Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/623

This page needs to be proofread.
‎כאב
‎כבד
606


כאב ‎(b. ‎h.) ‎to ‎be ‎heavy, ‎to ‎fee ‎pain. ‎Y. ‎Sabb. ‎IX, ‎12a ‎ib. ‎XIX, ‎17a ‎bot. ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XXXIV, ‎25) ‎כואב ‎בהיותו ‎עליהם ‎כואבים ‎איבריהם ‎כל ‎. ‎. ‎. ‎it ‎does ‎not ‎say, ‎'when ‎it ‎(the ‎wound) ‎was ‎painful', ‎but ‎. ‎. ‎. ‎., ‎which ‎intimates ‎that ‎all ‎their ‎limbs ‎pained ‎them. ‎Hif. ‎הכאיב ‎to ‎cause ‎pain, ‎grief. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎3 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎III, ‎7) ‎וכ׳ ‎להכאיבני ‎. ‎. ‎. ‎ידעתי ‎I ‎know ‎how ‎much ‎they ‎will ‎grieve ‎me ‎&c. ‎Pirke ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎XII ‎להכאיבו ‎שלא ‎so ‎as ‎to ‎make ‎him ‎feel ‎no ‎pain. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XCIV ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎III, ‎12) ‎שמכאיבו ‎. ‎. ‎. ‎וכאב ‎אלא ‎וכאב ‎א״ת ‎read ‎not ‎ukh'ab ‎(and ‎like ‎a ‎father) ‎but ‎ukh'eb ‎(and ‎pain), ‎when ‎He ‎sends ‎him ‎pain.

כאב I, ‎כאיב, ‎כיב ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Prov. ‎XIV, ‎13. ‎-- ‎Part. ‎כאב, ‎כאיב, ‎כיב. ‎Targ. ‎Job ‎XIV, ‎22. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXIX, ‎30; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Targ. ‎Jer. ‎IV, ‎19 ‎כיבין ‎(ed. ‎Lag. ‎כייבן). ‎-- ‎B. ‎Kam. ‎46b ‎וכ׳ ‎כאיבא ‎ליה ‎דכאיב ‎מאן ‎Ms. ‎F. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note, ‎Ms. ‎H. ‎כיבא) ‎he ‎who ‎feels ‎sick, ‎goes ‎to ‎the ‎phy- ‎sician. ‎Ib. ‎85b ‎וכ׳ ‎ואיתיב ‎וסליק ‎מידי ‎ליה ‎כ׳ ‎הוה ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎ואייתי) ‎he ‎had ‎a ‎sore ‎and ‎it ‎was ‎going ‎away, ‎and ‎one ‎put ‎on ‎a ‎corrodent ‎drug ‎for ‎him ‎&c., ‎v. ‎חור. ‎Gitt. ‎68b ‎כייב; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Kam. ‎35a ‎כיבין, ‎v. ‎חינכי. ‎Pa. ‎כאיב, ‎כייב ‎to ‎cause ‎pain, ‎wound, ‎grieve. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎1 ‎translating ‎יעיב, ‎ib.) ‎וכ׳ ‎כ׳ ‎איך ‎how ‎did ‎the ‎Lord ‎wound ‎&c., ‎v. ‎כיבא.

כאב II ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎heaviness, ‎pain. ‎Ber. ‎55a ‎לב ‎כ׳ ‎heaviness ‎of ‎heart ‎(fretfulness). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎67, ‎end ‎כ׳ ‎על ‎כ׳ ‎grief ‎added ‎to ‎grief; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎grievous ‎offence. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎3 ‎(ref. ‎to ‎מכאביו, ‎Ex. ‎III, ‎7) ‎וכ׳ ‎כ׳ ‎מה ‎אני ‎יודע ‎I ‎know ‎what ‎grievous ‎offence ‎they ‎are ‎going ‎to ‎commit, ‎v. ‎כאב.

כאבא, ‎כאיבא ‎ch. ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎Prov. ‎X, ‎10. ‎Targ. ‎Is. ‎LXV, ‎14.--[Targ. ‎Job ‎XXXI, ‎18 ‎כאבא ‎Ms. ‎(ed. ‎היך ‎כאבא.] ‎-- ‎B. ‎Kam. ‎46b, ‎v. ‎כאב ‎I; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎sick, ‎sufferer. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXIX, ‎30; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎כאבין, ‎כאביא ‎כאי׳, ‎כי׳. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXXIV, ‎4. ‎[Targ. ‎Jer. ‎IV, ‎19, ‎v. ‎כאב ‎I.] ‎-- ‎V. ‎כיבא.

כאגני, ‎v. ‎באגנא.

כאוותא, ‎v. ‎כתא.

כאור, ‎v. ‎כער.

כאורה, ‎לכאו׳, ‎v. ‎אורה ‎I.

כאורת, ‎v. ‎כוורת.

כאי, ‎צדכ׳, ‎v. ‎כיצד.

כאיבא, ‎v. ‎כאבא.

כאיל, ‎part. ‎of ‎כיל.

כאיף, ‎part. ‎of ‎כוף.

כאיצד, ‎v. ‎כיצד.

כאלא, ‎כאלי, ‎part. ‎of ‎כלא ‎כלי ‎I.

כאליריקין, ‎Sifre ‎Deut. ‎317, ‎some ‎ed., ‎read; ‎כיליארכין, ‎v. ‎כלירכין.

כאמי, ‎v. ‎באמי.

כאן ‎(v. ‎כא) ‎here; ‎now. ‎Y. ‎Ber. ‎IV, ‎7c ‎bot., ‎a. ‎e. ‎נתפלל ‎כ׳ ‎וכ׳ ‎here ‎(in ‎this ‎inn) ‎did ‎my ‎father ‎say ‎the ‎prayer ‎of ‎&c. ‎Bets. ‎IV, ‎7 ‎כ׳ ‎ועד ‎מכ׳ ‎from ‎here ‎to ‎there ‎(will ‎I ‎use). ‎Ber. ‎I, ‎2, ‎a. ‎fr. ‎ואילך ‎מכ׳, ‎v. ‎אילך. ‎Snh. ‎IX, ‎1 ‎מכ׳ ‎ולאחר ‎and ‎subsequently; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎(חכמים) ‎אמרו ‎מכ׳ ‎from ‎this ‎originates ‎what ‎the ‎scholars ‎said. ‎Ab. ‎I, ‎5; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎ל־ ‎מכ׳, ‎ש־ ‎מכ׳ ‎from ‎this ‎is ‎derived, ‎do ‎we ‎learn. ‎Ber. ‎64a ‎לבעל ‎מכ׳ ‎וכ׳ ‎from ‎this ‎(that ‎Jacob ‎is ‎mentioned ‎and ‎not ‎his ‎an- ‎cestors) ‎we ‎learn ‎that ‎the ‎owner ‎of ‎the ‎beam ‎must ‎carry ‎the ‎heaviest ‎side ‎of ‎it. ‎B. ‎Mets. ‎87a ‎וכ׳ ‎אומרים ‎שצדיקים ‎מכ׳ ‎from ‎this ‎we ‎see ‎that ‎the ‎righteous ‎promise ‎little ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎כ׳ ‎. ‎. ‎. ‎כ׳ ‎here ‎(in ‎this ‎case) ‎. ‎. ‎., ‎there ‎(in ‎another ‎place, ‎in ‎that ‎case). ‎Succ. ‎44b; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Contr. ‎כן, ‎with ‎pref. ‎מ, ‎מיכן. ‎Y. ‎Ber. ‎IV, ‎7c ‎top ‎[read:] ‎לציבור ‎כן ‎ליחיד ‎כן ‎in ‎this ‎case ‎(when ‎Levi ‎disfavored ‎amany ‎prayers), ‎it ‎is ‎meant ‎for ‎individuals, ‎in ‎the ‎other ‎case, ‎it ‎is ‎meant ‎for ‎congregations. ‎-- ‎Y. ‎Erub. ‎VII, ‎24b ‎bot. ‎ומ׳ ‎מ׳ ‎on ‎both ‎sides; ‎a. ‎fr.

כאר ‎m. ‎(Pers. ‎khar, ‎har) ‎ass. ‎Snh. ‎98a, ‎v. ‎הזר.

כאר, ‎v. ‎כער.

כבא, ‎m. ‎(v. ‎כבב) ‎ball, ‎excrement ‎(cmp. ‎גלל). ‎Zeb. ‎113b, ‎v. ‎כפותא.

כבא, ‎v. ‎כובא.

כבאי, ‎כביי, ‎ככי.

כבאסא, ‎v. ‎כבסא.

*כבב ‎to ‎be ‎thick, ‎hollow, ‎arched. ‎-- ‎Denom. ‎כבא ‎כובא. ‎Pa. ‎כביב ‎(denom. ‎of ‎כובא, ‎v. ‎Fl. ‎to ‎Levy ‎Targ. ‎Dict. ‎I, ‎427b) ‎to ‎burn ‎thorns, ‎to ‎char. ‎Erub. ‎29b ‎וניכבביה ‎and ‎let ‎him ‎char ‎it ‎(the ‎meat; ‎Rashi; ‎let ‎him ‎roast ‎it ‎over ‎the ‎charred ‎thorns; ‎v. ‎כיבא).

כבבא ‎m. ‎(preced.) ‎burning ‎to ‎coals, ‎charring. ‎Zeb. ‎46b ‎כ׳ ‎לאפוקי ‎(Ms. ‎M. ‎בטבא, ‎some ‎ed. ‎הטבא) ‎to ‎exclude ‎charring ‎the ‎meat ‎(instead ‎of ‎burning ‎it ‎to ‎ashes); ‎Yalk. ‎Lev. ‎445 ‎כבתה ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎V. ‎כיבא.

כבד I ‎(b. ‎h.) ‎to ‎be ‎heavy, ‎weighty, ‎important; ‎cmp. ‎יקר. ‎Pi. ‎כבד, ‎כי׳ ‎1) ‎to ‎honor, ‎hold ‎precious; ‎to ‎show ‎honor. ‎Ab. ‎IV, ‎1 ‎וכ׳ ‎המכבד ‎מכובד ‎איזהו ‎who ‎will ‎be ‎honored? ‎He ‎who ‎honors ‎men. ‎Sabb. ‎113b ‎מכבדותי ‎למאניה ‎קרי ‎ר״י ‎Rabbl ‎Joh. ‎called ‎his ‎garments ‎'my ‎honorers'; ‎B. ‎Kam. ‎91b; ‎Snh. ‎94a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Ber. ‎46b ‎bot. ‎וכ׳ ‎מכבדין ‎אין ‎we ‎must ‎not ‎show ‎honors ‎(saying, ‎'you ‎go ‎first') ‎on ‎high- ‎roads ‎&c. ‎Part. ‎pass. ‎מכובד, ‎pl. ‎מכובדים, ‎מכובדין. ‎Ab. ‎l. ‎c., ‎v. ‎supra. ‎Ib. ‎6 ‎וכ׳ ‎על ‎מ׳ ‎גופו ‎. ‎. ‎. ‎המכבד ‎כל ‎he ‎who ‎honors ‎the ‎Law, ‎will ‎himself ‎be ‎honored ‎of ‎men. ‎Ber. ‎60b, ‎v. ‎infra. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎3, ‎v. ‎בזה; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎(cmp. ‎איקרא, ‎יקר) ‎to ‎offer ‎a ‎gift. ‎Tanh. ‎Vayhi ‎13 ‎שמכבדין ‎וכ׳ ‎מפירותיהם ‎they ‎offer ‎of ‎their ‎fruits ‎to ‎kings; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎99, ‎end ‎מבכרין ‎והם ‎(corr. ‎acc.); ‎a. ‎e. ‎-- ‎3) ‎[to ‎make ‎look ‎respectable.] ‎to ‎sweep, ‎adjust ‎the ‎room. ‎Ber. ‎VIII, ‎4. ‎וכ׳ ‎הבית ‎את ‎מכבדין ‎(after ‎meal) ‎the ‎room ‎is ‎put ‎in ‎order ‎(the ‎crumbs ‎swept), ‎and ‎then ‎&c. ‎Bets. ‎II, ‎7 ‎(22b) ‎מכבדין ‎המטות ‎בין ‎(Bab. ‎ed. ‎המטות ‎בית) ‎(on ‎Holy ‎Days) ‎you ‎may ‎sweep ‎between ‎the ‎dining ‎couches ‎(the ‎dining ‎room); ‎Y.