Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/549

This page needs to be proofread.
‎טילוא
‎טינוף
532


‎Ib. ‎30a ‎bot. ‎(by ‎חד ‎יין ‎is ‎meant) ‎וכ׳ ‎חריפא ‎ט׳ ‎the ‎austere ‎tila ‎which ‎bursts ‎the ‎bag. ‎Gitt. ‎70a ‎the ‎worst ‎of ‎all ‎is ‎וכ׳ ‎טיליא ‎white ‎t.

*טילוא ‎m. ‎(טלי, ‎v. ‎טלאי) ‎patch, ‎rag; ‎trnsf. ‎insignif- ‎icant ‎person. ‎-- ‎Pl. ‎טילוי. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎XI, ‎10 ‎סירוי ‎ט׳ ‎כל ‎טפשן ‎. ‎. ‎. ‎all ‎rags ‎are ‎'ill-smells ‎(paltry ‎persons ‎are ‎quarrelsome), ‎and ‎all ‎iill ‎smells' ‎are ‎foolish.

טילוליא, ‎v. ‎טלטולייא.

טילטול, ‎טילטולא ‎sc, ‎v. ‎sub ‎טלט׳.

טיליא, ‎טילייא, ‎v. ‎טילא.

טילמא, ‎v. ‎טלומא.

טילפא, ‎v. ‎טלפא.

טימהא, ‎טימהון, ‎v. ‎טימי ‎I.

טימוס, ‎v. ‎טומוס.

טימוק, ‎Y. ‎Dem. ‎II, ‎beg. ‎22b, ‎read; ‎סימוק ‎(v. ‎R. ‎S. ‎to ‎Dem. ‎II, ‎1).

טימורא, ‎טמו׳ ‎m. ‎(טמר) ‎1) ‎secrecy. ‎Targ. ‎Prov. ‎IX, ‎17 ‎ed. ‎Lag. ‎a. ‎oth. ‎(some ‎ed. ‎טיטויא, ‎טיטורא; ‎corr. ‎acc.). ‎- ‎[Targ. ‎Ps. ‎XI, ‎4 ‎טימורוי ‎ed. ‎Lag., ‎v. ‎תימרא.] ‎-- ‎Targ. ‎Job ‎XL, ‎21 ‎טמור ‎constr. ‎-- ‎2) ‎hiding, ‎turning ‎aaway. ‎Ib. ‎XXIV, ‎15.

טימורתא, ‎טמו׳ ‎f. ‎same. ‎Targ. ‎Koh. ‎X, ‎20 ‎(ed. ‎Amst. ‎טמו׳).

טימטום ‎m. ‎(next ‎w.) ‎becoming ‎a ‎cohesive ‎shapeless ‎mass. ‎Y. ‎Hall. ‎III, ‎beg. ‎59a, ‎contrad. ‎to ‎גילגול.

טימטם ‎(Pilp. ‎of ‎טמם) ‎1) ‎to ‎knead ‎into ‎a ‎cohesive ‎shapeless ‎mass, ‎contrad. ‎to ‎גלגל ‎to ‎roll ‎and ‎shape ‎the ‎dough. ‎Hall. ‎III, ‎1 ‎בשעורים ‎טימטמה ‎after ‎one ‎has ‎formed ‎a ‎lump ‎of ‎barley ‎flour; ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎11; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎thicken, ‎obstruct, ‎esp. ‎to ‎blunt ‎the ‎understanding. ‎Pes. ‎42a ‎מטמטם ‎הלב ‎את ‎obstructs ‎the ‎heart ‎(makes ‎a ‎person ‎dull). ‎Yoma ‎39a ‎ונטמתם ‎. ‎. ‎. ‎מטמטמת ‎עבירה ‎Ms. ‎(ed. ‎ונטמטם, ‎corr. ‎acc.) ‎sin ‎dulls ‎the ‎heart ‎of ‎man, ‎read ‎not ‎(Lev. ‎XI, ‎43) ‎v'nitmethem ‎(you ‎will ‎be ‎defiled) ‎but ‎un'tam- ‎mothem ‎(from ‎טמם) ‎(you ‎will ‎become ‎dull-hearted); ‎Yalk. ‎Lev. ‎545. ‎-- ‎Ch. ‎טמטם. ‎Hithpalp. ‎היטמטם ‎to ‎become ‎a ‎shapeless ‎mass. ‎Hall. ‎l. ‎c. ‎ותטמטם; ‎Tosef. ‎ib. ‎l. ‎c. ‎ותיטמטים.

טימי I ‎f. ‎(~~~~, ‎infected ‎like ‎a ‎native ‎word; ‎cm ‎p. ‎אוני ‎1) ‎1) ‎valuation, ‎value, ‎consideration. ‎Targ. ‎Esth. ‎III, ‎8. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XX, ‎19 ‎טימהון. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXXI, ‎10 ‎טימהא ‎(missing ‎in ‎some ‎eds.) ‎her ‎value. ‎-- ‎Y. ‎Peah ‎I, ‎15d ‎bot., ‎a. ‎fr. ‎ט׳ ‎לה ‎דלית ‎invaluable ‎(cmp. ‎אטימיטון). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎2, ‎beg., ‎v. ‎אוני ‎I. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎XI, ‎9 ‎מה ‎ט׳ ‎אייתי ‎דאכלת ‎make ‎payment ‎for ‎what ‎thou ‎hast ‎eaten; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Shek. ‎V, ‎end, ‎49b ‎[read] ‎קופד ‎וזבין ‎טימיתה ‎לך ‎הא ‎here ‎is ‎its ‎price ‎and ‎buy ‎a ‎piece ‎of ‎meat ‎for ‎it. ‎Y. ‎Taan. ‎I, ‎64b ‎bot. ‎טימיתיה ‎(not ‎תי. ‎. ‎.) ‎the ‎money ‎received ‎for ‎it; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Also; ‎טימין ‎(accus. ‎of ‎׳aa~). ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXIII, ‎15. ‎Targ. ‎Esth. ‎VII, ‎44. ‎-- ‎2) ‎dignity, ‎olyect ‎ofworship. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎42d ‎דרומי ‎ט׳ ‎the ‎figure ‎of ‎a ‎Roman ‎deity. ‎[Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXXIV, ‎30, ‎v. ‎טיב ‎II]

*טימי II ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Iimi. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎IX, ‎7 ‎יהושוע ‎ר׳ ‎כ׳ ‎דר׳ ‎בריה ‎(Yalk. ‎Koh ‎979 ‎only ‎שמלאי ‎ר׳).

טימיון, ‎v. ‎טמיון.

טימייא, ‎v. ‎טמיא.

טימין I ‎m. ‎pl., ‎constr. ‎טימי ‎(Chaldaism, ‎v. ‎טמיא) ‎bones. ‎Tanh. ‎Mick. ‎2 ‎(play ‎on ‎חרטמים, ‎Dan. ‎II, ‎2) ‎אלו ‎מתים ‎בטימי ‎. ‎. ‎. ‎those ‎who ‎consult ‎the ‎bones ‎of ‎the ‎dead.

טימין II ‎price, ‎v. ‎טימי ‎I.

טימיסמירות, ‎v. ‎טובוס.

טימיקון, ‎v. ‎טמיקון.

טימיתא, ‎v. ‎טימי ‎I.

טימס, ‎טימסמירות, ‎v. ‎טומוס.

טין ‎to ‎moisten, ‎v. ‎טנן.

טין, ‎טינא ‎m. ‎ch. ‎(v. ‎next ‎w.) ‎mud, ‎clay. ‎Targ. ‎Ez. ‎XIII, ‎11. ‎Targ. ‎Zech. ‎X, ‎51ed. ‎Lag. ‎סין; ‎h. ‎text ‎טיט). ‎Targ. ‎Ex. ‎I, ‎14 ‎(h. ‎text ‎חמר); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Ab. ‎Zar. ‎39a ‎וכ׳ ‎ט׳ ‎מרבי ‎דלא ‎(not ‎מרבה) ‎the ‎muddy ‎soil ‎of ‎the ‎river ‎suffers ‎no ‎unclean ‎fish ‎to ‎live ‎in ‎it; ‎Succ. ‎18a ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎(ed. ‎טינייהו, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎40). ‎Yoma ‎29a ‎ט׳ ‎בר ‎ט׳ ‎cement ‎made ‎out ‎of ‎cement ‎(that ‎has ‎before ‎been ‎used, ‎is ‎hard ‎to ‎make). ‎B. ‎Bath. ‎3a ‎בט׳ ‎when ‎clay ‎has ‎been ‎used ‎as ‎cement, ‎contrad. ‎to ‎ריכסא. ‎Ib. ‎73b, ‎v. ‎אכלה ‎I; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Sabb. ‎67a, ‎v. ‎טיט.

טינא, ‎טינה ‎f. ‎(טנן) ‎1) ‎moist ‎muddy ‎ground, ‎clay. ‎Y. ‎Kil. ‎II, ‎27d ‎top, ‎a. ‎e., ‎v. ‎גריד. ‎Y. ‎Shebi. ‎II, ‎3d ‎עפר ‎ט׳ ‎לה ‎עושה ‎by ‎covering ‎it ‎with ‎earth ‎he ‎prepares ‎for ‎the ‎plant ‎a ‎muddy ‎ground. ‎Y. ‎Kidd. ‎III, ‎end, ‎65a ‎(prov). ‎וכ׳ ‎ט׳ ‎אצל ‎כ׳ ‎מוליכין ‎mud ‎is ‎carried ‎to ‎mud, ‎and ‎thorns ‎to ‎thorns. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎5, ‎beg.; ‎Yalk. ‎Prov. ‎938 ‎הט׳ ‎מפני ‎on ‎account ‎of ‎the ‎moist ‎soil. ‎-- ‎2) ‎(cmp. ‎זימה ‎a. ‎טננא) ‎im- ‎pure ‎thought, ‎lust. ‎Hag. ‎15b ‎בלבם ‎היתה ‎ט׳ ‎there ‎was ‎impurity ‎in ‎their ‎hearts ‎(heathen ‎sensuality). ‎Snh. ‎75a ‎ט׳ ‎לבו ‎העלה ‎a ‎vehement ‎passion ‎seized ‎him ‎(which ‎threatened ‎his ‎health).

טינדיסין, ‎טנ׳, ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XXV, ‎31, ‎דפריסן ‎כט׳. ‎read ‎דפריסין ‎כטינרי, ‎v. ‎טינרא.

טינה, ‎v. ‎טינא.

טינון, ‎v. ‎טיינון.

טינוף, ‎טנ׳ ‎m. ‎(טנף) ‎filth, ‎impurity, ‎defilement. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎V, ‎3. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎5 ‎ט׳ ‎לשון ‎nirpim ‎(Ex. ‎V, ‎8) ‎has ‎the ‎l ‎meaning ‎of ‎uncleanliness ‎(in ‎secretory ‎functions, ‎v. ‎רפי), ‎opp. ‎קדושים. ‎Bekh. ‎III, ‎1 ‎ט׳ ‎a ‎discharge ‎from ‎the ‎womb ‎. ‎indicating ‎abortion; ‎Nidd. ‎25a; ‎a. ‎e. ‎טיגופא, ‎׳Tט ‎ch. ‎same. ‎Sabb. ‎125a. ‎טינופת, ‎ט׳ ‎. ‎1) ‎same. ‎Meg ‎3a ‎(n ‎Chald. ‎diict.)