Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/69

This page needs to be proofread.
‎מורסינטון
‎מות
751


מורסינטון, ‎v. ‎מירסינטון.

מורסן ‎m. ‎(רסס) ‎bruised ‎grain, ‎coarse ‎bran ‎(differ. ‎fr. ‎סובין). ‎Y. ‎Sot. ‎I, ‎17b; ‎Y. ‎Peah ‎VII, ‎20a ‎bot.; ‎Keth. ‎112a ‎מורסין ‎(corr. ‎acc.). ‎Tosef. ‎Shebi. ‎V, ‎8. ‎Hall. ‎II, ‎6 ‎מורסנן ‎the ‎bran ‎thereof; ‎a. ‎fr.

מורסתא ‎f. ‎(רסס) ‎destruction, ‎ruins. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXVI, ‎26 ‎(h. ‎text ‎משאון).

מורע ‎= ‎מאורע ‎q. ‎v.

מורע, ‎Y. ‎Yoma ‎VIII. ‎end, ‎45c, ‎read ‎with ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎3; ‎רע ‎כל.

מורר, ‎pl. ‎מוררין, ‎v. ‎מוריר.

מורשא, ‎מורשה ‎m. ‎(cmp. ‎רישא) ‎praiecting ‎point. ‎Ber. ‎24a ‎דכובע ‎מ׳ ‎the ‎top ‎of ‎the ‎cap ‎(the ‎bag ‎containing ‎the ‎Tfllin). ‎Erub. ‎76b; ‎Succ. ‎8a ‎דקרנאתא ‎מ׳ ‎the ‎projection ‎of ‎the ‎eorners ‎(of ‎a ‎square ‎inscribed ‎in ‎a ‎circle). ‎B. ‎Bath. ‎3a ‎מ׳ ‎דקרנתא ‎the ‎prjections ‎of ‎a ‎rough ‎stone ‎wall. ‎Sabb. ‎77b ‎דכתית ‎קמא ‎מ׳ ‎the ‎top ‎of ‎the ‎scab, ‎opp. ‎הודרנא. ‎Ib. ‎100b ‎לה ‎אית ‎מ׳ ‎ודילמא ‎Ms. ‎M. ‎perhaps ‎the ‎ground ‎in ‎the ‎water ‎has ‎a ‎projecting ‎eminence ‎(v. ‎Tosaf. ‎a. ‎l.; ‎ed. ‎אית ‎מ׳ ‎והא ‎לה ‎but ‎has ‎not ‎the ‎ship ‎a ‎pr0jecting ‎point ‎(a ‎helm)? ‎--- ‎Hull. ‎17b ‎וכ׳ ‎קמא ‎מ׳ ‎the ‎anterior ‎edge ‎of ‎a ‎notch ‎in ‎a. ‎knife ‎cuts ‎smoothly ‎(the ‎skin ‎and ‎flesh) ‎and ‎the ‎posterior ‎edge ‎tears ‎the ‎vital ‎parts ‎(סימנים). ‎Men. ‎94b ‎עביד ‎מורשה ‎להו ‎(Rashi ‎מורשא) ‎he ‎attache ‎sto ‎the ‎shipshaped ‎cake ‎a ‎prcjection.

מורשה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎ירש) ‎inheritance. ‎Snh. ‎59a ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XXXIII, ‎4) ‎להם ‎ולא ‎מ׳ ‎לנו ‎it ‎is ‎our ‎inheritance, ‎not ‎theirs. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎מיגזל ‎מ׳ ‎דאמר ‎מאן ‎according ‎to ‎him ‎who ‎reads ‎morashah, ‎he ‎(the ‎gentile ‎studying ‎the ‎Law) ‎robs ‎(us). ‎Ber. ‎57a, ‎a. ‎e. ‎מאורשה ‎אלא ‎מ׳ ‎תקרי ‎אל ‎read ‎not ‎(Deut. ‎l, ‎c.) ‎morashah ‎inheritance, ‎but ‎m'orasah ‎(betrothed), ‎v. ‎ארס. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎33. ‎מורשיא, ‎v. ‎מרשיא.

מורתא ‎f. ‎(v. ‎מור), ‎שחיקתא ‎מ׳ ‎a ‎solution ‎of ‎pounded ‎myrrh-gum. ‎Y. ‎Ber. ‎VI, ‎10a ‎bot..

מוש ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎משש) ‎to ‎feel, ‎touch. ‎Nif. ‎נמוש, ‎part. ‎pl. ‎נמושות ‎[gropers, ‎searchers,] ‎the ‎last ‎troop ‎of ‎gleaners. ‎Peah ‎VIII, ‎1 ‎הנ׳ ‎משילכו ‎from ‎the ‎time ‎the ‎last ‎gleaners ‎go. ‎Y. ‎ib. ‎20d ‎בסוף ‎. ‎׳ ‎שמן ‎נקרא ‎למה ‎וכ׳ ‎why ‎are ‎they ‎called ‎n'moshoth ‎(searchers)? ‎Because ‎they ‎come ‎out ‎last. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎׳ ‎תני ‎תני׳ ‎אית ‎(not ‎נמושית) ‎some ‎read ‎n'moshoth, ‎others ‎mashoshoth ‎&c.; ‎he ‎who ‎reads ‎mash. ‎calls ‎them ‎so, ‎because ‎they ‎feelh ‎their ‎way ‎in ‎walk- ‎ing ‎(old ‎people); ‎B. ‎Mefs. ‎21b; ‎Taan. ‎6b ‎וכ׳ ‎סבי ‎׳ ‎מאי ‎what ‎is ‎meant ‎by ‎u'mosboth ‎Old ‎men ‎walking ‎on ‎a. ‎staff;(oth. ‎opin.) ‎וכ׳ ‎לקוטי, ‎v. ‎לקוטא. ‎Y. ‎Peah ‎l. ‎c. ‎יוצא ‎היה ‎הנ׳ ‎בין ‎(not ‎מן) ‎used ‎to ‎go ‎out ‎among ‎the ‎last ‎gleaners.

מוש ‎ch. ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXVII, ‎12; ‎a. ‎e. ‎2) ‎(perh. ‎fr. ‎משש; ‎cmp. ‎משמש) ‎to ‎handle, ‎attend ‎to, ‎prc- ‎pare. ‎M. ‎Kat. ‎27b ‎וכ׳ ‎איתתא ‎האי ‎חימוש ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note; ‎ed. ‎incorr.) ‎let ‎that ‎woman ‎have ‎her ‎shroud ‎in ‎readiness. ‎B. ‎Kam. ‎92b ‎מוש ‎לגביך ‎אוכפא ‎prepare ‎a ‎saddle ‎for ‎thy ‎back, ‎v. ‎אוככפאא. ‎Af. ‎אמיש ‎to ‎allow ‎totouch. ‎TTarg. ‎Jud. ‎XV, ‎26 ‎ואמישני ‎(ed. ‎Lag. ‎ואמשני, ‎v, ‎משא).

מושב ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎ישב) ‎seat, ‎sitting. ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎13a ‎top ‎בקדושה ‎מושבו ‎His ‎sitting ‎(in ‎judgment) ‎iis ‎in ‎holiness(with ‎ref. ‎to ‎Ps. ‎XLVII, ‎9). ‎Meg. ‎IV, ‎3 ‎(23b) ‎ומ׳ ‎מעמד ‎the ‎ere- ‎mony ‎of ‎rising ‎and ‎sitting ‎down ‎at ‎funerals; ‎a. ‎fr. ‎- ‎מושב ‎לצים, ‎v. ‎לן. ‎-- ‎Esp. ‎מ׳ ‎(טומאת) ‎the ‎uncleanness ‎caused ‎by ‎an. ‎unclean ‎man's ‎sitting, ‎the ‎unclean ‎seat ‎(Lev. ‎XV, ‎4). ‎Kel. ‎I, ‎5 ‎ומ׳ ‎משכב ‎מטמא ‎causes ‎uncleanness ‎of ‎couch ‎and ‎seat; ‎Zab. ‎I, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Hull. ‎124a ‎זב ‎מושב ‎the ‎privy ‎chair ‎of ‎. ‎one ‎affficted ‎with ‎gonorrhoea; ‎Ar. ‎reads; ‎מושבזג, ‎מפבזג, ‎a ‎leather ‎seat ‎of ‎a ‎folding ‎chair, ‎v. ‎וג.] ‎-- ‎Pl. ‎מושבות. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎1; ‎Tanh. ‎Vayikra ‎1 ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XXV, ‎7) ‎רחק ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎מקומך ‎מן ‎keep ‎removed ‎from ‎thy ‎place ‎two ‎or ‎three ‎seats ‎(behind ‎that ‎which ‎is ‎due ‎to ‎thy ‎position), ‎that. ‎they ‎may ‎say ‎to ‎thee, ‎go ‎up.

מושבזג, ‎v. ‎preced.

מושהן ‎. ‎מושחן, ‎Y. ‎Yeb. ‎vIII, ‎9c ‎top ‎דמ׳ ‎עירי ‎הדא ‎(or ‎עירו); ‎Y. ‎Kidd. ‎IV, ‎65a ‎bot. ‎רמשא׳ ‎עדן ‎הדא, ‎prob. ‎to. ‎be ‎read; ‎דמישא ‎עיון ‎or ‎דמישן, ‎v. ‎מישא ‎I ‎a. ‎עיון. ‎מושיחות, ‎v. ‎משוח.

מושיע ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎ישע) ‎protector, ‎aid, ‎esp. ‎(by ‎adopt- ‎ing ‎the ‎phrase ‎Deut. ‎XXII, ‎27 ‎) ‎means ‎of ‎saving ‎a ‎be-- ‎trothed ‎damsel ‎assaulted. ‎Snh. ‎73a ‎דבר ‎בכל ‎לה ‎מ׳ ‎יש ‎הא ‎להושיע ‎שיכול ‎but ‎if ‎there ‎is ‎aid, ‎any ‎means ‎to ‎save ‎her ‎is ‎permitted ‎(even ‎by ‎the ‎death ‎of ‎tthe ‎assailant). ‎Ib. ‎דש ‎וכ׳ ‎אין ‎מ׳ ‎לה ‎if ‎there ‎is ‎another ‎way ‎of ‎saving ‎her, ‎yotu. ‎dare ‎not ‎kill ‎him.

מושך, ‎v. ‎מושק.

מושכא ‎hide, ‎v. ‎משכא.

מושכי, ‎מ׳כרך ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎the ‎FEort ‎of ‎the ‎AMoschi, ‎a. ‎people ‎whose ‎territory ‎formed ‎the ‎southern ‎part ‎of ‎Col- ‎chis. ‎Kidd. ‎72a; ‎Yeb. ‎17a.

מושכני ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎5Moxoene, ‎a ‎town ‎east ‎of ‎the ‎upper ‎Tigris ‎sources. ‎Kidd. ‎71b ‎מ׳ ‎עד ‎Babylonia ‎extends ‎(for ‎genealogical ‎purposes) ‎as ‎far ‎as ‎M. ‎Ib. ‎72a ‎ומ׳ ‎לחוד ‎מושכי ‎לחוד(K'rakh) ‎Moshki ‎t(v. ‎preced.]iisdifferentrom ‎Moxoene.

מושק ‎m. ‎(v. ‎מוסכין) ‎musk. ‎Ber. ‎43a ‎(Ms. ‎M. ‎מושך). ‎- ‎Pl. ‎מושקין, ‎v. ‎מוסכין.

מות, ‎מות ‎(b. ‎h.) ‎to ‎die. ‎Gitt. ‎VII, ‎3, ‎a. ‎fr. ‎מתי ‎אם ‎if ‎I ‎should ‎die. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎9 ‎(play ‎on ‎עאד, ‎Gen. ‎I, ‎31). ‎והנה ‎מות ‎טוב ‎behold, ‎it ‎is ‎good ‎to ‎die. ‎-- ‎Kidd. ‎72b ‎וכ׳ ‎ר׳ ‎כשמת ‎when ‎R. ‎. ‎. ‎died. ‎M. ‎Kat. ‎28aפתאוםמ ‎מת ‎iff ‎one ‎dies ‎suddenly. ‎Sabb. ‎55b ‎מתו ‎בחטאם ‎died ‎for ‎their ‎sin. ‎Tam. ‎32a ‎(in ‎Chald. ‎dict.) ‎וכ׳ ‎וימות ‎אינש ‎יעביד ‎מה ‎what ‎must ‎man ‎do ‎in ‎order ‎to ‎die ‎Let ‎him ‎feed ‎himself, ‎v. ‎היה. ‎Shebrr. ‎18a, ‎v. ‎וטוב; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎V. ‎מת. ‎Hif. ‎המית. ‎to ‎putt ‎to ‎death; ‎to ‎cause ‎death. ‎Soh. ‎53a ‎אם ‎וכ׳ ‎ממיתו ‎שאתה. ‎. ‎. ‎להמיתו ‎יכול ‎אתה ‎אי ‎that ‎if ‎you ‎cannot ‎put ‎him ‎to ‎death ‎in ‎the ‎manner ‎legally ‎prescribed, ‎youu ‎must ‎execute ‎judgment ‎by ‎whatever ‎means ‎you ‎can. ‎Ib. ‎56b ‎עליהן ‎ממיתין ‎. ‎. ‎. ‎דברים ‎acts ‎on ‎which ‎a ‎Jewishh ‎court ‎passes ‎a ‎sentenee ‎of ‎death. ‎Tam. ‎l. ‎c..(in ‎Chald ‎diet.) ‎ממה