant. ‎III, ‎9, ‎read; ‎זנבליגא=זמבליגא.

זנגבילא ‎f. ‎(~~~~~~, ‎zingiber) ‎an ‎Arabian ‎spice ‎plant, ‎prob. ‎ginger. ‎Yoma ‎81b; ‎Ber. ‎36b ‎(v. ‎Ms. ‎M. ‎in ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.), ‎v. ‎הימלתא.

זנדוקא ‎m. ‎(Syr. ‎זנדיקא, ‎P. ‎Sm. ‎1141=זזדוקא, ‎reduplic. ‎of ‎זקק, ‎cmp. ‎זיקא ‎III; ‎for ‎inserted ‎cmp ‎מזדנדזין ‎s. ‎v. ‎זעזע) ‎jailer. ‎Taan. ‎22a ‎אנא ‎ז׳ ‎Ar. ‎(ed., ‎a. ‎Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎זנדוקנא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎50; ‎Ms. ‎M. ‎בדיקנאה) ‎lI ‎am ‎a ‎jailer.

זנה, ‎v. ‎זני.

זנו, ‎v. ‎זנותא.

זנוחא ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Z'noha ‎(b. ‎h. ‎זנוח, ‎Josh. ‎XV, ‎34; ‎56) ‎in ‎Judaea. ‎Men. ‎VIII, ‎1 ‎(83b) ‎Ar. ‎a. ‎Rashi ‎(ed. ‎זטחא, ‎Ms. ‎M. ‎זדנחא, ‎Mish. ‎ed. ‎מזוניחה, ‎Mish. ‎Nap. ‎וזוניחא; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note); ‎Tosef. ‎ib. ‎IX, ‎2 ‎לחה ‎זו ‎(corr. ‎acc.).

זנונים ‎m. ‎pl. ‎(b. ‎h.; ‎זנה) ‎1) ‎prostitution; ‎ז׳ ‎בני ‎children ‎begotten ‎in ‎prostitution. ‎Pes. ‎87a ‎bot. ‎ז׳ ‎בני; ‎ib.b ‎ז׳ ‎בני ‎ובניך ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎ז׳ ‎בנים, ‎ז׳ ‎ובניך, ‎v. ‎זנן). ‎- ‎2) ‎sen- ‎sualitty. ‎Ib. ‎111a ‎ז׳ ‎רוח ‎. ‎. ‎. ‎אחדא ‎sexual ‎passion ‎will ‎seize ‎him ‎(her).

זנוק, ‎v. ‎זינוק.

זנות ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎זנה) ‎prostitution, ‎unchastity, ‎voluptu- ‎ousness. ‎Sot. ‎IX, ‎15 ‎(49b) ‎לז׳ ‎יהיה ‎הועד ‎בית ‎(=ד ‎לבית) ‎the ‎scholars ‎meeting ‎house ‎shall ‎become ‎a ‎place ‎of ‎licenti- ‎ousness ‎(where ‎low ‎people ‎assemble). ‎Num. ‎R. ‎s. ‎13 ‎על ‎אאחותו ‎ז׳ ‎for ‎seducing ‎his ‎sister. ‎Ab. ‎Zar. ‎36b ‎ז׳ ‎דרך ‎a. ‎meretrricious ‎connection, ‎opp. ‎אישות. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎26 ‎. ‎. ‎הכל ‎על ‎הז׳ ‎מן ‎חון ‎. ‎. ‎. ‎. ‎the ‎Lord ‎is ‎longsuflering ‎to ‎everything ‎except ‎debauchery. ‎Keth. ‎3a, ‎v. ‎בעילה; ‎a. ‎v. ‎fr.

זנותא, ‎זנו ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXXIII, ‎2. ‎Targ. ‎Hos. ‎IV, ‎11; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Targ. ‎Job ‎XXXVI, ‎14 ‎ז׳ ‎מרי ‎keepers ‎of ‎brothels. ‎-- ‎Sot. ‎3b ‎וכ׳ ‎בביתא ‎ז׳ ‎faithlessness ‎in ‎the ‎house ‎is ‎like ‎a ‎worm ‎in ‎poppy-plants.

זנח ‎(b. ‎h.) ‎to ‎glisten ‎(cmp. ‎דנח) ‎to ‎be ‎fat; ‎to ‎be ‎greasy, ‎foul ‎(cmp. ‎meanings ‎of ‎זהם, ‎צחן, ‎v. ‎Ges. ‎Thes. ‎s. ‎v. ‎זנח); ‎1) ‎(act. ‎verb) ‎to ‎loathe. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎LX; ‎Yalk. ‎Ps. ‎777 ‎אותי ‎זנחתם ‎אתם ‎אתכם ‎זנחתי ‎אני ‎did ‎I ‎loathe ‎you? ‎You ‎loathed ‎me. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎loth. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎41 ‎(ref. ‎to ‎זונה, ‎Ps. ‎LXXIII, ‎27) ‎הימך ‎וזנחו ‎שרחקו ‎because ‎they ‎removed ‎themselves ‎from ‎and ‎were ‎loth ‎of ‎Thee. ‎Hif. ‎הזניח ‎1) ‎to ‎declare ‎rejectable, ‎unclean; ‎(cmp. ‎זהם) ‎to ‎reject; ‎(cmp. ‎סאב, ‎רחק) ‎to ‎remove. ‎Hull. ‎7a ‎מזניחין ‎אין ‎אותו ‎we ‎must ‎not ‎detest ‎him ‎(remove ‎him ‎from ‎college). ‎Pesik. ‎R. ‎l. ‎c. ‎הימך ‎עצמם ‎יםfמזני ‎they ‎(through ‎their ‎sins) ‎remove ‎themselves ‎from ‎thee. ‎-- ‎2) ‎to ‎polish, ‎cleanse. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎1, ‎beg. ‎(ref. ‎to ‎זנוח ‎אבי) ‎I ‎Chr. ‎IV, ‎18) ‎that ‎is ‎Moses ‎מע ‎שהזניהם ‎למזניחים ‎אב ‎שהיה ‎for ‎he ‎was ‎the ‎father ‎of ‎the ‎cleaners, ‎for ‎he ‎cleansed ‎them ‎irom ‎idolatry; ‎Yalk. ‎ib. ‎428. ‎Pi. ‎זנח ‎to ‎make ‎glistening, ‎to ‎stroke, ‎dress. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20; ‎Tanh. ‎Balak ‎12 ‎זנחתיה ‎. ‎. ‎. ‎באתי ‎I ‎had ‎come ‎to ‎kill ‎her, ‎and ‎now ‎I ‎had ‎to ‎polish ‎her ‎up; ‎(Tanh. ‎ed. ‎Bub. ‎ib. ‎20 ‎זיניתה; ‎Yalk. ‎Num. ‎768, ‎Matt. ‎K. ‎to ‎Num. ‎R. ‎l. ‎c. ‎quotes ‎in ‎Tanh. ‎l. ‎c. ‎דכיתיה).

זנח, ‎Targ. ‎Ps. ‎XV, ‎5 ‎יזנה ‎ed. ‎Lag., ‎read ‎יזוח ‎or ‎יזוע.

זני, ‎זנה ‎(b. ‎h.) ‎1) ‎[to ‎run ‎to ‎and ‎fro, ‎wander;] ‎(with ‎אחר) ‎to ‎run ‎after, ‎(with ‎מאחרי) ‎to ‎run ‎away ‎from; ‎esp. ‎to ‎run ‎about ‎as ‎a ‎prostitute, ‎to ‎be ‎faithless, ‎be ‎unchaste ‎(cmp. ‎ch. ‎ברא ‎נפקת ‎for ‎זונה, ‎a. ‎טעי ‎for ‎our ‎w.). ‎Sabb. ‎55b ‎(play ‎on ‎פח, ‎Gen. ‎XLIX, ‎4) ‎זנית ‎חטאת ‎. ‎. ‎. ‎פסעת ‎thou ‎hast ‎trespassed ‎upon ‎religion, ‎sinned, ‎been ‎unchaste ‎(v. ‎זול). ‎-- ‎Snh. ‎100b ‎תזנה ‎שמא ‎lest ‎she ‎may ‎go ‎astray ‎(be ‎seduced); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎commit ‎an ‎ofense. ‎Gitt. ‎6b ‎ex- ‎plain. ‎עליו ‎ותזנה, ‎Jud. ‎XIX, ‎2, ‎cmp. ‎Targ. ‎a. ‎l. ‎Pi. ‎זינה ‎same, ‎also ‎to ‎invite ‎faithlessness, ‎to ‎excite ‎the ‎senses. ‎Sabb. ‎88b ‎חופתה ‎בתוך ‎מזנה ‎כלה ‎עלובה ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.) ‎bold ‎is ‎the ‎bride ‎who ‎thinks ‎of ‎faithlessness ‎while ‎getting ‎married; ‎Gitt. ‎36b ‎וכ׳ ‎בקרב ‎שזינתה. ‎Sot. ‎10a ‎עליו ‎מזננת ‎. ‎. ‎. ‎המזנה ‎כל ‎if ‎a ‎man ‎is ‎lewd, ‎his ‎wife ‎will ‎think ‎of ‎faithlessness ‎against ‎him; ‎Yalk. ‎Job ‎918 ‎מזנה ‎תחתיו. ‎Meg. ‎15a ‎וכ׳ ‎זיכתה ‎בשמה ‎רחב ‎Rahab ‎suggested ‎impure ‎thoughts ‎by ‎her ‎name ‎(Rahab ‎haeeonah), ‎Jael ‎wiih ‎her ‎call ‎(Jud. ‎IV, ‎18) ‎&c., ‎v. ‎זכירה; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Trnsf. ‎(of ‎plants) ‎to ‎degenerate. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎28, ‎end ‎זינתה ‎הארן ‎אף ‎the ‎earth, ‎too, ‎became ‎degenerated ‎in ‎her ‎produces; ‎v. ‎ונייא. ‎Y. ‎Kil. ‎lI, ‎beg. ‎26d ‎מזנין ‎הפירות ‎the ‎produces ‎may ‎degenerate ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XIX, ‎29).

זני, ‎זנא ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXXVIII, ‎24 ‎זניית ‎(O. ‎זניאת); ‎a. ‎e. ‎Pa. ‎זי ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XXII, ‎21 ‎לז׳ ‎ed. ‎Berl. ‎(ed. ‎Amst. ‎לזנאה); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Keth. ‎81a ‎וכ׳ ‎זנאי ‎ספק ‎there ‎is ‎a ‎doubt, ‎did ‎she ‎or ‎did ‎she ‎not ‎commit ‎adultery ‎? ‎-- ‎*Denom. ‎אייזן ‎f ‎a ‎rrunner ‎(after ‎men). ‎Snh. ‎106a ‎bot. ‎(prov.) ‎(נגדי) ‎נגרי ‎לגברי ‎א׳ ‎הואי ‎ושילטי ‎מסגני ‎after ‎(iving ‎with) ‎princes ‎and ‎governors ‎she ‎became ‎a ‎runner ‎after ‎ship ‎draggers ‎(or ‎carpenters). ‎[Our ‎w. ‎is ‎absent ‎in ‎Yalk. ‎Num. ‎785 ‎as ‎well ‎as ‎in ‎Ms. ‎M., ‎the ‎latter ‎having ‎a ‎mar- ‎ginal ‎version ‎הויא ‎אזלא.]

זניותא, ‎Ms. ‎זניו׳, ‎Targ. ‎Prov. ‎XXIX, ‎3, ‎read; ‎זנייתא. ‎זניי׳, ‎v. ‎next ‎w.

זניתא, ‎זניתא ‎(זניי׳) ‎. ‎ch. ‎=h. ‎זונה. ‎Targ. ‎Joel ‎IV, ‎3 ‎(ed. ‎Vil. ‎זניתא). ‎Targ. ‎Prov. ‎VII, ‎10. ‎Ib. ‎VI, ‎26;