Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/750

This page needs to be proofread.
‎קשקש
‎קשר
1432


‎וכ׳ ‎עיסתה ‎when ‎the ‎woman ‎slaps ‎her ‎dough ‎with ‎water ‎&c. ‎(v. ‎לטש, ‎a. ‎קטף); ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎I4, ‎beg. ‎משקשקת; ‎Yalk. ‎ib. ‎20; ‎32; ‎Tanh. ‎Noah ‎1 ‎(ed. ‎Bub. ‎בעיסה ‎מים ‎נותנת, ‎incorr.). ‎Y. ‎Taan. ‎III, ‎67a ‎top ‎וכ׳ ‎ומקשקש ‎. ‎. ‎. ‎כדי ‎when ‎a ‎person. ‎may ‎be ‎placed ‎on ‎the ‎summit ‎of ‎Ofel, ‎and ‎dangle ‎his ‎feet ‎in ‎the ‎brook ‎of ‎Kidron; ‎Tosef. ‎ib. ‎III ‎(II), ‎1 ‎משקשק ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎מקשקיש); ‎Bab. ‎ib. ‎22b ‎וישכשך. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎69 ‎וכ׳ ‎מקשקשין ‎. ‎. ‎. ‎כן ‎אפי׳ ‎yet ‎it ‎is ‎for ‎thy ‎own ‎good ‎that ‎they ‎slap ‎thee ‎and ‎polish ‎(cleanse) ‎thee ‎from ‎thy ‎guilt ‎(v. ‎מרק); ‎ib. ‎s. ‎41 ‎משקשקין; ‎Yalk. ‎Is. ‎337. ‎- ‎2) ‎to ‎slap ‎and ‎crush ‎the ‎earth ‎under ‎the ‎olive ‎tree; ‎to ‎hoe. ‎B. ‎Mets. ‎89b, ‎v. ‎עדי. ‎M. ‎Kat. ‎3a ‎וכ׳ ‎תחת ‎יקשקש ‎לא ‎יכול ‎lest ‎you ‎think ‎that ‎one ‎may ‎not ‎hoe ‎under ‎the ‎olive ‎troes ‎&c. ‎(in ‎the ‎Sabbatical ‎year). ‎Ib. ‎מלקשקש ‎תשמטנה ‎וכ׳ ‎'thou ‎shalt ‎let ‎it ‎rest' ‎(Ex. ‎XXIII, ‎11) ‎from ‎hoeing ‎&c.; ‎Succ. ‎44b; ‎Yalk. ‎Ex. ‎354 ‎(corr. ‎acc.); ‎a. ‎e. ‎Hithpa. ‎התקשקש ‎to ‎be ‎shaken ‎; ‎to ‎lap, ‎ring. ‎Hull. ‎74b ‎וכ׳ ‎המתקשקש ‎כאגוז ‎like ‎a ‎nut ‎that ‎rattles ‎in ‎its ‎shell. ‎Ib. ‎94a ‎המתקשקש ‎לגין ‎a ‎bottle ‎which ‎gives ‎a ‎sound ‎when ‎shaken ‎(half ‎filled). ‎Ib. ‎125a ‎המתק׳ ‎מוח ‎brain ‎that ‎shakes ‎in ‎the ‎skull; ‎a. ‎e. ‎-- ‎[Nidd. ‎47a ‎הדדין ‎משיתקשקשו ‎when ‎the ‎breasts ‎begin ‎tto ‎shake ‎(in ‎walking), ‎comment.; ‎V., ‎however, ‎קשקש ‎II.]

קשקש ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎knock, ‎strike, ‎ring. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XLIII, ‎33. ‎- ‎2) ‎to ‎hoe. ‎Succ. ‎44b ‎כרמיא ‎לקשקושי ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎כרמים) ‎to ‎hoe ‎in ‎vineyards. ‎Ib. ‎בכרמיא ‎ומקשקשין ‎and ‎hoe ‎in ‎&c. ‎Ib. ‎שרי ‎מי ‎וקשקושי ‎is ‎it ‎permitted ‎to ‎hoe ‎(in ‎the ‎Sabbatical ‎year);(M. ‎Kt. ‎3a ‎וכ׳ ‎בשביעית ‎וקשקוש). ‎קשש ‎II ‎(v. ‎קשש ‎I) ‎to ‎straighten, ‎shoot ‎forth. ‎Tosef. ‎Erub. ‎IX ‎(VI), ‎26, ‎v. ‎קשט. ‎Hithpa. ‎התקשקש ‎to ‎become ‎stif, ‎hard, ‎be ‎erected. ‎Nidd. ‎c47a ‎הדדין ‎משיתקשקשו ‎when ‎the ‎breasts ‎become ‎stif; ‎(Tosef. ‎ib. ‎VI, ‎4 ‎משיתקשו; ‎Var. ‎משיתקשקשו).

קשקש III ‎to ‎collect ‎wood, ‎rubbish ‎&c., ‎v. ‎קשש ‎I.

קשקשיות, ‎v. ‎next ‎w.

קשקשים ‎m. ‎pl. ‎(v. ‎קש) ‎pieces ‎of ‎straw, ‎chips ‎&c. ‎Keth. ‎60a ‎ק׳ ‎בו ‎שעלו ‎צינור ‎a ‎spout ‎into ‎which ‎rubbish ‎entered ‎(stopping ‎its ‎outfow); ‎Tosef. ‎Erub. ‎XI ‎(VIII), ‎10 ‎קישושות ‎(Ar. ‎ed. ‎KKoh. ‎קישושיות, ‎oth. ‎ed. ‎קשקשיות).

קשקשים. ‎קשקשין. ‎v. ‎nsst ‎w.

קשקשת ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎קשש, ‎cmp. ‎נסה ‎I, ‎a. ‎ה ‎קס) ‎[in- ‎cision, ‎] ‎rough ‎skin, ‎coat ‎off ‎scales. ‎Hull. ‎III, ‎7. ‎Nidd. ‎VI, ‎9; ‎Iull. ‎66b, ‎v. ‎סנפיר. ‎Ib. ‎27b ‎וכ׳ ‎ברגליהן ‎ק׳ ‎. ‎. ‎. ‎עיפות ‎fowls ‎have ‎on ‎their ‎feet ‎a ‎scaly ‎skin ‎like ‎fishes, ‎v. ‎חספניתא. ‎Ib. ‎66b ‎סנפיר ‎ק׳ ‎מאי ‎אמינא ‎הוה ‎I ‎might ‎have ‎thought ‎kaskeseth ‎(rough ‎skin) ‎refers ‎to ‎fins. ‎Ib. ‎לבושא ‎דק׳ ‎וממאי ‎הוא ‎(Ms. ‎R. ‎2 ‎נינהו ‎קלפי) ‎and ‎whence ‎do ‎we ‎learn ‎that ‎k. ‎means ‎a ‎covering ‎(scales)? ‎(Answ. ‎ref. ‎to ‎ISam. ‎XVII, ‎5); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Sifra ‎Sh'mini, ‎Sh'ratsim, ‎ch. ‎IV, ‎Par. ‎3 ‎אחת ‎ק׳ ‎one ‎set ‎of ‎scales. ‎-- ‎Pl. ‎קשקשים, ‎קשקטין. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎בק׳ ‎המרבה, ‎v. ‎סנפיר. ‎Ib. ‎(ref. ‎to ‎מגנים ‎אפיקי, ‎Job ‎XbLI, ‎7) ‎ק׳ ‎אלו ‎that ‎means ‎scales; ‎Hull. ‎67b. ‎Ib. ‎III, ‎7 ‎בו ‎הקבועין ‎ק׳ ‎הן ‎ואלו ‎וכ׳ ‎by ‎kaskassin ‎we ‎mean ‎those ‎which ‎are ‎infexible, ‎by ‎s'nappirin ‎those ‎with ‎which ‎the ‎fish ‎moves. ‎-Tosef. ‎Ohol. ‎XVII, ‎3 ‎ק׳ ‎שדה(ed. ‎Zuck. ‎a. ‎R. ‎S. ‎to ‎ohol. ‎XVII, ‎1קסקים) ‎a. ‎field ‎full ‎of ‎scales ‎(where ‎all ‎sorts ‎of ‎refuse ‎are ‎deposited).

קשר ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎strengthen, ‎v. ‎Gen. ‎XXX, ‎41, ‎sq.] ‎to ‎join, ‎knot, ‎tie; ‎to ‎fold. ‎Sabb. ‎VII, ‎2 ‎והמתיר ‎הקושר ‎he ‎that ‎makes ‎a ‎knot ‎or ‎unties ‎it. ‎Y. ‎ib. ‎10c ‎וכ׳ ‎קושרין ‎שהיו ‎they ‎knotted ‎the ‎ropes ‎(of ‎the ‎Tabernacle). ‎Ib. ‎קושרו ‎היה ‎נפסק ‎when ‎a ‎thread ‎was ‎broken ‎(in ‎weaving), ‎one ‎knotted ‎it. ‎Y. ‎Gitt. ‎VIII, ‎end, ‎49d ‎וכ׳ ‎קושר ‎אפי׳ ‎even ‎if ‎he ‎folds ‎(the ‎document) ‎up, ‎and ‎then ‎has ‎it ‎signed. ‎Ib. ‎וחתמו ‎בשקשרו ‎וכ׳ ‎when ‎he ‎folded ‎it ‎and ‎had ‎it ‎signed ‎inside; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Trnsf. ‎a) ‎(cmp. ‎חרז) ‎to ‎compose ‎and ‎arrange ‎(a ‎funeral ‎song ‎or ‎eulogy). ‎Y. ‎Yoma ‎I, ‎38b ‎הספידו ‎קשרו ‎they ‎ar ‎anged ‎his ‎eulogy. ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Joh. ‎1), ‎v. ‎מספד; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎b) ‎conceive, ‎form ‎an ‎affection. ‎Pesik. ‎B'shallah, ‎p. ‎80a ‎וכ׳ ‎אהבה ‎לו ‎קושר ‎הוא ‎he ‎acquires ‎love ‎and ‎affection ‎for ‎him; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎54; ‎Yalk. ‎Prov. ‎954; ‎a. ‎e. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎קשור; ‎f. ‎קשורה ‎&c. ‎Y. ‎Nidd. ‎I, ‎49b ‎top ‎שהיה ‎יהושע ‎אילו ‎וכ׳ ‎למשה ‎ק׳ ‎a ‎Joshua ‎who ‎was ‎tied ‎to ‎Moses ‎(his ‎con- ‎stant ‎attendant) ‎could ‎not ‎have ‎spoken ‎so ‎(that ‎Moses ‎had ‎not ‎said ‎a ‎certain ‎thing), ‎and ‎he ‎says ‎so ‎(of ‎I. ‎Je.. ‎remiah) ‎Erub. ‎II, ‎1קשורות, ‎v. ‎נתר. ‎Y. ‎Yeb. ‎XVI, ‎15d ‎top, ‎v. ‎הספד; ‎a. ‎e. ‎Pi. ‎קיצר ‎same, ‎esp. ‎to ‎fold ‎a ‎document, ‎tto ‎write ‎a. ‎portion ‎and ‎fold ‎it ‎and ‎have ‎witnesses ‎signed ‎on ‎the ‎fold, ‎and ‎so ‎continue ‎to ‎the ‎end ‎of ‎the ‎document. ‎Y. ‎Gitt. ‎l. ‎c. ‎ראשון ‎ראשון ‎מקששר ‎היה ‎if ‎he ‎folded ‎up ‎the ‎signatures ‎one ‎by ‎one; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מקושר. ‎מק׳ ‎(גט) ‎a ‎folded ‎docu- ‎ment, ‎opp. ‎ששוט. ‎B. ‎Bath. ‎X, ‎1 ‎עדיו ‎ומק׳ ‎. ‎. ‎. ‎פשוט ‎גט ‎אחוריו ‎a. ‎plain ‎document ‎has ‎its ‎signatures ‎of ‎witnesses ‎inside, ‎a ‎folded ‎one, ‎on ‎its ‎back. ‎Ib. ‎160a ‎sq. ‎(re. ‎to ‎Jer. ‎XXXII, ‎44) ‎מק׳ ‎זה ‎וחחתום ‎. ‎. ‎. ‎וכתוב ‎and ‎write ‎the ‎deed',, ‎this ‎refers ‎to ‎the ‎plain ‎document, ‎and ‎sigu', ‎this ‎means ‎the ‎folled ‎document; ‎Y. ‎ib. ‎X, ‎beg. ‎17 ‎(ref. ‎to ‎Jer. ‎ib. ‎11) ‎שבמק׳ ‎הפשוט ‎זה ‎הגלוי ‎ואת ‎המק׳ ‎זה ‎החתום ‎את ‎the ‎sealed' ‎means ‎the ‎folded, ‎'and ‎the ‎opeu ‎means ‎the ‎plain ‎docu- ‎ment ‎which ‎goes ‎with ‎the ‎folded. ‎Ib. ‎bot. ‎שטרות ‎טופם ‎וכ׳ ‎מקושרות ‎such ‎is ‎the ‎formmula ‎of ‎folded ‎locuments; ‎a. ‎fr. ‎Nif. ‎גקשר ‎1) ‎to ‎be ‎tied. ‎8nh. ‎108b ‎׳ ‎כלב ‎the ‎dog ‎was ‎doomed ‎to ‎be ‎tied. ‎- ‎2) ‎to ‎be ‎oined, ‎harden, ‎become ‎knotly. ‎Shebi. ‎III, ‎1 ‎משיקשר ‎(Mish. ‎ed. ‎משיקשור, ‎incorr.) ‎when ‎the ‎mathok ‎(v. ‎מתוק ‎II) ‎gets ‎knotty ‎excrescences; ‎(R. ‎S.; ‎when ‎the ‎dung ‎in ‎its ‎juice ‎becomes ‎bound, ‎begins ‎to ‎harden)a ‎expl. ‎Y. ‎ib. ‎34c ‎top ‎קשרין ‎קשרין ‎משיעשה ‎when ‎it ‎gets ‎full ‎of ‎knotty ‎excrescences; ‎ib. ‎וכ׳ ‎קשר ‎בו ‎שנקשר ‎מכיון ‎Rt. ‎S. ‎to ‎Shebi. ‎l. ‎c. ‎(ed. ‎שנתקשר) ‎as ‎soon ‎as ‎the ‎uppermost ‎pro- ‎tuberance ‎is ‎formed, ‎it ‎begins ‎to ‎dry ‎up. ‎Nittbpa. ‎נתקשר ‎same, ‎to ‎become ‎knotty; ‎to ‎becoome ‎thick. ‎Y. ‎Shebi. ‎. ‎c., ‎v. ‎supra. ‎Taan. ‎20a ‎וכ׳ ‎שמים ‎נתקשרו, ‎v. ‎עב ‎II. ‎Hof. ‎הוקשר ‎to ‎be ‎tied, ‎joined. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎30 ‎כולם ‎יוקשרו ‎וכ׳ ‎אגודה ‎let ‎all ‎of ‎them ‎be ‎tied ‎together ‎with ‎one ‎band, ‎(of ‎brotherhood; ‎Yalk. ‎ib. ‎651 ‎וכ׳ ‎כולן ‎יעשו).

קשר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎knot, ‎band, ‎loop. ‎Sabb. ‎XV, ‎1 ‎הגמלין ‎ק׳ ‎a ‎knot ‎like ‎that ‎which ‎the ‎camel ‎drivers ‎make ‎(v. ‎זממא); ‎הספנין ‎ק׳ ‎the ‎sailors ‎knot ‎(v. ‎איסטרידא). ‎Ib. ‎111b ‎קיימא ‎של ‎שאינו ‎ק׳ ‎a ‎knot ‎which ‎is ‎not ‎intended ‎to ‎be ‎permanent, ‎a ‎temporary ‎knot. ‎Ber. ‎7a ‎תפלין ‎של ‎ק׳ ‎tthe ‎knot ‎n ‎the ‎band ‎of ‎the ‎T'flliu ‎(resling ‎on ‎the ‎back