מצהצחין even when the blood is clear. Deut. R. s. 1לשזונו
וכ׳ מיד ומצחצחה . . his tongue is cured and speaks at
once clearly in teaching the words of the Law.
צחצח ch. same, to polish, furbish; to clarify. Targ. Jer. XLVI, 4. Targ. Is. XXI, 5.
*צחצח II (transpos. of חצהץ, v. חצה; cmp. געגע) to cul. Gen. R. s. 94 (play on יהשאל, Gen. XLVI, 24) מצחצחין וכ׳ בשיניהם they cut with their teeth (make cutting remarks) and sneer with their lips.
צחצחן f. pl. (צחצח) clear words. Targ. Is. XXXII, 4.
צחק (b. h.) [to be bright,; to laugh; to jest, sport. Pi. ציחק same. Macc. 24b מצחק אני לכך (Ms. M. משחק, v. Rabb. D. S. a. l. note) therefore I am glad. Gen. R. s. 53 (ref. to Gen. XX I, 9) וכ גלוי אלא מצחק אאיןsporting alludes to licentiousness, v. צחוק. Ib. מצחק... ועושה and pretended to be only jesting; a. e. -- V. שחק.
צחק ch. same. Y. Erub. V, beg. 22b, v. צרך.
צטר, צטרא, v. סטרא.
ציארא, v. ציר.
ציב m. (=צביב; צבב, cmp. צבה) 1) swelling. - Pl. ציבים, ציבין. Lev. R. s. 17, v. עונה II; Yalk. Ps. 808 צוב׳. - 2) tuft, tassel. Hull. IX, 4 ממנו היוצא צ׳ the tassel that proceeds from it (the tassel-like ends of a hide). -- Pl. as ab. Lev. R. l. c., v. עונה III; Yalk. Ps. l. c. צביתים (corr. acc. or ביבים).
ציבא, צבא I m. =h. צב II. Targ. Nah. II, 8 (ed. Vil. ציבא; h.text הצב ). - Pl. ציבין, ציבי, צב׳. Targ. Is. XLIX, 22 (ed. Wil. ציבין) (h. text חצן).
ציבא II m. (preced.; cmp. גבבא); pl. ציבי rakings, chips, twigs &c. Targ. Y. Num. VII, 5 וכ׳ צ׳ ויהון (not ציבי) the chips (of the wood used for the wagons) shall be used for the altar pile. -- B. Kam. 93a, v. נכסין. Taan. 23b; a. fr.
ציבוותא, v. ציבתא.
ציבור, צב׳ m. (b. h. צבר; צבר) 1) heap, pile. Pes. 10a שלחמן אחד צ׳ one pile of leavened matter. -- Pl. ציבורים, ציבורין, צב׳. Ib. 9b. Gen. R. s. 39 וכ׳ צ׳ עשה he put up piles of sand and brought sieves &c.; Yalk. ib. 62, end; Yalk. Neh. 1071, v. צכר. B. Mets. II, 2 פירות צבורי fruit in piles; מעות צ׳ coins in piles. Y. Peah VI, 19c bot. (ref. to זיתים ציבורי, ib. VI, 5) הזיתים בין מה הצ׳ בין מה what difference is there whether there are piles of olives or olives (not piled up)?; a. fr. - 2) congregation, communily. Ber. V, 5 הוא צ׳ שליח ואם and if it happened to him as a deputy of the congregation (public reader of prayers). R. Hash. 18a צ׳ של דין גזר an evil decree concerning a community, opp. יחיד. Ab. II, 2, v. עמל. Sot. 40a צ׳ אימת the fear (respect) of the assembled congregation. Ber. 8a מתפללין שהצ׳ בשעה when the congregation is in prayer. Zeb. V, 3 2ה חטאת communal sin-oferings; a. fr.
ציבור, ציבורא, צב׳ ch. same, congregation. Targ. Prov. V, 14 Levita (ed. עדתא). - Y. Gitt. III, 45a bot. לית וכ׳ כוליה צ׳ there is no community altogether rich, none altogether poor. Taan. 25a וכ׳ לבייהו צ׳ דתברי אאפשר per- haps when the congregation break their hearts (humble themselves in prayer), rain will come. Y. Sabb. III, 5a top וכ׳ מורי הוה בצ׳ in public session he decided &c. Ruth R. to III, 13 (in Hebr. dict.) בצבורא . . ידע ולא (some ed. בצבורה) he did not know that R. A. had interpreted tthat verse in a public lecture;a. fr. - Pl. ציבורייא, צב׳. Y. Gitt. l. c. פריטין לצ׳ אשאלון lent money to congregations.
ציבותא, v. ציבתא.
ציביא f. (orציביא m. pl.; v. ציבא II)spice-wood, roots &c. Hull. 84b צ׳ בהו שדא (Ms. M. ציבא, v. Rabb. D. S. a. l. note) he threw spice wood in; B. Mete. 29b (Ms. M. ציבי; Ms. H. ציבא).
ציביאתא, ציבייתא, v. איבתא a. אבתא.
ציבתא I tongs, v. בתאs.
ציבתא II outf, v. צבתא.
ציבתא, צבתא f. =ציבא II, chips, twigs &c. Sabb. 139b וכ׳ צ׳ אינש ניהדק לא Ar. (Ms. O. צבאתא; ed. צינייתא, read; ציבייתא; v. Rabb. D. S. a. l. note 60) one must not stuff chips into the mouth of a juug(to let wine run through them). Hull. 67a וכ׳ בצבתא . . לשפי לא Ms. M. a. Ar. (ed. בצבייתא) one must not pour date--beer through chips &c. Ib. 105b ציבתא משום (Ms. M. ציבוותא, v. Rabb. D. S. a. l. note) on account of the chips (foating on top). Ab. Zar 75b top דצ׳ bands made of shavings; Tam. 30a. Succ. 29a a. wind blew ציבותא מייתי וקא (Ms. M. 1 ציבייתא; Ms. M. 2 ציוותא, v. Rabb. D. S. a. l. note) and caused twigs and leaves (covering the Succah) to drop down (v. מצוביתא).
ציד, v. צוד.
ציד m. (b. h.; v. צידה) game; provision. Pirke d'R. E. ch. V בריות של צידן וליתן and give mankind their suste- nance.
ציד m. =h. צד, side; (prep.) near, with. Targ. Y. Lev. XVIII, 19, sq. Targ. O. Ex. XIX, 15 (some ed. לצד; Ms. II לקשית); a. fr. -- Pl. with suffixes; צידי, צידיך, צידוי &c. Targ. Prov. VIII, 30 ed. Lag. (ed. Wil. צדוי). Ib. XXIII, 7 (ed. Vil. דך); a. e. -[Targ. Y. Lev. XI, 11 צידיהון, v. ציר Ich.]
ציד, צידא, v. צייד.
ציד־, v. צד.
צידא, v. צדעא.
צידא m. (צוד) 1) hunting, ensnaring. Targ. Gen. XXVII, 30. Targ. Y. I ib. X, 9 (Y. II ציידא a. דיא. -- 2) game. Targ. ib. XXVII, 3 (O. ed. Amst. צידא). Ib. 5 (Y. ed. Amst. שידהp). Targ. Lev. XVII, 13 (Y. ed. Amst. דא.
צידה f. (b. h.; preced.) 1) hunting, laying a trap. Sabb. XIII, 5 צ׳ מחוסר that which requires catching (in a trap, chasing into an enclosure &c.). Tosef. ib. XII (XIII); 3 צ׳ שנייה the second act of catching; a. e. -- 2) (cmp. זנדא)
