Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/465

This page needs to be proofread.
‎חטה
‎חטטרת
448


חטה, ‎חיטה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎חנט) ‎[the ‎clean, ‎bright, ‎cmp. ‎נקיה ‎פת, ‎s. ‎v. ‎נקי,] ‎wheat-grain, ‎(collect.) ‎wheat. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎II, ‎12; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎3 ‎סדוקה ‎זו ‎ח׳ ‎מה ‎as ‎the ‎wheat-grain ‎is ‎slit. ‎Shebu. ‎V, ‎3 ‎ח׳ ‎אמר ‎if ‎he ‎says ‎hittah ‎(in ‎the ‎sing.). ‎Ib. ‎38a ‎חטין ‎בכלל ‎ח׳ ‎אפי׳ ‎even ‎hittah ‎means ‎a ‎quantity ‎of ‎wheat. ‎Tosef. ‎Ned. ‎III, ‎7; ‎Y. ‎ib. ‎VI, ‎end, ‎40a ‎וכ׳ ‎שאני ‎חי׳ ‎if ‎one ‎vows, ‎l ‎will ‎not ‎taste ‎hittah ‎(wheat-grains), ‎contrad. ‎to ‎הטין; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎חטים, ‎חטין, ‎חי׳. ‎Ib. ‎Pes. ‎II, ‎5. ‎Ib. ‎35a ‎ח׳ ‎מין ‎כוסמין ‎spelt ‎is ‎a. ‎species ‎of ‎wheat; ‎Men. ‎70a. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎15 ‎היו ‎ח׳ ‎'the ‎tree ‎of ‎knowledge ‎was ‎wheat. ‎Shebu. ‎l. ‎c.; ‎a. ‎fr.

חטהא, ‎v. ‎חטאה.

חטוטא, ‎v. ‎חטיטא.

חטוטרת, ‎חטרת ‎f. ‎(חטר, ‎cmp. ‎חוטר ‎II) ‎camel's) ‎hunch, ‎hump. ‎Hull. ‎IX, ‎2 ‎(Talm. ‎ed. ‎122a ‎חטר׳). ‎Sabb. ‎54a, ‎v. ‎חוטרת. ‎- ‎Pl. ‎חטוטרות, ‎חטרות. ‎Bekh. ‎VII, ‎1 ‎(43a) ‎בעלי ‎חטוטרות ‎Maim. ‎(Mishn. ‎sing.; ‎Talm. ‎ed. ‎חטרות) ‎hump- ‎backed ‎men; ‎Tosef. ‎ib. ‎V, ‎2.

חטוי, ‎v. ‎חיטוי.

חטולים, ‎v. ‎חטולים.

חטוניא, ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎IV, ‎54d ‎bot., ‎v. ‎סיטונא.

חטוף, ‎חטופא ‎m. ‎(חטף) ‎violence, ‎robbery, ‎robbed ‎Aoods. ‎Targ. ‎Jud. ‎IX, ‎24; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎חטופין, ‎חטופיא. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXII, ‎14; ‎a. ‎e.

חטופא ‎m. ‎(preced.) ‎robber, ‎violent ‎man. ‎- ‎Pl. ‎חטופין, ‎ח׳. ‎Targ. ‎Ob. ‎5; ‎a. ‎e.

חטורא ‎f. ‎ch., ‎pl. ‎constr. ‎חטוראת=h. ‎חטוטרת. ‎Targ. ‎Is. ‎XXX, ‎6 ‎Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎(Ar. ‎Ms. ‎חטוטרת; ‎ed. ‎Lag. ‎חיטורית, ‎oth. ‎ed. ‎חטוריאת).

חטותא, ‎v. ‎הטאתא.

חטחט, ‎v. ‎next ‎w. ‎חטט ‎1) ‎to ‎dig, ‎cut ‎out ‎(of ‎the ‎sucket), ‎hollow ‎out. ‎Mikv. ‎IV, ‎3 ‎וכ׳ ‎בצינור ‎החוטט ‎if ‎one ‎makes ‎a ‎cavity ‎in ‎a ‎water ‎pipe ‎for ‎the ‎deposit ‎of ‎pebbles. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎34. ‎וכ׳ ‎את ‎חוטט ‎היה ‎the ‎embryo ‎would ‎cut ‎its ‎way ‎through ‎&c. ‎Kidd. ‎24b ‎וחטטה ‎and ‎he ‎(the ‎master) ‎cut ‎it(the ‎eye) ‎out. ‎--- ‎2) ‎to ‎rake, ‎clean ‎a ‎well. ‎M. ‎Kat. ‎I, ‎2 ‎אותן ‎וחוטטין ‎and ‎you ‎may ‎clean ‎the ‎wells. ‎Ib. ‎5a ‎וכ׳ ‎חופרין ‎ואין ‎.. ‎ח׳ ‎you ‎may ‎clean ‎.o. ‎. ‎, ‎but ‎not ‎dig ‎(deepen) ‎&c. ‎[Ib. ‎חוטטין ‎ולא ‎לתוכן ‎you ‎must ‎not ‎rake ‎pebbles ‎into ‎them; ‎v., ‎however ‎vers. ‎Ms. ‎M., ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.)- ‎Y. ‎ib. ‎80b ‎bot. ‎אותן ‎חוטטין ‎וכ׳ ‎לון ‎גרפין ‎(not ‎חוטטן) ‎hott'tin ‎means ‎'they ‎rake ‎them', ‎as ‎we ‎read ‎(Mikv. ‎l. ‎c.). ‎-- ‎3) ‎to ‎take ‎sheaves ‎out ‎with ‎a ‎rake. ‎Succ. ‎I, ‎8 ‎וכ׳ ‎בגדיש ‎החוטט ‎if ‎one ‎takes ‎sheaves ‎out ‎of ‎a ‎stack, ‎so ‎as ‎to ‎form ‎a ‎shed ‎(Succah). ‎Ib. ‎15a. ‎Pi. ‎חטט ‎1) ‎to ‎rake. ‎Y. ‎Sabb. ‎III, ‎beg. ‎5c ‎לחטט ‎צריך ‎וכ׳ ‎ביד ‎he ‎must ‎rake ‎(coals ‎and ‎ashes ‎out ‎of ‎the ‎oven) ‎with ‎ahandle, ‎which ‎proves ‎thathe ‎must ‎clean ‎thoroughly. ‎-- ‎2) ‎to ‎maake ‎holes, ‎to ‎pick. ‎Tosef. ‎Mikv. ‎VII ‎(VIII), ‎2 ‎לחטט ‎צריך ‎אוצין ‎Var. ‎(ed. ‎Zuck. ‎לחטחט) ‎if ‎the ‎holes ‎in ‎the ‎baskets ‎are ‎flled ‎up ‎with ‎grapes ‎&c ‎, ‎one ‎must ‎clean ‎them ‎by ‎picking. ‎B. ‎Kam. ‎18a ‎וכ׳ ‎מחטטין ‎שהיו ‎תרנגולין ‎chickens ‎that ‎picked ‎on ‎the ‎rope ‎of ‎a ‎bucket. ‎Tosef. ‎B. ‎Mets. ‎VIII, ‎30 ‎וכ׳ ‎את ‎שמחטטין ‎(Var. ‎שמחטהטין) ‎for ‎they ‎pick ‎holes ‎in ‎the ‎walls. ‎-- ‎3) ‎(with ‎אחר) ‎to ‎dig ‎after, ‎to ‎trace ‎with ‎the ‎knife. ‎Hull. ‎74b; ‎Tosef. ‎ib. ‎VII, ‎4. ‎-- ‎4) ‎to ‎trim. ‎Sabb. ‎90a; ‎Men. ‎107a, ‎v. ‎מחם. ‎Pilp. ‎חטהט ‎same. ‎Y. ‎Orl. ‎III, ‎63a ‎אחריו ‎לחטחט ‎מצוי ‎it ‎is ‎likely ‎that ‎they ‎dig ‎after ‎it ‎(to ‎take ‎it ‎out ‎of ‎the ‎ground); ‎a. ‎e. ‎(v. ‎supra). ‎Nif. ‎נחטט ‎to ‎be ‎dug ‎out, ‎picked ‎out. ‎Kidd. ‎24b ‎נחטטה ‎עינה ‎if ‎the ‎bird's ‎eye ‎was ‎picked ‎out; ‎Zeb. ‎VII, ‎5 ‎(68b) ‎Ar. ‎(ed. ‎נסמית). ‎Hithpa. ‎התחטט ‎to ‎be ‎exhummed. ‎Yeb. ‎63b ‎מתחטטין ‎מתים ‎the ‎dead ‎are ‎exhumed ‎(by ‎the ‎Guebres). ‎Polel ‎(of ‎חוט), ‎part. ‎מחוטט ‎(v. ‎מהט) ‎stinging ‎(the ‎eye), ‎dazzling, ‎v. ‎infra. ‎Hithpol. ‎התחוטט ‎to ‎be ‎cut ‎(of ‎jewels), ‎to ‎be ‎polished, ‎glisten. ‎Meg. ‎12aa(play ‎on ‎בהט, ‎Esrh. ‎I, ‎6) ‎שמתחוטטות ‎אבנים ‎במקומן ‎לעינים ‎המחוטטות ‎אבנים ‎וי״א ‎בעליהן ‎על ‎Ms. ‎r. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎. ‎note ‎5) ‎stones ‎which ‎glisten ‎on ‎those ‎who ‎wear ‎them, ‎and ‎some ‎say, ‎Stones ‎which ‎dazzle ‎the ‎eyes ‎in ‎the ‎place ‎where ‎they ‎are ‎found.

חטט I ‎ch. ‎same, ‎to ‎dig, ‎hollow ‎out. ‎Hull. ‎25a; ‎Sabb. ‎103a ‎וכ׳ ‎קפיזא ‎דחט ‎Ar. ‎(ed. ‎דחק) ‎he ‎hollowed ‎out ‎a ‎K'fiבa ‎(smaller ‎measure) ‎whereas ‎the ‎material ‎was ‎large ‎enough ‎for ‎a ‎Kab. ‎Pes. ‎28a ‎(prov.) ‎בגויה ‎נגרא ‎דחט ‎כפא ‎ונישלוף ‎חרדלא ‎נשרי ‎Ms. ‎M. ‎(read: ‎ונישרוף; ‎ed. ‎נגרא ‎דחט׳ ‎וכ׳ ‎נשרוף ‎בגווה; ‎Var. ‎דחק) ‎in ‎the ‎ladle ‎which ‎the ‎artisan ‎hollowed ‎out, ‎he ‎shall ‎have ‎mustard ‎soaked ‎and ‎shall ‎swallow ‎it ‎(man ‎is ‎paid ‎with ‎his ‎own ‎coin). ‎Pa. ‎חטט ‎to ‎dig ‎after, ‎exhume. ‎Yeb. ‎63b ‎מחטטי ‎קא ‎שכבי ‎they ‎(the ‎Guebres) ‎exhume ‎the ‎(Jewish) ‎dead. ‎[B. ‎Bath. ‎58a, ‎v. ‎חטיטא.]

חטט II, ‎Pa. ‎חטיט ‎(sec. ‎r. ‎of ‎חוט ‎II) ‎to ‎sew. ‎Targ. ‎Gen. ‎III, ‎7. ‎Targ. ‎Ez. ‎XIII, ‎18.

חטט, ‎pr ‎חטטים, ‎חטטין ‎(חטט, ‎cmp. ‎חזית) ‎scab, ‎scurf, ‎sores. ‎Yoma ‎77b. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎19.

חטטא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Job ‎XXX, ‎24 ‎חטטיה ‎ed. ‎Lag. ‎(oth. ‎ed. ‎חטטי, ‎pl.; ‎h. ‎text ‎פיד).

חטטרת, ‎v. ‎חטוט׳. ‎חמי, ‎חטא, ‎חטה ‎I ‎(o ‎slro ‎tdiy, ‎saunter ‎(v. ‎Fl. ‎to ‎Levy ‎Targ. ‎Dict. ‎I, ‎424a),] ‎to ‎live ‎in ‎luxury, ‎to ‎be ‎like ‎a ‎nobleman, ‎to ‎be ‎well ‎dressedd, ‎clean ‎&c. ‎(cmp. ‎פבק, ‎פרנק). ‎Pi. ‎חטא, ‎הטה ‎to ‎make ‎look ‎well, ‎polish, ‎dress, ‎cleanse, ‎prepare. ‎Hull. ‎27a ‎(play ‎on ‎ושחט, ‎Lev. ‎I, ‎5) ‎ששח ‎ממקום ‎חטהו ‎from ‎the ‎place ‎where ‎the ‎animal ‎bends ‎(its ‎head, ‎the ‎front ‎of ‎the ‎neck), ‎cleanse ‎it ‎(let ‎its ‎blood ‎run ‎out). ‎Ib. ‎הוא ‎דדכויי ‎לישנא ‎חטהו ‎דהאי ‎ממאי ‎how ‎can ‎you ‎prove ‎that ‎this ‎hattehu ‎has ‎the ‎meaning ‎of ‎cleansing? ‎-- ‎Ib. ‎חטהו ‎שסח ‎ממקום ‎from ‎where ‎it ‎utters ‎sound, ‎cleanse ‎it. ‎[Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎2, ‎v. ‎infra.] ‎Hithpa. ‎התחטא, ‎התחטה, ‎Nithpa. ‎נתח׳ ‎1) ‎to ‎ennoy, ‎to ‎be ‎gratified. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎2 ‎[read:] ‎שישראל ‎. ‎. ‎חיטויין ‎כל ‎וכ׳ ‎מתחטין ‎allluxuries ‎and ‎enjoymentswhich ‎lIsrael ‎iindulge