the ceiling and with the floor); Erub. 9a אמרינן אחת מרוח
וכ׳ משתי ל׳. Ib. 4b the traditional rule aplies וכ׳ ולל׳ לגוד
to the fiction of stretching (v. נגד), of labud &c.; Succ.
6a ולל׳ Ms. M. (ed. ו׳, ou. acc.). Erub. 9a, v. חבוט.
לבוי, v. ליבוי.
לבוטים, v. לבט.
לבון, v. ליבון.
לבונא m. (לבן) foundation. Sabb. 104a, v. לבן.
לבונה f. (b. h.; לבן) [white] frankincense. Ker. 6a. Snh. 43a they gave the culprit וכ׳ ל׳ של קורט a grain of frankincense in a cup of wine to benumb his senses (v. טרף); Treat. S'mah. ch. II, 9; a. fr.
לבונתא, לבנתא ch. same. Targ. Is. LX, 6 (some ed. לבונה). Targ. O..פs. XXX, 34; a. fr.
לבוצין, v. לביצין.
*לבורניקיאm. pl. (Liburnicus, cmp. Liburnicז ca- culli, Sm. Ant. s. v. Cucullus) Liburnian mantles. Targ. Is. III, 22 (h. text מטפחות); ed. Wil. a. Bxt. ל׳ שווושיפיא, taking ל׳ as an adjective; Liburnian clothes; (ed. Lag. ול׳; Var. ולבורנקיא, ולבורנקיא; Ar. reads בינקיא to which cmp. בורני I).
לבוש m. (b. h.; לבש) garment, covering. Ex. R. s. 1 מצרי לבושו his dress was Egyptian. bGkts. I, 2 שלה הל׳ the husk of the wheat grain; a. fr. - Pl. לבושים, לבושין. Snh. 90b בלבושיהן שנקברין צדיקים the righteous who are buried in their garments, v. ערום; (Keth. 111b במלבושיהן). Meg. 16b מלכות לבושי חמשה five official garments; Yalk. Esth. 1059 מלכות של לבושים; a. fr. -- V. מלבוש.
לבוש לבושא, לבי׳ ch. 1) same. Targ. Esth. IV, 2. Targ. II Kings IV, 42 בלבושיה (ed. Lag. בלבשיה); h. text בצקלנו); a. fr. - Keth. 63a וכ׳ לבוש מאני שאילי borrow dressy garments and cover thyself (to meet thy husband). Gen. R. s. 21 וביה מיניה דלבושדה whose covering is a part of (inseparable from) its body. Taan. 21b, v. כוסילתא. Sabb. 77b (playful etymology) בושה לא לבושא no shame. Nidd. 20a; a. fr. -- Pl. לבושין, לבוששזא. Targ. Gen. III, 21. Targ. Esth. IV, 1; a. fr. -- Tam. 32a דארגון לבישין purple garments; a. e. - 2) circupmvallation. Targ. Zech. XII, 6 דנור ל׳ (h. text אש כיור).
לבזבז, לביזבז, contr. לזבז, לזביז, ליז׳ m. (לבז, cmp. לבד) [that mhich is joined to an oyect,] vvertical rim, edge (by which a fat utensil is made into a vessel-like recept- acle, v. פשוט a. חוך). Pes. 48b לבזבז לה שאין טבלה Ms. M. (ed. לבזבזין pl.) a board which has no edges; Kel. II, 3 לזביז (R. S. iin some ed. לביזבז). Tosef. Ikts. II, 18 שיש טבלה ליזבי לה ed. Zuck. (oth. eth. לבזבזין). Tosef. Dh. XII, 5 an inverted vessel (v. כפישה) טפח ליז׳ לה ויש which has a rim of one handbreadth prcjecting from the bottom (so that it can be used as a receptacle in its inverted state). Tosef. Kel. B. Kam. VI, 17 הליזבז לה יש (read יש ל׳ לה); Kel. VIII, 9, v. אסטגיות. Mikv. IV, 2 לבזבז Mish. ed.; a. fr. --- Pl. לבזבזין, לזבזין, לי׳. Pes. l. c., v. supra. Kel. XVVIII, 1(ed. Dehr. ליזביזין); Tosef. ib. B. Mets.VIII,1 ליזביזין ed. Zuck. (Var. לישביזין; oth. ed. ליזבזין).
לבזה pr. n. m. Libzah. Y. Shebi. IV, 35a bot. בעליית ל׳ בית, v. נתזה.
לבט (b. h.; cmp. Sam. לבט= ענהה, Ex. XXII, 21, sq.) to knook about, to send from place to place. Mekh.]B'shall., Amal., s. 2 לבטוהו לא שאברהם when Abraham was to be shown the holy land (Gen. XIII, 14) they did not trouble him to leave his place, לבטוהו ומשה but Moses they did put to the trouble &c. (Deut. III, 27). - Part. pass. לבום, pl. לבוטים outcasts. Gen. R. s. 52, beg., v. next w. Nithpa. נתלבט to be troubled; to go from place to place. Sifre Num. 34 they began to murmur against the king זו דרך על שנתלבטו that they were troubled to make that journey (to meet him); ib. וכ׳ נתל׳ שבשבילם . . המלד the king had a right to complain, for he had taken all that trouble for their sake; Yalk. Num. 729 (v. Targ. Hos. IV, 14 s. v. רטשש).
לבט m. (preced.) trouble, misery. - Pl. לבטים, constr. לבטי. Gen. R. s. 52, beg. (ref. to Prov. X, 8 ילבט, with play on לוט) לבוטים לבטי עליו הביא Lot brought upon himself the miseries of the outcasts (ref. to Deut. XXIII, 4 sq.); Yalk. Prov. 946 לבטים לבטי troubles after troubles.
לבי v. לבא.
לבי, לבה (contr. of להב, to be bright; cmp. לבלב, לבן I); Pi. ליבה, לבה to blow ablae, enkindle. B. Kam. VI, 4 (59b) חייב המלבה ולי׳ אחר בא if a third person came (after one brought the wood and another the light), and blew the wood ablaze, he who fanned the flame is responsible; וכ׳ הרוח ליבתה (Y. ed. ליבהו, Mish. Nap., Ms. H. a. R. לבתו, ליב׳, v. Rabb. D. S. a. l. note 30) if the wind enkindled it, all are free. Ib. 60a הרוה וליבתה ו׳s if he blew and the wind set the fire ablaze, בלבויו יש אם חייב ללבותה כדי if there was in his blow enough force to set it ablaze, he is guilty; Tosef. ib. VI, 22 וניבתו ניבה, לנבות כדי. .. ed. Zuck. (Var. ל for ). - B. Kam. l. c. דתני מאן וכ׳ ׳ דתני ומאן.. . ל׳ he who teaches libbah is not at fault, nor is he who teaches nibbah (ref. for libbah to labbath, Ex. III, 2, for nibbah to ניב, Is. LVII, 19); Y. ib. II, 5c top (ref. for nibbah to Jer. XX, 9 it (the word of proph- ecy, v. נבא) was in my heart like a burning fire'). Bab. ib. l. c. וכ׳ ולבתו מצויה ברוח שלי׳ כגון it means, if he blew while there was ordinary air stirring, and then an un- usual wind set in, and blew it ablaze. Ib. 59b לו מסר ול׳ גחלת he placed in his charge glowing coals, and he (the irresponsible person) did the blowins, opp. to מסר שלהבת לו. Y. Sabb. III, beg. 5c וכ׳ נעורת עליה מלבה he lets hatchelled flax blaae over the hot ashes (so as to form a cover on which to place dishes for the Sabbath; Tosef. ib. III, 2 הדליקו). Nithpa. נתלבה to flame up. Sabb. 37a ונתלבתה קטמה
