Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/555

This page needs to be proofread.
‎טלמא
‎טמא
538


‎Ps. ‎CXIX, ‎122; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎טלים, ‎(טלום). ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎33. ‎Targ. ‎Ps. ‎CIII, ‎6 ‎(some ‎ed. ‎incorr. ‎טלו׳); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎12 ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XXIII, ‎35) ‎וכ׳ ‎ליה ‎טלמין ‎they ‎overcharge ‎him ‎(in ‎his ‎drunkenness), ‎and ‎he ‎knows ‎it ‎not ‎&c. ‎Pa. ‎טלים ‎same. ‎Targ. ‎I ‎Chr. ‎XVI, ‎211.

טלמא, ‎v. ‎מולמא ‎I.

*טלמיא ‎m. ‎(v. ‎טולמא ‎I) ‎cake-baker. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎V, ‎10. ‎[Y. ‎Snh. ‎II, ‎20c ‎bot. ‎טלמא ‎מנהם, ‎perh. ‎טלמיא ‎מנחם]

טלמסן, ‎v. ‎טולמיסין.

טלני ‎m. ‎pl. ‎(טלל ‎II) ‎[sporters,] ‎night ‎demons, ‎urchins. ‎Targ. ‎Cant. ‎III, ‎8. ‎Ib. ‎IV, ‎6. ‎Targ. ‎Koh. ‎II, ‎. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎VI, ‎24 ‎טלוי ‎(corr. ‎acc.)

טלניתא, ‎v. ‎טליותא.

*טלנס, ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎8 ‎ט׳ ‎כמין, ‎read; ‎נילוס ‎כמי ‎like ‎the ‎inundation ‎of ‎the ‎Nile ‎(so ‎did ‎the ‎fire ‎spread ‎from ‎the ‎furnace ‎when ‎it ‎was ‎broken ‎through); ‎v. ‎אוקיי. ‎[The ‎entire ‎passage ‎from ‎כיצד ‎to ‎אוקיי ‎belongs ‎to ‎VII, ‎9, ‎after ‎the ‎words; ‎הכבשן ‎שנפרן ‎מכאן; ‎v. ‎סלטיא.]

טלע I ‎(b. ‎h. ‎צלע; ‎cmp. ‎טלל) ‎[to ‎hang ‎over, ‎incline,] ‎to ‎halt. ‎Af. ‎אטלע ‎same. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXII, ‎32, ‎v. ‎טלח. ‎[Yeb. ‎39b ‎וכ׳ ‎דגליך ‎לה ‎אטלע ‎turn ‎thy ‎right ‎foot ‎towards ‎her ‎וכ׳ ‎לה ‎ואטלע ‎and ‎he ‎did ‎so, ‎Rashi; ‎v. ‎next ‎w.] ‎Ithpe. ‎איטלע ‎to ‎become ‎lame. ‎Meg. ‎22b; ‎Taan ‎25a; ‎Succ. ‎53a.

טלע II ‎(cmp. ‎preced.) ‎to ‎loosen, ‎untie. ‎Targ. ‎Ruth ‎IV, ‎7; ‎8 ‎(h. ‎text ‎שלף). ‎Targ. ‎Lam. ‎IV, ‎3 ‎(h. ‎text ‎חלן). ‎Ithpe. ‎איטלע ‎to ‎be ‎untied, ‎taken ‎of. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXIX, ‎4. ‎-- ‎Yeb. ‎39b ‎וכ׳ ‎לה ‎איטלע ‎ed. ‎(Ar. ‎לך) ‎have ‎the ‎shoe ‎of ‎thy ‎right ‎food ‎untied ‎(for ‎her); ‎וכ׳ ‎ליה ‎ואטלע ‎Ar. ‎and ‎he ‎loosened ‎the ‎shoe ‎of ‎. ‎. ‎., ‎and ‎she ‎took ‎it ‎off ‎(ed. ‎לה ‎ואיט׳ ‎and ‎he ‎had ‎his ‎shoe ‎. ‎. ‎. ‎loosened ‎&c.); ‎[other ‎interpret., ‎v. ‎preced.]. ‎Af. ‎אטלע ‎to ‎untie, ‎v. ‎supr.

טלף ‎c. ‎(cmp. ‎צלף) ‎[glittering, ‎pealing,] ‎hoof, ‎esp. ‎(b. ‎h. ‎פרסה) ‎cloven ‎foot. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎18 ‎beg. ‎B. ‎Bath ‎75b; ‎Kidd. ‎22b ‎בטלפה ‎אחזה ‎if ‎he ‎seized ‎the ‎animal ‎by ‎its ‎hoof. ‎-- ‎Du. ‎טלפיים, ‎טלפים, ‎טלפרין, ‎pl. ‎טלפים ‎(), ‎טלפות. ‎Bekh. ‎44a; ‎Tosef. ‎Par. ‎II ‎()), ‎2. ‎- ‎Par. ‎II, ‎2 ‎וכ׳ ‎וטלפיה ‎שקרניה; ‎Bekh. ‎l. ‎c. ‎וטלפים ‎שקרנים ‎(corr. ‎acc.). ‎Nidd. ‎VI, ‎9 ‎ט׳ ‎לו ‎יש ‎has ‎cloven ‎feet. ‎Ruth ‎R. ‎to ‎III, ‎13 ‎סוסי ‎מטלפי ‎by ‎the ‎hoofs ‎of ‎my ‎horse(counting ‎his ‎steps,Iknow ‎the ‎distance); ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎8 ‎(v. ‎next ‎w.). ‎-- ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎28d ‎bot. ‎טלפיה ‎ואין ‎סדוקות ‎and ‎are ‎not ‎her ‎feet ‎cloven ‎(is ‎she ‎not ‎clean ‎for ‎you, ‎fit ‎to ‎be ‎your ‎wife)?- ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎X ‎VIII,11טלפות ‎וכ׳ ‎סוסיהן ‎the ‎hoofs ‎of ‎their ‎horses ‎fell ‎of; ‎a. ‎e. ‎[Tosef. ‎Ckts. ‎II, ‎10 ‎טלפין ‎Var., ‎v. ‎מילפפון]

טלף, ‎טלפא, ‎טיל׳ ‎ch. ‎1) ‎same. ‎Pl. ‎טלפין, ‎טלפייא. ‎טלפי, ‎טיל׳. ‎Targ. ‎Lev. ‎XI, ‎3; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎77b ‎bot. ‎וכ ‎דסוסיי ‎ט׳ ‎מן ‎by ‎counting ‎the ‎steps ‎of ‎my ‎horse ‎&c, ‎v. ‎preced. ‎-- ‎Denom. ‎מטלף, ‎מיטלף, ‎מטלף ‎(מטילפא) ‎with ‎cloven ‎foot, ‎cloven. ‎Targ. ‎Lev. ‎l. ‎c. ‎--Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XIV, ‎6; ‎a. ‎fr. ‎(v. ‎Berl. ‎Targ. ‎O. ‎II, ‎p. ‎34). ‎-- ‎2) ‎(dial. ‎for ‎טלופחא) ‎beans. ‎Ned. ‎66b ‎a ‎Babylonian ‎asked ‎his ‎Palestinean ‎wifo ‎טלפי ‎תרי ‎לי ‎בשילי ‎cook ‎for ‎me ‎two ‎(a ‎few) ‎beans, ‎טלפי ‎תרי ‎ליה ‎בשילה ‎and ‎she ‎cooked ‎two ‎feet ‎(Rashi); ‎[anoth. ‎interpret.; ‎she ‎cooked ‎for ‎him ‎just ‎two ‎beans ‎and ‎no ‎more; ‎marginal ‎emendation ‎טלפחי ‎חרי ‎ליה ‎בשילהd

טלפחא, ‎v. ‎טלופהא.

טלפירא, ‎Y. ‎Shek. ‎VIII, ‎beg. ‎51a ‎לט׳, ‎read ‎אפלטירא.

טלק ‎(cmp. ‎טלל) ‎to ‎cast, ‎throw. ‎Targ. ‎Ps. ‎LV, ‎23; ‎Targ. ‎Lam. ‎II, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎(h. ‎text ‎השליך). ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎75 ‎וכ׳ ‎וטלקיה ‎. ‎. ‎. ‎שלח ‎he ‎took ‎off ‎the ‎purple ‎cloak ‎and ‎threw ‎it ‎down ‎before ‎him. ‎Y. ‎Yeb. ‎XII, ‎12d ‎top; ‎Y. ‎Sabb. ‎VI, ‎8a ‎bot. ‎[reao] ‎דחליטרא ‎לחנותא ‎טלקיה ‎pitched ‎it ‎into ‎a ‎confectioner's ‎shop. ‎[Targ. ‎Y. ‎II, ‎Ex. ‎XXI, ‎18, ‎v. ‎tthpa.]] ‎Pa. ‎טליק ‎same, ‎also ‎to ‎cast ‎away, ‎rject. ‎Targ. ‎Ps. ‎LI, ‎13 ‎(ed. ‎Lag. ‎cPe.). ‎-- ‎Y. ‎Sabb. ‎. ‎c. ‎לה ‎מטלק; ‎(Y. ‎Yeb. ‎l. ‎c. ‎מסלק). ‎Y. ‎Keth. ‎XII, ‎35a ‎גרמיה ‎טליק ‎threw ‎himself ‎down; ‎(Y. ‎Kil. ‎IX, ‎32b ‎top ‎טלק); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מטלק. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XVII, ‎15. ‎-- ‎Y. ‎Snh. ‎VII, ‎end, ‎25d ‎דאינון ‎בימא ‎מטלקין ‎they ‎have ‎been ‎thrown ‎into ‎the ‎sea. ‎Lamm. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎רבתי ‎(מאת ‎חד ‎3) ‎מטלקא, ‎v. ‎מדוכא. ‎Ithpa. ‎איטלק, ‎thpe. ‎איטליק ‎to ‎be ‎thrown, ‎to ‎be ‎cast ‎away. ‎Targ. ‎Job ‎III, ‎4, ‎v. ‎אטלקותא. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Ex. ‎XXI, ‎18 ‎[read:] ‎ויטלק, ‎or ‎ויטליק ‎(h. ‎text ‎נפל). ‎Targ. ‎Ps. ‎XXII, ‎11. ‎- ‎Y. ‎Sot. ‎V, ‎20b ‎bot. ‎עלוי ‎א׳ ‎it ‎was ‎thrown ‎upon ‎him, ‎i. ‎e. ‎a ‎penalty ‎was ‎imposed ‎&c.

*טלריתא ‎f. ‎(prob. ‎dial. ‎for ‎טלל׳, ‎טלל, ‎cmp. ‎Syr. ‎טלרא ‎P. ‎Sm. ‎1482) ‎soldier's ‎iron ‎shoe. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎II, ‎5 ‎(h. ‎text ‎מנעל). ‎טת, ‎v. ‎טלית ‎ch.

טמא ‎or ‎טמא ‎m. ‎(=טעמא, ‎v. ‎M. ‎Kat. ‎18a ‎quot. ‎s. ‎v. ‎טעמא, ‎a. ‎T'shuboth ‎G'onim ‎ed. ‎Cassel, ‎p. ‎22a) ‎reason, ‎argument(on ‎the ‎cause ‎of ‎grief), ‎consolation. ‎- ‎Pl. ‎טמיא,or ‎טמיא. ‎-ט׳־ ‎בי ‎gathering ‎of ‎comforters ‎around ‎the ‎mourner ‎in ‎his ‎house ‎or ‎at ‎the ‎place ‎of ‎worship. ‎Ber. ‎6b ‎דבי ‎אגרא ‎וכ׳ ‎ט׳ ‎(Ar. ‎טמא, ‎Tshub. ‎G'onim ‎l. ‎c. ‎טעמא) ‎the ‎merit ‎of ‎attending ‎the ‎mourner's ‎gathering ‎lies ‎in ‎the ‎silence ‎(which ‎must ‎be ‎observed ‎unil ‎the ‎mourner ‎begins ‎to ‎speak). ‎Snh. ‎113a ‎[read:] ‎ט׳ ‎ביה ‎למשאל ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note), ‎v. ‎פפהמא.

טמא I ‎(טמה) ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎טמם) ‎[to ‎be ‎filled ‎up. ‎inaccesible,] ‎to ‎be ‎unclean; ‎v. ‎טמא ‎II. ‎Pi. ‎טימא ‎(טימה) ‎1) ‎to ‎make ‎unclean, ‎to ‎soil, ‎defile. ‎Yoma ‎39a ‎וכ׳ ‎מטמאין ‎מעט ‎עצמו ‎מטמא ‎אדם ‎if ‎a ‎man ‎be- ‎gins ‎to ‎defile ‎himself ‎a ‎little ‎(through ‎sin), ‎he ‎will ‎soon ‎be ‎defiled ‎largely. ‎Yad. ‎III, ‎5, ‎a. ‎fr. ‎הידים ‎את ‎מט׳ ‎their ‎handling ‎makes ‎the ‎hands ‎unclean ‎(washing ‎the ‎hands ‎is ‎required ‎after ‎handling ‎them). ‎Kel. ‎I, ‎11; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎declare ‎unclean. ‎Toh. ‎VI, ‎2. ‎Eduy ‎I, ‎11; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Makhsh. ‎VI, ‎2 ‎טיבאו; ‎Y. ‎Dem. ‎V, ‎24d ‎טיבו.