Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/46

This page needs to be proofread.
‎מגיסא
‎מגל
728


‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎60; ‎ed. ‎וכ׳ ‎גופיה ‎הוא ‎אטו) ‎did ‎he ‎burn ‎them ‎on ‎the ‎very ‎plate ‎V; ‎Yoma ‎67b ‎להו ‎מקטר ‎במ׳ ‎(אטו) ‎Var. ‎in ‎Rashi ‎a. ‎Tosaf. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎9). ‎Kel. ‎XVVI, ‎1 ‎המגס ‎(ed. ‎Dehr. ‎המגיס; ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Mets. ‎V, ‎10 ‎קערה). ‎Y. ‎Yoma ‎V, ‎beg. ‎42b ‎מ׳ ‎כף ‎Kaf ‎(Mish. ‎V, ‎1) ‎means ‎plate.

מגיסא, ‎מגוסא ‎ch. ‎1) ‎same, ‎plate, ‎dish. ‎Targ. ‎Ps. ‎(XXIII, ‎2 ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎. ‎מודיקין ‎lIooking ‎out ‎for ‎(the ‎remnant ‎of) ‎a ‎dish ‎at ‎the ‎hands ‎of ‎their ‎masters ‎(in ‎ed. ‎Wil. ‎our ‎w. ‎omitted); ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XI, ‎6 ‎(not ‎דמוריק). ‎-- ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎28 ‎עליל ‎מ׳ ‎דהוה ‎כיון ‎whenever ‎a ‎dish ‎was ‎brought ‎in; ‎ib. ‎עליל ‎דמגוסי ‎וכיוון ‎as ‎soon ‎as ‎a ‎dish ‎of ‎mine ‎comes ‎in; ‎(Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎3 ‎תבשילא). ‎-- ‎Pl. ‎מגיסין, ‎מגיסיא, ‎מגו׳. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎IV, ‎7 ‎(ed. ‎Amst. ‎מגי׳); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Targ. ‎Ez. ‎XIII, ‎19 ‎דלחם ‎מגוסין ‎(not ‎ממנ׳; ‎ed. ‎Lag. ‎מגוסיין) ‎plates ‎with ‎morsels ‎from ‎the ‎tables ‎(h. ‎text ‎פתותי). ‎-- ‎Lev. ‎R. ‎l. ‎c. ‎מגו׳ ‎למה ‎וכ׳ ‎נפקין ‎why ‎are ‎the ‎plates ‎carried ‎out ‎without ‎having ‎been ‎tasted- ‎2) ‎(wwLat. ‎accubatio) ‎dinner, ‎banguet. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎3 ‎אתית ‎מגיסך ‎דבגין ‎that ‎I ‎came ‎for ‎the ‎sake ‎of ‎thy ‎dinner. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎רבתי ‎[read;] ‎ליה ‎ועביד ‎אאעליה ‎מגיסא ‎(or ‎מגיסתא) ‎he ‎took ‎him ‎into ‎his ‎house ‎and ‎pre- ‎pared ‎a ‎dinner ‎for ‎him. ‎-- ‎[Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XXVIII, ‎39 ‎מגיסי, ‎v. ‎גוס ‎I ‎ch.]-- ‎[Pesik. ‎Ha'omer, ‎p. ‎70a ‎מגיסך, ‎v. ‎מגירוס.]

מגיסטאר, ‎מגיסטי, ‎v. ‎next ‎w.

מגיסטיר, ‎מגס׳ ‎m. ‎(magister) ‎a ‎high ‎imperial ‎of- ‎ficer ‎(v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v.). ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎30 ‎למ׳ ‎קיסין ‎קרב ‎put ‎the ‎Magister ‎in ‎stocks. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎28 ‎וכ׳ ‎פלטון ‎מ׳ ‎דעביד ‎מאן ‎he ‎who ‎used ‎to ‎appoint ‎the ‎Magister ‎Palatii ‎is ‎now ‎to ‎be ‎made ‎a ‎bather ‎&c. ‎- ‎Pl. ‎מגיסטרי ‎(magistri). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎26 ‎(expl. ‎מזמיםm, ‎Deut. ‎II, ‎20, ‎v. ‎זמם ‎I) ‎מגיסטי ‎מנטרומין ‎מלחמה ‎(some ‎ed. ‎בג׳ ‎מנטרמוי; ‎Yalk. ‎ib. ‎47 ‎מגוסטי ‎מנדמטין) ‎read ‎וכ׳ ‎ומגיסטרי ‎מנסורין ‎mensores ‎(camp-surveyors) ‎and ‎magistri ‎militum ‎(chief ‎commanders).

מגיסטריני, ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎IX, ‎3 ‎(Var. ‎מגיסטרני, ‎מגס׳, ‎מסטרני, ‎מכיצטרכי) ‎read; ‎מגיסטרטי ‎m. ‎pl. ‎(magistratus) ‎of- ‎ficials ‎(h. ‎text ‎אחשדרפנים).

מגיסתא, ‎מגו׳ I ‎f. ‎(v. ‎מגיסא) ‎tray, ‎plate. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎VII, ‎13 ‎(ed. ‎Amst. ‎מגס; ‎h. ‎text ‎קערה); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎מגיסתא, ‎מגו׳. ‎Y. ‎Snh. ‎VIII, ‎end, ‎26 ‎[read;] ‎מגיסתיי ‎מיסב ‎מיני ‎to ‎steal ‎my ‎(silver) ‎plate.

מגיסתא, ‎מגו II ‎f. ‎(גוס ‎I) ‎haughtiness, ‎violence. ‎B. ‎Kam. ‎114a ‎דמ׳ ‎בדינא ‎(Ms. ‎M. ‎דמגו׳; ‎Rashi ‎in ‎early ‎prints ‎מגוש׳; ‎oth. ‎vers. ‎מגו׳; ‎Ms. ‎F. ‎מגורא ‎read ‎מגוסא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎in ‎a ‎court ‎of ‎violence, ‎opp. ‎דוואר ‎בי ‎reg- ‎ular ‎Persian ‎courts. ‎V. ‎מגיזתא ‎II.

מגיפה, ‎מגיפתא, ‎v. ‎sub ‎מגפ׳.

מגיר ‎rest, ‎v. ‎מגור.

מגיר, ‎מגירא, ‎(מגר, ‎מגרא,) ‎מגו׳ ‎m. ‎(גויI; ‎v. ‎מגורה ‎II) ‎fellom-inhabitant, ‎nsighbor. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎II, ‎20; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎25 ‎דמ׳ ‎אנתתיה ‎the ‎wife ‎of ‎a ‎neighbor ‎(of ‎the ‎old ‎man). ‎Y. ‎Yoma ‎VIII, ‎45b; ‎Y. ‎Ned. ‎IV, ‎end, ‎38d ‎הוה ‎וכ׳ ‎מגיריה ‎was ‎a ‎neighbor ‎of ‎(living ‎in ‎the ‎same ‎court ‎wwith) ‎R. ‎J.; ‎Y. ‎Sabb. ‎XVI, ‎end, ‎15d ‎במגורה ‎(corr. ‎acc.). ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎I, ‎end, ‎13c ‎וכ׳ ‎מגיריה ‎הוה ‎was ‎his ‎neighbor ‎in ‎the ‎field ‎and ‎in ‎the ‎house ‎(living ‎in ‎the ‎same ‎court). ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎26 ‎ליסטיס ‎מ׳ ‎(not ‎מגיד) ‎a ‎neighbor ‎who ‎was ‎a ‎robber. ‎Ib. ‎מגרן ‎(not ‎מגדן) ‎our ‎neighbor. ‎Ib. ‎X, ‎19; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎מגירין, ‎מגיריא, ‎מגו׳. ‎Y. ‎Peah ‎III, ‎17a ‎op ‎מגו׳ ‎נוכראין ‎gentile ‎neighbors. ‎Lam. ‎R.to ‎I, ‎5 ‎למגידיהון. ‎.. ‎מ׳ ‎כל ‎עבדין ‎do ‎all ‎neighbors, ‎bent ‎on ‎doing ‎evil, ‎do ‎it ‎to ‎their ‎neighbors? ‎-- ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XLVIII ‎(prov.) ‎כמה ‎לא ‎מגוריה ‎דאמרין ‎. ‎. ‎. ‎דאמרת ‎(ed. ‎Bub.) ‎go ‎not ‎by ‎what ‎thy ‎mother ‎says ‎(of ‎thee), ‎but ‎by ‎what ‎the ‎neighbors ‎say. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎2; ‎a. ‎fr. ‎- ‎[Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎22 ‎ביתאי ‎מגו ‎ed. ‎(Ar. ‎מגרוסי) ‎read; ‎ביתאי ‎מגוריי ‎inmates ‎of ‎my ‎house, ‎v. ‎קוססיטרפיזין.]-- ‎fem. ‎מגירתא, ‎מגו׳. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Ex. ‎III, ‎22 ‎ממגורתה ‎(not ‎רתה ‎. ‎. ‎.). ‎-Lev. ‎R. ‎s. ‎5, ‎end ‎. ‎. ‎מ׳ ‎לגבי ‎אתית ‎מגרתי ‎עליך ‎שלמא ‎. ‎. ‎she ‎comes ‎tto ‎a ‎neighbor ‎. ‎. ‎peace ‎with ‎tthee, ‎my ‎neighbor ‎Ib. ‎s. ‎6; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎מגירתא. ‎Ib. ‎s. ‎9 ‎מגירתה ‎לה ‎אמרין ‎(some ‎ed. ‎תא. ‎. ‎. ‎.) ‎said ‎her ‎neigh- ‎bors ‎to ‎her. ‎Ned. ‎21b ‎וכ׳ ‎דברתך ‎עלה ‎מגירתך ‎דאמרין ‎that ‎thy ‎neighbors ‎will ‎say ‎of ‎thy ‎daughter ‎&c. ‎Y. ‎Sabb. ‎III, ‎5a ‎bot. ‎[read;] ‎מ׳ ‎ידעין ‎דלא ‎ובלחוד ‎(not ‎מגיריית) ‎provided ‎the ‎neighbors ‎do ‎not ‎know ‎it.

מגירה, ‎מגרה ‎f. ‎(b. ‎h. ‎מגרה; ‎רר ‎I) ‎1) ‎sar. ‎Kel. ‎XIII, ‎4. ‎Bets. ‎IV, ‎3. ‎Huull. ‎I, ‎2; ‎a. ‎fr. ‎-2) ‎plane. ‎Tosef. ‎B. ‎Kam. ‎XI, ‎15; ‎B. ‎Kam. ‎119b, ‎v. ‎גרר ‎I. ‎-- ‎[Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets.VIII, ‎1 ‎מגירות ‎ed. ‎Zuck., ‎v. ‎מגורה ‎I].

מגירוס, ‎(מגרוס) ‎m. ‎(~~~~o) ‎baker, ‎cook. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎III, ‎16 ‎המגרוס ‎אצל ‎Ar., ‎v. ‎פרכוטס. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎28; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎18; ‎Yalk. ‎Lev. ‎643, ‎a. ‎e. ‎אנא ‎מגירסך ‎(מגרסך) ‎I(the ‎Lord) ‎am ‎thy ‎cook ‎(ripening ‎thy ‎fruits); ‎Pesik. ‎Ha ‎omer, ‎p0a ‎מגיסך ‎(corr. ‎acc.). ‎Ib. ‎גרייס ‎כמו ‎read; ‎כמגירוס. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎4, ‎end ‎בו״ד ‎של ‎מ׳ ‎(not ‎מגירם, ‎מגידם) ‎the ‎cook ‎of ‎a. ‎human ‎master. ‎Y. ‎Keth. ‎I, ‎25c ‎בעיר ‎מגרוס ‎קול ‎when ‎it ‎was ‎announced ‎that ‎a ‎cook ‎(or ‎baker) ‎was ‎in ‎town ‎(Snh. ‎32b ‎רחים ‎קול). ‎-- ‎Pl. ‎מגירוסין, ‎מגידסין. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎7; ‎Yalk. ‎Num. ‎777 ‎מגרסין; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎16 ‎מגריפים ‎(corr. ‎acc.); ‎Pesik. ‎Eth ‎Korb., ‎p. ‎61a. ‎-[Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎22 ‎מגרוסי ‎Ar., ‎v. ‎מגיר.]

מגירותא, ‎v. ‎מגורתא.

מגיריון ‎m. ‎(~~~~~~~) ‎cook-shop, ‎kitchen. ‎Y. ‎Bets. ‎V, ‎end, ‎63b.

מגיריית, ‎Y. ‎Sabb. ‎III, ‎5a ‎bot., ‎v. ‎מגיר ‎end.

מגירם, ‎מגירס, ‎בגירסא, ‎v. ‎מגירוס.

מגירתא, ‎v. ‎מגיר.

מגל ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎perh. ‎contr. ‎of ‎מעגל, ‎v. ‎עגל) ‎1) ‎קציר ‎מגל ‎or ‎מ׳ ‎sickle, ‎scythe, ‎an ‎implement ‎with ‎indentations. ‎Succ. ‎32a ‎למ׳ ‎דומה ‎עקום ‎a ‎Lulab ‎curved ‎like ‎a ‎sickle. ‎Y. ‎ib. ‎III, ‎53c ‎bot. ‎מ׳ ‎כמין ‎עשוייה ‎leaves ‎shaped ‎(and ‎serried) ‎like ‎a ‎sickle; ‎Bab. ‎ib. ‎34a ‎למ׳ ‎דומה ‎ופיה ‎עגול ‎שלה ‎עלה ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎יד ‎מגל ‎or ‎מ׳ ‎an ‎implement ‎combining ‎knife ‎andt ‎saw. ‎Kel. ‎XIII, ‎1. ‎Hull. ‎I, ‎2. ‎Bets. ‎IV, ‎3 ‎(used ‎for ‎split- ‎ting ‎wood); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Snh. ‎95b ‎נטושה ‎מגלך ‎(fem.), ‎v. ‎גטפ ‎I.

מגל, ‎מגלא, ‎מג׳ ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Deut. ‎XVI, ‎9; ‎XXIII, ‎26 ‎(h. ‎text ‎חרמש). ‎--Taan. ‎31a ‎מגל ‎תבר ‎יום ‎the ‎day ‎of ‎breaking ‎the ‎maggal ‎(suspending ‎the ‎chopping ‎of ‎wood