Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/287

This page needs to be proofread.
‎סופרא
‎סורחןm.
969


סופרא, ‎v. ‎ספר.

סופת ‎f. ‎(v. ‎סוף) ‎late ‎fruit. ‎Tosef. ‎Maasr. ‎III, ‎12 ‎ס׳ ‎וכ׳ ‎תאנים ‎(ed. ‎Zuck. ‎אסיפת) ‎if ‎there ‎are ‎figs ‎left ‎on ‎the ‎tree, ‎but ‎he ‎guards ‎his ‎field ‎&c.; ‎v. ‎סוף.

סופתקא, ‎v. ‎סיפתקא.

סוקיוסין, ‎v. ‎סיקוסים ‎II.

סור I ‎(b. ‎h.) ‎1) ‎to ‎go ‎around; ‎to ‎turn; ‎with ‎ל ‎to ‎turn ‎to, ‎folloaw; ‎with ‎מן, ‎מי, ‎to ‎tarn ‎away; ‎in ‎gen. ‎[to ‎turn ‎from ‎the ‎right ‎path,] ‎to ‎go ‎astray; ‎to ‎degenerate. ‎Snh. ‎21b ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XVII, ‎17) ‎אסור ‎ולא ‎ארבה ‎אני ‎I ‎(Solomon) ‎will ‎take ‎many ‎wives ‎and ‎yet ‎not ‎go ‎astray. ‎Ber, ‎19b, ‎a. ‎fr. ‎תסור ‎דלא ‎לאו ‎the ‎prohibition ‎inplied ‎in ‎the ‎words, ‎thou ‎shalt ‎not ‎deviate ‎(from ‎the ‎decisions ‎of ‎the ‎courts, ‎the ‎intorpretations ‎of ‎the ‎Rabbis, ‎Deut. ‎XVVII, ‎11); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎pass ‎away, ‎cease. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎9 ‎(ref. ‎to ‎Am. ‎VI, ‎7) ‎הסרוחים ‎שמחת ‎תסור ‎שעה ‎אותה ‎at ‎that ‎time ‎shall ‎the ‎joy ‎of ‎the ‎(corrupt) ‎banqueters ‎cease; ‎a. ‎e. ‎Hif. ‎הסיר ‎1) ‎to ‎remove, ‎take ‎of. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎14 ‎(play ‎on ‎סיו, ‎Ps. ‎LX, ‎10) ‎מעליו ‎הצרעת ‎והשרתי ‎and ‎I ‎removed ‎the ‎leprosy ‎from ‎him; ‎הטביעה ‎מן ‎אותו ‎שהסרתי ‎whom ‎I ‎removed ‎(saved) ‎from ‎drowning, ‎v. ‎טביעה ‎I; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎12 ‎וכ׳ ‎הטומאה ‎הסר ‎remove ‎the ‎uncleanness ‎out ‎of ‎thy ‎house; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎cause ‎to ‎deviate, ‎to ‎corrupt. ‎Snh. ‎II, ‎4 ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XVII, ‎17) ‎לבו ‎את ‎מסירות ‎יהו ‎שלא ‎ובלבד ‎provided ‎they ‎(the ‎wives) ‎do ‎not ‎corrupt ‎his ‎heart; ‎אפי׳ ‎וכ׳ ‎ומסירה ‎אחת ‎even ‎one ‎wife, ‎if ‎she ‎might ‎corrupt ‎his ‎heart, ‎he ‎must ‎not ‎marry. ‎Kidd. ‎68b ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎VII, ‎4) ‎המסירים ‎כל ‎לרבות ‎this ‎is ‎to ‎intimate ‎the ‎extension ‎of ‎the ‎prohibition ‎of ‎intermarriage ‎to ‎all ‎nations ‎that ‎might ‎lead ‎astray; ‎Yeb. ‎23a; ‎Ab. ‎Zar. ‎36b ‎המסירות. ‎Hof. ‎הוסר ‎to ‎be ‎renmoved. ‎Macc. ‎5a ‎(ref. ‎to ‎סרה ‎Deut. ‎XIX, ‎16) ‎עדות ‎של ‎גופה ‎שתוסר ‎עד ‎Ar. ‎s. ‎v. ‎זמם ‎(ed. ‎שתסרה) ‎until ‎the ‎testimony ‎itself ‎has ‎been ‎removed ‎(an ‎alibi ‎has ‎been ‎proved).

סור ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎turn, ‎esp. ‎סכינא ‎ס׳ ‎(v. ‎Hull. ‎17b, ‎quot. ‎s. ‎v. ‎טופרא) ‎to ‎turn ‎the ‎laughtering ‎knife ‎on ‎all ‎sides, ‎to ‎examine. ‎Erub. ‎63a ‎וכ׳ ‎סכינא ‎סר ‎רבינא ‎R. ‎examined ‎the ‎slaughterer's ‎knife ‎(assumed ‎the ‎rabbinical ‎function ‎of ‎superintending ‎the ‎laughtering) ‎in ‎Babylonia. ‎Hull. ‎18a ‎וכ׳ ‎סר ‎דלא ‎who ‎failed ‎to ‎examine ‎his ‎knife ‎before ‎an ‎authorised ‎scholar. ‎- ‎2) ‎to ‎go ‎around, ‎visit, ‎superintend, ‎esp. ‎ניכסיה ‎ס׳ ‎(or ‎ארעיה) ‎to ‎supeintend ‎one's ‎estate, ‎axamine, ‎watch ‎laborers ‎&c. ‎- ‎Part. ‎סייר. ‎Ib. ‎105a ‎מאן ‎וכ׳ ‎ניכסיה ‎דסייר ‎(Ar. ‎סאיר) ‎he ‎who ‎goes ‎around ‎examining ‎his ‎property ‎every ‎day. ‎Ib. ‎סיירנא ‎לא ‎ואנא. ‎.. ‎ס׳ ‎הוה ‎אבא ‎וכ׳ ‎my ‎father ‎used ‎to ‎examine ‎his ‎estate ‎twice ‎a ‎day, ‎but ‎I ‎do ‎it ‎only ‎once ‎a ‎day. ‎Pa. ‎סייר ‎same. ‎B. ‎Mets. ‎76b, ‎sq. ‎[read;] ‎לארעיה ‎סיירה ‎וכ׳ ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎he ‎visited ‎his ‎fields ‎&c. ‎Gitt. ‎38b ‎וכ׳ ‎דמסיירי ‎Rashi ‎(ed. ‎דסיירי) ‎those ‎who ‎examine ‎their ‎property ‎on ‎the ‎Sabbath; ‎a. ‎e. ‎-- ‎V. ‎סער ‎I.

סור II ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎הס׳ ‎שער ‎the ‎gate ‎of ‎Sur, ‎name ‎of ‎a ‎Temple ‎gate. ‎Y. ‎Erub. ‎V, ‎22c.

*סיר ‎(cmp. ‎צבר, ‎v. ‎סואר) ‎to ‎pile, ‎arrange. ‎-Part. ‎pass. ‎סוור; ‎. ‎סוורה; ‎pl. ‎סוורות. ‎Tosef. ‎B. ‎Bath. ‎III, ‎6 ‎. ‎. ‎העצים ‎וכ׳ ‎ס׳ ‎האבנים ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎סוררות, ‎some ‎ed. ‎סוירות, ‎corr. ‎acc.) ‎wood ‎or ‎stones ‎piled ‎up ‎whether ‎for ‎his ‎un- ‎tilled ‎field ‎(for ‎building) ‎or ‎for ‎his ‎fence; ‎v. ‎סדר ‎a. ‎צבר.

סור ‎m. ‎(=סאור, ‎v. ‎סיאור) ‎fermentation, ‎froth, ‎leaven; ‎trnsf. ‎(cmp. ‎שאור, ‎עיסה ‎a. ‎ןaחמ) ‎germ, ‎original ‎nature, ‎character. ‎Snh. ‎992b ‎סורו ‎his ‎haughty ‎nature; ‎[oth. ‎opin. ‎its ‎(the ‎kilu's) ‎froth], ‎v. ‎מקק ‎a. ‎מרק. ‎Kidd. ‎82a ‎שעסקיו ‎כל ‎רע ‎סורו ‎. ‎he ‎who ‎has ‎a ‎business ‎which ‎brings ‎him ‎in ‎contact ‎with ‎women, ‎has ‎bad ‎leaven ‎in ‎him ‎(or ‎else ‎he ‎would ‎not ‎have ‎chosen ‎such ‎a ‎trade). ‎Hor. ‎13a ‎שסורן ‎מפני ‎רע ‎because ‎they ‎(the ‎mice) ‎are ‎of ‎a ‎mischievous ‎nature. ‎B. ‎Mets. ‎59b ‎the ‎Torah ‎cautions ‎repeatedly ‎against ‎ill- ‎treating ‎the ‎proselyte ‎(גר), ‎רע ‎שסורו ‎מפני ‎because ‎his ‎original ‎character ‎is ‎bad ‎(into ‎which ‎ill ‎treatment ‎might ‎cause ‎him ‎to ‎relapse). ‎Kidd. ‎17b ‎לסורו ‎יחזור ‎שמא ‎lest ‎he ‎(the ‎proselyte) ‎relapse ‎&c., ‎v. ‎קילקול. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎70 ‎היה ‎לשוררו ‎חוזר ‎he ‎(Aquila) ‎might ‎have ‎gone ‎back ‎to ‎his ‎evil ‎ways ‎(to ‎heathenism); ‎v. ‎סיאור. ‎Ib. ‎s. ‎74, ‎end ‎(expl. ‎למקומו, ‎Gen. ‎XXXII, ‎1) ‎לסורו ‎to ‎his ‎evil ‎manners ‎(sensual ‎pleasures). ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎5; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎סורים ‎degenerate, ‎bad ‎people. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎3 ‎וכ׳ ‎סוריהן ‎אפי׳ ‎even ‎the ‎bad ‎among ‎them ‎are ‎charitable; ‎(Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎X0CII ‎שבהם ‎בורים).

סורא I ‎(o ‎סורא) ‎m. ‎name ‎of ‎a ‎bitter ‎herb. ‎Pes. ‎39a, ‎v. ‎סווס.

סורא II ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎ura, ‎1) ‎a ‎town ‎in ‎Southern ‎Babylonia ‎between ‎the ‎canals, ‎seat ‎of ‎the ‎college ‎founded ‎by ‎Rab. ‎Erub. ‎8a. ‎B. ‎Mets. ‎67b, ‎a. ‎e. ‎דס׳ ‎משכנתא, ‎v. ‎משכנתא. ‎B. ‎Bath. ‎89a ‎מס׳ ‎יהודה ‎רב; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎דפרת ‎ס׳ ‎cSura ‎on ‎the ‎Euphrates ‎(Moura-cSoura, ‎mod. ‎Surie). ‎M. ‎Kat. ‎24b ‎(v. ‎Neub. ‎Geogr. ‎p. ‎343, ‎sq.). ‎- ‎[Y. ‎Shebi. ‎VI, ‎36d ‎בסורא,.read ‎כסוריא. ‎- ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XII ‎מס׳ ‎. ‎. ‎. ‎למזבן ‎ed. ‎Bub. ‎(oth. ‎ed. ‎מסורתא), ‎prob. ‎to ‎be ‎read; ‎מסוריא.]

סוראה ‎m. ‎(preced.) ‎of ‎Sura. ‎Keth. ‎39b ‎ס׳ ‎אבא ‎בת ‎the ‎daughter ‎of ‎Abba ‎of ‎Sura ‎(wife ‎of ‎R. ‎Papa). ‎Ib. ‎52b; ‎a. ‎e.

סורבנא, ‎סורבנא, ‎v. ‎מרבנא.

סורג ‎m. ‎(סרג) ‎lattice-work, ‎Soreg, ‎name ‎of ‎one ‎of ‎the ‎approaches ‎of ‎the ‎Temple ‎fortification. ‎Midd. ‎II, ‎3; ‎Yoma ‎16a.

סורהבן ‎m. ‎(סרהב) ‎rebellious. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXI, ‎18; ‎2o. ‎-,Pl. ‎fem. ‎סרהבנין. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXVI, ‎35 ‎(ed. ‎Vien. ‎a. ‎oth. ‎סרהבינין, ‎corr. ‎acc.; ‎Ar. ‎סרבגין, ‎v. ‎סרבניתא).

סורהבנותא ‎f. ‎(preced.) ‎rebelliousness. ‎Targ. ‎Y. ‎eut. ‎XXXI, ‎27.

סורחא ‎m. ‎(סרח ‎II) ‎overhanging ‎part. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎YxVi, ‎12 ‎(ome ‎ed. ‎סיו׳, ‎סר׳).

סורחןm. ‎(סרח ‎III) ‎corruption, ‎sisoffense. ‎Yoma86b ‎סורחני ‎יכתב ‎let ‎my ‎sin ‎be ‎recorded; ‎Yalk. ‎Ps. ‎718 ‎סרחני;. ‎Tanh. ‎Ki ‎Thissa ‎22 ‎סרהני ‎מה ‎what ‎is ‎my ‎sin?; ‎a. ‎e. ‎-- ‎v. ‎סירחון.