Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/23

This page needs to be proofread.
‎לחת
‎ליבדקוס
705


לחת ‎ch., ‎Af. ‎אלחית ‎same. ‎[Targ. ‎II ‎Kings ‎IV, ‎34, ‎sq., ‎v. ‎להת.) ‎-- ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎13 ‎וכ׳ ‎מלחית ‎טעין ‎את ‎when ‎burdened ‎thou ‎pantest, ‎when ‎unburdened ‎thou ‎pantest. ‎-- ‎Pesik. ‎B'shall. ‎p. ‎86b ‎בלישניה ‎מלחית ‎כלבא ‎דהדין ‎לפום ‎because ‎a ‎dog ‎(ha- ‎bitually) ‎lolls ‎his ‎tongue; ‎Yalk. ‎Ex. ‎227.

לחתא, ‎ליחתא, ‎לו׳ ‎f. ‎(v. ‎לחי, ‎לחיא), ‎דכרעא ‎ל׳ ‎the ‎splint-bone, ‎the ‎oulter, ‎somaller ‎bone ‎of ‎the ‎leg, ‎fibula. ‎Yeb. ‎103a ‎דכרעיה ‎ל׳ ‎על ‎דסגי ‎מאן ‎האי ‎Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎(V ‎ar. ‎לו׳; ‎ed. ‎לי׳) ‎he ‎who ‎walks ‎on ‎hbis ‎splint-bone ‎(his ‎feet ‎being ‎turned ‎outward ‎so ‎as ‎to ‎form ‎an ‎obtuse ‎angle).

לט, ‎v. ‎לוט.

לטא, ‎v. ‎לטי.

לטאה, ‎v. ‎הלטאה.

לטום ‎m. ‎(b. ‎h. ‎לט) ‎gum-mastich ‎(Ladanum), ‎a ‎resin ‎used ‎as ‎perfume. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXVII, ‎25. ‎- ‎Shebi. ‎VII, ‎6 ‎לומם ‎(Ms. ‎M.aלטס; ‎Y. ‎ed. ‎לוטת); ‎Nidd. ‎8a ‎לטום. ‎[Maim. ‎a. ‎oth. ‎ttake ‎our ‎w. ‎for ‎chestnut ‎or ‎haeelnut, ‎whereas ‎the ‎context ‎proves ‎in ‎favor ‎of ‎a ‎resin.]

לטומיא, ‎לאוטומיאt(~~~~ia, ‎lautumiae) ‎quarry. ‎Onol. ‎XVII, ‎וכ׳ ‎מלטומיא ‎Talm. ‎ed. ‎(Mish. ‎מלטימיא; ‎ed. ‎Dehr. ‎מלהטמייא) ‎he ‎who ‎starts ‎ploughing ‎from ‎a. ‎quarry ‎(where ‎chips ‎of ‎stones, ‎bones ‎&c. ‎are ‎deposited) ‎or ‎from ‎a ‎deposit ‎of ‎bones ‎&c.; ‎Tosef. ‎ib. ‎XVII, ‎3 ‎מלוא ‎טימיא ‎ed. ‎Zuck. ‎(read ‎מלאוט׳; ‎ed. ‎הטמא ‎מלא, ‎corr. ‎acc.). ‎[Comment.; ‎zs ‎טמיא ‎מלא ‎fall ‎of ‎bones; ‎but ‎מ ‎is ‎the ‎prefix ‎as ‎context ‎proves.]

לטוסאי, ‎v. ‎לוטסאי.

לטותא ‎f. ‎(לטי) ‎curse. ‎Snh. ‎48b ‎אבוך ‎דלטייה ‎לטותיה ‎(Yalk. ‎Kings ‎172 ‎לווטתא) ‎his ‎curse ‎with ‎which ‎thy ‎father ‎cursed ‎him ‎(euphemism ‎for; ‎the ‎curse ‎with ‎which ‎thy ‎father ‎cursed ‎me). ‎Nidd. ‎13b ‎תננן ‎ל׳ ‎או ‎תנן ‎דינא ‎does ‎the ‎Mishnah ‎(II, ‎1) ‎mean ‎a ‎law ‎(punishment) ‎or ‎an ‎execration?

לטט, ‎לטיט ‎(sec. ‎r. ‎of ‎לוט) ‎to ‎curse. ‎Targ. ‎Jud. ‎IX. ‎27. ‎Targ. ‎Job ‎V, ‎3; ‎a. ‎e. ‎Pe. ‎לטיט ‎same. ‎Ib. ‎II, ‎14. ‎Targ. ‎Jer. ‎XV, ‎10; ‎a. ‎fr.

לטי, ‎לטא ‎same. ‎Targ. ‎Gen. ‎V, ‎29; ‎a. ‎e. ‎- ‎Snh. ‎48b, ‎v. ‎לטותא. ‎Ber. ‎7a ‎אלטייה ‎I ‎will ‎curse ‎him.

לטיט, ‎v. ‎לטט.

לטים ‎m. ‎pl. ‎(b. ‎h.; ‎לוט) ‎secret ‎arts, ‎v. ‎להטים.

לטימיא, ‎v. ‎לטומיא.

לטינוס, ‎v. ‎לוטיינוס.

לטיסא, ‎v. ‎לטיטה. ‎לטיש, ‎v. ‎לש.

לטישה ‎f. ‎(לטש) ‎hammering, ‎furbishing. ‎Kel. ‎XIV, ‎1 ‎(Hai ‎G.; ‎לטיסא); ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Mets. ‎IV, ‎1.

לטם, ‎v. ‎לטוס.

לטרא, ‎v. ‎ליטרא.

לטרגיה, ‎read; ‎ליטורגיא ‎f. ‎(~~~~~~~~) ‎public ‎service. ‎Tanh. ‎Vaera, ‎ed. ‎Bub., ‎4; ‎Yalk. ‎Ex. ‎178 ‎ל ‎פנוי ‎. ‎. ‎. ‎שבטו ‎במצרים ‎the ‎tribe ‎of ‎Levi ‎was ‎exempt ‎from ‎public ‎service ‎fn ‎Egypt; ‎(Tanh. ‎ib. ‎6 ‎פרך ‎מעבודת ‎פנוי).

לטש ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎לט) ‎to ‎polish. ‎Pes. ‎III, ‎4 ‎(48b) ‎תפ ‎בצונן ‎תלטוש ‎(Y. ‎ed. ‎בצונין) ‎if ‎the ‎dough ‎shows ‎evidence ‎of ‎rising, ‎let ‎her ‎polish ‎it ‎by ‎means ‎of ‎cold ‎water ‎(slap ‎the ‎dough ‎with ‎hands ‎dipped ‎in ‎cold ‎water); ‎Y. ‎ib. ‎30b ‎top. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎23.

לטש, ‎לטיש ‎ch. ‎same, ‎to ‎polish, ‎sharpen. ‎Targ. ‎Gen. ‎IV, ‎22 ‎Levita. ‎- ‎Targ. ‎Prov. ‎XXVII, ‎17. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎לטיש. ‎Ib.

לי=לית, ‎not. ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎V, ‎beg. ‎55d ‎מרין ‎ן ‎לי ‎למה ‎why ‎do ‎we ‎not ‎say ‎- ‎Y. ‎Snh. ‎III, ‎21b ‎וכ׳ ‎אכיל ‎דלי ‎for ‎I ‎eat ‎no ‎unclean ‎meat; ‎a. ‎fr. ‎- ‎לינא, ‎אנא=לינה ‎לי; ‎אאנזלינן ‎לי. ‎Ib. ‎I, ‎beg. ‎18a ‎מידון ‎חכים ‎דל׳ ‎tthat ‎I ‎know ‎not ‎how ‎to ‎judge. ‎Ib. ‎X, ‎28b ‎מיזל ‎לינה ‎I ‎will ‎not ‎go. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎יכול ‎ול׳ ‎and ‎I ‎cannot ‎bear ‎it. ‎Y. ‎Orl. ‎II, ‎62c ‎top ‎כן ‎אמרין ‎ל׳ ‎ואנן ‎but ‎we ‎do ‎not ‎say ‎so. ‎Y. ‎Shebi. ‎IX, ‎38a ‎וכ׳ ‎מפלי ‎אזל ‎ל׳ ‎will ‎I ‎not ‎go ‎and ‎make ‎sport ‎of ‎that ‎elder ‎of ‎the ‎Jews?, ‎i. ‎e. ‎I ‎wwill ‎go ‎&c.; ‎a. ‎fr.

ליא, ‎tad, ‎v. ‎לייא.

ליא, ‎לייא ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Laya, ‎abbrev. ‎of ‎lai, ‎Hilai ‎(v. ‎rr. ‎M'bo, ‎p. ‎75b). ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5c. ‎Ib. ‎III, ‎6d ‎top; ‎a. ‎fr.

ליא, ‎v. ‎יא.

ליאו, ‎ליאותא, ‎ליע׳ ‎f. ‎(לאי, ‎לעי) ‎1) ‎labor. ‎Targ. ‎Is. ‎XL, ‎28 ‎(ed. ‎Vil. ‎לי׳). ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXI, ‎42 ‎(ed. ‎Berl. ‎a. ‎oth. ‎ליאות). ‎-- ‎Esp. ‎vain ‎labor, ‎vanity. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎XXIII, ‎21 ‎(Y. ‎ליע׳; ‎h. ‎text ‎עמל). ‎Targ. ‎Is. ‎X, ‎I; ‎a. ‎e. ‎-2) ‎earninig, ‎acguired ‎property. ‎Targ. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎33. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXIII, ‎29; ‎a. ‎fr.

ליבא ‎heart, ‎v. ‎לב ‎ch.

ליבא, ‎P. ‎of ‎לבא, ‎v. ‎לבי.

ליבבא, ‎v. ‎לב ‎eh.

ליבדא, ‎v. ‎לבדא.

ליבדה, ‎v ‎ליבר.

ליבדקוס, ‎m. ‎(variously ‎corrupted; ‎Libycus) ‎Libyan ‎ass. ‎Sabb. ‎V, ‎1 ‎(51b) ‎לובדקים, ‎expl. ‎ib. ‎לובא ‎חמדא. ‎Kil. ‎VIII, ‎4(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note); ‎Tosef. ‎ib.V, ‎4הל׳ ‎את ‎ולא ‎לגמלין ‎nor ‎must ‎you ‎tie ‎the ‎Lybian ‎ass ‎to ‎camels; ‎Sifre ‎Deut. ‎231 ‎דולפקס ‎(corr. ‎acc.). ‎Y. ‎Kil. ‎VIII, ‎318 ‎תניי ‎אאית ‎הל׳ ‎ניבדקס ‎תני ‎some ‎read ‎Nibd'kos ‎(Numidicus); ‎[read;] ‎סאן ‎לובים ‎שם ‎על ‎ל׳ ‎דאמר ‎he ‎who ‎reads ‎L. ‎refers ‎to ‎Lubbim(Dan. ‎XI, ‎43) ‎(ליבוי ‎ששם, ‎read ‎ליבויא, ‎a ‎gloss); ‎v. ‎אמבטיס; ‎Y. ‎Sabb.