Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/467

This page needs to be proofread.
‎חטיפיתא
‎חיבוט
450


חטיפיתא, ‎v. ‎חטפיתא

חטיתא ‎f. ‎(חטי ‎I) ‎tenderness, ‎delicate ‎health. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Deut. ‎XXVIII, ‎56.

חטם ‎m. ‎(v. ‎חוטם) ‎the ‎young ‎camel's ‎ring ‎or ‎staff ‎put ‎tthrough ‎the ‎nose, ‎v. ‎זממא. ‎Sabb. ‎V, ‎1(51b); ‎Y. ‎Bets. ‎II, ‎61c ‎bot.

חטן, ‎Y. ‎Shebi. ‎VII, ‎beg. ‎37b, ‎v. ‎טין, ‎טנן.

חטף ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎חטט, ‎a. ‎גזל ‎with ‎גזז) ‎1) ‎to ‎seize, ‎rob. ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎3c ‎bot. ‎(ref. ‎to ‎I ‎Kings ‎VIII, ‎54) ‎ככפים ‎וכ׳ ‎בבנין ‎חטפו ‎שלא ‎הללו ‎ed. ‎Krot. ‎(oth. ‎ed. ‎נטפו, ‎prob. ‎נטנפו, ‎v. ‎טנף) ‎like ‎those ‎hands ‎which ‎did ‎not ‎rob ‎anything ‎at ‎building ‎the ‎Temple. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎ממנה ‎וחטפו ‎and ‎snatched ‎it ‎(the ‎letter ‎of ‎divorce) ‎out ‎of ‎her ‎hands; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Koh. ‎R. ‎toVII, ‎26, ‎v. ‎חטב. ‎- ‎2)(cmp. ‎Lat. ‎carpo)to ‎do ‎a ‎thing ‎with ‎haste, ‎esp. ‎(v. ‎Ber. ‎35a ‎sq., ‎Tosef. ‎ib. ‎IV, ‎1) ‎to ‎break ‎without ‎benediction. ‎Tosef. ‎Pes. ‎X, ‎9 ‎לתינוק ‎מצה ‎חוטפין ‎matzah ‎is ‎distributed ‎among ‎the ‎children ‎before ‎the ‎regular ‎turn ‎in ‎the ‎Passover ‎ceremonies, ‎in ‎order ‎that ‎they ‎may ‎not ‎fall ‎asleep; ‎Pes. ‎109a ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎50; ‎oth. ‎opin. ‎in ‎comment.). ‎Part. ‎pass. ‎חטוף, ‎.. ‎חטופה ‎snatched, ‎abrupt. ‎M. ‎Kat. ‎28a ‎ח׳ ‎מיתה ‎פתאם ‎מת ‎if ‎one ‎dies ‎suddenly, ‎it ‎is ‎called ‎an ‎abrupt ‎death ‎(snatched ‎by ‎death); ‎Treat ‎S'mah. ‎ch. ‎III ‎ח׳ ‎מיתה ‎. ‎. ‎. ‎לארבעה ‎after ‎four ‎or ‎five ‎days ‎of ‎sickness, ‎it ‎is ‎called ‎&c.; ‎v. ‎דחף. ‎-- ‎ח׳ ‎אמן, ‎v. ‎אמ ‎II. ‎Hithpa. ‎התהטף ‎to ‎be ‎snattched, ‎hurried. ‎Y. ‎Ber. ‎VIII, ‎end, ‎12c ‎he ‎who ‎says ‎a ‎hurried ‎Amen' ‎-- ‎שנותיו ‎יתחטפו ‎his ‎years ‎will ‎be ‎hurried ‎(he ‎will ‎die ‎an ‎untimely, ‎sudden ‎death, ‎v. ‎supra); ‎Bab. ‎ib. ‎47a.

חטף, ‎חטיף ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎seize, ‎snatch. ‎Targ. ‎Jud. ‎XXI, ‎21. ‎Targ. ‎IKings ‎XX, ‎33 ‎מיניה ‎וחטפוהא ‎they ‎snatched ‎theword ‎hastily ‎from ‎him ‎(h. ‎text ‎הממנו ‎ויחלטו); ‎a. ‎e. ‎- ‎B. ‎Bath. ‎33b, ‎sq. ‎מיניה ‎חטפהה ‎דמיחטף ‎that ‎he ‎took ‎it ‎from ‎him ‎forcibly. ‎Hull. ‎133a ‎מתנתא ‎חטיפנא ‎הוה ‎I ‎used ‎to ‎take ‎the ‎priest's ‎gifts ‎eagerly ‎(v. ‎חבב). ‎Erub. ‎54a ‎וכ׳ ‎ואכול ‎חטוף ‎make ‎haste ‎and ‎eat ‎&c. ‎(enjoy ‎life, ‎while ‎you ‎live). ‎-- ‎2) ‎to ‎do ‎violence, ‎strain ‎(the ‎text), ‎to ‎mis- ‎interpret. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXII, ‎26. ‎-- ‎3) ‎(of ‎animals ‎of ‎prey) ‎to ‎tear. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎I, ‎2 ‎חטפין ‎דובין ‎(read; ‎דיבין) ‎the ‎wolves ‎(on ‎Solomon's ‎throne) ‎made ‎an ‎attempt ‎to ‎tear ‎(the ‎false ‎witness). ‎Ib. ‎וכ׳ ‎לבהון ‎למחטוף, ‎as ‎if ‎to ‎tear ‎the ‎hearts ‎&c. ‎Pa. ‎חטף ‎same. ‎Ib. ‎(of ‎hawks). ‎thpe. ‎אתחטף ‎to ‎be ‎robbed, ‎be ‎snatched. ‎Targ. ‎Prov. ‎XIII, ‎2. ‎- ‎Y. ‎Kidd ‎I, ‎60b ‎top ‎מתחטפא ‎והיא ‎and ‎it ‎is ‎taken ‎by ‎force ‎(confiscated).

חטפא, ‎חיטפא ‎m. ‎(preced.)robbery, ‎violence. ‎Targ. ‎Ez. ‎XLV, ‎9. ‎Targ. ‎Is. ‎LX, ‎18.

חטפא, ‎חטפה ‎v. ‎חטיפה.

חטפיתא, ‎חטיפי׳ ‎f. ‎(preced. ‎wds.) ‎name ‎of ‎an ‎un- ‎clean ‎bird ‎(h. ‎תחמס), ‎ostrich(?). ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XI, ‎16; ‎Deut. ‎XIV, ‎15. ‎חטר ‎1) ‎to ‎cut ‎off ‎(denom. ‎חוטרא ‎I, ‎twig, ‎cmp. ‎גזע ‎&c.). ‎-- ‎2) ‎to ‎fence ‎in ‎(cmp. ‎גדר, ‎גזר ‎&c.). ‎Targ. ‎Job ‎XIX, ‎8. ‎-- ‎Denom. ‎חוטרא ‎II. ‎-- ‎3) ‎(denom. ‎of ‎חוטרא ‎I) ‎to ‎whip, ‎strike. ‎Sabb. ‎67a ‎חטרתיה ‎דחמרא ‎בלועא ‎(Ms. ‎M. ‎חטבתיה) ‎with ‎an ‎ass' ‎jaw ‎I ‎should ‎strike ‎him. ‎Pa. ‎חטר ‎to ‎prorride ‎with ‎a ‎vertical ‎stroke ‎(חוטרא). ‎Men. ‎29b ‎דחר״ת ‎לגגיה ‎להו ‎דחטרי ‎(Ms. ‎M. ‎ליה ‎חטרי ‎דהוו ‎Pe.) ‎they ‎used ‎to ‎put ‎a ‎vertical ‎stroke ‎on ‎the ‎roof ‎of ‎the ‎Heth.

חטר, ‎חטר, ‎חטרא, ‎חט׳, ‎v. ‎חוטרא. ‎(Y. ‎ז. ‎Kat. ‎III, ‎83d ‎top ‎חטריה ‎מן ‎נחית, ‎read ‎חמריה.]

חטרת, ‎v. ‎חטוטרת.

חטתא, ‎v. ‎חטאתא.

חי ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎חיה) ‎1) ‎living, ‎alive; ‎living ‎creature; ‎healthy. ‎Ber. ‎27b ‎וכ׳ ‎החי ‎יכול ‎מת ‎והוא ‎חי ‎אני ‎אלמלא ‎if ‎I ‎were ‎alive ‎and ‎he ‎dead, ‎the ‎living ‎one ‎might ‎give ‎the ‎lie ‎to ‎the ‎dead. ‎Ib. ‎V, ‎5 ‎חי ‎זה ‎this ‎one ‎is ‎destined ‎to ‎live ‎(recover). ‎Sabb. ‎94a, ‎a. ‎e. ‎עצמו ‎את ‎נושא ‎החי ‎a ‎living ‎being ‎carries ‎itself ‎(the ‎carrying ‎of ‎a ‎living ‎being ‎on ‎the ‎Sabbath ‎is ‎not ‎unlawful). ‎Ib. ‎X, ‎5 ‎במטה ‎החי ‎את ‎(he ‎who ‎carries) ‎a ‎living ‎person ‎on ‎a ‎couch; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎--אבר־ ‎החי ‎מן, ‎v. ‎אבר. ‎-- ‎Pl. ‎חיים, ‎חיין. ‎Ab. ‎IV, ‎22 ‎לידון ‎והח׳ ‎and ‎the ‎living ‎are ‎destined ‎to ‎be ‎judged. ‎Sabb. ‎94a ‎ח׳ ‎בין ‎שחוטין ‎ובין ‎whether ‎alive ‎or ‎slaughtered; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Ab. ‎Zar. ‎5b ‎(ref. ‎to ‎החי, ‎Gen. ‎VI, ‎19) ‎וכ׳ ‎ראשי ‎שחיין ‎the ‎ends ‎of ‎whose ‎limbs ‎live ‎(exist). ‎-- ‎2) ‎in ‎natural ‎condition, ‎raw ‎(opp. ‎בשול); ‎unmixed ‎(opp. ‎מזוג). ‎Snh. ‎70a ‎חי ‎בשר ‎raw ‎meat, ‎חי ‎יין ‎unmixed ‎wine. ‎Ab. ‎Zar. ‎38a, ‎a. ‎fr. ‎הנאכל ‎חי ‎שהוא ‎כמות ‎what ‎is ‎eatable ‎in ‎its ‎natural ‎state; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pesm. ‎חיה. ‎Hull.. ‎42a ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XI, ‎2) ‎וכ׳ ‎אכול ‎ח׳ ‎what ‎is ‎in ‎a ‎healthy ‎condition ‎(viable), ‎you ‎may ‎eat, ‎v. ‎טרפה. ‎[V. ‎חיה.]

חי, ‎חיא, ‎חייא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Gen. ‎IX, ‎3; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Targ. ‎Ex. ‎XII, ‎ם ‎חי ‎כד ‎(half-)raw; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Sabb. ‎18b ‎חייא ‎קרא ‎raw ‎cabbage. ‎-- ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXII, ‎7 ‎[read;] ‎למיתא ‎דבעי ‎חי ‎חשיך ‎luckless ‎in ‎the ‎living ‎one ‎that ‎is ‎dependent ‎on ‎the ‎dead; ‎Yalk. ‎ib. ‎686; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎חיין, ‎חייא, ‎חיי. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXXVIII, ‎20. ‎Targ. ‎Num. ‎XVII, ‎13; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Snh. ‎98b ‎הוא ‎ח׳ ‎מן ‎אי ‎if ‎he ‎is ‎one ‎of ‎the ‎living ‎(the ‎present ‎age); ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5a ‎top; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎PPem. ‎חייא, ‎חיא, ‎חיתא, ‎חיי׳. ‎Targ. ‎Gen. ‎I, ‎20. ‎Targ. ‎Y.ib. ‎XXXVII, ‎2; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Sabb. ‎18b ‎ח׳ ‎קדרא ‎a ‎raw ‎dish. ‎-- ‎Pl. ‎חייתא, ‎חיין. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎I, ‎21; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Ex. ‎I ‎19 ‎(strong). ‎-- ‎[B. ‎Kam. ‎38b ‎חיה ‎דהוה ‎(h. ‎form.) ‎that ‎she ‎would ‎have ‎lived.

חיא, ‎v. ‎חרי.

חיב, ‎חיבא, ‎v. ‎חיי׳.

חיבה, ‎v. ‎חבה.

חיבובא, ‎censtr. ‎חיבוב, ‎חב׳ ‎m. ‎(חבב) ‎love; ‎loved ‎obect. ‎Targ. ‎Mic. ‎VI, ‎7; ‎a. ‎e. ‎- ‎Sabb. ‎130a, ‎v. ‎הבב.

‎.laying ‎down, ‎pressing. ‎Succ ‎(חבט)m. ‎חב׳ ‎,חיבוט ‎IV, ‎6 ‎חריות ‎ח׳ ‎יום ‎the ‎day ‎of ‎laying ‎down ‎the ‎twigs. ‎Ib. ‎43b.