איתן, אתן m. (b. h.; אית; cmp. אית, עות, אישון,
אשן) 1) essence, permanent or normal condition. Nidd. 48b
לאיתנו חזר obtained again its normal condition. Sot. 36b
לא׳ קשתו שבה his membrum resumed its normal condi-
tion. (Cmp.Ex. XIV, 27). -- 2) adj. essential, strong. R. Hash.
11a דתקיפי לישנא א׳ ethan means strong. -- Pl. איתנים. Ib.
עולם איתני the mighty of the world (patriarchs). Gen.
R. s. 98 (play on athono Gen. XLIX, 11) וכ׳ אתנים בנים
mighty sons (heroes) are destined to descend from him.
-- 3) pr. n. river Ethan. Succ. 18a (Ms. M. נתן); a. e.
איתנטייה Koh. R. beg, v. אוותנטיא.
איתניס, אתניס, אתנס (=אתנסיס, אתנסס, v. נסס; or Ithpe. of נוס or ניס) to be taken sick. Sabb. 145b איתנסי (Ms. M. איתנייסי איתנייס tthpa.) I should have grown sick; (Ms. Oxf. איסתכני I should have been in danger). Git. 56a אתניסא (or אתניסה) she grew sick (from aversion), fainted. Cmp. איסתניס. [אתאניס=איתניס, v. אנס.]
איתנכו, איתנן, v. אית.
איתקוטלא, v. אסקוטלא I.
איתתא, v. איתא.
אך I (b. h., נכי) only, but. Pes. 5a חלק אך the word akh (Ex. XII, 15 'but on the first [preceding day') in- timmates a division of tthe day between two categories as to the laws concerning that day. Kerith 7a; a. fr. -- Pl.. אכין (אכים) the word akh in the Biblical texts. Y. Ber. IX, 14b bot., a. e. מיעוטין ורקין א׳ the akh and the rak intimate limiting qualifications.
אך II m. (v. אנך 2) affliction, calamity. B. Mets. 59b; v. חכך. Gen. R. s. 32, end; Tanh. Noah 9, ed. Bub. 3, cmp. preced.
*אך III=איך, only with חדא together. Targ. Prov. XXII, 18 (ed. Vien. איך).
אכאבית f. (כאב) fever connected with pains, חמה וא׳, a vers. for אבאבית; q. v.
אכאטיס m. (~~~~~~~) agate. Ex. R. s. 38, end (ed. אבאטיס corr. acc.).
אכבא, v. אבכא.
אכבדא, אכברא pr. n. pl. Okhbara. Kidd. 71b Ar. (ed. בגדא, בגדת); v. אונאI.
אכדן=איכדין.
אכדרוי, Targ. Ps. CIV, 3 Ms., read אינדרוי אכסדרוי; v. אינדרא.
אכוור Y. Succ. V, 55b bot. read מכוור.
אכוורנקא, אכוורנקי, v. אכור׳.
*אכוז, עכוז m. (כוז, v. כוז) [hollow, arched pitcher], euphem. for buttocks or extremity (testicles &c.). Bekh. VI, 6 (40a) ע׳. Erub. 53b (question as to spelling) א׳ or ע? (Ms. M. אבוד, עבוד, Rashi אבו, עבו; v. Rabb. D. S. a. l. note). V. P. Sm. s. v. כוז 1691 sq. V. אבוז, הרגיז.
אכוזא ch. (v. preced.)=כוזא. Taan. 20b Ms. M., ed. כוזא.
אכום, א׳ כפר pr. n. pl. K'far Iccum. Y. Snh. X, 29c (Bab. ib. 110b עכו כ׳; Joseph. B. J. II, 20, 6 Ka~~~- sצm); Tanh. (ed. Bub.) B'resh. 25 עכו (Var. איכוס); Hull. 55b עיכום; Y. Sot. VII, 21c bot. אמוס (corr. acc.; Bab. ib. 37b עכו).
אכונגר, אכנגר, כואנגר, אכוו׳ m. (Pers. Khcangar, Khhaalgar, Fl.) tablesteward, seneschal. Keth. 61a כו׳ Ar. (ed. אטורנגא read אכוונגרא; Var. in Ar. כונדקא, corr. acc.). -- Pl. אסונגרי. M. Kat. 12a (Ar. אכנ׳, ed. אבו׳, corr. acc., Ms. M. אכוורנ׳, cmp. Rabb. D. S. a. l., a. vol. VIII, p. 75). [Pes. 40b Ms. M. בורדיקאי, ed. בורדיקי, Ar. כוורדקי, prob. corrupt. of our w.]
אכורנקא, אכוורנקי, כוורנק m. (v. preced.; Pers. horengah, Arab. Khawarnak, Fl.) dining place, dining hall in the garden. Targ. Y. Deut. XXXII, 50, דמלכיא קי . . . . א׳ a royal banqueting hall (put up for the wedding). Taan. 14b; Meg. 5b (distinguishing between בנין, erection of a building, and נטיעה, putting up a temp- orary structure), what is meant by 'putting up a tent of joy'- מלכים של אכ׳ הנוטע זה Ms. M. (Ar. כ׳; ed. אב׳, corr. acc.) it means one putting up a regal banqueting tent (for his son's wedding). Erub. 25b וכ׳ אכ׳ (ed. אב׳) the Resh Gelutha was to have a banquet (on a Sabbath) in his garden.
*אכזווייא Targ. I Chr. I, 7 ed. Rahm.; Targ. Y. Gen. X, 4 אכזיא, v. אכייא.
אכזיב pr. n. pl. (b. h.) Achzib (Ecdippa, Ecdippon), a sea-town in Northern Palestine. Y. Shebi. V, 36b bot. he who travels לא׳ מעכו (Git. 7b; Tosef. Oh. XVIII, 14. לכזיב מעכו) from Acco (Ptolemais) to Ach. (Chezib).
אכזר, v. אכזרי. Denom. Nithpa. נתאכזר to show one's self merciless. Num. R. s. 8.
אכזרא, אכזראה m. (=b. h. אכזר) cruel. Targ. Job XLI, 2 (1); a. e. - Lam. R. introd. (R. Joh. 1) קטילא א׳ merciless slaughter. -- Pl. אכזראין. Targ. Deut. XXXII,. 33. Targ. J. II ibid. אכזרואי.
אכזרי m. אכזרית f. (b. h., r. כזר) cruel, merci- less; also strictly just. Koh. R. to VII, 16; a. e. B. Bath. 16a bot. -- Pl. אכזריים, אכזרים; fem. אכזריות. Pesik. R. s. 44. Num. R. s. 8. [Ib. s. 9 אכזרית מדת, read אכזריות.]
אכזריאל, v. אכרזיאל.
אכזריות f. (b. h.) cruelty, severity; strict justice. Succ. 14a; Num. R. s. 10 (p. 239, ed. Amst.) א׳ מדת the divine justice. Ib. s. 9, v. אכזרי. -- Esth. R. to I, 15 שלא בא׳ אלא כדת not according to law but with cruelty.
אכזרית, v. אכזרי.
