Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/592

This page needs to be proofread.
‎צחצח
‎צידה
1274


‎מצהצחין ‎even ‎when ‎the ‎blood ‎is ‎clear. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎1לשזונו ‎וכ׳ ‎מיד ‎ומצחצחה ‎. ‎. ‎his ‎tongue ‎is ‎cured ‎and ‎speaks ‎at ‎once ‎clearly ‎in ‎teaching ‎the ‎words ‎of ‎the ‎Law.

צחצח ‎ch. ‎same, ‎to ‎polish, ‎furbish; ‎to ‎clarify. ‎Targ. ‎Jer. ‎XLVI, ‎4. ‎Targ. ‎Is. ‎XXI, ‎5.

*צחצח II ‎(transpos. ‎of ‎חצהץ, ‎v. ‎חצה; ‎cmp. ‎געגע) ‎to ‎cul. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎94 ‎(play ‎on ‎יהשאל, ‎Gen. ‎XLVI, ‎24) ‎מצחצחין ‎וכ׳ ‎בשיניהם ‎they ‎cut ‎with ‎their ‎teeth ‎(make ‎cutting ‎remarks) ‎and ‎sneer ‎with ‎their ‎lips.

צחצחן ‎f. ‎pl. ‎(צחצח) ‎clear ‎words. ‎Targ. ‎Is. ‎XXXII, ‎4.

צחק ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎be ‎bright,; ‎to ‎laugh; ‎to ‎jest, ‎sport. ‎Pi. ‎ציחק ‎same. ‎Macc. ‎24b ‎מצחק ‎אני ‎לכך ‎(Ms. ‎M. ‎משחק, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎therefore ‎I ‎am ‎glad. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎53 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XX ‎I, ‎9) ‎וכ ‎גלוי ‎אלא ‎מצחק ‎אאיןsporting ‎alludes ‎to ‎licentiousness, ‎v. ‎צחוק. ‎Ib. ‎מצחק... ‎ועושה ‎and ‎pretended ‎to ‎be ‎only ‎jesting; ‎a. ‎e. ‎-- ‎V. ‎שחק.

צחק ‎ch. ‎same. ‎Y. ‎Erub. ‎V, ‎beg. ‎22b, ‎v. ‎צרך.

צטר, ‎צטרא, ‎v. ‎סטרא.

ציארא, ‎v. ‎ציר.

ציב ‎m. ‎(=צביב; ‎צבב, ‎cmp. ‎צבה) ‎1) ‎swelling. ‎- ‎Pl. ‎ציבים, ‎ציבין. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎17, ‎v. ‎עונה ‎II; ‎Yalk. ‎Ps. ‎808 ‎צוב׳. ‎- ‎2) ‎tuft, ‎tassel. ‎Hull. ‎IX, ‎4 ‎ממנו ‎היוצא ‎צ׳ ‎the ‎tassel ‎that ‎proceeds ‎from ‎it ‎(the ‎tassel-like ‎ends ‎of ‎a ‎hide). ‎-- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Lev. ‎R. ‎l. ‎c., ‎v. ‎עונה ‎III; ‎Yalk. ‎Ps. ‎l. ‎c. ‎צביתים ‎(corr. ‎acc. ‎or ‎ביבים).

ציבא, ‎צבא I ‎m. ‎=h. ‎צב ‎II. ‎Targ. ‎Nah. ‎II, ‎8 ‎(ed. ‎Vil. ‎ציבא; ‎h.text ‎הצב ‎). ‎- ‎Pl. ‎ציבין, ‎ציבי, ‎צב׳. ‎Targ. ‎Is. ‎XLIX, ‎22 ‎(ed. ‎Wil. ‎ציבין) ‎(h. ‎text ‎חצן).

ציבא II ‎m. ‎(preced.; ‎cmp. ‎גבבא); ‎pl. ‎ציבי ‎rakings, ‎chips, ‎twigs ‎&c. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎VII, ‎5 ‎וכ׳ ‎צ׳ ‎ויהון ‎(not ‎ציבי) ‎the ‎chips ‎(of ‎the ‎wood ‎used ‎for ‎the ‎wagons) ‎shall ‎be ‎used ‎for ‎the ‎altar ‎pile. ‎-- ‎B. ‎Kam. ‎93a, ‎v. ‎נכסין. ‎Taan. ‎23b; ‎a. ‎fr.

ציבוותא, ‎v. ‎ציבתא.

ציבור, ‎צב׳ ‎m. ‎(b. ‎h. ‎צבר; ‎צבר) ‎1) ‎heap, ‎pile. ‎Pes. ‎10a ‎שלחמן ‎אחד ‎צ׳ ‎one ‎pile ‎of ‎leavened ‎matter. ‎-- ‎Pl. ‎ציבורים, ‎ציבורין, ‎צב׳. ‎Ib. ‎9b. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎39 ‎וכ׳ ‎צ׳ ‎עשה ‎he ‎put ‎up ‎piles ‎of ‎sand ‎and ‎brought ‎sieves ‎&c.; ‎Yalk. ‎ib. ‎62, ‎end; ‎Yalk. ‎Neh. ‎1071, ‎v. ‎צכר. ‎B. ‎Mets. ‎II, ‎2 ‎פירות ‎צבורי ‎fruit ‎in ‎piles; ‎מעות ‎צ׳ ‎coins ‎in ‎piles. ‎Y. ‎Peah ‎VI, ‎19c ‎bot. ‎(ref. ‎to ‎זיתים ‎ציבורי, ‎ib. ‎VI, ‎5) ‎הזיתים ‎בין ‎מה ‎הצ׳ ‎בין ‎מה ‎what ‎difference ‎is ‎there ‎whether ‎there ‎are ‎piles ‎of ‎olives ‎or ‎olives ‎(not ‎piled ‎up)?; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎congregation, ‎communily. ‎Ber. ‎V, ‎5 ‎הוא ‎צ׳ ‎שליח ‎ואם ‎and ‎if ‎it ‎happened ‎to ‎him ‎as ‎a ‎deputy ‎of ‎the ‎congregation ‎(public ‎reader ‎of ‎prayers). ‎R. ‎Hash. ‎18a ‎צ׳ ‎של ‎דין ‎גזר ‎an ‎evil ‎decree ‎concerning ‎a ‎community, ‎opp. ‎יחיד. ‎Ab. ‎II, ‎2, ‎v. ‎עמל. ‎Sot. ‎40a ‎צ׳ ‎אימת ‎the ‎fear ‎(respect) ‎of ‎the ‎assembled ‎congregation. ‎Ber. ‎8a ‎מתפללין ‎שהצ׳ ‎בשעה ‎when ‎the ‎congregation ‎is ‎in ‎prayer. ‎Zeb. ‎V, ‎3 ‎2ה ‎חטאת ‎communal ‎sin-oferings; ‎a. ‎fr.

ציבור, ‎ציבורא, ‎צב׳ ‎ch. ‎same, ‎congregation. ‎Targ. ‎Prov. ‎V, ‎14 ‎Levita ‎(ed. ‎עדתא). ‎- ‎Y. ‎Gitt. ‎III, ‎45a ‎bot. ‎לית ‎וכ׳ ‎כוליה ‎צ׳ ‎there ‎is ‎no ‎community ‎altogether ‎rich, ‎none ‎altogether ‎poor. ‎Taan. ‎25a ‎וכ׳ ‎לבייהו ‎צ׳ ‎דתברי ‎אאפשר ‎per- ‎haps ‎when ‎the ‎congregation ‎break ‎their ‎hearts ‎(humble ‎themselves ‎in ‎prayer), ‎rain ‎will ‎come. ‎Y. ‎Sabb. ‎III, ‎5a ‎top ‎וכ׳ ‎מורי ‎הוה ‎בצ׳ ‎in ‎public ‎session ‎he ‎decided ‎&c. ‎Ruth ‎R. ‎to ‎III, ‎13 ‎(in ‎Hebr. ‎dict.) ‎בצבורא ‎. ‎. ‎ידע ‎ולא ‎(some ‎ed. ‎בצבורה) ‎he ‎did ‎not ‎know ‎that ‎R. ‎A. ‎had ‎interpreted ‎tthat ‎verse ‎in ‎a ‎public ‎lecture;a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎ציבורייא, ‎צב׳. ‎Y. ‎Gitt. ‎l. ‎c. ‎פריטין ‎לצ׳ ‎אשאלון ‎lent ‎money ‎to ‎congregations.

ציבותא, ‎v. ‎ציבתא.

ציביא ‎f. ‎(orציביא ‎m. ‎pl.; ‎v. ‎ציבא ‎II)spice-wood, ‎roots ‎&c. ‎Hull. ‎84b ‎צ׳ ‎בהו ‎שדא ‎(Ms. ‎M. ‎ציבא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎he ‎threw ‎spice ‎wood ‎in; ‎B. ‎Mete. ‎29b ‎(Ms. ‎M. ‎ציבי; ‎Ms. ‎H. ‎ציבא).

ציביאתא, ‎ציבייתא, ‎v. ‎איבתא ‎a. ‎אבתא.

ציבתא I ‎tongs, ‎v. ‎בתאs.

ציבתא II ‎outf, ‎v. ‎צבתא.

ציבתא, ‎צבתא ‎f. ‎=ציבא ‎II, ‎chips, ‎twigs ‎&c. ‎Sabb. ‎139b ‎וכ׳ ‎צ׳ ‎אינש ‎ניהדק ‎לא ‎Ar. ‎(Ms. ‎O. ‎צבאתא; ‎ed. ‎צינייתא, ‎read; ‎ציבייתא; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎60) ‎one ‎must ‎not ‎stuff ‎chips ‎into ‎the ‎mouth ‎of ‎a ‎juug(to ‎let ‎wine ‎run ‎through ‎them). ‎Hull. ‎67a ‎וכ׳ ‎בצבתא ‎. ‎. ‎לשפי ‎לא ‎Ms. ‎M. ‎a. ‎Ar. ‎(ed. ‎בצבייתא) ‎one ‎must ‎not ‎pour ‎date--beer ‎through ‎chips ‎&c. ‎Ib. ‎105b ‎ציבתא ‎משום ‎(Ms. ‎M. ‎ציבוותא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎on ‎account ‎of ‎the ‎chips ‎(foating ‎on ‎top). ‎Ab. ‎Zar ‎75b ‎top ‎דצ׳ ‎bands ‎made ‎of ‎shavings; ‎Tam. ‎30a. ‎Succ. ‎29a ‎a. ‎wind ‎blew ‎ציבותא ‎מייתי ‎וקא ‎(Ms. ‎M. ‎1 ‎ציבייתא; ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎ציוותא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎and ‎caused ‎twigs ‎and ‎leaves ‎(covering ‎the ‎Succah) ‎to ‎drop ‎down ‎(v. ‎מצוביתא).

ציד, ‎v. ‎צוד.

ציד ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎צידה) ‎game; ‎provision. ‎Pirke ‎d'R. ‎E. ‎ch. ‎V ‎בריות ‎של ‎צידן ‎וליתן ‎and ‎give ‎mankind ‎their ‎suste- ‎nance.

ציד ‎m. ‎=h. ‎צד, ‎side; ‎(prep.) ‎near, ‎with. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XVIII, ‎19, ‎sq. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XIX, ‎15 ‎(some ‎ed. ‎לצד; ‎Ms. ‎II ‎לקשית); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎with ‎suffixes; ‎צידי, ‎צידיך, ‎צידוי ‎&c. ‎Targ. ‎Prov. ‎VIII, ‎30 ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎Wil. ‎צדוי). ‎Ib. ‎XXIII, ‎7 ‎(ed. ‎Vil. ‎דך); ‎a. ‎e. ‎-[Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XI, ‎11 ‎צידיהון, ‎v. ‎ציר ‎Ich.]

ציד, ‎צידא, ‎v. ‎צייד.

ציד־, ‎v. ‎צד.

צידא, ‎v. ‎צדעא.

צידא ‎m. ‎(צוד) ‎1) ‎hunting, ‎ensnaring. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXVII, ‎30. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎ib. ‎X, ‎9 ‎(Y. ‎II ‎ציידא ‎a. ‎דיא. ‎-- ‎2) ‎game. ‎Targ. ‎ib. ‎XXVII, ‎3 ‎(O. ‎ed. ‎Amst. ‎צידא). ‎Ib. ‎5 ‎(Y. ‎ed. ‎Amst. ‎שידהp). ‎Targ. ‎Lev. ‎XVII, ‎13 ‎(Y. ‎ed. ‎Amst. ‎דא.

צידה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎hunting, ‎laying ‎a ‎trap. ‎Sabb. ‎XIII, ‎5 ‎צ׳ ‎מחוסר ‎that ‎which ‎requires ‎catching ‎(in ‎a ‎trap, ‎chasing ‎into ‎an ‎enclosure ‎&c.). ‎Tosef. ‎ib. ‎XII ‎(XIII); ‎3 ‎צ׳ ‎שנייה ‎the ‎second ‎act ‎of ‎catching; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎(cmp. ‎זנדא)