Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/286

This page needs to be proofread.
‎סוף
‎סופר
968


סוף ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎end. ‎Yeb. ‎XVI, ‎4 ‎(121a) ‎ק׳ ‎להם ‎שאין ‎. ‎מים ‎waters ‎without ‎end ‎(the ‎shores ‎of ‎which ‎you ‎cannot ‎see ‎from ‎all ‎sides). ‎Ned. ‎62a ‎הכבוד ‎וסס ‎לבא ‎and ‎honor ‎will ‎finally ‎come ‎of ‎itself. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎71, ‎beg. ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎LXIX, ‎34) ‎ראשו ‎סופו ‎ולא ‎סופו ‎. ‎. ‎ראשו ‎לא ‎the ‎first ‎clause ‎of ‎this ‎verse ‎does ‎not ‎correspond ‎(in ‎syntactical ‎construction) ‎to ‎its ‎final ‎clause ‎&c. ‎Sifra, ‎K'dosh. ‎ch. ‎III, ‎Par. ‎2 ‎וכ׳ ‎לכחש ‎סופך ‎גנבת ‎אם ‎if ‎thou ‎stealest, ‎thou ‎wilt ‎finally ‎deny ‎&c. ‎Kidd. ‎31a ‎דברך ‎מס׳, ‎v. ‎נכר. ‎Meg. ‎7a ‎וכ׳ ‎ולבסוף ‎בשושן ‎קבעוה ‎בתחלה ‎at ‎first ‎they ‎established ‎it ‎(the ‎festival ‎of ‎Purim) ‎in ‎Shushan, ‎and ‎then ‎for ‎the ‎whole ‎(Jewish) ‎world; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎דבר ‎ס׳ ‎לא ‎אלא ‎. ‎tthis ‎is ‎not ‎the ‎end ‎of ‎it ‎. ‎. ‎.., ‎but. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎38 ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XVII, ‎13) ‎וכ׳ ‎משיב ‎ד׳ ‎ס׳ ‎לא ‎after ‎all, ‎not ‎only ‎he ‎who ‎requites ‎evil ‎for ‎good. ‎but ‎even ‎he ‎who ‎requites ‎evil ‎for ‎evil ‎&c. ‎Y. ‎Shebi. ‎III, ‎end, ‎34a; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎remnanttt, ‎esp. ‎pl. ‎סופין ‎fruit ‎remaining ‎on ‎the ‎tree ‎after ‎harest ‎time,ate ‎fruit. ‎Y. ‎Yeb. ‎XII, ‎12d ‎bot. ‎ס׳ ‎של ‎בגופו ‎קידש ‎(prob. ‎to ‎be ‎read ‎בנופו) ‎if ‎one ‎betrothed ‎a ‎woman, ‎phiving ‎as ‎a. ‎consideration ‎a ‎branch ‎of ‎a ‎tree ‎of ‎his ‎containing ‎re- ‎mainders ‎(mostly ‎worthless). ‎Pes, ‎6b ‎וכ׳ ‎ומשמר ‎. ‎. ‎סופי ‎if ‎there ‎are ‎in ‎a ‎man's ‎field ‎late ‎figs, ‎but ‎he ‎watches ‎his ‎field ‎for ‎the ‎sake ‎of ‎the ‎grapes; ‎v. ‎סופת. ‎-- ‎[Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎II, ‎8 ‎סופין ‎ed. ‎Zolk., ‎read; ‎סובין.]

סוף, ‎סופא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Job ‎XXVIII, ‎3; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎29a ‎bot. ‎וכ׳ ‎סופיה ‎יהא, ‎v. ‎חנק. ‎Ab. ‎Zar. ‎41a ‎וכ׳ ‎ולבס׳ ‎.. ‎. ‎מעיקרא ‎at ‎first ‎. ‎. ‎. ‎, ‎but ‎finally ‎&c.; ‎a. ‎fr.

סופגנים, ‎סופגנין ‎m. ‎pl. ‎(ספו) ‎cakes ‎made ‎of ‎spongy ‎dough, ‎a ‎sort ‎of ‎crackers. ‎Hall. ‎I, ‎4, ‎expl. ‎Y. ‎ib. ‎57a ‎טריקטא. ‎Hall. ‎l. ‎c. ‎5 ‎ס׳ ‎וסופה ‎עיסה ‎תחלתה ‎if ‎his ‎first ‎intention ‎was ‎to ‎make ‎regular ‎dough ‎(for ‎bread), ‎and ‎then ‎it ‎was ‎changed ‎for ‎crackers. ‎Y. ‎l. ‎c. ‎באוו ‎שנעשו ‎ס׳ ‎crackers ‎baked ‎over ‎fire, ‎opp. ‎בחמה ‎baked ‎in ‎the ‎sun. ‎Kel. ‎V, ‎8; ‎a. ‎fr.

סופדא, ‎v. ‎מפדא.

סופיינוס, ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎13a ‎bot. ‎דס׳ ‎מן; ‎Yalk. ‎Joel ‎537 ‎אנא ‎דפופיינוס ‎מן, ‎read ‎דאספסיינוס, ‎I ‎am ‎a ‎follower ‎of ‎Vespasian; ‎cmp. ‎אספסיאני.

סופינא, ‎סו׳ ‎m. ‎(v. ‎סוף) ‎metal ‎spike ‎at ‎the ‎butt-end ‎of ‎the ‎spear ‎(v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v. ‎Hasta). ‎Targ. ‎IISam. ‎XXI, ‎16 ‎(h. ‎text ‎קין). ‎- ‎aיIl. ‎(in ‎Hebr. ‎dict.) ‎סופיני. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎V, ‎6 ‎וס׳ ‎זיני ‎תלוי ‎ed. ‎Zolk. ‎(ed. ‎Zuck. ‎ספטני) ‎the ‎handles ‎of ‎weapons ‎and ‎spikes.

סופיסטא, ‎טה. ‎., ‎סופיסטיס ‎m. ‎(~~~~~~s ‎sophista) ‎sophist, ‎teacher ‎of ‎grammar, ‎rhetoric, ‎mathe- ‎matics ‎&c., ‎esp. ‎arithmetician. ‎Y. ‎Shebi. ‎IX, ‎38a ‎bot. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎21 ‎לחשוב ‎יכול ‎ס׳ ‎שאין ‎מקום ‎עד ‎(not ‎טוס ‎. ‎. ‎.; ‎some ‎ed. ‎טופ׳, ‎corr. ‎acc.) ‎up ‎to ‎where ‎no ‎arithmetician ‎can ‎count; ‎Pesik. ‎Baod., ‎p. ‎107b ‎וכ׳ ‎שהספיטס ‎מקום ‎עד ‎(corr. ‎acc.). ‎- ‎Pl. ‎סופיסטין. ‎Targ. ‎IChr. ‎XII, ‎32.

סופיק, ‎v. ‎ספק ‎I, ‎a. ‎סיפוק ‎ch.

סופלי ‎m. ‎pl. ‎(ספל, ‎v. ‎ספל) ‎scrapings, ‎esp. ‎[scraped] ‎date-stones ‎used ‎as ‎fodder ‎(eventually ‎as ‎fuel). ‎Bets. ‎21b, ‎B. ‎Bath. ‎11a ‎דס׳ ‎פירא ‎a ‎plt ‎where ‎offal ‎is ‎deposited ‎for ‎fodder. ‎Gitt. ‎69b ‎bot. ‎דס׳ ‎מיא ‎water ‎in ‎which ‎date-stones ‎have ‎been ‎soaked; ‎a. ‎e. ‎-[Tosef. ‎Sabb. ‎XV ‎(XVII, ‎3 ‎סופלי ‎שמן ‎של, ‎v. ‎ספל]

סופלני ‎v. ‎סיפלני.

סופני, ‎pr. ‎n. ‎ס׳ ‎של ‎ימה. ‎דס׳ ‎ימא ‎Lake ‎of ‎Sof'ne. ‎Tosef. ‎B. ‎Kam. ‎VIII, ‎18; ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Deut. ‎XXXIII, ‎23 ‎(h. ‎text ‎ים); ‎v. ‎סיבכיי.

סופפתה ‎pr. ‎n. ‎pl.(?) ‎Sofafta. ‎Y. ‎Snh. ‎II, ‎20a ‎bot. ‎דס׳ ‎שמואל; ‎(Y. ‎Ber. ‎III, ‎6b ‎דתוספת׳ ‎שמעון).

סופק, ‎v. ‎ספק ‎II.

סופקא ‎m. ‎(ספק ‎II, ‎cmp. ‎איספקא) ‎large ‎wine ‎vessel. ‎Yalk. ‎Esth. ‎1048 ‎the ‎Persians ‎had ‎a ‎large ‎goblet ‎.. ‎ומתקרי ‎ס ‎quot. ‎in ‎Levy ‎Talm. ‎Dict. ‎(ed. ‎Frf. ‎a. ‎oth. ‎נקרא ‎והוא ‎פוסקא)which ‎was ‎called ‎iufka; ‎(Targ.II ‎Esth. ‎I, ‎8 ‎פיתקא).

סופקנא ‎m. ‎(preced.) ‎sufficiency. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXVII, ‎20. ‎1b. ‎XXV, ‎16 ‎סופחקנן ‎(not ‎הופפ).

סופר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎ספר) ‎1) ‎scribe, ‎writer ‎of ‎documents, ‎copyist ‎of ‎prayers ‎&c. ‎Gitt. ‎VIII, ‎8 ‎וכ׳ ‎גט ‎ס׳ ‎כתב ‎if ‎the ‎scribe ‎wrote ‎the ‎letter ‎of ‎divorce ‎for ‎the ‎husband ‎and ‎a ‎receipt ‎for ‎the ‎wife ‎&c. ‎Keth. ‎51a, ‎a. ‎e. ‎ס׳ ‎טעות, ‎v. ‎אחריות. ‎B. ‎Bath. ‎21b ‎מתא ‎ס׳ ‎(Ms. ‎M. ‎ספר) ‎town-scribe ‎(ibellarius); ‎B. ‎Mets. ‎109b ‎top ‎ספר; ‎B. ‎Bath. ‎21a ‎מתא ‎ס׳ ‎(some ‎ed. ‎ספפר), ‎v. ‎Tosaf. ‎a.l.; ‎(Rashi; ‎principal ‎of ‎a ‎town-- ‎school ‎keeping ‎assistants, ‎v. ‎infra); ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎a ‎scholarly ‎man, ‎opp. ‎בור ‎illiterate. ‎Ber. ‎45b ‎וכ׳ ‎ס׳ ‎אחד ‎if ‎one ‎is ‎a.. ‎scholar ‎(knowing ‎the ‎prayers) ‎and ‎the ‎other ‎illiterate. ‎- ‎3) ‎school ‎teacher, ‎primary ‎teacher. ‎B. ‎Bath. ‎l. ‎c. ‎ס׳ ‎יהודי ‎a ‎Jewish ‎teacher; ‎ארמאי ‎ס׳ ‎a ‎teacher ‎of ‎secular ‎branches ‎(oth. ‎opin.; ‎a ‎gentile ‎teacher). ‎Ib. ‎מתא ‎ס׳, ‎v. ‎supra. ‎Tosef. ‎Meg. ‎IV ‎(III), ‎38 ‎כדרכו ‎מלמד ‎והס׳ ‎but ‎the ‎Bible ‎teacher ‎teaches ‎(these ‎passages) ‎in ‎his ‎usual ‎way; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎סופרים, ‎סופרין. ‎Git. ‎24b ‎וכ׳ ‎העשויין ‎ס׳, ‎v. ‎למד. ‎Y. ‎Hag. ‎I, ‎76c, ‎a. ‎e. ‎ומשנים ‎ס׳, ‎v. ‎משנים. ‎Ber. ‎l. ‎c. ‎בששניהם ‎ס׳ ‎when ‎both ‎of ‎them ‎are ‎scholarly ‎men ‎(knowing ‎the ‎prayers); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Kidd. ‎IV, ‎13 ‎ס׳ ‎ילמד ‎לא ‎must ‎not ‎be ‎a ‎teacher ‎of ‎primary ‎schools. ‎- ‎ס׳ ‎מסכת ‎the ‎lTreatise ‎Sof'riom, ‎one ‎of ‎the ‎small ‎treatises ‎attached ‎to ‎the'almud, ‎contain- ‎ing ‎rules ‎for ‎writing ‎Torah ‎copies; ‎(in ‎Septem ‎Libri ‎&c., ‎ed. ‎Kirchheim; ‎תורה ‎ספר ‎מסכת). ‎-Esp. ‎SSofer, ‎pl. ‎Sofrim, ‎title ‎of ‎the ‎scholars ‎of ‎the ‎ante-'annaic ‎period, ‎beginning ‎with ‎Ezra ‎(v. ‎Ezra ‎VII, ‎111). ‎Y. ‎Shek. ‎V, ‎beg. ‎48c. ‎Kidd. ‎30a ‎וכ׳ ‎סופרים ‎שהיו ‎ס׳ ‎.. ‎לפיכך ‎the ‎early ‎scholars ‎were ‎called ‎Sof'rim, ‎because ‎they ‎counted ‎all ‎theletters ‎in ‎theTorah; ‎a. ‎fr. ‎-ס׳־ ‎דברי ‎enactments ‎or ‎interpretations ‎dating ‎from ‎the ‎Soferic ‎period. ‎Yeb. ‎II, ‎4 ‎ס׳ ‎מד׳ ‎belonging ‎to ‎the ‎prohibitions ‎ascribed ‎to ‎the ‎Sof'rim. ‎Snh. ‎XI, ‎3 ‎בד׳ ‎חומר ‎וכ׳ ‎ס׳ ‎disregard ‎of ‎Soferic ‎enactments ‎is ‎more ‎strictly ‎dealt ‎with ‎&c., ‎v. ‎חומר ‎I. ‎Ib. ‎88b ‎ס׳ ‎מד׳ ‎. ‎שעיקרו ‎דבר ‎a. ‎law ‎which ‎is ‎founded ‎on ‎the ‎Torah, ‎but ‎the ‎interpretation ‎of ‎which ‎dates ‎from ‎the ‎Soferic ‎period. ‎Tasef. ‎Kidd. ‎V, ‎21; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎ס׳ ‎תקון, ‎v. ‎תיקון.