Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/749

This page needs to be proofread.
‎קשיא
‎קשקש
1431


‎מקייטא, ‎v. ‎קיטא. ‎B. ‎Mats. ‎85a ‎וכ׳ ‎דמיטרא ‎יומא ‎ק׳ ‎a ‎rainy ‎day ‎(preventing ‎people ‎from ‎pursuing ‎their ‎vocations) ‎is ‎as ‎hard ‎as ‎the ‎day ‎of ‎judgment; ‎Taan. ‎8b ‎קשה ‎(Rashi ‎קשי); ‎a. ‎v. ‎Ir. ‎- ‎Pl. ‎קשין, ‎קשייא, ‎קשן; ‎קשיין, ‎קשייתא. ‎Targ. ‎ISam. ‎XX, ‎10. ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎III, ‎39. ‎Targ. ‎II ‎Esth.IV, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Sabb. ‎VIII, ‎11b. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎III, ‎2 ‎מיליא ‎קל ‎מן ‎וכ׳ ‎קשייאתא ‎on ‎account ‎of ‎the ‎hard ‎things ‎that ‎I ‎hear ‎&c. ‎a. ‎e.

קשיא II ‎f. ‎(preced.) ‎difficult, ‎open ‎to ‎objection; ‎un- ‎answeroble ‎ocyection; ‎contradiction. ‎Erub. ‎13a ‎גופא ‎הא ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎1his ‎in ‎itself ‎is ‎a ‎contradiction; ‎you ‎said, ‎R. ‎l. ‎did ‎not ‎say ‎such ‎a ‎thing, ‎which ‎implies ‎that ‎this ‎opinion ‎is ‎to ‎be ‎rejected, ‎and ‎then ‎you ‎said, ‎this ‎opinion ‎is ‎the ‎adopted ‎rule. ‎Ib. ‎אשימוש ‎שימוש ‎ק׳ ‎there ‎is ‎a ‎contradiction ‎between ‎the ‎two ‎narratives ‎of ‎R. ‎Meir's ‎ministrations; ‎ק׳ ‎אאסרה ‎יהaאס ‎there ‎is ‎a ‎contradiction ‎between ‎the ‎re- ‎lations ‎concerning ‎the ‎teacher ‎who ‎forbade ‎it; ‎שימוש ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎לא ‎אשימוש ‎there ‎is ‎no ‎contradiction ‎between ‎the ‎two ‎relations ‎concerning ‎the ‎ministrations, ‎(for ‎I ‎may ‎say.) ‎frst ‎he ‎went ‎&c.; ‎ק׳ ‎ק׳ ‎אאשרה ‎אסרה ‎אלא ‎but ‎between ‎the ‎relations ‎as ‎to ‎who ‎prohibited ‎it, ‎is ‎there ‎not ‎a ‎con- ‎radiction? ‎There ‎is ‎a ‎contradiction ‎(it ‎remains ‎unan- ‎swered). ‎Ber. ‎22b ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎לא ‎there ‎is ‎no ‎contradiction ‎(between ‎the ‎two ‎traditions); ‎the ‎one ‎speaks ‎of ‎a ‎rase ‎where ‎the ‎thing ‎is ‎possible, ‎1he ‎other ‎&c. ‎Sabb. ‎22b ‎ק׳ ‎the ‎argument ‎(of ‎R. ‎Papa) ‎is ‎uranswerable. ‎Y. ‎ib. ‎XII, ‎end, ‎13d ‎וכ׳ ‎דרבן ‎על ‎וק׳ ‎and ‎this ‎is ‎an ‎argument ‎against ‎the ‎opinion ‎of ‎Rabban ‎G.; ‎a. ‎v. ‎fr.

קשיאתא, ‎v. ‎קשיתא.

קשיו, ‎v. ‎קשיותא.

קשיות ‎f. ‎(preced. ‎wds.) ‎1) ‎(sub. ‎עורף) ‎stiffneckedness; ‎(sub. ‎לב) ‎hard-hearttedness. ‎Taan. ‎6a, ‎v. ‎מלקוש. ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Joh. ‎1)(play ‎on ‎אאסרו ‎מקשת, ‎Is. ‎XXII, ‎3) ‎מקשיותם ‎וכ׳ ‎נמסרו ‎for ‎their ‎stubbornness ‎they ‎were ‎given ‎over ‎to ‎the ‎governments. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎53 ‎(ref. ‎to ‎קשת ‎רבה, ‎Gen. ‎XXI, ‎20) ‎עמו ‎וקשיותו ‎רבה ‎he ‎(Ishmael) ‎grew, ‎and ‎his ‎stubbornness ‎with ‎him; ‎[anoth. ‎vers.] ‎אמו ‎וקשיותו ‎רבה ‎he ‎grew, ‎and ‎the ‎cause ‎of ‎his ‎renitence ‎was ‎his ‎mother ‎(who ‎encouraged ‎him ‎in ‎his ‎sinful ‎ways); ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎erection, ‎sensual ‎desire. ‎Ib. ‎s. ‎98 ‎(play ‎on ‎קשתו, ‎Gen. ‎XLIX, ‎24) ‎וכ׳ ‎שנתקששיתה ‎ק׳ ‎the ‎sensual ‎desire ‎which ‎seized ‎thee ‎when ‎thou ‎wast ‎with ‎thy ‎mistress. ‎קשיותא, ‎קשיו ‎ch.samme, ‎1) ‎hardness, ‎severity. ‎Targ. ‎Ex. ‎I, ‎14 ‎(h. ‎text ‎פרך). ‎- ‎2) ‎stifneckedness, ‎renitence. ‎Y. ‎Ber. ‎VII, ‎11b ‎bot. ‎בקשיותך ‎את ‎כדון ‎עד ‎dost ‎thou ‎still ‎persist ‎in ‎thy ‎renitence?; ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎11. ‎Y. ‎Peah ‎VII, ‎20b ‎top. ‎Esih. ‎R. ‎introd. ‎(play ‎on ‎ממקשי, ‎Job ‎XXXIV, ‎30) ‎מן ‎וכ׳ ‎וחוביהן ‎קשיותיהן ‎for ‎the ‎renitence ‎and ‎the ‎guilt ‎of ‎men ‎who ‎do ‎not ‎the ‎will ‎of ‎the ‎Creator; ‎a. ‎e. ‎קשיט, ‎קשיטא, ‎קש׳ ‎m. ‎(קשט) ‎sraight, ‎uprigbt. ‎true. ‎Targ. ‎Deut. ‎XXXII, ‎4 ‎(Y. ‎ed. ‎Vien. ‎קש׳; ‎h. ‎text ‎ישר). ‎Targ. ‎Y. ‎ib. ‎VI, ‎5; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎קשיטין, ‎קש׳. ‎Targ. ‎O. ‎ib. ‎IV, ‎8 ‎(b. ‎text ‎צדיק׳). ‎ITarg. ‎Num. ‎X ‎XIII, ‎10; ‎a. ‎e.

קשיטא, ‎v. ‎כסיתא.

קשיטה ‎f. ‎(b. ‎h.) ‎K'sitah, ‎name ‎of ‎a ‎standard ‎value; ‎a ‎jewel, ‎also ‎a ‎lamb ‎(v. ‎כסיתא). ‎R. ‎Hash. ‎26a ‎כשהלכתי ‎ק׳ ‎למעה ‎קורין ‎. ‎. ‎. ‎when ‎I ‎was ‎on ‎my ‎way ‎to ‎Africa, ‎(I ‎heard ‎them) ‎call ‎a ‎mah ‎k'sittah; ‎ק׳ ‎מאה ‎לפרושי ‎דאורייתא ‎it ‎serves ‎to ‎explain ‎the ‎Biblical ‎one ‎liundred ‎k. ‎(Gen. ‎XXXIII, ‎19). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎79, ‎end, ‎v. ‎אונקיא. ‎-- ‎V. ‎חורפא.

קשיטותא ‎f. ‎(קשיט) ‎uprightness. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎VIII, ‎13. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XX, ‎5, ‎sq. ‎(Y. ‎קשטות). ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎47 ‎ed. ‎Lsb., ‎v. ‎שפירותא; ‎a. ‎e.

קשייאתא, ‎קשייתא, ‎v. ‎קשי, ‎a. ‎קשותא.

קשירא, ‎pl. ‎קשירי, ‎v. ‎קישורא.

קשירה ‎f. ‎(קשר) ‎knotting, ‎tying. ‎Y. ‎Sabb. ‎VII, ‎10a; ‎ib. ‎XV, ‎beg. ‎15a ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎מה ‎what ‎was ‎the ‎knotting ‎done ‎at ‎tho ‎making ‎of ‎the ‎Tabernacle ‎? ‎Y. ‎Erub. ‎III, ‎21a, ‎v. ‎נעילה.

קשיש, ‎קשישא, ‎קש׳ ‎m. ‎(קשש) ‎strong. ‎hard, ‎cmp. ‎ישן.] ‎old; ‎old ‎man, ‎elder. ‎Targ. ‎Job ‎III, ‎18. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎II, ‎22; ‎a. ‎e. ‎-- ‎B. ‎Mets. ‎60b ‎מאבוך ‎ק׳ ‎אנא ‎I ‎am ‎older ‎than ‎thy ‎father. ‎Yeb. ‎16b ‎האי ‎כוליה ‎ק ‎מי ‎was ‎David ‎so ‎very ‎old ‎? ‎Taan. ‎23bק׳ ‎ינוקא ‎the ‎older ‎child. ‎Keth. ‎94a ‎ק׳ ‎אביי ‎Abaye ‎senior; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎142b ‎מינייכו ‎קשישנא ‎I ‎am ‎older ‎than ‎you. ‎- ‎Pl ‎קשישין, ‎קשישא, ‎קשישי, ‎קש׳. ‎Targ. ‎Job ‎XXXII, ‎6. ‎Ib. ‎XII, ‎12; ‎a. ‎e. ‎- ‎Hor. ‎11b ‎מקמי ‎וטטרי ‎מלכי ‎מי ‎ק׳ ‎do ‎the ‎younger ‎sons ‎ascend ‎the ‎throne ‎before ‎the ‎older? ‎Ber. ‎30a ‎מינן ‎ק׳ ‎רבנן ‎teachers ‎older ‎than ‎we ‎are. ‎Ib. ‎46b.. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎9 ‎(expl. ‎הדברי, ‎Dan. ‎III, ‎27) ‎ואסטרולוגוסי ‎ק׳ ‎(not ‎קשיש) ‎elders ‎and ‎astrologers; ‎a. ‎fr..

קשישותא ‎f. ‎(preced.) ‎old ‎age, ‎seniority. ‎B. ‎Bath. ‎142b ‎וכ׳ ‎בק׳ ‎מידי ‎does ‎this ‎depend ‎on ‎age? ‎It ‎depends ‎on ‎reason.

קשישין ‎m. ‎pl. ‎(קשש ‎to ‎be ‎straight, ‎stiff, ‎v. ‎קש) ‎splints ‎put ‎about ‎a ‎fracture. ‎Sabb. ‎53a ‎השבר ‎גבי ‎שעל ‎ק׳ ‎(Ms. ‎M. ‎כתיתין, ‎q. ‎v.); ‎Tosef.ib ‎IVV), ‎5 ‎בקשקשין ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎בקשושין); ‎Y. ‎ib. ‎V, ‎7b, ‎sq. ‎קישושות.

קשיתא ‎f. ‎(קשי) ‎stone ‎of ‎date ‎or ‎olive. ‎Hull. ‎49a ‎האי ‎וכ׳ ‎דאשתכחא ‎ק׳ ‎(not ‎דאשתכח) ‎a ‎date ‎stone ‎was ‎found ‎in ‎the ‎gall ‎&c. ‎-- ‎Pl. ‎קשיאתא, ‎קששייתא. ‎Ber. ‎56a ‎thou ‎shalt ‎see ‎in ‎thy ‎dream ‎that ‎the ‎Romans ‎capture ‎thee ‎וטחני ‎וכ׳ ‎ק׳ ‎בך ‎(different ‎in ‎Ms. ‎M.) ‎and ‎make ‎thee ‎grind ‎date ‎stones ‎in ‎a ‎golden ‎mill. ‎Yoma ‎79b ‎(prov.) ‎וכ׳ ‎דק׳ ‎. ‎. ‎. ‎תרי ‎in ‎two ‎kabs ‎of ‎dates ‎there ‎is ‎one ‎kab ‎of ‎stones ‎and ‎more. ‎Ab. ‎Zar. ‎28a ‎דזיתי ‎ק׳ ‎olive ‎stones. ‎-- ‎V. ‎קשי.

קשקוש, ‎קשקושא. ‎קשקושי, ‎v. ‎sub ‎קיש.

קשקש I ‎(קשש; ‎cmp, ‎כשכש) ‎1) ‎to ‎knock, ‎strike, ‎shake, ‎tingle. ‎Sot. ‎9b ‎(ref. ‎to ‎לפעמו, ‎Jud. ‎XIII, ‎25) ‎שכינה ‎שהיתה ‎וכ׳ ‎מקשקששת ‎the ‎Divine ‎Presence ‎rang ‎before ‎him ‎as ‎with ‎a ‎bell ‎(v. ‎פעמון); ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎18 ‎לקשקש ‎Rashi, ‎v. ‎נקש. ‎Yalk. ‎Ps. ‎862, ‎v. ‎קרקשש. ‎Y. ‎Sabb. ‎II, ‎5a ‎bot. ‎מקשקששת ‎. ‎. ‎. ‎כיון ‎18o ‎*