Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/230

This page needs to be proofread.
‎נכר
‎נמוייה
912


‎favor ‎him ‎(if ‎he ‎is ‎thy ‎friend); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Num. ‎R. ‎s. ‎9 ‎במקום ‎שמכיר ‎where ‎he ‎knows ‎(the ‎people), ‎where ‎he ‎is ‎ac- ‎quainted; ‎Sifre ‎Num. ‎14 ‎אותו ‎שמכירין ‎במקום. ‎-- ‎2)to ‎make ‎known, ‎identify; ‎to ‎acknowledge, ‎aiwn. ‎R. ‎Hash. ‎l. ‎c. ‎מן ‎המכירים ‎on ‎the ‎declaration ‎of ‎those ‎who ‎identify ‎(the ‎witnesses; ‎vv. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎2). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎43 ‎היה ‎לא ‎וכ׳ ‎אותי ‎והערת. ‎. ‎ניכר ‎שמי ‎my ‎name ‎was ‎unlhhnown ‎. ‎.. ‎and. ‎thou ‎hast ‎made ‎me ‎known ‎among ‎my ‎creatures. ‎Sifre ‎Deut. ‎217; ‎Kidd. ‎78b, ‎a. ‎e. ‎(ref. ‎to ‎יכיר, ‎Deut. ‎XXI, ‎17) ‎לאחרים ‎יבירנו ‎he ‎may ‎identify ‎him ‎before ‎others ‎(as ‎his ‎first ‎born ‎son). ‎Sifre ‎Deut. ‎312 ‎מכירו ‎שאהיה ‎that ‎Imay ‎make ‎it ‎known ‎as ‎mine. ‎Ib. ‎חלקו ‎את ‎מיר ‎המקום ‎מהיכן ‎beginning ‎with ‎whom ‎does ‎the ‎Lord ‎acknowledge ‎his ‎share ‎(claim ‎as ‎his)? ‎With ‎Jacob; ‎a. ‎fr. ‎Hof. ‎הוכר ‎to ‎be ‎recognised; ‎to ‎be ‎discernible. ‎Kidd. ‎III, ‎5 ‎עוברה ‎ה׳ ‎her ‎pregnancy ‎was ‎certain, ‎v. ‎הכרה; ‎ib. ‎62b. ‎B. ‎Mets. ‎93b ‎הגנב ‎ה׳ ‎the ‎thief ‎was ‎found ‎out; ‎a. ‎e. ‎Nif. ‎ניכר ‎same. ‎Part. ‎ניכר. ‎Ber. ‎28a ‎׳ ‎אתה ‎. ‎. ‎מכותלי ‎וכ׳ ‎by ‎the ‎walls ‎of ‎thy ‎house, ‎one ‎sees ‎that ‎thou ‎art ‎a ‎smith. ‎Kidd. ‎31a ‎וכ׳ ‎׳ ‎דברך ‎מסוף ‎from ‎thy ‎last ‎words ‎(the ‎fifth ‎and ‎following ‎commandments ‎of ‎the ‎decalogue) ‎it ‎is ‎seen ‎that ‎thy ‎first ‎one ‎is ‎true. ‎Ib. ‎׳ ‎עיניך ‎ריסי ‎מבין, ‎v. ‎דיס. ‎Gitt. ‎53a ‎׳ ‎שפאאינו, ‎v. ‎היזק. ‎Sabb. ‎91b ‎׳ ‎מקומו ‎its ‎location ‎is ‎discernible. ‎Sot. ‎9b ‎אמת ‎דברי ‎ניכרין ‎words ‎of ‎truth ‎are ‎easily ‎recognized. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎43, ‎v. ‎supra; ‎a. ‎fr. ‎Pi. ‎נכר ‎to ‎treat ‎as ‎a ‎tranger, ‎gnore; ‎to ‎discriminate ‎against. ‎Snh. ‎l. ‎c. ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎I, ‎17) ‎תנכרהו ‎לא ‎(if ‎he ‎is ‎thy ‎enemy) ‎do ‎not ‎discriminate ‎against ‎him ‎(v. ‎supra). ‎Sifre ‎Deut. ‎322 ‎וכ׳ ‎מגכרים. ‎.. ‎בששעת ‎whensrael ‎is ‎in ‎trouble, ‎the ‎nations ‎ignore ‎them ‎and ‎act ‎as ‎though ‎they ‎did ‎not ‎know ‎them; ‎a. ‎e.

נכר ‎ch. ‎same; ‎Af. ‎אכר ‎to ‎recognize, ‎know. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Gen. ‎XXXVIII, ‎25, ‎sq. ‎tthpa. ‎אינכר ‎to ‎be ‎distinguishable. ‎B. ‎Kam. ‎5a ‎דמינכרא, ‎v. ‎היזקא. ‎Ib. ‎97a ‎היזיקה ‎מינכר ‎its ‎reduction ‎in ‎value ‎is ‎distinguishable. ‎Pa. ‎נער ‎to ‎make ‎strange, ‎remove. ‎Sabb. ‎82b ‎(ref. ‎to ‎תזרם, ‎Is. ‎XXX, ‎22) ‎עזר ‎מינך ‎נכרינהו ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a... ‎note) ‎remove ‎them ‎from ‎thee ‎like ‎a ‎strange ‎(disgusting) ‎thing.

נכרי ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced. ‎wds.) ‎stranger, ‎gentile. ‎[In ‎editions ‎published ‎under ‎the ‎censor ‎s ‎supervision, ‎our ‎w. ‎is ‎frequently ‎changed ‎into ‎עכולים, ‎גוי, ‎עושי, ‎כותי ‎&c.] ‎Ab. ‎Zar. ‎IV, ‎4(51b; ‎52b; ‎Mish. ‎ed. ‎עכום). ‎Sabb. ‎31a; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎נכרים. ‎Hull..13b ‎וכ׳ ‎ע ‎עובדו ‎לארילאו ‎שבחוצה ‎נ׳entiles ‎outside ‎of ‎Palestine ‎are ‎not ‎to ‎be ‎considered ‎as ‎idolaters, ‎they ‎only ‎continue ‎their ‎fathers ‎customs. ‎Gitt. ‎61a ‎מפרנסין ‎וע׳ ‎׳ ‎עניי ‎we ‎must ‎support ‎the ‎poor ‎of ‎the ‎gentiles ‎&c.; ‎(Tosef. ‎ib. ‎V ‎(II), ‎4 ‎גוים). ‎Gitt. ‎V, ‎9(61a) ‎וכ׳ ‎׳ ‎מתי ‎מספידין ‎(Mish. ‎ed. ‎עכו״׳ם) ‎we ‎must ‎lament ‎for ‎the ‎dead ‎of ‎the ‎gentiles ‎&c.; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎Fem. ‎נכרית. ‎Yeb. ‎17a. ‎Ib. ‎III, ‎7שלשה ‎ו׳ ‎נשוי ‎ואחד ‎אחים ‎in ‎the ‎case ‎of ‎three ‎brothers, ‎ttwo ‎of ‎whom ‎married ‎ttwo ‎sisters, ‎and ‎one ‎a ‎stranger ‎; ‎a. ‎frs.

ננכש ‎(cmp. ‎כשכש, ‎קשקש) ‎to ‎come ‎in ‎near ‎contact. ‎Pi. ‎ניעש ‎(denom. ‎of ‎מכוש ‎I) ‎to ‎weed; ‎to ‎lop. ‎Kil. ‎II, ‎5 ‎לנכש ‎אותו ‎מחייבין ‎אין ‎the ‎law ‎does ‎not ‎bind ‎him ‎to ‎pluck ‎out ‎(the ‎plants ‎which ‎grow ‎among ‎the ‎fenugrec). ‎Ib. ‎נכש ‎ואם ‎(Y. ‎ed, ‎ני׳) ‎but ‎if ‎he ‎did ‎&c. ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎15 ‎והמנכש ‎and ‎he ‎who ‎does ‎the ‎weeding ‎(in ‎a ‎field ‎of ‎mixed ‎seeds); ‎M. ‎Kat. ‎2b; ‎a. ‎fr. ‎[B. ‎Bath. ‎54a ‎Ms. ‎R., ‎v. ‎מכוש ‎I.] ‎Hif. ‎הכיש ‎1) ‎to ‎strike, ‎wound, ‎sting. ‎B. ‎Mets. ‎30b; ‎B. ‎Bath. ‎88a ‎הכישה ‎iff ‎he ‎struck ‎the ‎lost ‎beast ‎which ‎he ‎took ‎in ‎charge. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎30, ‎beg. ‎וכ׳ ‎ארי ‎הכישו ‎a ‎lion ‎struck ‎and ‎crippled ‎him. ‎B. ‎Mets. ‎78a ‎נחש ‎הכישה ‎a ‎serpent ‎bit ‎her. ‎-- ‎2) ‎to ‎cause ‎inyury ‎by ‎contact. ‎B. ‎Kam. ‎23b ‎מילש ‎(Ms. ‎H, ‎משין) ‎he ‎who ‎caused ‎a ‎neighbors ‎death ‎by ‎bringing ‎the ‎serpent's ‎tooth ‎in ‎contact ‎with ‎his ‎neighborr's ‎body; ‎Snh. ‎78a. ‎Yalk. ‎Deut. ‎944 ‎ששמכישין, ‎v. ‎קונטרינים; ‎Sifre ‎Deut. ‎37 ‎שמכינים ‎(corr. ‎acc.). ‎--3) ‎(denom. ‎of ‎מעוש ‎I) ‎to ‎insert ‎the ‎hoe ‎or ‎spade. ‎B. ‎Bath. ‎54a, ‎v. ‎מוש ‎I. ‎Hithpa. ‎התנכש, ‎Nif. ‎נכוש ‎to ‎be ‎hoed ‎for. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎5 ‎וכ׳ ‎נזרעין ‎ולא ‎מתנכשין ‎לא ‎. ‎. ‎הקוצים ‎for ‎thorns ‎there ‎is ‎neither ‎hoeing ‎(digging ‎over) ‎nor ‎sowing, ‎but ‎they ‎grow ‎of ‎themselves, ‎while ‎wheat ‎&c.; ‎Yalk. ‎ib. ‎79 ‎נכושין ‎לא ‎וכ׳ ‎נחרשים ‎ולא ‎neither ‎digging, ‎norr ‎ploughing, ‎nor ‎sow- ‎ing ‎&c.

נכש ‎ch. ‎same; ‎Pa. ‎נכיש ‎to ‎bite. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎91 ‎. ‎כן ‎וכ׳ ‎ואכלה ‎. ‎. ‎. ‎מגפפשא ‎so ‎may ‎this ‎woman ‎(I) ‎take ‎a ‎bite ‎of ‎the ‎fesh ‎of ‎this ‎and ‎eat; ‎(Yalk. ‎Gen. ‎148 ‎only ‎אכלה); ‎v. ‎נכת. ‎Af. ‎אנכיש ‎to ‎weed. ‎B. ‎Mets. ‎105a ‎וכ׳ ‎מנכישנא ‎I ‎shall ‎weed ‎as ‎much ‎as ‎is ‎required ‎for ‎thy ‎share.

נכש ‎m. ‎(preced.) ‎he ‎who ‎lops ‎trees; ‎v. ‎ניכוש.

נכת ‎(v. ‎next ‎w.) ‎to ‎bite. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎III, ‎4; ‎v. ‎נכיתה.

נכת, ‎נכית ‎(cmp. ‎כתת; ‎v. ‎נכש) ‎to ‎wound, ‎bite, ‎inure. ‎Targ. ‎Num. ‎XXI, ‎9. ‎Ib. ‎6 ‎(ed. ‎Berl. ‎נכיתו ‎Pa.); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎98 ‎וכ׳ ‎למיכת ‎דבעי ‎חיויא ‎the ‎serpent ‎that ‎is ‎to ‎bite ‎my ‎son. ‎Y. ‎Peah ‎I, ‎16a ‎bot. ‎[read;] ‎. ‎. ‎דאתאמר ‎אילולי ‎נכית ‎הוינא ‎לא ‎נכות ‎had ‎I ‎not ‎been ‎told ‎from ‎on ‎high, ‎׳bite, ‎I ‎should ‎not ‎bite. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎1 ‎דנכתיה ‎מאן ‎וכ׳, ‎v. ‎דחיל. ‎Gitt. ‎67b ‎(expl. ‎קורדייקוס) ‎וכ׳ ‎חמרא ‎דנכתיה ‎young ‎wine ‎from ‎the ‎press ‎has ‎bitten ‎him ‎(made ‎him ‎delirious). ‎B. ‎Mets. ‎60b ‎וכ׳ ‎ליה ‎נכית ‎דקא ‎איכא ‎נשך ‎it ‎is ‎meshekh ‎(usury, ‎v. ‎נשך), ‎for ‎he ‎bites ‎(injures) ‎him, ‎by ‎taking ‎from ‎him ‎something ‎which ‎he ‎(the ‎creditor) ‎had ‎not ‎given ‎him; ‎a. ‎fr. ‎Pa. ‎נכית ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎XXI, ‎6, ‎v. ‎supra. ‎-- ‎Ab. ‎Zar. ‎35b ‎וכ׳ ‎ואכיל ‎מנכית ‎הוה ‎took ‎a ‎bite ‎and ‎ate ‎of ‎the ‎bread ‎(of ‎a ‎non-Iew) ‎&c. ‎- ‎2) ‎to ‎cause ‎to ‎bite. ‎Yeb. ‎76a ‎וכ׳ ‎ליה ‎ומנכתינן ‎.. ‎מייתינן ‎we ‎get ‎a ‎big ‎ant ‎and ‎let ‎it ‎bite ‎(insert ‎its ‎head ‎into ‎the ‎opening) ‎and ‎cut ‎its ‎head ‎off. ‎thpe. ‎איתנכית, ‎איננכית ‎to ‎be ‎bitten, ‎stung. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎XXI, ‎8. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎ib. ‎9.

נכתה, ‎v. ‎נכיתה.

נכתמא ‎m. ‎(כתם) ‎(wooden) ‎lid ‎of ‎a ‎water ‎pitcher. ‎Bets. ‎30a. ‎B. ‎Bath. ‎26a ‎top ‎וכ׳ ‎׳ ‎כדנייד ‎as ‎much ‎as ‎a ‎liid ‎on ‎a ‎pitcher ‎shakes. ‎Sabb. ‎105b, ‎Pes. ‎112a.

נם ‎pert. ‎of ‎ום.

נמא, ‎נמה, ‎Pi. ‎ימא, ‎ימה, ‎v. ‎ום ‎I.

נמוייה, ‎v. ‎נמיה.