Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/22

This page needs to be proofread.
‎לחם
‎לחת
704


‎one ‎another, ‎what ‎concern ‎is ‎it ‎to ‎you? ‎(B. ‎Mets. ‎59b ‎וכ׳ ‎זה ‎את ‎זה ‎מנצחים).

לחם ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎fr. ‎לחח ‎to ‎chew, ‎v. ‎Ges. ‎H. ‎Dict.a ‎s. ‎v. ‎לוע) ‎food, ‎bread; ‎[Arab. ‎meattl. ‎Ber. ‎V, ‎1 ‎the ‎benediction ‎over ‎bread ‎(פת) ‎reads; ‎וכ׳ ‎ל׳ ‎המוציא ‎who ‎makest ‎food ‎grow ‎out ‎of ‎the ‎earth; ‎ib. ‎37b. ‎Men. ‎XI, ‎1 ‎הל׳ ‎שתי ‎(sub. ‎ככרות) ‎the ‎two ‎loaves ‎of ‎bread ‎(Lev. ‎XXIII, ‎17). ‎Ib. ‎ל׳ ‎הפנים ‎the ‎show-bread ‎(on ‎the ‎table ‎of ‎the ‎Sanctuary); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Trnsf. ‎tribute, ‎tax, ‎salary ‎(cmp. ‎annona). ‎Ruth ‎R. ‎to ‎II, ‎14 ‎מלכות ‎של ‎לחמה ‎זו ‎that ‎is ‎(thou ‎shalt ‎partake ‎of) ‎the ‎royal ‎maintenance. ‎Zeb. ‎85a; ‎Ml. ‎7b ‎מזבח ‎של ‎לחמו ‎the ‎tribute ‎belonging ‎to ‎the ‎altar ‎(cmp. ‎Lev. ‎XXI, ‎6; ‎8; ‎Neh. ‎V, ‎14). ‎-- ‎Pl. ‎לחמים. ‎Y. ‎Hag. ‎III, ‎end, ‎79d ‎ל׳ ‎שני ‎two ‎sets ‎of ‎show-bread, ‎opp. ‎to ‎אחד ‎לחם.

לחם, ‎לחיםלחמא ‎eh. ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎Gen. ‎XIV. ‎18. ‎Ib. ‎XLIII, ‎31; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Snh. ‎100b ‎(from ‎Ben ‎Sira) ‎אמר ‎מיניה ‎סב ‎ל׳ ‎ל׳ ‎איכול ‎במאי ‎if ‎a ‎man ‎says, ‎'wherewith ‎shall ‎I ‎eat ‎bread ‎(to ‎season ‎it)?', ‎take ‎the ‎bread ‎from ‎him. ‎Ab. ‎Zar. ‎35b ‎דארמאי ‎ל׳ ‎(Ms. ‎M. ‎נהמא) ‎bread ‎baked ‎by ‎gentiles, ‎v. ‎פת. ‎Ber. ‎42b ‎וכ׳ ‎ל׳ ‎וניכול ‎ניזיל ‎(Ms. ‎M. ‎נהמא) ‎let ‎us ‎go ‎and ‎dine ‎at ‎a ‎certain ‎placo; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎meat, ‎flesh. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎42 ‎(ref. ‎to ‎לחמם, ‎Zeph. ‎I, ‎17) ‎ל׳ ‎לבשרא ‎קורין ‎בערביא ‎in ‎Arabia ‎they ‎call ‎meat ‎lahma.

לחמי ‎c.. ‎לחמית ‎f. ‎(= ‎הלחמי ‎בית) ‎of ‎Bethlehem. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎VII, ‎1; ‎Bekh. ‎22b ‎הל׳ ‎החבית ‎Beih- ‎lehem ‎wine ‎jug. ‎-- ‎Pl. ‎לחמיות. ‎Kel. ‎II, ‎2; ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Kam. ‎II, ‎2.

לחמניות ‎f. ‎pl. ‎(denom. ‎of ‎לחם) ‎a ‎sort ‎ofbread ‎offer- ‎ed ‎as ‎dessert, ‎wafers. ‎Ber. ‎42a ‎(Ms. ‎F. ‎להמנאה).

לחנהלחנתא, ‎v. ‎sut ‎להי.

לחץ ‎(b. ‎h.) ‎to ‎squeeze; ‎to ‎force, ‎press. ‎Kidd. ‎22a ‎(ref. ‎tto ‎Deut. ‎XXI, ‎12) ‎thou ‎shalt ‎bring ‎her ‎to ‎thy ‎house ‎מלמד ‎במלחמה ‎ילחצנה ‎שלא ‎this ‎intimates ‎that ‎he ‎must ‎not. ‎urge ‎her ‎(to ‎yield ‎to ‎him) ‎during ‎the ‎war. ‎B. ‎Mets. ‎59b ‎והלוחצו ‎and ‎he ‎who ‎presses ‎him ‎(the ‎stranger), ‎contrad. ‎to ‎אנה. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎לחון, ‎pl. ‎לחוצים. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎11 ‎דחוקים ‎ול׳ ‎pushed ‎and ‎pressed.

לחש I ‎(emp. ‎לחך, ‎להט) ‎[to ‎lick,] ‎to ‎flame, ‎glow ‎(of ‎coals), ‎opp. ‎כמם. ‎Pes. ‎75b ‎(ref. ‎to ‎אש ‎גחלי, ‎Lev. ‎XVI, ‎12) ‎הלוחשות ‎מן ‎מביא ‎כיצד ‎הא ‎. ‎. ‎עוממות ‎יכול ‎גחלי ‎by ‎gahdile ‎.; ‎by ‎esh ‎I ‎might ‎I ‎might ‎understand ‎dying ‎coals, ‎understand ‎a ‎flame; ‎... ‎. ‎how ‎is ‎it ‎now ‎(that ‎it ‎reads ‎גחלי ‎אש) ‎He ‎takes ‎from ‎among ‎the ‎glowiog ‎coals; ‎Y. ‎Yoma. ‎II, ‎end, ‎42a; ‎Sifra ‎Ahare, ‎Par. ‎2, ‎ch. ‎III; ‎a. ‎e.

לחש II ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎חשה, ‎נחש) ‎to ‎whisper. ‎Ber. ‎22a ‎וכ׳ ‎לר׳ ‎לחשה ‎said ‎it ‎in ‎a ‎whisper ‎to ‎R. ‎A. ‎-- ‎Esp. ‎to ‎whisper ‎an ‎incantation, ‎to ‎charm. ‎Snh. ‎X, ‎1 ‎(90a) ‎הלוחש ‎וכ׳ ‎המכה ‎על ‎he ‎who ‎mumbles ‎over ‎a ‎wound ‎reciting ‎the ‎verse ‎(Ex. ‎XV, ‎26) ‎&c. ‎Ib. ‎101a ‎וכ׳ ‎לחישת ‎לוחשין ‎you ‎may ‎whisper ‎a ‎charm ‎over ‎bites ‎of ‎serpents ‎and ‎scorpionns ‎on ‎the ‎Sabbath; ‎[Rashi; ‎charm ‎serpents ‎&c. ‎to ‎make ‎themm ‎innocuous]. ‎Y. ‎Sabb. ‎XIV, ‎14c ‎bot. ‎וכ׳ ‎לעין ‎לוחשין ‎you ‎may ‎cure ‎by ‎charm ‎a ‎sore ‎eye ‎&c.; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎Pi. ‎לחש ‎same, ‎1) ‎to ‎whisper, ‎hiss ‎(of ‎the ‎serpent); ‎to ‎inform. ‎Tanh. ‎Vaera ‎44 ‎(ref. ‎to ‎Ber. ‎V, ‎I, ‎v. ‎כריכה) ‎מה ‎וכ׳ ‎מלחשת ‎המלכות ‎אף ‎והירג ‎מלחש ‎הנחש ‎as ‎the ‎serpent ‎hisses ‎and ‎kills, ‎so ‎does ‎the ‎(Roman) ‎government ‎hiss ‎(inform) ‎and ‎kill; ‎[ead;] ‎האסורין ‎בבית ‎האדם ‎את ‎נותן ‎הוא ‎והורגו ‎עליו ‎מלחש ‎והוא ‎the ‎same ‎(officer) ‎puts ‎a ‎man ‎in ‎prison ‎and ‎the ‎same ‎informs ‎against ‎him ‎and ‎puts ‎him ‎to ‎death; ‎EEx. ‎R. ‎s. ‎9.. ‎-Tanh. ‎Balak ‎14 ‎ברוך ‎אחריו ‎מלחשין ‎וכ׳ ‎שם ‎they ‎(the ‎demons) ‎repeat ‎after ‎him ‎in ‎a ‎low ‎voice, ‎Blessed ‎be ‎the ‎name ‎&c.; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20; ‎a. ‎e. ‎--Trnsf. ‎to ‎incite, ‎mislead. ‎Ber. ‎7b; ‎Meg. ‎6b ‎וכ׳ ‎לומר ‎אדם ‎לחשך ‎ואם ‎and ‎if ‎one ‎mislead ‎thee ‎saying ‎סc.; ‎Gitt. ‎23b. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎4 ‎וכ׳ ‎שהוציא ‎לחשך ‎מי ‎who ‎told ‎thee ‎that ‎the ‎Lord ‎dis- ‎charged ‎the ‎first-born ‎(in ‎disgrace) ‎&c.?-- ‎[Erub. ‎91a ‎מי ‎לחשך, ‎read ‎כר״ש ‎הלכה, ‎as ‎ib. ‎74a, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎. ‎note ‎90.] ‎Nif. ‎נלחש ‎(with ‎ל) ‎to ‎be ‎hissed ‎at, ‎be ‎incited. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎X, ‎11 ‎וכ׳ ‎לו ‎׳ ‎אא״כ ‎. ‎. ‎. ‎הנחש ‎אין ‎no ‎serpent ‎bites ‎unless ‎it ‎is ‎set ‎on ‎from ‎above; ‎לה ‎׳ ‎אאא״כ ‎. ‎. ‎המלכות ‎ואין ‎מלעיל ‎nor ‎does ‎government ‎persecute ‎a ‎man, ‎unless ‎it ‎is ‎set ‎on ‎from ‎above.

לחש, ‎לחוש ‎.h. ‎same, ‎to ‎whisper, ‎charm. ‎Targ.Y. ‎Gren. ‎XI, ‎28. ‎-- ‎Y. ‎Sot. ‎I, ‎16b ‎bot. ‎תיתי ‎לעיינה ‎מילחוש. ‎. ‎כל ‎תילחושיlet ‎any ‎woman ‎that ‎knows ‎how ‎to ‎cure ‎a ‎sore ‎eye ‎by ‎charm, ‎come ‎forth ‎and ‎charm ‎for ‎me. ‎Ib. ‎גרמיך ‎עבדי ‎וכ׳ ‎ליה ‎לחשה ‎act ‎as ‎if ‎you ‎were ‎charming ‎to ‎him ‎and ‎you ‎may ‎spit ‎into ‎his ‎eye; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎9; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎9. ‎-- ‎Y. ‎Sabb. ‎XIV, ‎14d ‎bot., ‎a. ‎e. ‎v. ‎ישו. ‎Yoma ‎82b, ‎v. ‎innfra; ‎a. ‎fr. ‎Pa. ‎לחש ‎same. ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎XII, ‎19. ‎-- ‎Y. ‎Ber. ‎1, ‎3c ‎bot. ‎ומלחשין ‎גחנין ‎bending ‎and ‎whispering ‎(a ‎prayer). ‎thpe. ‎אילחיש ‎1) ‎to ‎be ‎whispered ‎to, ‎be ‎relieved ‎by ‎a ‎whispered ‎charm. ‎Yoma ‎82b ‎[read;] ‎לחשו ‎. ‎. ‎לה ‎לחושו ‎ואילחישא ‎לה ‎whisper ‎to ‎her ‎that ‎to-day ‎is ‎the ‎lDay ‎of ‎Atonement. ‎They ‎did ‎whisper ‎to ‎her ‎and ‎she ‎was ‎relieved ‎(of ‎her ‎morbid ‎appetite); ‎[Ms. ‎O. ‎ואילחיש ‎and ‎the ‎embryo ‎in ‎her ‎womb ‎was ‎quieted; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎notes ‎lI0 ‎a. ‎20. ‎-- ‎2) ‎to ‎listen. ‎B. ‎Mets. ‎59a ‎[read] ‎ותילחיש ‎and ‎listen, ‎v. ‎גון.

לחש ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎whisper. ‎בל׳־ ‎in ‎a ‎low ‎voice. ‎Erub. ‎54a ‎בל׳ ‎שונה ‎היה ‎was ‎in ‎the ‎habit ‎of ‎studying ‎in ‎a ‎low ‎voice; ‎(ib. ‎53b ‎bot. ‎בלחישה ‎גריס). ‎Hag. ‎14a ‎(ref. ‎to ‎לחש, ‎Is. ‎III, ‎3) ‎בל׳ ‎שניתנין ‎תורה ‎סתרי ‎לו ‎שמוסרין ‎זה ‎(v. ‎Ms. ‎M. ‎in ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎a. ‎Rashi ‎to ‎Is. ‎l. ‎c.) ‎that ‎is ‎he ‎to ‎whom ‎are ‎handed ‎over ‎the ‎secrets ‎of ‎the ‎Law ‎which ‎are ‎communicated ‎in ‎a ‎low ‎voice ‎(cmp. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎3, ‎beg.) ‎aa ‎e.

לחשא ‎(להישא, ‎לחישה) ‎m. ‎ch. ‎same. ‎) ‎whis- ‎per. ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎3c ‎sq. ‎לחישה ‎דין ‎מהו ‎what ‎means ‎that ‎whis- ‎per ‎(what ‎do ‎they ‎pray ‎in ‎a ‎low ‎voice) ‎-- ‎2) ‎spell, ‎charm, ‎secret ‎art. ‎Targ. ‎Jer. ‎VIII, ‎17 ‎ed. ‎Ven. ‎(Bxt. ‎להשא, ‎ed. ‎Lag. ‎ליח׳; ‎Kimhi ‎לחי׳). ‎-- ‎Pl. ‎לחשין, ‎constr. ‎לחשי. ‎Targ. ‎Ex. ‎VII, ‎11 ‎(h. ‎text ‎להט); ‎ib. ‎VIII, ‎14 ‎(h. ‎text ‎לטי).

לחת, ‎Hif. ‎הלחית ‎(cmp. ‎לחך) ‎to ‎loll ‎the ‎tongue ‎(of ‎the ‎dog); ‎to ‎pant, ‎be ‎exhausted. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎13 ‎מהלך ‎החמור ‎מלחית ‎והכלב ‎the ‎ass ‎walked ‎(patiently) ‎and ‎the ‎dog ‎pant- ‎ed; ‎Yalk. ‎Hab. ‎563; ‎Sifre ‎Deut. ‎343.