Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/125

This page needs to be proofread.
‎מסיק
‎מסכן
807


מסיק ‎m. ‎(מסק) ‎olive ‎harvest. ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎III, ‎14a ‎top, ‎v. ‎בציר ‎I ‎Hall. ‎III, ‎9 ‎מ׳ ‎זיתי ‎olives ‎collected ‎at ‎the ‎regular ‎harvest, ‎opp. ‎ניקוף ‎זיתי ‎gleanings ‎(v. ‎ניקוף ‎II); ‎Y. ‎Maasr. ‎V, ‎51a ‎top ‎(not ‎מיסיק). ‎Y. ‎Yeb. ‎XV, ‎14a ‎מ׳ ‎ונכנס ‎בציר ‎יצא ‎when ‎the ‎grape-cutting ‎is ‎over, ‎the ‎olive-harvest ‎begins; ‎a. ‎e. ‎-- ‎V. ‎מסיקה.

מסיק, ‎part. ‎Af. ‎of ‎גסק.

מסיק I ‎m. ‎(נסק) ‎reaching ‎definite ‎conclusions, ‎decid- ‎ed. ‎Hor. ‎14a, ‎v. ‎מקשה. ‎-- ‎V. ‎נסק.

מסיק II ‎m. ‎(נסק; ‎sub. ‎מפים ‎&c.) ‎one ‎who ‎levies ‎con- ‎tributions, ‎in ‎gen. ‎a ‎Roman ‎collector, ‎oppressor ‎(interch.. ‎with ‎מציק). ‎Tosef. ‎Ohol. ‎XVI, ‎13 ‎(ed. ‎Zuck. ‎מציק); ‎Y. ‎Pes. ‎I, ‎27c; ‎(Bab. ‎ib. ‎9a, ‎a. ‎Ab. ‎Zar. ‎42a ‎מצ׳). ‎-- ‎Pl. ‎משיקין. ‎B. ‎Kam. ‎X, ‎5 ‎מ׳ ‎ונטלוהו ‎and ‎government ‎officers ‎confiscated ‎it. ‎Ib. ‎11 ‎6b ‎וכ׳ ‎מצ׳. ‎מס׳ ‎דאמר ‎מאן ‎he ‎who ‎reads ‎massikin ‎is ‎not ‎at ‎fault, ‎nor ‎is ‎he ‎who ‎reads ‎m'tsikia ‎(ref. ‎for ‎the ‎latter ‎to ‎מצוק, ‎Deut. ‎XXVIII, ‎57, ‎for ‎the ‎former ‎to ‎Chald. ‎סקאה ‎for ‎צלצל, ‎ib. ‎42). ‎Y. ‎Sabb. ‎XVI, ‎end, ‎15a ‎לעשות ‎סופך ‎במ׳ ‎thou ‎shalt ‎be ‎forced ‎by ‎the ‎officers. ‎-- ‎Y. ‎Dem. ‎VI, ‎25b ‎ששנו ‎המ׳ ‎מן ‎it ‎means ‎that ‎he ‎rented ‎the ‎field ‎from ‎the ‎of- ‎ficers ‎(who ‎had ‎confiscated ‎itt).

מסיקא ‎ch. ‎same.- ‎Pl. ‎מסיקיא. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎42 ‎(h. ‎text ‎צלצל, ‎v. ‎B. ‎Kam. ‎116b ‎quot. ‎in ‎preced.).

מסיקה ‎f. ‎=מסיק. ‎Sabb. ‎17a. ‎- ‎Pl. ‎מסיקות. ‎B. ‎Bath. ‎36b ‎מ׳ ‎שלש ‎three ‎olive-crops.

מסיקייו, ‎v. ‎מסוקיתא. ‎m

מסירה ‎f. ‎(מסר) ‎1) ‎harnessing, ‎taking ‎possession ‎of ‎a ‎working ‎animal ‎by ‎an ‎act ‎resembling ‎harnessing. ‎Kidd. ‎I, ‎4, ‎v. ‎מוסרה. ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎8 ‎ומוסירהה. ‎. ‎לו ‎מסר ‎מ׳ ‎היא ‎אאיזו ‎(ed. ‎Zuck. ‎ומוסירה, ‎Var. ‎במוסרה) ‎what ‎is ‎m'sirahh ‎He(the ‎seller) ‎hands ‎him ‎(the ‎buyer) ‎a ‎bit ‎and ‎he ‎harnesses ‎it ‎(the ‎animal); ‎Kidd. ‎22b ‎וכ׳ ‎אחזה ‎במ׳ ‎כיצד ‎what ‎is ‎bim- ‎sirah ‎(Kidd. ‎I, ‎4) ‎He ‎seizes ‎its ‎hoof, ‎hair ‎&c., ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎handing, ‎delivery. ‎Gitt. ‎9b, ‎a. ‎fr. ‎מ׳ ‎עדי, ‎v. ‎כרת; ‎a. ‎fr. ‎- ‎3) ‎levy. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎IV, ‎4 ‎(ref. ‎to ‎Num. ‎XXXI, ‎5) ‎. ‎. ‎שנים ‎במ׳ ‎. ‎. ‎twelve ‎thousand ‎men ‎were ‎raised ‎by ‎levy, ‎Oppp). ‎בנדבה ‎as ‎volunteers.

מסירין ‎m. ‎pl. ‎(סרר) ‎rebels, ‎v. ‎מסרבן.

מסית, ‎מסית, ‎v. ‎יסת.

מסית ‎m. ‎(סתת) ‎stone-cutter. ‎Pesik. ‎Slih., ‎p. ‎166a; ‎Yalk. ‎Num. ‎744, ‎v. ‎גשש.

מסך I ‎(b. ‎h.; ‎denom. ‎of ‎מסך) ‎to ‎temper, ‎mix ‎wine ‎(cmpp. ‎זג). ‎Ab. ‎Zar. ‎58b, ‎v. ‎מזג. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎10 ‎מסכה ‎יין ‎וכ׳ ‎Eve ‎mixed ‎wine ‎for ‎Adam. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎יין ‎מוסכים ‎היו ‎they ‎mixed ‎strong ‎with ‎light ‎wine ‎a. ‎e.

מסך II ‎(b. ‎h.; ‎denom. ‎of ‎מסכה ‎I) ‎to ‎cast ‎(metal). ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎2d ‎top; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎12, ‎end ‎מוסך ‎Ar. ‎(ed. ‎Y. ‎Ber. ‎נוסך; ‎Gen. ‎R. ‎מוצק), ‎v. ‎פולס. ‎-- ‎[Yalk. ‎Ex. ‎165 ‎ממסכת, ‎read ‎מסכת, ‎v. ‎סוך.]

מסך ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎סכך ‎II ‎to ‎be ‎clear; ‎cmp. ‎מזג) ‎clarifed, ‎mixed ‎drink. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎42, ‎end ‎(play ‎on ‎מסכה, ‎Ex. ‎XXXII, ‎8) ‎ה׳ ‎מעביר ‎שהוא ‎מס״ך ‎מנין ‎קנטרוין ‎ק״כ ‎the ‎gold ‎in ‎the ‎calr ‎weighed ‎120 ‎centenaria, ‎corresponding ‎to ‎the ‎numerical ‎value ‎of ‎mesekh ‎(drink) ‎which ‎removes ‎He ‎(the ‎Lord, ‎i. ‎e. ‎leads ‎to ‎godlessness).

מסך ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎סכך ‎I) ‎web, ‎screen, ‎curtain. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎6 ‎וכ׳ ‎שער ‎מסך ‎the ‎curtain ‎for ‎the ‎gate ‎of ‎the ‎court. ‎Yalk. ‎Ex. ‎372; ‎a. ‎e.

מסכא, ‎Sabb. ‎96b, ‎v. ‎סכא ‎III.

מסכה I ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎נסך) ‎molten ‎image. ‎Snh. ‎103b ‎(play ‎on ‎Is. ‎XXVIII, ‎20 ‎וכ׳ ‎והמסכה) ‎מ׳ ‎לו ‎תעשה ‎הים ‎מי ‎כנד ‎כונס ‎צרה ‎should ‎a ‎molten ‎image ‎be ‎made ‎a ‎rival ‎to ‎him ‎׳who ‎gathers ‎the ‎waters ‎of ‎the ‎sea ‎together ‎like ‎heaps'?; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎7; ‎Yoma ‎9b. ‎Sifra ‎K'dosh., ‎beg. ‎(idols ‎are ‎called) ‎מ׳ ‎ניסוכים ‎שהם ‎ע״׳ש ‎massekhah, ‎because ‎they ‎are ‎cast.

מסכה II ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎סכך ‎I) ‎web, ‎garment. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎42, ‎end ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XXXII, ‎8) ‎וכ׳ ‎משתי ‎לדורות ‎הסכתן ‎רעה ‎מ׳ ‎a ‎bad ‎web ‎have ‎you ‎woven ‎for ‎future ‎generations ‎(follows ‎the ‎Chaldaic ‎translation). ‎-- ‎V. ‎מסכת.

*מסכה III ‎(homiletic ‎play, ‎= ‎כ ‎מסי, ‎v. ‎אסי) ‎thus ‎healing. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎42, ‎end ‎[read:] ‎כך ‎. ‎. ‎. ‎הוא ‎סורסי ‎לשון ‎וכ׳ ‎אותן ‎מרפא ‎אני ‎(v. ‎סורסי) ‎it ‎is ‎a ‎contraction; ‎the ‎Lord ‎says, ‎Shall ‎I ‎thus ‎cure ‎them?, ‎as ‎we ‎read ‎(Ex. ‎XXXII, ‎8-9); ‎hey ‎have ‎made ‎themselves ‎a ‎molten ‎calf' ‎. ‎. ‎. ‎and ‎the ‎Lord ‎said ‎unto ‎Moses, ‎I ‎have ‎seen ‎this ‎people, ‎and ‎behold, ‎it ‎is ‎a ‎stifnecked ‎people' ‎(i. ‎e. ‎it ‎is ‎incurable).

מסכין, ‎מסכינא, ‎מסכינו, ‎מסכינותא, ‎v. ‎מסכן. ‎מסכנ׳.

*מסכן ‎m. ‎(next ‎w.) ‎poverty. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎4 ‎(inter- ‎preting ‎מסכני, ‎v. ‎מסכן ‎II; ‎strike ‎out ‎אחר ‎דבר) ‎ממסכני ‎נרוצה ‎אחריד ‎out ‎of ‎my ‎poverty, ‎we ‎shall ‎run ‎after ‎thee.

מסכן I ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎סכן ‎I) ‎poor ‎man;(adj.) ‎scanty, ‎scarce; ‎trnsf. ‎mean. ‎Midr. ‎Prov. ‎ch. ‎XXII ‎בחייו ‎מסוכן ‎שהוא ‎מ׳ ‎the ‎poor ‎man ‎is ‎called ‎misken, ‎because ‎he ‎is ‎sparsely ‎supplied ‎with ‎means ‎of ‎livelihood; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎34 ‎בזוי ‎שהוא ‎מפני ‎לכל ‎he ‎is ‎called ‎misken, ‎because ‎he ‎is ‎despised ‎of ‎all ‎men ‎(ref. ‎to ‎Koh. ‎IX, ‎16). ‎Ruth ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎(ref. ‎to ‎Koh. ‎l. ‎c.) ‎שהוא ‎מי ‎מ׳ ‎מהו ‎אלא ‎היתה ‎בזויה ‎מ׳ ‎שהיה ‎ד׳ע ‎של ‎חכמתו ‎וכי ‎וכ׳ ‎בדבריו ‎בווי ‎was ‎the ‎wisdom ‎of ‎R. ‎Akiba ‎who ‎was ‎a. ‎poor ‎man ‎despised? ‎But ‎what ‎does ‎misken ‎here ‎mean ‎? ‎One ‎who ‎proves ‎himself ‎mean ‎by ‎his ‎own ‎words ‎(not ‎practicing ‎what ‎he ‎preaches); ‎Koh. ‎R. ‎tto ‎l. ‎c. ‎[read] ‎אאלא ‎בדבריו ‎מ׳ ‎שהוא ‎ה; ‎Yalk. ‎Ruth ‎598 ‎בדבריו ‎דמ׳ ‎ההוא ‎אלא ‎בזויה ‎(insert ‎חכמתו). ‎Koh. ‎R. ‎l. ‎c. ‎שממסכין ‎מי ‎אלא ‎מ׳ ‎אין ‎דבריו ‎(not ‎שמסכין) ‎behold, ‎a ‎misken ‎is ‎none ‎but ‎he ‎who ‎makes ‎his ‎words ‎appear ‎mean. ‎Ib. ‎to ‎IX, ‎15 ‎קורא ‎ולמה ‎וכ׳ ‎ואין ‎הבריות ‎בכל ‎מצוי ‎שאינו ‎מ׳ ‎אותו ‎and ‎why ‎does ‎the ‎text ‎call ‎him ‎(the ‎good ‎genius ‎in ‎man) ‎misken ‎(scarce)? ‎Because ‎he ‎is ‎rare ‎among ‎men, ‎and ‎(mmean) ‎because ‎the ‎majority ‎of ‎people ‎do ‎not ‎listen ‎to ‎him; ‎ib. ‎to ‎IV, ‎13; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Yalk. ‎ib. ‎979; ‎Y'lamd. ‎to ‎Num. ‎XXIV, ‎5 ‎quot. ‎in ‎Ar. ‎תורה ‎מדברי ‎שמ׳, ‎read; ‎בדבריו ‎שפמ׳, ‎v. ‎supra. ‎- ‎Denom. ‎102a